Guémara
[La Guemara examine si la michna peut parler] de denrees profanes [choulline] preparees au niveau de purete de la terouma, et [si elle suit] l'opinion de Rabbi Yehoochoua. La Guemara repond : il ne doit pas te venir a l'esprit [d'interpreter la michna de cette facon], car la michna traite [d'un cas impliquant] de la viande [che'hita d'animaux et d'oiseaux]. Or si la michna portait sur des denrees profanes preparees au niveau de purete de la terouma — y a-t-il de la viande [susceptible d'etre mangee] au niveau de purete de la terouma ? La pratique de preparer des denrees profanes au niveau de purete de la terouma n'existe que pour habituer les gens a traiter correctement la veritable terouma, et la terouma n'est separee que des produits de la terre.
בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת תְּרוּמָה, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּקָתָנֵי ״בָּשָׂר״, דְּאִי בִּתְרוּמָה – בָּשָׂר מִי אִיכָּא?
La Guemara demande : Plutot, de quoi s'agit-il dans la michna ? Est-ce un cas de denrees profanes preparees au niveau de purete des [aliments] sacres [kodachim] ? Mais y a-t-il une bete sauvage [chaya] que l'on puisse offrir en sacrifice [de sorte que sa viande soit consideree comme sacree] ? La Guemara repond : Bien que les betes sauvages ne puissent pas etre sacrifiees en offrande, certains s'astreignaient a ne manger leur viande que lorsqu'elle etait preparee au niveau de purete des aliments sacres, car la viande d'une bete sauvage est parfois confondue avec la viande d'un animal domestique [qui, lui, peut etre consacre]. En revanche, personne ne s'astreindrait a ne manger de la viande qu'au niveau de purete de la terouma, car on ne risque pas de confondre de la viande avec des produits [agricoles, qui constituent la terouma].
אֶלָּא מַאי, בְּקָדָשִׁים? חַיָּה בְּקָדָשִׁים מִי אִיכָּא? בָּשָׂר בְּבָשָׂר מִיחַלַּף, בָּשָׂר בְּפֵירֵי לָא מִיחַלַּף.
Oulla dit : mes collegues disent que la michna parle des denrees profanes preparees au niveau de purete des aliments sacres, et qu'elle n'est pas conforme a l'opinion de Rabbi Yehoochoua [selon qui les denrees profanes preparees au niveau de purete de la terouma atteignent un troisieme degre d'impurete, mais celles preparees au niveau de purete des aliments sacres n'atteignent pas le troisieme degre d'impurete].
אָמַר עוּלָּא: חַבְרַיָּא אָמְרִין בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
[Oulla continue :] Et moi, je dis que la michna est conforme a l'opinion de Rabbi Yehoochoua, et que celui-ci emploie le style de : il n'est pas necessaire de mentionner [le cas evidentiel pour enseigner a fortiori le cas moins evident]. Il n'est pas necessaire de dire que les denrees profanes preparees au niveau de purete des aliments sacres — qui est [un niveau] plus strict — sont susceptibles d'atteindre le troisieme degre d'impurete. Mais meme les denrees profanes preparees au niveau de purete de la terouma sont elles aussi susceptibles d'atteindre le troisieme degre d'impurete.
וַאֲנָא אָמֵינָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, וְלָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת קֹדֶשׁ דַּחֲמִירִי דְּאִית בְּהוּ שְׁלִישִׁי, אֶלָּא אֲפִילּוּ חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת תְּרוּמָה נָמֵי אִית בְּהוּ שְׁלִישִׁי.
La Guemara demande : Qui sont ces collegues dont Oulla parle ? Il s'agit de Rabba bar bar 'Hana, car Rabba bar bar 'Hana dit au nom de Rabbi Yo'hanan : Que se sont repondus Rabbi Eliezer et Rabbi Yehoochoua l'un a l'autre [dans leur debat] ? Leurs positions different sur deux points : premierement, Rabbi Eliezer estime que celui qui mange un aliment de premier degre d'impurete acquiert un premier degre d'impurete, tandis que selon Rabbi Yehoochoua, il acquiert un second degre. Deuxiemement, Rabbi Eliezer estime que celui qui mange un aliment de troisieme degre acquiert un troisieme degre d'impurete, tandis que selon Rabbi Yehoochoua, il acquiert un second degre vis-a-vis des [aliments] sacres, mais non vis-a-vis de la terouma.
מַאן חַבְרַיָּא? רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הִיא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי אַהְדַּרוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַהֲדָדֵי?
Rabbi Eliezer dit a Rabbi Yehoochoua : Nous trouvons un cas ou la halakha [applicable a] celui qui mange [un aliment impur] est plus severe que la halakha [applicable a] l'aliment lui-meme. Car la carcasse d'un oiseau cacher [nevela de of tahor], lorsqu'elle est a l'exterieur [c'est-a-dire au contact de la peau], ne transmet pas l'impurete rituelle ; or celui qui la mange rend ses vetements impurs tant que l'aliment se trouve dans sa gorge [au moment de la deglutition]. Des lors, comment ne rendrions-nous pas celui qui mange [un aliment impur] au moins aussi impur que l'aliment qu'il a mange ?
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצִינוּ אוֹכֵל חָמוּר מִן הָאוֹכֶל, דְּאִילּוּ נִבְלַת עוֹף טָהוֹר בַּחוּץ – לֹא מְטַמֵּא, וְאִילּוּ אוֹכְלָהּ מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, וְאָנוּ הֵיאַךְ לֹא נַעֲשֶׂה אוֹכֵל כַּמַּאֲכָל?
Et Rabbi Yehoochoua [repondit] : Nous ne tirons pas de lecons du cas de la carcasse de l'oiseau cacher, car c'est une loi exceptionnelle [qui ne peut servir de paradigme]. Mais au contraire, nous trouvons que la halakha [applicable a] l'aliment est plus severe que celle [applicable a] celui qui le mange : car un aliment [peut etre rendu impur par contact] des lors que sa quantite atteint un oeuf-bulk [ke-beytsa], tandis que celui qui mange des aliments impurs ne devient impur que lorsqu'il en a mange [l'equivalent de] la moitie d'un demi-pain [ke-chatsi peras]. Des lors, comment rendrions-nous celui qui mange un aliment impur aussi impur que l'aliment lui-meme ?
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִנִּבְלַת עוֹף טָהוֹר לָא גָּמְרִינַן, דְּחִידּוּשׁ הוּא. אֶלָּא מָצִינוּ שֶׁהַמַּאֲכָל חָמוּר מִן הָאוֹכֵל, דְּאִילּוּ מַאֲכָל בִּכְבֵיצָה, וְאוֹכֵל עַד דְּאָכֵיל כַּחֲצִי פְרָס, וְאָנוּ הֵיאַךְ נַעֲשֶׂה אוֹכֵל כַּמַּאֲכָל?
Et Rabbi Eliezer [repondit] : Nous ne derivons pas [la comparaison de] degre [de gravite] de l'impurete rituelle a partir de la comparaison des quantites minimales [shi'ourim], car les quantites minimales sont une question distincte, sans lien avec les notions de rigueur ou de clemence. Et de plus, selon ton raisonnement — tu dis que celui qui mange un aliment de premier degre acquiert le second degre d'impurete : ce que tu dis [pour ce cas] est bien fonde. Mais [pourquoi] dit-on que celui qui mange un aliment de second degre [acquiert aussi le] second [degre d'impurete] ?
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: טוּמְאָה מִשִּׁיעוּרִין לָא גָּמְרִינַן, וְעוֹד – לִדְבָרֶיךָ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן שֵׁנִי – יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר, שֵׁנִי שֵׁנִי לְמָה?
Rabbi Yehoochoua lui repondit : Nous trouvons qu'un aliment de second degre [d'impurete] rend un autre aliment impur au second degre, par l'intermediaire de liquides [machkine]. [En effet, des liquides entrant en contact avec un aliment de second degre acquierent le premier degre d'impurete, et ces liquides rendent a leur tour impurs les aliments avec lesquels ils entrent en contact, leur conferant le second degre d'impurete.]
אָמַר לוֹ: מָצִינוּ שֶׁהַשֵּׁנִי עוֹשֶׂה שֵׁנִי עַל יְדֵי מַשְׁקִין.
Rabbi Eliezer lui dit : Mais ces liquides [dont tu parles] ne sont-ils pas eux-memes de premier degre [d'impurete] ? Car nous avons appris dans une michna (Para 8, 7) : Tout [etre ou objet] possedant un second degre d'impurete qui disqualifie la terouma rend les liquides impurs [au rang de] premier degre [d'impurete]. Ce renforcement rabbinique s'applique a tous, sauf au toevoul yom [celui qui s'est immerse mais n'a pas encore vu le coucher du soleil, dont l'impurete est affaiblie, de sorte que les liquides qu'il touche ne deviennent que du troisieme degre, un rang en dessous de son propre degre d'impurete].
אָמַר לוֹ: וְהָא מַשְׁקִין נָמֵי תְּחִלָּה הָווּ, דִּתְנַן: כׇּל הַפּוֹסֵל בִּתְרוּמָה מְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, חוּץ מִטְּבוּל יוֹם.
Et de plus, [Rabbi Eliezer questionna la suite du raisonnement de Rabbi Yehoochoua :] Celui qui mange un aliment de troisieme degre [d'impurete] et que tu dis acquerir le second degre vis-a-vis des [aliments] sacres — pourquoi serait-ce le cas ? Cela contredit ton propre raisonnement.
וְעוֹד, שְׁלִישִׁי שֵׁנִי לָמָה?
Rabbi Yehoochoua lui dit : Moi aussi, je n'ai dit [que celui qui mange un aliment de troisieme degre acquiert le second degre vis-a-vis des aliments sacres] uniquement [a propos de] la terouma [c'est-a-dire, des choulline preparees au niveau de purete de la terouma], car son etat de purete [celui de la terouma]
אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בִּתְרוּמָה, שֶׁטׇּהֳרָתָהּ
Rachi
דקתני בשר - מתניתין בבשר חולין קאי ובשלמא פירות חולין אדם מתפיסן בטהרת תרומה כדי שיהא רגיל להתנהג בטהרת תרומה שאם תתחלף לו תרומה בחולין ויאכל תרומה בחזקת חולין יהא אוכלה בטהרה אבל בשר ליתא בתרומה ואין כהן מתפיס לבשר חולין טהרת תרומה משום דלא מיחלפא ליה תרומה בבשר חולין שיבא לאוכלה כדרך החולין:
בשר בבשר מיחלף - לפיכך דרך אוכלי קדש לאכול בשר חולין אפי' של חיה בטהרת הקדש שאם תתחלף לו בשר הקדש בה שיהא אוכלה בטהרה:,בשר בפירי לא מיחלף - תרומה אינה אלא בפירות ואינו נחלף בבשר לפיכך אין דרך הכהנים להתפיס לבשר חולין שלהן טהרת תרומה:
אמר עולא חבריא אמרין - כדאמר במתני' דקתני שלישי בחולין שנעשו על טהרת הקדש קמיירי ודלא כרבי יהושע ואנא אמינא דרבי יהושע נמי ס"ל הכי דחולין שנעשו על טהרת הקדש אית בהו שלישי והאי דקאמר רבי יהושע בחולין שנעשו על טהרת תרומה רבותא אשמועינן דאפ"ה אית בהו שלישי וכ"ש חולין שנעשו על טהרת הקדש:
מאן חבריא - דסבירא להו דדוקא נקט רבי יהושע חולין שנעשו על טהרת תרומה:,מה אהדרי רבי אליעזר ורבי יהושע להדדי - מה השיבו זה לזה איש על דברי חברו:
מצינו שהאוכל חמור מן האוכל - האדם האוכל המאכל חמור מן המאכל:,היאך לא נעשה אוכל כמאכל - דהאוכל אוכל ראשון לא יהא ראשון:
דחידוש הוא - שאין לו טומאה בגלוי וכשהיא בבית הסתרים היא מטמאה האדם עד שהוא מטמא בגדיו וכל שאר טומאות מטמאות בגלוי ואין מטמאות בבית הסתרים הלכך גזרת הכתוב היא ואין למדין הימנה ור"א סבר למדין:,אלא מצינו שהמאכל חמור מן האוכלו דאילו המאכל - קיבל טומאה בכביצה אוכלין טמאין שנגעו בו:,ואדם האוכל - אוכלין טמאין אינו טמא אא"כ אכל חצי פרס כדתנן בעירובין (דף פב:) וחצי חציה לפסול את הגוייה והן ב' ביצים:
טומאה משיעורין לא גמרינן - דשיעורין מילתא באנפי נפשיה היא ולאו משום חומרא וקולא אלא אוכל דמטמא בכביצה כך שיער בו הכתוב מכל האוכל אשר יאכל ואמרינן בפ"ח דיומא (דף פ.) אוכל הנאכל בבת אחת ושיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת ופסול גוייה בכחצי פרס הכי תקון רבנן:,ועוד לדבריך - שאתה למד טומאה משיעורין לעשות מאכל חמור מן האוכל מה שאתה אומר האוכל אוכל ראשון נעשה שני יפה אתה אומר אלא שני שני למה:
אמר לו מצינו - שאוכל שני עושה את חברו שני:,ע"י משקין - אם נגע אוכל שני באוכל שהמשקה טופח עליו נעשו משקין תחלה כדקתני ואזיל כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה וחזר המשקה ועשה האוכל שני וכיון דאשכחן ע"י משקה דשני עושה שני בשום דוכתא מחמרינן גבי אדם האוכלו למהוי כותיה דאכילה חמירא ממגע:
וא"ל - ר"א אי ממשקה ילפינן תחלה נמי בעית למיעבדיה להאי אדם כי היכי דמשקה נעשה ראשון. ורבי יהושע לא יליף מן המשקה דהתם חומרי דמשקין הוא שעלולין לקבל טומאה אבל מן האוכל יליף:,חוץ מן הטבול יום - דאיקלשא טומאה מיניה ואע"ג דפסיל תרומה לא עביד משקה ראשון:
אף אני לא אמרתי - האוכל אוכל שלישי נעשה שני:,אלא - באוכל של תרומה כלומר בחולין שנעשו על טהרת תרומה וכדאמר רבי יהושע בהדיא לעיל וכיון דעל טהרת תרומה נעשו עבדי לאוכלן שני:,מפני שטהרתה של תרומה טומאה היא אצל הקדש - כדאמרינן בחומר בקדש (חגיגה דף יח:) בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש אלמא אין שמירת תרומה חשיבא שמירה אצל הקדש דהא מדרסות לגבי תרומה מטמאין ואפילו בחולין דהא טומאה דאורייתא היא והאוכל תרומה נשמר הוא מן המדרס ואפ"ה לגבי קדש לא חשיבא שמירה וחיישינן שמא ישבה עליהן אשתו נדה ה"נ שלישי דתרומה לגבי קדש מספקינן ליה בשני הלכך האוכל שני לקדש שמצינו שני עושה שני ע"י משקין. מדקאמר רבה בר בר חנה דאותביה ר"א לרבי יהושע שלישי שני למה ואמר אף אני לא אמרתי כו' ש"מ דהא דקתני במילתיה דרבי יהושע בחולין שנעשו על טהרת תרומה ה"ק באלו חולין יש שלישי בנעשו על טהרת תרומה ועלה קאמר אף אני לא אמרתי דדוקא קאמר ולא רבותא דאי טעמא יהיב למילתיה ואמר באיזו חולין הוא נעשה שני לקדש בחולין שנעשו על טהרת תרומה ומשום דטהרתה טומאה היא אצל הקדש ולעולם שלישי בחולין שנעשו על טהרת הקדש איכא מאי קא מותיב ליה ר"א שלישי שני למה הא אשמועינן רבי יהושע טעמיה. ועולא דאמר לעיל דרבי יהושע בחולין שנעשו על טהרת הקדש נמי אית ליה שלישי סבר דהא דקתני במילתיה דרבי יהושע בחולין שנעשו על טהרת תרומה טעמא הוא דיהיב למילתיה דבחולין דטהרת תרומה הוא דאמרינן נעשה גופו שני לקדש משום דטהרתה טומאה היא אצל הקדש אבל לא בחולין דטהרת הקדש ולעולם אשמועינן דיש שלישי בנעשין על טהרת תרומה וכ"ש בנעשין על טהרת הקדש והאי מהדרי ליה לא שמיע ליה דאינו לא במשנה ולא בברייתא מה שהשיבו זה לזה אלא רבה בר בר חנה שמיע ליה מרביה א"נ ס"ל לעולא דהאי אף אני לא אמרתי לא היו דברים מעולם דלרבי יהושע בתרוייהו קאמר דנעשה גופו שני לקדש וטעמא משום דטהרת שניהם בין נעשין על טהרת תרומה ובין בנעשין על טהרת הקדש טומאה היא אצל הקדש והאי דקתני לעיל בחולין שנעשו על טהרת תרומה רבותא אשמועינן דאפילו בהני איכא שלישי:
Tossafot
מאן חבריא רבה בר בר חנה - לא ר"ל רבי אלעזר דלעיל דלא הוה קרי ליה חבריא דרבו הוה כדאמר בפ"ק דב"ק (דף יא:) וביש נוחלין (ב"ב דף קכח.) דאמר עולא אמר רבי אלעזר הלכה גובין מן העבדים אבל קשיא אמאי לא קאמר עולא רבותי אומרים ונראה דרבי אלעזר לא קאמר לעיל יותר אלא הכא בחולין שנעשו על טהרת קדש עסקינן והש"ס הוא דמסיים ודלא כרבי יהושע:
ואוכל עד דאכיל חצי פרס - אע"ג דמפרש ר"ת דבי"ח דבר גזרו על אדם האוכל כביצה שיהא טמא מ"מ מייתי ראיה מפסול גוייה שהיה מתחלה בחצי פרס:
טומאה משיעורין לא גמרינן - תימה הרי מצינו נבלת בהמה דמטמאה ואוכלה טהור אלמא מאכל חמור מן האוכל:,שני שני למה - דאע"ג דאיכא למיגזר דבהדי דאכיל אוכלין טמאין שדי לפיו משקין דמעשר מ"מ אי לאו דאשכחן בעלמא שני דעביד שני לית לן למיגזר דלא להוו מילי דרבנן חוכא ואיטלולא:
מצינו שני עושה שני ע"י משקין - וא"ת ואמאי לא קאמר ע"י ספר דאמרינן בפ"ק דשבת (דף יד.) דהוי מי"ח דבר וידים הבאות מחמת ספר נמי פוסלות תרומה כדאמר התם וי"ל דלא בעי לאתויי אלא ממאכל דעביד מאכל אחר שני דומיא דמאכל דעביד אדם שני ועוד דהא דספר עביד ידים שניות וגם פוסלות את התרומה לאו משום טומאה אלא משום חומרא:
משקין תחלה נמי הוו כדתנן וכו' - לא בא להקשות שכמוהו יעשה האדם ראשון דלמה יש לו להיות ראשון אלא רצה לומר דהא דעביד שני היינו דווקא ע"י משקין שהן תחלה ול"ג מה שכתוב בספרים אמר ליה רבי יהושע שאני משקין דעלולים לקבל טומאה דמ"מ לא תירץ כלום:
אף אני לא אמרתי כו' - י"מ כי מהכא דייק דחבריא סברי דאין שלישי בחולין שנעשו על טהרת קדש דהאי אף אני לא אמרתי היינו האי דקתני בברייתא בסוף מילתיה דרבי יהושע בחולין שנעשו על טהרת תרומה אבל בתחלה לא פירש רבי יהושע עד ששאלו ר"א ואם איתא דחולין שנעשו על טהרת קדש יש בהן שלישי היה לו לפרש דלא מיירי בהו כדי שלא יבא לטעות ולומר דאיירי בכל דבר שיש בו שלישי אלא ודאי אין בו שלישי ולכך לא הוצרך לפרש דאיירי בתרומה ואע"ג דאיכא קדש עצמו שיש בו שלישי סתמא דמלתא לאו בדידיה איירי דאין דרך לאכול קדש שנטמא ובני אדם בדילין ממנו:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.