Guémara
Certes, en ce qui concerne le tanna de notre Michna, on peut dire : [les cas de terefot] qu'il a enseignés [explicitement], il les a enseignés, et tout ce qu'il a omis est couvert par la règle générale [zeh hakhlal] du début. Mais en ce qui concerne le tanna de l'école de Rabbi Yichmael, qui a dit : [Il y a exactement] dix-huit terefot — [il faut lui demander :] y en a-t-il vraiment pas d'autres ? Mais il existe bien [le premier cas du sigle BSGR] : un animal dont les pattes arrière ont été coupées à partir du genou [arkouva] et au-dessus est une terefa ! [Réponse :] Ce tanna se range à l'opinion de Rabbi Chimon ben Elazar, qui dit : [Une telle patte] peut être cautérisée [ikavot] et l'animal peut vivre [et ce cas n'est donc pas une terefa selon lui].
בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא דִּידַן, דִּתְנָא, תְּנָא וּדְשַׁיַּיר – אָתְיָא בְּזֶה הַכְּלָל, אֶלָּא לְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה טְרֵפוֹת וְתוּ לֵיכָּא, וְהָא אִיכָּא בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה טְרֵפָה? סָבַר לֵיהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: יְכוֹלָה הִיא לִיכּוֹוֹת וְלִחְיוֹת.
La Guemara objecte : Mais même si l'on admet que [la patte sectionnée] peut être cautérisée et que l'animal peut vivre [après l'amputation], cela ne signifie pas que l'animal n'est pas une terefa [selon l'avis du tanna de l'école de Rabbi Yichmael]. Selon qui est posée la question : 'Mais ne compte-t-on pas les cas du sigle BSGR ?' Elle est posée selon le tanna de l'école de Rabbi Yichmael, qui soutient [justement] qu'une terefa peut vivre [et que la survie ne détermine pas le statut de terefa]. Si tel est le cas, le fait que l'animal peut vivre si le moignon est cautérisé ne change rien à la question de savoir si c'est une terefa ! Mais plutôt, [il faut dire que] ce tanna se range à l'opinion de Rabbi Chimon ben Elazar en ce qu'il dit [que l'animal avec une patte sectionnée est] « casher » — c'est-à-dire non terefa — tout en ne partageant pas la raison invoquée [à savoir la possibilité de survie].
אַף עַל גַּב דִּיכוֹלָה לִיכּוֹוֹת וְלִחְיוֹת, לְמַאן קָאָמַר? לְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל טְרֵפָה חַיָּה סְבִירָא לֵיהּ! אֶלָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: ״כְּשֵׁרָה הִיא״.
La Guemara objecte encore : Mais il existe aussi le cas d'un défaut [chissaron] dans la colonne vertébrale ! Car nous avons appris dans une Michna [du traité Ohalot 2, 3] : Quel est le défaut [minimal] dans la colonne vertébrale [d'un cadavre pour qu'il ne soit plus considéré comme un cadavre entier et ne transmette plus l'impureté par 'tente'] ? Beit Chammaï dit : [Il manque] deux vertèbres [pour qu'il ne transmette plus l'impureté par tente]. Et Beit Hillel dit : [Il suffit d'une] seule vertèbre [manquante]. Et Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : Et de même [ce désaccord s'applique] pour [déterminer] la terefa [d'un animal] [— c'est-à-dire que selon Beit Hillel, un animal auquel il manque une seule vertèbre est déjà une terefa, un cas non inclus dans le compte de dix-huit].
וְהָאִיכָּא חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה, דִּתְנַן: כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חוּלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חוּלְיָא אַחַת; וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: וְכֵן לִטְרֵפָה.
La Guemara répond : L'omasum [hemses — troisième poche de l'estomac] et le bonnet [beit hakoussot — deuxième poche], que tu comptes comme deux cas distincts [de perforation vers l'extérieur], compte-les comme un seul cas. Ainsi, un cas est retiré [du compte] et un cas est inséré [à savoir, le défaut dans la colonne vertébrale], et le total reste à dix-huit.
הֶמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת, דְּקָא חָשְׁבַתְּ לְהוּ בְּתַרְתֵּי, חַשְׁבִינְהוּ בַּחֲדָא, אַפֵּיק חֲדָא וְעַיֵּיל חֲדָא.
La Guemara demande : Mais n'y a-t-il pas aussi [le cas de] l'animal dont la peau a été ôtée [glouda] [mentionné dans la Michna du folio 54a, comme terefa selon les Hakhamim] ? La Guemara répond : Le tanna [de l'école de Rabbi Yichmael] se range à l'opinion de Rabbi Méïr, qui déclare [un tel animal] casher.
וְהָאִיכָּא גְּלוּדָה? סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר דְּמַכְשַׁיר.
La Guemara demande : Mais n'y a-t-il pas aussi le cas [de l'animal atteint d'un poumon] rétréci-desséché [charouta — poumon atrophié, terefa selon certains avis] ? La Guemara répond : La vésicule biliaire — qui l'enseigne [comme terefa] dans le compte des dix-huit ? C'est Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda [un avis individuel]. Ce tanna a donc retiré [la perforation de] la vésicule biliaire [du compte], puisqu'il s'agit d'un avis individuel, et l'a remplacée par le poumon rétréci-desséché.
וְהָא אִיכָּא חֲרוּתָא? מָרָה – מַאן קָתָנֵי לַהּ? רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. אַפֵּיק מָרָה, וְעַיֵּיל חֲרוּתָא.
La Guemara demande : Mais il y a aussi les sept halakhot supplémentaires [enseignées par les Amoraïm] ! La Guemara les énumère : Comme Rav Mattana dit : Cette tête du fémur [bouka de'atma — la boule du fémur] qui s'est déplacée complètement de son logement — c'est une terefa. Et Rakhich bar Papa dit au nom de Rav : Si [l'animal] était malade même dans un seul de ses reins — c'est une terefa. Et nous avons appris dans une Michna [du folio 54a] que si la rate a été ôtée, l'animal est casher ; et à ce sujet, Rav Avira dit au nom de Rava : [Les Sages] n'ont enseigné cela que lorsqu'elle a été ôtée ; mais si elle a été perforée — c'est une terefa.
וְהָאִיכָּא שַׁב שְׁמַעְתָּתָא, דְּאָמַר רַב מַתְנָא: הַאי בּוּקָא דְּאַטְמָא דְּשַׁף מִדּוּכְתֵּיהּ – טְרֵפָה, וְאָמַר רָכִישׁ בַּר פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: לָקְתָה בְּכוּלְיָא אַחַת – טְרֵפָה, וּתְנַן: נִיטַּל הַטְּחוֹל – כְּשֵׁרָה, וְאָמַר רַב עַוִּירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נִיטַּל, אֲבָל נִיקַּב – טְרֵפָה.
La Guemara continue [l'énumération des sept halakhot] : Et Rabba bar bar Hana dit au nom de Chmouel : Si les simanim [les deux conduits — trachée et œsophage — qui doivent être sectionnés lors de la che'hita] se sont en grande partie détachés [de leur insertion] — c'est une terefa. Et Rabba bar Rav Cheïla dit au nom de Rav Mattana, qui dit au nom de Chmouel : Si une côte a été arrachée à sa racine [avec la moitié de la vertèbre à laquelle elle est attachée] — c'est une terefa ; et [si] un crâne qui a été en grande partie fracassé [même si les membranes sont intactes] — c'est une terefa ; et si la majorité de la chair qui recouvre la majorité de la panse [keres] a été lacérée — c'est une terefa.
וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר שְׁמוּאֵל: סִימָנִים שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ בְּרוּבָּן – טְרֵפָה. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא אָמַר רַב מַתְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: נֶעֶקְרָה צֵלָע מֵעִיקָּרָהּ – טְרֵפָה, וְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁנֶּחְבְּסָה בְּרוּבָּה, וּבָשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רוֹב הַכָּרֵס בְּרוּבּוֹ – טְרֵפָה.
La Guemara répond [à la question de savoir comment ces sept halakhot s'intègrent dans le compte de dix-huit] : Il y a huit cas de perforation [nikouv] mentionnés dans la Michna qui rendent l'animal une terefa. Le tanna de l'école de Rabbi Yichmael les compte tous comme un seul cas [générique]. Ainsi, il a retiré sept cas [de perforation individuelle] du compte [et libéré sept places] pour insérer ces sept halakhot [supplémentaires des Amoraïm].
נְקוּבֵי תְּמָנְיָא הָווּ, חַשְׁבִינְהוּ בְּחַד, אַפֵּיק שַׁב, וְעַיֵּיל שַׁב.
La Guemara objecte : Si tel est le cas [que les cas de perforation sont regroupés], alors il y a aussi deux cas de section [psikat — gargeret sectionnée et moelle épinière sectionnée] dans la Michna — que le tanna les compte comme un seul cas. Le compte des terefot tomberait alors en-dessous de dix-huit [puisqu'un cas supplémentaire a été retiré]. Et de plus, [si tous les cas de perforation sont regroupés en un seul], on ne peut pas insérer le cas enseigné par Rav Avira au nom de Rava [la rate perforée], car c'est aussi un cas de perforation ! [Ainsi le compte tomberait de deux en dessous de dix-huit.]
אִי הָכִי, פְּסוּקֵי נָמֵי תְּרֵי הָווּ, חַשְּׁבִינְהוּ בְּחַד, בָּצַר לְהוּ חֲדָא, וְעוֹד, דְּרַב עַוִּירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא נָמֵי נְקוּבָה הִיא!
Rachi
בשלמא לתנא דידן - אע"ג דלא תנא אלא י"ח מ"מ לא תנא מניינא ואיכא למימר דתנא תנא ודלא תנא אתיא בזה הכלל:,אלא לתנא דבי ר' ישמעאל - דתנא מניינא קשיא והא איכא בסג"ר סימן הוא ומשנה וברייתא הן בהמה שנחתכו רגליה בפרק בהמה המקשה (לקמן חולין עו.) כמה חסרון בשדרה באהילות גלודה בפרקין וכן חרותא. ושב שמעתתא שבע טרפות שמנו האמוראים ולא נשנו במשנה והן היו מקובלים מרבן. האחרונים קרי רגלים ושלפנים קרי ידים:,ארכובה - יינויי"ל מקום חיבור השוק והירך שמפרקין אותה משם בשעת הפשטה:,ר' שמעון בן אלעזר - בתוספתא קתני לה הכי רבי שמעון בן אלעזר מכשיר מפני שיכולה ליכוות ולחיות והכא נקט סיפא דמילתיה ולא נקט השתא ר' שמעון בן אלעזר מכשיר:
ופרכינן אע"ג דיכולה ליכוות ולחיות - קשיא היא דאפי' הכי איכא למימר דאטרפה לא פליג ר"ש דלמאן קא מותבינן אתנא דבי רבי ישמעאל דתנא מניינא ואיהו טרפה חיה סבירא ליה דקאמר ובין החיה אשר לא תאכל דקרי לה לטרפה חיה אלא הכי פריק סבר לה כרבי שמעון דאמר כשרה היא כדקתני התם רבי שמעון בן אלעזר מכשיר:
כמה חסרון בשדרה - שלא תטמא באהל אלא במגע ובמשא כדין עצם כשעורה דאילו שדרה שלמה וגולגולת שלמה ורוב מניינו ורוב בניינו תנן באהילות (פ"ב מ"א) דמטמאין באהל ואע"פ שאין עליהן בשר:,וכן לטרפה - לב"ש לא הויא טרפה בבציר משתי חוליות ולב"ה בחוליא אחת מיטרפא:
חשבינהו כחד - דהא גבי הדדי סמכי וכחד דמי:
והאיכא גלודה - שניטל עורה והופשטה כולה או מחמת שחין או מחמת מלאכה דקתני מתני' (לקמן חולין דף נד.) וחכמים פוסלים:,ומשני סבר לה כר"מ דמכשיר:
והאיכא חרותא - דקתני מתניתין (שם) אלו כשרות חרותא בידי שמים ותניא לקמן (חולין דף נה:) בידי אדם טרפה ואיזו היא חרותא כל שצמקה ריאה שלה ונתקשה כחריות של דקל מחמת שהבעיתה אדם בקולו ופעמים שצומקת מקולות וברד והיא בידי שמים והדרא בריא אבל בידי אדם תו לא הדרא בריא:,מרה מאן קתני לה - דחשבה ניקבה המרה במניינא די"ח טרפות במתניתין יחידאה היא ור"י ברבי יהודה קתני לה לקמן בפרקין (חולין דף מג.) בשמעתין ותנא דבי ר"י לית ליה מרה ואפיק מרה ועייל חרותא:
בוקא דאטמא - קולית הירך:,דשף מדוכתיה - שקפץ ממקומו חור שבעצם אליה שהוא תחוב בו ולקמן (חולין דף נד:) מסיים והוא דאיעכול ניבי. בוקא כמו בוכנא עגול ראשו ותחוב בחור כעלי זה התחוב בחור המכתשת:,לקתה בכוליא אחת - וכ"ש בשתיהן ולקמן (חולין דף נה.) מסיים בה והוא דמטיא לקותא למקום חריץ:,אבל ניקב טרפה - ולקמן מפרש ניקב בעליונו מקום שהיא עבה אבל בקולשיה כשרה:
נדלדלו - נתלשו בכמה מקומות ומחוברין כאן מעט וכאן מעט:,נעקרה צלע - אע"ג דתנן במתניתין נשתברו רוב צלעותיה דוקא נשתברו התם בעינן רובא אבל נעקרה צלע אחת מעיקרה עד חצי חולייתה כדמפרש לקמן (חולין דף נב.) טרפה:,וגולגולת שנחבסה - שהוכתה מכות רבות ולא נפחתה ולא ניקב הקרום אם רובה נחבסה טרפה. נחבסה דמינציי"ר בלע"ז:,ובשר החופה את רוב הכרס - זהו קרום עב שקורין טנפנ"א כשפותחין את הבהמה וחותכין את הבשר לאורך הבהמה והוא נראה. והאי דקרי ליה חופה את רוב הכרס ולא קרי ליה חופה את הכרס מפני שמיעוט הכרס נחבא בתוך צלעות החזה והסחוס ורובו מכוסה בבשר:,כרס - פנצ"א לבדה בלא בית הכוסות והמסס ואם נקרע רובו של בשר כנגד הכרס אף ע"ג דכי משערת לההוא קרע לגבי כוליה בשר הוי מיעוטא שהרי אותו בשר מחזיק כל בני המעים והולך עד הירכים לא משערינן אלא במה שכנגד הכרס ואם מיקרע רובא דההוא טרפה. ושמואל לא סבירא ליה כמאן דפריש לקמן (חולין דף נ:) רוב החיצונה דמתניתין דהיינו בשר החופה את רוב הכרס דאם כן מה אתא שמואל לאשמועינן ואיהו מפרש למתניתין לקמן במילתא אחריתי:
נקובי תמניא הוו - וכי חשבת להמסס ובית הכוסות בחד ומדלית לה למרה אכתי פשו להו תמניא נקובי דמתניתין:
פסוקי תרין - גרגרת וחוט:,דרב עוירא - ניקב הטחול:
Tossafot
והא איכא בהמה שנחתכו רגליה - תימה דלא פריך מניטל צומת הגידים דתניא בהדיא בפ' בהמה המקשה (לקמן חולין עו.) דטרפה ויש לומר דהוי בכלל בהמה שנחתכו רגליה:
ואמר רב יהודה אמר שמואל וכן לטרפה - מסיפא דייק רב יהודה דקתני גבי גולגולת כמה חסרון בגולגולת ב"ש אומרים כמלא מקדח ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות אלמא דבשיעור מיתה חשיב חסרון ולהכי חשיב דרב יהודה בהדי משניות משום דממתניתין דייק ולא חשיב לה בהדי שמעתא כדחשיב מלתא דרב עוירא אע"ג דאמתניתין אתמר וא"ת א"כ אמאי לא פריך נמי והא איכא גולגולת כיון דרב יהודה אכולהו קאי ואומר ר"ת דרב יהודה לא קאי אגולגולת דס"ד דחסרון דגולגולת הוי עם הקרום ובהמה מיטרפא בנקיבת הקרום לחודיה אבל אדם דאית ליה מזלא בעי חסרון גולגולת עם נקיבת הקרום והא דאמר בעירובין (דף ז:) דחשיב תרי חומרי דסתרי אהדדי כגון שדרה וגולגולת אגב שדרה נקט גולגולת אי נמי לענין טרפות אדם קאי וכן לטרפה נמי אגולגולת דמשכחת ביה חומרא וקולא חומרא לענין הורג את הנפש וקולא לענין פדיון בכור אם נטרף תוך שלשים שאין הכהן צריך להחזיר אם קבלו ולענין עשה חבירו טרפה ומיהו קשה דבסמוך גבי הא דאמר ר"י בר' יהודה ניקבה המרה טרפה דמקשו ליה רבנן מאיוב משמע דאין בהמה מיטרפא בכך כמו בן אדם ועוד לקמן (חולין דף מז:) גבי אדומה וירוקה כשרה מייתי מדרבי נתן שבאת לפניו אשה שמלה את בנה כו' אלמא מאי דחיי באדם חיי נמי בבהמה והיה נראה לפרש דחסרון הגולגולת בלא הקרום וטרפה לפי שסוף הקרום ליפסק ולהכי לא פריך הכא מגולגולת דהא קתני לה ניקב הקרום של מוח אבל אי אפשר לפרש כן שהרי יש ב"א הרבה שניטל מגולגולת שלהם יותר ממלא מקדח ועדיין חיים ונראה דחסרון הגולגולת הוי עם נקיבת קרום העליון דסוף תתאה ליפסק אבל בלא חסרון עצם אם ניקב קרום העליון אין סוף תתאה ליפסק וכן בבהמה איכא למ"ד (לקמן חולין דף מה.) תתאה מגין ואפילו למ"ד קרמא עילאה אע"ג דלא אינקיב תתאה טרפה יש לחלק בין אדם לבהמה ולא מטעם ר"ת אלא משום דבאדם הקרום התחתון קשה וחזק יותר מבהמה ומשום הכי בעי חסרון עצם עם נקיבת העליון ובבהמה התחתון רך ואין צריך חסרון עצם עם העליון אבל בדבר ששוה בזה ובזה אין לחלק ביניהן כלל:
אפיק חדא ועייל חדא - ולמ"ד חסרון מבפנים לא שמיה חסרון וחסרון דמתניתין לר' שמעון דלרבנן הוי בכלל נקובה צ"ל דהך סוגיא כר' שמעון דלרבנן ליכא אלא י"ז:
סימנין שנדלדלו ברובן טרפה - פירש ר"ח דלמאי דמסיק לקמן (חולין דף מד.) ומוקי לה באיפרוק אפרוקי נדלדלו היינו שנתפרדו זה מזה:,אמר שמואל נעקרה צלע מעיקרה טרפה - לקמן (חולין דף נב.) פליג עליה בר זכאי ואמר נעקרו ברוב בצד אחד ונשתברו ברוב שני צדדין והכא נקט טפי מילתיה דשמואל משום אינך דקאמר גולגולת שנחבסה ובשר החופה את רוב הכרס ואם תאמר לרבי יוחנן דאמר התם בין נעקרו בין נשתברו ברוב שני צדדין חסר להו מי"ח טרפות דליכא למיחשבינהו בתרתי כיון דבזה ובזה צריך רוב שני צדדין ויש לומר דמכל מקום תרתי נינהו שזו עקורה וזו נטולה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.