Guémara
[Fin du récit du Romain :] de manière trompeuse [be-a'houzzat éynaïm], c'est-à-dire qu'il ne fit que semblant de tuer le fils. Le père s'évanouit et s'affaissa. Par ce mouvement [la secousse de l'évanouissement], ses intestins rentrèrent dans son ventre, et le Romain recousit son ventre, et il [le père] recouvra la santé.
בַּאֲחוּזַּת עֵינַיִם, אִינְּגִיד וְאִיתְּנַח, עוּל (למעייניה) [מַעְיָינֵיהּ] וְחַיְּיטֵיהּ לִכְרֵסֵיהּ.
§ La Michna enseigne : Si ses pattes ont été fracturées, la volaille reste cachère. La Guemara rapporte : Il y avait un certain panier [tsana] de volailles [de la variété] ankoréi dont les pattes étaient fracturées, qui fut apporté devant Rava. Rava inspecta chaque volaille au niveau de la convergence des tendons [tsomét ha-guidin, dans la cuisse], et lorsqu'il constata que tous ses tendons étaient intacts, il la déclara cachère.
נִשְׁתַּבְּרוּ רַגְלֶיהָ. הַהוּא צַנָּא דְּאִינְקוֹרֵי דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, בַּדְקֵיהּ רָבָא בְּצוֹמֶת הַגִּידִין, וְאַכְשְׁרֵיהּ.
Rav Yehouda dit au nom de Rav : La dislocation [chemout] d'un membre antérieur [yad] chez la bête [be'hema] — [la bête] est cachère. La dislocation d'une cuisse [yareikh] chez la bête — [la bête] est terefa. La dislocation d'une cuisse chez une volaille — [la volaille] est terefa. La dislocation d'une aile [gaf] chez une volaille — [la volaille] est terefa, car on craint que le poumon [réa] ait peut-être été perforé [le poumon se trouvant près du point d'attache de l'aile au corps, et une partie du poumon pouvant avoir été arrachée avec l'aile]. Et Chmouel dit : [Dans le cas de la dislocation de l'aile,] il faut inspecter [le poumon], et si aucune lésion n'est trouvée, la volaille est cachère. Et Rabbi Yo'hanan dit de même : Il faut l'inspecter.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שְׁמוּטַת יָד בַּבְּהֵמָה – כְּשֵׁרָה, שְׁמוּטַת יָרֵךְ בַּבְּהֵמָה – טְרֵפָה, שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף – טְרֵפָה, שְׁמוּטַת גַּף בָּעוֹף – טְרֵפָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא נִיקְּבָה הָרֵיאָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: תִּיבָּדֵק, וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תִּיבָּדֵק.
Hizkiya [fils de Rabbi Hiyya] dit : La volaille n'a pas de poumon [réa]. Et Rabbi Yo'hanan dit : La volaille a bien un poumon — et il est comme un pétale de rose [aleh chel vered], fin et rouge, situé entre les ailes. La Guemara demande : Que veut dire Hizkiya quand il dit que la volaille n'a pas de poumon ? Si l'on dit qu'elle n'en a pas du tout — cela est difficile, car nous voyons bien qu'elle en a un ! Disons plutôt qu'il signifie que la volaille ne devient pas terefa à cause de lui [si son poumon est perforé]. Mais cela aussi est difficile, car Lévi n'enseigne-t-il pas : Les tereFot que les Sages ont énumérées pour les bêtes s'appliquent également aux volailles, et en sus, une volaille est terefa si l'os du crâne est brisé même si la membrane du cerveau n'a pas été perforée ? Or si un poumon perforé chez la bête rend cette dernière terefa, il en va de même pour la volaille.
חִזְקִיָּה אָמַר: אֵין רֵיאָה לָעוֹף, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יֵשׁ לוֹ וְיֶשְׁנָהּ כְּעָלֶה שֶׁל וֶורֶד בֵּין אֲגַפַּיִם. מַאי ״אֵין רֵיאָה לָעוֹף״? אִילֵּימָא דְּלֵית לֵיהּ כְּלָל – וְהָא קָא חָזֵינַן דְּאִית לֵיהּ! אֶלָּא דְּלָא מִיטְּרִיף בֵּיהּ, וְהָתָנֵי לֵוִי: טְרֵפוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בַּבְּהֵמָה – כְּנֶגְדָּן בָּעוֹף, יָתֵר עֲלֵיהֶן עוֹף נִשְׁבַּר הָעֶצֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ!
Disons plutôt [que la pensée d'Hizkiya est] : La volaille n'est soumise ni à la règle de la chute [lé-ipol, inspectez le poumon si elle est tombée] ni à la règle de la brûlure [lé-i'hamér, inspectez le poumon si elle est tombée dans le feu]. Si une volaille tombe [d'un toit], on n'a pas besoin d'inspecter ses poumons comme on le fait pour les autres organes (voir 51b) ; et si elle tombe dans le feu, on n'a pas besoin d'inspecter ses poumons pour un changement de couleur comme on le fait pour les autres organes (voir 56b). Quelle est la raison ? Rav Hana dit : Parce que la majorité des côtes de la volaille [rov tsalé'otéha] protègent les poumons [en les abritant derrière elles, de sorte qu'ils ne subissent généralement pas de dommage lors d'une chute ou d'une brûlure].
אֶלָּא, אֵין לוֹ לֹא לִינָּפֵל וְלֹא לֵיחָמֵר. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב חָנָה: הוֹאִיל וְרוֹב צַלְעוֹתֶיהָ מְגִינּוֹת עָלֶיהָ.
La Guemara interroge : Mais du fait que Rabbi Yo'hanan dit en réponse : « La volaille a bien un poumon, et il est comme un pétale de rose entre les ailes », on doit conclure par inférence qu'Hizkiya estime qu'elle n'a pas de poumon du tout ! Mais alors que répondre à l'objection visuelle ? Plutôt, il faut dire ce que disent [les Sages] en Occident [c'est-à-dire en Eretz Yisraël], au nom de Rabbi Yossé fils de Rabbi Hanina : D'après les paroles du Distingué [Rabbi Hizkiya, ainsi surnommé], il est apparent qu'il n'est pas familier des poulets [aino baqi be-tarnégolin].
וְהָא מִדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יֵשׁ לוֹ, וְיֶשְׁנָהּ כְּעָלֶה שֶׁל וֶורֶד בֵּין אֲגַפַּיִים – מִכְּלָל דְּחִזְקִיָּה סָבַר דְּלֵית לֵיהּ! אֶלָּא אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִדְּבָרָיו שֶׁל בְּרִיבִּי נִיכָּר שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּתַרְנְגוֹלִין.
§ Rav Houna dit au nom de Rav : La dislocation de la cuisse [chemouta de-yaréikh] chez une volaille — [la volaille] est cachère. Rabba bar Rav Houna dit à Rav Houna : Mais les maîtres qui sont venus de Poumbédita ont dit que Rav Yehouda dit au nom de Rav : La dislocation de la cuisse chez une volaille la rend terefa ! Rav Houna lui dit : Mon fils [béri], chaque fleuve [suit] son propre cours [nahara nahara ou-féchtatéh]. [Différentes communautés ont des coutumes différentes.] Bien que Rav lui-même estimât que telle volaille est cachère, il statua pour les habitants de Poumbédita qu'elle est terefa, en accord avec leur propre coutume.
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף כְּשֵׁרָה. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לְרַב הוּנָא: וְהָא רַבָּנַן דַּאֲתוֹ מִפּוּמְבְּדִיתָא אֲמַרוּ רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף טְרֵפָה! אֲמַר לֵיהּ: בְּרִי, נַהֲרָא נַהֲרָא וּפְשָׁטֵיהּ.
La Guemara rapporte : Rabbi Abba s'en alla et trouva Rav Yirmiya bar Abba assis en train d'inspecter des volailles à la convergence des tendons [de la cuisse]. Rabbi Abba lui dit : Pourquoi le Maître doit-il faire tout cela ? Mais Rav Houna ne dit-il pas au nom de Rav que la dislocation de la cuisse chez une volaille est cachère ? [Si une volaille est cachère même lorsque la cuisse entière a été retirée, à plus forte raison devrait-elle être cachère si seule la convergence des tendons a été retirée, et l'inspection serait superflue.] Rav Yirmiya bar Abba lui dit : Je connais la Michna [au chapitre « La bête qui peine à mettre bas », 76a] : Concernant une bête dont les pattes postérieures ont été sectionnées — si elles ont été sectionnées à partir de l'articulation du genou et en dessous, elle est cachère ; à partir de l'articulation du genou et au-dessus, elle est passoul. Et de même, une bête dont la convergence des tendons de la cuisse a été retirée est terefa. Et Rav a dit à ce sujet : Et de même en ce qui concerne la volaille.
אֲזַל רַבִּי אַבָּא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא דְּקָא בָּדֵיק בְּצוֹמֶת הַגִּידִין. אֲמַר לֵיהּ: לְמָה לֵיהּ לְמָר כּוּלֵּי הַאי? וְהָא רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף כְּשֵׁרָה! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מַתְנִיתִין יָדַעְנָא: בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה כְּשֵׁרָה, מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה פְּסוּלָה, וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין, וְאָמַר רַב עֲלַהּ: וְכֵן בָּעוֹף.
Rabbi Abba répondit : Si c'est ainsi [qu'une volaille dont la convergence des tendons a été retirée est terefa d'après Rav], cette décision de Rav [que la convergence des tendons retirée rend terefa] contredit cette autre décision de Rav [que la dislocation de la cuisse est cachère]. Rav Yirmiya bar Abba se tut et ne répondit pas. Rabbi Abba lui dit : Peut-être Rav fait-il une distinction entre une cuisse disloquée [chemout] et une cuisse sectionnée [hatikhah] — le premier cas ne rendant pas terefa, le second si. Rav Yirmiya bar Abba lui dit : Et c'est toi qui interprètes les enseignements de Rav selon ta propre logique ? Rav a dit explicitement : Une [cuisse] disloquée — [la volaille] est cachère ; une [cuisse] sectionnée — [la volaille] est passoul. Et ne t'étonne pas de cette distinction : car si l'on coupe [l'animal] d'ici [à un certain endroit], il meurt ; si on le coupe de là [à un autre endroit], il vit.
אִי הָכִי, קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב! אִישְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא שָׁנֵי לֵיהּ בֵּין שְׁמוּטָה לַחֲתוּכָה? אֲמַר לֵיהּ: וְאַתְּ מְפָרְשַׁתְּ שְׁמַעְתָּתֵיהּ דְּרַב? בְּפֵירוּשׁ אָמַר רַב: שְׁמוּטָה – כְּשֵׁרָה, חֲתוּכָה – פְּסוּלָה. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי חוֹתְכָהּ מִכָּאן וָמֵתָה, חוֹתְכָהּ מִכָּאן וְחָיְתָה.
La Guemara rapporte : Lorsque Rabbi Abba monta [de Babylonie en] Eretz Yisraël, il trouva Rabbi Zéïra assis et déclarant : Rav Houna a dit que Rav a dit : La dislocation de la cuisse chez une volaille la rend terefa. Rabbi Abba lui dit : Par la vie du Maître ! Depuis le jour où le Maître est monté ici [en Eretz Yisraël, le texte s'interrompt ici, la suite se trouvant au début de la page 57b].
כִּי סְלֵיק רַבִּי אַבָּא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא דְּיָתֵיב וְקָאָמַר: אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁמוּטַת יָרֵךְ בָּעוֹף טְרֵפָה. אֲמַר לֵיהּ: חַיֵּי דְּמָר, מִיּוֹמָא דִּסְלֵיק מָר לְהָכָא
Rachi
באחוזת עינים - ולא נגע בו ולא הזיקו אלא דנדמה לאביו כאילו נשחט לפי שלא היה רוצה ליגע במעיים שלא יהפך בהן:
צנא - סל:,דאנקורי - עופות שנשתברו רגליהן בארכובה למטה או למעלה מארכובה ואין העצם יוצא לחוץ. ובתשובת הגאונים מצאתי עוף שחור הוא ושל מים הוא ובמצחו חברבורות לבנות ועל שם כך נקרא אינקורי שהוא מנומר כמו ניקוב פינטור"א ובעיר הזאת יש מהן:,בצומת הגידין - שיהו ששה עשר חוטין קיימין כדאמרינן בפרק בהמה המקשה (לקמן חולין עו:) והוא בשפולו של עצם השוק סמוך לארכובה:
יד - כתף:,שמוטת ירך - בוקא דאטמא דשף מדוכתיה ואיעכול ניביה:,שמוטת גף - פרק עליון המחובר בגבה:,טרפה דחיישינן שמא ניקב הריאה - לפי שהריאה נחבאת בין הצלעות וקרום הבשר רך ודק בין צלע לצלע וכששומטת גפה מתנתקת הריאה עם הגף:,תיבדק - הריאה. מכניס קנה דק בגרגרת ונופח בריאה ואם הרוח יוצא טרפה ואם לאו כשרה:
כעלה של וורד - דקה ואדומה:,בין אגפים - בין כנפיה:,דלא מיטריף בה - אם ניקבה:,כנגדן בעוף - אלמא ניקבה הריאה דבהמה ה"ה לעוף:
לא לינפל - אם נפלה מן הגג דאמרן צריכה בדיקה א"צ לבדוק בריאה:,ולא ליחמר - בנפלה לאור שבודקין המעיים שמא הוריקו א"צ לבדוק הריאה:,ורוב צלעות מגינות עליה - רוב ריוח הצלעות מגין עליה שהצלעות אינן שוכבות על רחבן אלא על חודן וכולן רחבן לפנים והריאה נחבאת ביניהם:
של בריבי - חזקיה שהיה גדול בדורו:,ניכר שאינו בקי בתרנגולים - אינו רגיל לאכול תרנגולים לפיכך לא ידע אם יש להן ריאה ולשון בדיחותא הוא:
נהרא נהרא ופשטיה - אין פשטי הנהר דומין זה חריף וזה עומד כך אין מנהג המקומות דומות ורב כשרה סבירא ליה וראה בני פומבדיתא שנהגו בו איסור ולא התירו בפניהם ורב יהודה מפומבדיתא הוה וסבר דרב טרפה ס"ל:
צומת הגידין - מקום שהגידין צומתין מתחברין ומתהדקין לשון חומץ צומתו דפסחים (דף מ.) אשטריינט"א בלע"ז:,שמוטת ירך בעוף כשר - והרי הכל ניטל וכל שכן אם ניטל צומת הגידין לבדן:,מתניתין ידענא - בפרק בהמה המקשה (לקמן חולין עו.) וכן שניטל צומת הגידים לבדן וכל הארכובה קיימת:,וכן בעוף - דאם ניטל צומת הגידין טרפה:
אמר ליה - רבי אבא דילמא מדאגמריה רב לרב הונא דשמוטה כשרה והתם אמר וכן בעוף שני ליה בין שמוטה לחתוכה ובשמוטה כשרה ואפי' ניטלה כולה ובחתוכה טרפה אפילו צומת הגידין לבדן:,אמר ליה - רבי ירמיה לרבי אבא:,ואת מפרש שמעתין דרב - מדנפשיך לאו דידך הוא דבפירוש אמר רב: אמר ליה אין לא גרסינן:
רבי זירא ורבי אבא תרוייהו מבבל הוו וסלקו להתם ורבי זירא סליק ברישא וקאמר ליה ר' אבא חייך אחר שעלית מבבל הלום:
Tossafot
שמוטת יד בבהמה כשרה - וה"ה נחתכו דדוקא נחתכו רגליה טרפה אבל ידיה כשרה ולקמן (חולין דף נח:) נמי אמרינן בעלת ה' רגלים או שאין לה אלא שלשה ה"ז מום ואמר רב הונא לא שנו אלא שחיסר ביד אבל ברגל טרפה נמי הוה:,שמוטת ירך - פי' בקונטרס בוקא דאטמא דשף מדוכתיה ואיעכול ניביה והדין עמו דכולה שמוטה דשמעתין באיעכול ניביה איירי בבהמה ובעוף אבל לא איעכול כשר כך פסיק לעיל (חולין דף נד:) והלכתא אפילו אפסיק נמי כשרה עד דאיעכול איעכולי והשתא ניחא מה דנקיט בכוליה שמעתין שמוטה ולא נקט דשף מדוכתיה כדנקט רב מתנא לעיל (חולין דף נד:) משום דרב מתנא אסר בלא איעכול ניביה אבל הכא דאיירי באיעכול ניביה שייך לשון שמוטה ולהכי מייתי לעיל דרב מתנא גבי אלו כשרות דוקא ולא מייתי דרב יהודה דהכא ועוד דרבי יוחנן קאמר לעיל אלו טרפות דוקא למעוטי הא דרב מתנא ורבי יוחנן קאמר לקמן שמוטת ירך בעוף טרפה וה"ה בבהמה נמי טרפה מדתני לוי ולא חשיב ליה גבי יתר עליהן עוף ולא משמע דפליג עליה מדמקשינן לעיל מיניה אדרב ושמואל ועוד דלקמן בסוף שמעתא הלכה רווחת בישראל שמוטת ירך בעוף טרפה וה"ה בבהמה כדפירשי' ולעיל (חולין דף נד:) פסקי' הלכה דאפילו אפסיק כשרה עד דאיעכול איעכולי ולכך נראה דכולה שמעתין איירי דאיעכול ניביה:
למה ליה למר כולי האי והא אמר רב הונא אמר רב שמוטת ירך בעוף כשרה - השתא ס"ד דשמוטה וחתוכה הכל אחד ואע"ג דבהמה טרפה כדמוכח מתניתין (לקמן חולין דף עו.) דבהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה מ"מ בעוף כשרה ושמא לא ידע השתא ברייתא דלוי דכל טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף ולפי המסקנא דמחלק בין שמוטה לחתוכה ניחא ולרב הונא אמר רב דמכשיר שמוטת ירך בעוף כמו כן בבהמה מדתני לוי ומכשיר אפילו באיעכול ניביה כדפרישנא דכולה שמעתא באיעכול ניביה ואע"ג דאפילו מאן דמיקל לעיל גבי ואלו כשרות מודה באיעכול ניביה רב הונא אמר רב מיקל בכולהו ומיהו קצת תימה דלא מישתמיט בכולה שמעתין למינקט בחד דוכתא שמוטת ירך בבהמה כשרה ולא מסתבר למימר כלל דנקט עוף לרבותא וגם רבי ירמיה שהביא ראיה לדבריו וא"ל אנא מתני' ידענא לא דקדק אלא מהא דאמר רב עלה וכן בעוף אבל מהא דאסרה מתניתין בבהמה לא רצה לדקדק ולומר כ"ש בעוף דזוטר חיותיה ולכך נראה דדוקא בעוף מכשיר רב הונא אמר רב ולא בבהמה ולית ליה ברייתא דלוי ואע"ג דמקשינן מיניה לרב לעיל היינו אליבא דרב יהודה ודוחק:
דילמא שני ליה בין שמוטה לחתוכה - פי' בקונטרס דשמוטה כשרה ואפילו ניטלה כולה ובחתוכה טרפה אפילו בצומת הגידין לבדן ותימה מה רוצה לומר שמפרש שאם ניטלה כולה כשרה אם רוצה לומר שאם ניטל הירך ממקום שהיתה מחוברת באליה כשרה וחתוכה דטרפה כגון באותו עצם האמצעי שבו צומת הגידין בתחתיתו סמוך לפרק הארכובה הנמכרת עם הראש ולמעלה הוא תחוב בעצם הקולית שהוא עצם התחוב באליה ואע"ג דבאותו עצם האמצעי טרפה מ"מ בעליון שהוא עצם הקולית כשרה כדמפרש שחותכה מכאן וחיה מכאן ומתה וזהו תימה דאפילו נבלה נמי מקריא אם ניטלה ירך וחלל שלה ניכר כדאמר רבי אלעזר פ"ק (לעיל חולין כא.) וליכא מאן דפליג ומה שייך לקרות זה שמוטה וזה חתוכה שתיהן חתוכות נינהו כיון דאיירי אפילו ניטלה כולה והיה לו לפרש כאן בפשיטות דשמוטה כשרה כגון דלא נחתכו רגליה אלא דשף מדוכתיה עצם הירך שקפץ ממקומו מחור שבעצם האליה שהוא תחוב בו אבל נחתכו טרפה אפילו בצומת הגידין:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.