Guémara
[La phrase commencee a la fin de 34a se complete ici :] est une impurete vis-a-vis des [aliments] sacres [kodachim]. [En d'autres termes,] les Sages ont decrete que meme celui qui veille a manger sa terouma dans un etat de purete rituelle est considere comme impur vis-a-vis de celui qui consomme des aliments sacres. Par consequent, celui qui a mange un aliment impur au troisieme degre [de denrees profanes] preparees au niveau de purete de la terouma, acquiert le second degre d'impurete et rend les aliments sacres impurs.
טוּמְאָה הִיא אֵצֶל הֶקְדֵּשׁ.
Rabbi Zeira dit au nom de Rabbi Assi, qui dit au nom de Rabbi Yo'hanan, qui dit au nom de Rabbi Yannai : Celui qui mange des denrees profanes [choulline] preparees au niveau de purete des aliments sacres [kodachim], et que ces denrees etaient impures au troisieme degre d'impurete — son corps devient impur au second degre d'impurete vis-a-vis des aliments sacres. [Concretement,] il rend impur au troisieme degre les aliments sacres qu'il touche, et ces aliments a leur tour disqualifient les aliments sacres avec lesquels ils entrent en contact.
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רַבִּי יַנַּאי: הָאוֹכֵל שְׁלִישִׁי שֶׁל חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ – נַעֲשָׂה גּוּפוֹ שֵׁנִי לַקֹּדֶשׁ.
Rabbi Zeira souleva une objection contre la declaration de Rabbi Assi, a partir de la declaration de Rabbi Yehoochoua : Celui qui mange un aliment au troisieme degre d'impurete acquiert le second degre vis-a-vis des aliments sacres, mais n'acquiert pas le second degre vis-a-vis de la terouma. Cela est dit dans le cas de denrees profanes preparees au niveau de purete de la terouma. [D'ou l'on infere :] oui, [ce raisonnement vaut] pour des denrees preparees au niveau de la terouma — mais non pour des denrees preparees au niveau des aliments sacres, car dans ce dernier cas les denrees profanes ne deviennent pas impures du tout !
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִּי: שְׁלִישִׁי שֵׁנִי לַקֹּדֶשׁ, וְאֵין שֵׁנִי לַתְּרוּמָה, בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת תְּרוּמָה. עַל טׇהֳרַת תְּרוּמָה – אִין, עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ – לָא!
Rabbi Assi lui dit : Cette inference est incorrecte, car Rabbi Yehoochoua s'exprime dans le style de : il n'est pas necessaire [de mentionner le cas evidentiel]. Il n'est pas necessaire de dire que dans le cas des denrees profanes preparees au niveau des aliments sacres — qui est [un niveau] plus strict — elles sont susceptibles d'atteindre le troisieme degre d'impurete. Rabbi Yehoochoua enseigne que meme les denrees profanes preparees au niveau de la terouma sont susceptibles d'atteindre le troisieme degre d'impurete.
אֲמַר לֵיהּ: לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר.
La Guemara objecte : Mais Rabbi Yehoochoua n'a-t-il pas dit [selon l'explication de Rabba bar bar 'Hana, rapportant Rabbi Yo'hanan] : « Moi aussi, je n'ai dit [cela] qu'a propos de denrees profanes preparees au niveau de purete de la terouma » — ce qui indique qu'il ne parlait pas des denrees preparees au niveau des aliments sacres. La Guemara explique : Rabba bar bar 'Hana et Rabbi Assi sont deux amoraim qui s'opposent au sujet de l'opinion de Rabbi Yo'hanan ; ils divergent sur la question de savoir si la declaration de Rabbi Yehoochoua s'applique specifiquement aux denrees preparees au niveau de la terouma, ou si elle inclut meme celles preparees au niveau des aliments sacres.
וְהָא ״אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בִּתְרוּמָה״ קָאָמַר, אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן.
Oulla dit : Celui qui mange des denrees profanes preparees au niveau de la terouma et qui sont impures au troisieme degre — son corps est disqualifie du droit de manger de la terouma.
אָמַר עוּלָּא: הָאוֹכֵל שְׁלִישִׁי שֶׁל חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת תְּרוּמָה – נִפְסַל גּוּפוֹ מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה.
La Guemara demande : Qu'Oulla nous apprend-il [de nouveau] ? Nous apprenons deja dans la michna citee precedemment (33b) du traite Teharot : Celui qui mange un aliment au troisieme degre d'impurete acquiert le second degre vis-a-vis des aliments sacres, mais n'acquiert pas le second degre vis-a-vis de la terouma — et cela dans le cas de denrees profanes preparees au niveau de purete de la terouma. [D'ou l'on infere :] c'est le second degre qu'il n'acquiert pas, mais le troisieme degre, il l'acquiert bien — et il est donc disqualifie de la consommation de la terouma.
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: שְׁלִישִׁי שֵׁנִי לַקֹּדֶשׁ, וְאֵין שֵׁנִי לַתְּרוּמָה, בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת תְּרוּמָה. שֵׁנִי הוּא דְּלָא הָוֵי, הָא שְׁלִישִׁי הָוֵי.
La Guemara repond : Il etait necessaire pour Oulla d'enseigner cette halakha, car si on ne l'apprenait qu'a partir de cette michna, j'aurais dit : vis-a-vis de la terouma, il n'acquiert ni le second ni le troisieme degre d'impurete, car il n'y a aucune raison de considerer le statut de celui qui mange comme equivalant a celui de l'aliment mange. Et peut-etre est-ce seulement parce que Rabbi Yehoochoua a dit qu'il acquiert le second degre vis-a-vis des aliments sacres, qu'il a egalement dit qu'il n'acquiert pas le second degre vis-a-vis de la terouma. Oulla nous enseigne donc qu'il acquiert le troisieme degre et qu'il est disqualifie de la consommation de la terouma.
אִי מֵהַהִיא, הֲוָה אָמֵינָא: לָא שֵׁנִי הָוֵי וְלָא שְׁלִישִׁי הָוֵי, וְאַיְּידֵי דְּאָמַר ״שֵׁנִי בַּקֹּדֶשׁ״ – אָמַר נָמֵי ״אֵין שֵׁנִי בִּתְרוּמָה״, קָא מַשְׁמַע לַן.
Rav Hamnona souleva une objection contre la declaration d'Oulla, a partir d'une michna (Teharot 2, 3) : Des denrees profanes impures au premier degre sont impures et rendent la terouma impure [dans le sens ou elles lui conferent un degre d'impurete suffisant pour disqualifier d'autres teroumot]. Des denrees profanes impures au second degre disqualifient la terouma mais ne la rendent pas impure [au sens strict, c'est-a-dire qu'elles rendent la terouma elle-meme impure, mais sans que cette terouma puisse a son tour rendre une autre terouma impure]. Et des denrees impures au troisieme degre peuvent etre mangees par un cohen dans un ragoout [nazid] qui est un melange contenant des epices de terouma [nezid ha-dema'].
אֵיתִיבֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְעוּלָּא: הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּחוּלִּין טָמֵא וּמְטַמֵּא, וְהַשֵּׁנִי פּוֹסֵל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא, וְהַשְּׁלִישִׁי נֶאֱכָל בִּנְזִיד הַדֶּמַע.
[Rav Hamnona poursuit :] Et si tu dis que [celui qui mange un aliment impur au] troisieme [degre] voit son corps disqualifie du droit de manger de la terouma — lui donnerions-nous a manger quelque chose qui disqualifie son propre corps [du droit de manger la terouma] ? [C'est-a-dire : si en mangeant les choulline de troisieme degre presents dans le ragoout, le cohen se disqualifie de manger la terouma, comment la michna peut-elle permettre ce melange ?] Oulla lui dit : Laisse de cote [la question] du ragoout melange de terouma [nezid ha-dema'],
וְאִי אָמְרַתְּ נִפְסַל גּוּפוֹ מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, סָפֵינַן לֵיהּ מִידֵּי דְּפָסֵיל לֵיהּ לְגוּפֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: הַנַּח לִנְזִיד הַדֶּמַע,
Rachi
על טהרת הקדש לא - כלומר לית בהו שלישי:
לא מיבעיא קאמר - כלומר אפילו בהני איכא שלישי:
והא אף אני לא אמרתי קאמר - ורבה בר בר חנה אמרה להך אהדרתה דר"א ורבי יהושע משמיה דרבי יוחנן וקשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן:,אמוראי נינהו - רבה בר בר חנה ור' אסי דלית ליה לר' אסי האי אף אני לא אמרתי אלא בתרוייהו אית ליה לרבי יהושע דנעשה גופו שני לקדש:
בחולין שנעשו על כו' - כדפרישית דבשלישי של חולין אלו קאמר הא שלישי לתרומה הוי וכיון דשלישי הוא פסול מיקרי ונהי דמצי למינגע בתרומה מיכל מיהא לא מצי אכיל:
לא שני הוי ולא שלישי הוי - שאין שלישי עושה שלישי דהא קאמר רבי יהושע המאכל חמור מן האוכל חוץ מן השני או שלישי ולענין קדש:,קמ"ל - דשלישי מיהא הוי וכי א"ר יהושע שאין נעשה אוכל כמאכל לנגיעה הוא דקאמר כגון האוכל אוכל ראשון דאי הוית משוית ליה ראשון הוי מגעו שני אבל האוכל אוכל שלישי דכי עבדת ליה שלישי שרי בנגיעה לענין אכילה מודי דאסור ומדיוקא דייקינן מילתיה דאמר אין שני לתרומה אבל שלישי הוי:
הראשון שבחולין טמא ומטמא - תרומה דעביד ליה שני לפסול את השלישי:,והשני - שבחולין:,פוסל - את התרומה:,ואינו מטמא - דשלישי דתרומה לא עביד רביעי הלכך שלישי דתרומה לא מיקרי טמא אלא פסול:,והשלישי - של חולין:,נאכל בנזיד הדמע - בתבשיל שתרומה מעורבת בו כגון שלישי זה אם מקפה של חולין הוא מותר לתת לתוכו תבלין של תרומה ושום ושמן דתרומה לאוכלו ומדקתני בהו שלישי ש"מ בחולין שנעשין על טהרת תרומה קאמר וקתני נאכל בנזיד הדמע:
ואי אמרת נפסל גופו מלאכול בתרומה ספינן - להאי כהן מידי דפסיל לגופו והדר אכיל בהדיה תרומה כגון הנך תבלין:,הנח לנזיד הדמע - דלא איכפת לן אי אכיל תבלי תרומה בפסול הגוף:
Tossafot
אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן - לא ר"ל הא דידיה הא דרביה דמסתמא דהא דקאמר לעיל מאי אהדרו ר"א ורבי יהושע אהדדי לא מסברא אומר כן דאין זה הדבר תלוי בסברא אלא קבלה היתה בידו:
והשלישי נאכל בנזיד הדמע - בלשון שני פירש בקונטרס ונראה לו עיקר דאיירי בחולין גרידי ומטמא ופוסל דקאמר היינו את התרומה השלישי נאכל אפילו הוא נזיד הדמע ונגע בשני לטומאה דה"ל שלישי מותר לאוכלו אבל נגע בשני קודם שיערבו בו תרומה לא צריכא לאשמועינן דאכתי הוו חולין גרידי ולית בהו שלישי ודייק ע"כ כיון דנזיד הדמע הוא על טהרת תרומה בעי מיכליה והוי חולין שנעשו על טהרת תרומה ואי אמרת שלישי דידהו פסיל לגופיה לתרומה ספינן להאי ושרינן לאוכלו הלא נפסל גופו ע"י כן ואסור לטמא גופו ועוד הוה יכול להקשות היאך אוכל תרומה דקתני נאכל בנזיד הדמע ומשני הנח לנזיד הדמע דליכא כזית כו' הלכך לא בעי לאכלינהו בטהרת תרומה דהוו להו חולין גרידי וקשיא לפי' זה דהיה לו לפרש מטמא ופוסל את התרומה כיון דמיירי בחולין ועוד דמעיקרא דס"ד דאיכא כזית בכדי אכילת פרס בלאו מילתיה דעולא תיקשי ליה היאך נאכלין והא תרומה טמאה קאכיל ומפרש ר"ת דבחולין גרידי איירי כדפירש בקונטרס ומטמא דקאמר היינו פוסל והשני פסול ואינו מטמא כלומר ואינו פוסל דאינו עושה שלישי והשלישי נאכל בנזיד הדמע דכיון דהיה דעתו לערב בו תרומה צריך לשומרו על טהרת תרומה והוו חולין שנעשו על טהרת תרומה ולכך אית בהו שלישי ואותו שלישי יכול לערב בו נזיד הדמע ולאוכלו והשתא פריך דהיכי ספינא ליה מידי דפסיל ליה לגופיה ואסור לטמא גופו כדפי' בקונטרס ומשני דלית בהו כזית כו' ואין צריך לשומרו על טהרת תרומה כיון דאין דעתו לערב אלא מעט שלא יהא כזית בכדי אכילת פרס וחולין גרידי נינהו ואין בהן שלישי ולא קרי ליה שלישי אלא משום דהוי מגע שני או משום שאם היה דעתו לתת בהן תבלין של תרומה הרבה עד שיהא כזית בכדי אכילת פרס יצטרך לשומרו על טהרת תרומה ונראה דוחק ונראה לפרש כפירוש קמא דאיירי בחולין שנעשו על טהרת תרומה ומטמא ופוסל את החולין שנעשו על טהרת תרומה דאיירי בהו דיש בהו שלישי ושלישי שבהן פסול ונאכל בנזיד הדמע ויכול לערב תבלין של תרומה ופריך היכי ספינן ליה מידי דמפסיל ליה לגופיה והדר אכיל תרומה כדפירש הקונטרס בפירוש קמא ומשני דלית ביה כזית כו' ולא חיישינן אי אכיל ליה בפסול הגוף אע"ג דחצי שיעור אסור מן התורה הכא דפסול הגוף דרבנן לא החמירו ומה שהקשה דמ"מ היכי שרי לפסול גופו הא אמר בפ"ק דיומא (דף טז) לא תטמאו בהם ונטמתם בם מכאן לטומאת הגויה מן התורה נראה דמהתם לא ילפינן גופו שהרי אפילו כהנים אמרינן בפ"ק דר"ה (דף טז:) דמותרים ליגע בשרץ ונבלה ולא דרשינן מההוא קרא אלא דאם אכל אוכלין טמאין דנפסל גופו מלאכול תרומה וטהרות וכן בפרק אמרו לו (כריתות דף יג.) דאמר התירו לה למעוברת לאכול פחות מכשיעור אוכלין טמאין מפני הסכנה דמשמע דוקא פחות מכשיעור מפני הסכנה דוקא היינו נמי כשבאה לאכול בתר הכי תרומה וטהרות ובפרק ב' דטהרות בתר ההיא דהכא קתני הראשון והשני שבתרומה טמאים ומטמאין שלישי בתרומה פוסל ולא מטמא הרביעי נאכל בנזיד הקדש ההיא בבא איירי בתרומה שנעשו על טהרת קדש והפסול וטומאה דקתני הוו בתרומה עצמה והרביעי שלה יכול לערב בתבשיל של קדש גמור והדר קתני הראשון והשני ושלישי שבקדש טמאין ומטמאין רביעי פוסל ולא מטמא חמישי נאכל בנזיד הקדש האי בבא איירי בקדש גמור שנעשה על טהרת חטאת ועל טהרת פרה אדומה כדאמר בגדי אוכלי קדש מדרס לחטאת ואמר נמי במסכת חגיגה (דף יח:) יוסף חסיד שבכהונה היתה מטפחתו מדרס לחטאת לכך קאמר דאף הרביעי פוסל ובחמישי עצמו יכול לערב בו מאכל קדש שהוא קדש גמור אבל תרומה לחודה דלאו על טהרת קדש אין בה רביעי וקדש לחודיה דלאו לטהרת חטאת אין בו חמישי כדאמר בסוף פרק קמא דפסחים (דף יט.) דלא לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקדש ואין לתמוה על התרומה ועל הקדש איך נאכלין כיון דטמאין הם דמאחר דבתרומה עצמה אין בה רביעי ולא בקדש חמישי ליכא איסורא ולפירוש רבינו תם איירי בבא דתרומה בתרומה גרידא וקורא לה רביעי לפי שרוצה לערב נזיד הקדש ושומרה מהיות רביעי ובבא דקדש איירי בקדש גרידא וחמישי נאכל בנזיד הקדש לפי שרוצה לאכול עמו קדש הנשמר בטהרת חטאת ומטמא היינו פוסל כדפירש בבבא דרישא:
הנח לנזיד הדמע דליכא כזית בכדי אכילת פרס - לא בשביל שיהא סתם נזיד כן דבפרק אלו עוברין (פסחים דף מד.) משמע דאיכא בסתמא כזית בכדי אכילת פרס גבי מקפה של חולין ושום ושמן של תרומה דקאמר התם ובפרק שלשה מינין (נזיר דף לו.) הואיל וזר לוקה עליו בכזית בכדי אכילת פרס אלא דבעי למימר דהכא איירי בכה"ג דליכא כזית בכדי אכילת פרס:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.