Guémara
[La baraïta continue :] Celui qui abat depuis l'intérieur des autres anneaux [she'ar tabba'ot] — même s'ils n'entourent pas la totalité de la trachée — puisqu'ils en entourent la majorité [rouv hakaneh], son abattage est valide. La baraïta ajoute : Et [un abattage dans lequel] le couteau a été dévié hors du lieu d'abattage [au-dessus de l'anneau — mougrémet] est invalide. Rabbi 'Hanina ben Antigonos a témoigné au sujet d'un cas où le couteau est dévié du lieu d'abattage au-dessus de l'anneau que dans ce cas l'abattage est valide. [Contrairement à ce que Rav et Chmouel ont dit au sujet de l'opinion de Rabbi Yossi fils de Rabbi Yéhouda, Rabbi 'Hanina soutient que l'abattage dans les autres anneaux est valide.]
הַשּׁוֹחֵט בִּשְׁאָר טַבָּעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַקִּיפוֹת אֶת כׇּל הַקָּנֶה, הוֹאִיל וּמַקִּיפוֹת אֶת רוֹב הַקָּנֶה – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, וּמוּגְרֶמֶת פְּסוּלָה. הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס עַל מוּגְרֶמֶת שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה.
Rav Yossef dit : Rabbi Yossi bar Yéhouda énonce deux règles [tartei]. Rav et Chmouel se rangent à son opinion sur l'un des points [be'hada] — à savoir que si l'on coupe la majorité de la trachée à l'intérieur du grand anneau l'abattage est valide — et divergent de lui sur l'autre point [be'hada], car selon eux, si l'on coupe la trachée à l'intérieur des autres anneaux, l'abattage n'est pas valide.
אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה תַּרְתֵּי קָאָמַר. רַב וּשְׁמוּאֵל סָבְרִי כְּוָותֵיהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיגִי עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.
La Guemara objecte : Mais Rav et Chmouel ont pourtant dit : « Et même Rabbi Yossi, fils de Rabbi Yéhouda, n'a énoncé sa règle qu'à propos du grand anneau supérieur » — indiquant par là qu'il s'agit là, selon eux, de l'opinion de Rabbi Yossi lui-même ? La Guemara explique : Voici ce que disent Rav et Chmouel : La halakha est conforme à l'opinion de Rabbi Yossi, fils de Rabbi Yéhouda, en ce qui concerne l'abattage dans la majorité [du grand anneau], et la halakha n'est pas conforme à son opinion en ce qui concerne les autres anneaux — [Rabbi Yossi ayant validé l'abattage dans les autres anneaux parce qu'ils entourent la majorité de la trachée, alors que Rav et Chmouel rejettent ce point].
וְהָא ״לֹא אָמַר״ קָאָמְרִי? הָכִי קָאָמַר: הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּטַבַּעַת הַגְּדוֹלָה, וְאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בִּשְׁאָר טַבָּעוֹת.
Lorsque Rabbi Zéïra [alliya — monta de Babylone] en Eretz Yisraël, il mangea de la viande d'un animal dont l'abattage avait été réalisé avec une déviation [mougrémet] selon Rav et Chmouel [qui le jugent invalide] — et en Eretz Yisraël la règle était que cet abattage est valide. Les Sages d'Eretz Yisraël lui dirent : N'es-tu pas de Babylonie, où Rav et Chmouel font autorité ? Tu devrais suivre leur décision ! Rabbi Zéïra leur dit : Qui a cité cette halakha au nom de Rav et Chmouel ? C'est Yossef bar 'Hiyya [Rav Yossef] [qui l'a dit]. Or Yossef bar 'Hiyya apprend de tout le monde [mi'kouléï 'alama gamir] — il est possible qu'il ait entendu cela d'un élève de Rav et Chmouel qui aurait mal rapporté leurs propos.
כִּי סְלֵיק רַבִּי זֵירָא, אֲכַל מוּגְרֶמֶת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל. אָמְרִי לֵיהּ: לָאו מֵאַתְרֵיהּ דְּרַב וּשְׁמוּאֵל אַתְּ? אֲמַר לְהוּ: מַאן אַמְרַהּ? יוֹסֵף בַּר חִיָּיא! יוֹסֵף בַּר חִיָּיא מִכּוּלֵּי עָלְמָא גְּמִיר.
Rav Yossef entendit le commentaire de Rabbi Zéïra et fut en colère. Il dit : Est-ce que j'apprends de tout le monde ? J'apprends de Rav Yéhouda [mon maître direct], qui est si méticuleux dans la citation des propos de Rav et Chmouel qu'il cite même les incertitudes [saphèk] sur l'attribution des enseignements aux personnes qui les ont dits. Car Rav Yéhouda dit que Rabbi Yirmiya bar Abba dit — et il est incertain si c'est au nom de Rav et incertain si c'est au nom de Chmouel — : Un tribunal de trois [personnes ordinaires — hedyotot] peut autoriser l'abattage [et la consommation] d'un premier-né [bekhor] atteint d'un défaut [blemish], dans un endroit où il n'y a pas de Sage expert [moumhé].
שְׁמַע רַב יוֹסֵף, אִיקְּפַד, אֲמַר: אֲנָא מִכּוּלֵּי עָלְמָא גְּמִירְנָא? אֲנָא מֵרַב יְהוּדָה גְּמִירְנָא, דַּאֲפִילּוּ סְפֵיקֵי דְּגַבְרֵי גָּרֵיס. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, סָפֵק מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב, סָפֵק מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: שְׁלֹשָׁה מַתִּירִין אֶת הַבְּכוֹר בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מוּמְחֶה.
La Guemara interroge : Et Rabbi Zéïra n'accepte-t-il pas le principe que lorsqu'une personne se déplace d'un endroit à un autre, les Sages lui imposent les rigueurs [houmrot] du lieu dont il est parti et les rigueurs du lieu où il est allé ?
וְרַבִּי זֵירָא, לֵית לֵיהּ נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם?
Abayé dit : Cette règle s'applique [uniquement] lorsqu'on voyage d'un endroit de Babylonie vers un autre endroit de Babylonie, ou d'un endroit d'Eretz Yisraël vers un autre endroit d'Eretz Yisraël, ou encore lorsqu'on descend d'Eretz Yisraël vers Babylonie. Mais lorsqu'on monte [oleh] de Babylonie vers Eretz Yisraël, ce principe ne s'applique pas — car nous [les habitants de Babylonie] sommes subordonnés [kaïfina] à eux [les habitants d'Eretz Yisraël] en matière de halakha, et nous agissons conformément à leurs coutumes.
אָמַר אַבָּיֵי: הָנֵי מִילֵּי מִבָּבֶל לְבָבֶל, וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִי נָמֵי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, אֲבָל מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן דַּאֲנַן כַּיְיפִינַן לְהוּ – עָבְדִינַן כְּוָותַיְיהוּ.
Rav Achi dit : Même si tu dis que lorsqu'on monte de Babylonie vers Eretz Yisraël il faut agir avec rigueur selon la coutume du lieu dont on est parti — cette règle s'applique seulement dans un cas où il a l'intention de revenir [be-da'ato la'hazor]. Or Rabbi Zéïra n'avait pas l'intention de revenir [en Babylonie]. C'est pourquoi il n'était pas obligé d'observer les rigueurs babyloniennes.
רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר, רַבִּי זֵירָא אֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר הֲוָה.
Abayé dit à Rav Yossef : Mais les Sages qui venaient de Mé'hoza [ville de Babylonie] disaient que Rabbi Zéïra dit au nom de Rav Na'hman : La che'hita mougrémet [déviation au-delà du grand anneau] est valide [kechéra] ! Rav Yossef lui répondit : Chaque rivière [nahar] suit son cours propre [oufchateih] — c'est-à-dire que chaque endroit suit sa propre coutume, et à Mé'hoza la coutume n'était pas conforme à l'opinion de Rav et Chmouel.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: וְהָא רַבָּנַן דַּאֲתוֹ מִמָּחוֹזָא אָמְרִי, אָמַר רַבִּי זֵירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: מוּגְרֶמֶת כְּשֵׁרָה! אֲמַר לֵיהּ: נַהֲרָא נַהֲרָא וּפְשָׁטֵיהּ.
La Guemara relate que Rabbi Chimon ben Lachich [Resh Lakich] avait jugé valide un abattage effectué à la pointe [be'houda] du cartilage thyroïde [koubba'] — qui se trouve au-dessus du grand anneau. Rabbi Yo'hanan proclama à son propos [de Rabbi Chimon ben Lachich] : « Gissa gissa » [il a exagéré au-delà des limites de la validité]. Rav Pappi dit au nom de Rava : Si [lors de l'abattage] l'on a atteint les cartilages aryténoïdes ['hitei — des petites projections cartilagineuses situées à l'extrémité supérieure du grand anneau, côté mâchoire, couvertes par la pointe du cartilage thyroïde] — la bête est une térèfa [car on a abattu hors de la zone valide].
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַכְשַׁר בְּחוּדָּא דְּכוֹבָעָא, קָרֵי עֲלֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: גִּיסָא גִּיסָא, אָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: פְּגַע בְּחִיטֵּי – טְרֵפָה.
Une question fut posée devant les Sages : [Dans l'expression] « il a atteint ['hit] [les cartilages aryténoïdes] » — s'agit-il d'atteindre et toucher, comme il est écrit : « Il le frappa [vayifga] et il mourut » (Melakhim I 2, 25) ; ou peut-être s'agit-il d'atteindre sans toucher [paga velo naga], comme il est écrit : « Et les anges de Dieu le rencontrèrent [vayifge'ou bo] » (Berechit 32, 2) ?
אִיבַּעְיָא לְהוּ: פָּגַע וְנָגַע בָּהֶן, דִּכְתִיב ״וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת״, אוֹ דִלְמָא פָּגַע וְלֹא נָגַע, כְּדִכְתִיב ״וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״?
Il a été enseigné [itmar] : Rav Pappa dit au nom de Rava : Si l'on a laissé une partie des cartilages aryténoïdes [chayyar be-'hitei — on les a coupés en leur milieu], l'abattage est valide [kechéra]. Rav Améïmar bar Mar Yénouka dit : J'étais debout devant Rabbi 'Hiyya, fils de Rav Avya, et il me dit : Si l'on a laissé une partie des cartilages aryténoïdes, l'abattage est valide. Ravina dit à Rav Achi : Rav Chemen de Souvara m'a dit que Mar Zoutra se trouvait dans notre ville et a enseigné : Si l'on a laissé une partie des cartilages aryténoïdes, l'abattage est valide. Mar bar Rav Achi dit : Si l'on a atteint les cartilages aryténoïdes [sans les couper — paga be-'hitei, sens de rencontre sans contact], l'abattage est valide ; si l'on a laissé une partie des cartilages aryténoïdes [on les a coupés au milieu — chayyar be-'hitei], la bête est une térèfa.
אִיתְּמַר, אָמַר רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: שַׁיַּיר בְּחִיטֵּי – כְּשֵׁרָה. אָמַר רַב אַמֵּימָר בַּר מָר יָנוֹקָא: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא, וְאָמַר לִי: שַׁיַּיר בְּחִיטֵּי – כְּשֵׁרָה. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי רַב שֶׁמֶן מִסּוּבְרָא, אִיקְּלַע מָר זוּטְרָא לְאַתְרִין וּדְרַשׁ: שַׁיַּיר בְּחִיטֵּי – כְּשֵׁרָה. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: פְּגַע בְּחִיטֵּי – כְּשֵׁרָה, שַׁיַּיר בְּחִיטֵּי – טְרֵפָה.
Rachi
השוחט בשאר הטבעות - כל הקנה או רוב חללו:,הואיל ומקיפות את הרוב - להא מילתא נמי אמרינן רובא ככולה לשוויינהו קנה ומקום כשר לשחיטה:,ומוגרמת - אפילו רובא בתוך הטבעת ומיעוטא למעלה מטבעת הגדולה. ומילתא באנפי נפשה היא וסתמא היא ורבנן קאמרי לה:,על מוגרמת שהיא כשרה - ואפי' כולה למעלה מן הטבעת הגדולה וכי אגמריה רחמנא הגרמה הלכה למשה מסיני משיפוע כובע ולמעלה אגמריה כדלקמן (חולין דף יט.). והכי הלכתא דכל עדות הלכתא היא:
תרתי אמר - לענין חתיכת הקנה אית ליה רובא ככולה דכיון דחותך הרוב בהכשר כשרה ולענין לשוויי לשאר הטבעות מקום שחיטה משום הקפת הרוב אמרינן נמי רובא ככולה:,ורב ושמואל סברי לה כוותיה בחדא - דחתיכת רובא במקום שחיטה כחתיכת כולה:,ופליגי עליה בחדא - דלשווייה שאר הטבעות מקום שחיטה משום טעמא דרובא ככולה לא משוינן:
והא לא אמר קאמרי - והא הכי קאמרי רב ושמואל ואף ר' יוסי לא אמר אלמא טעמא דידיה קאמרי ולאו טעמא דידהו:,הכי קאמרי הלכה כו' - והאי דקאמרי לא אמר הכי משמע לא אמר ולא כלום שאין הלכה כמותו אלא בטבעת גדולה. וללישנא אחרינא דפרישנא לעיל דהיוצא מטבעת שהתחיל לשחוט בה חשיב הגרמה עד שיחתוך כולה לרבנן או רובא לר' יוסי מפרש לרב ושמואל הכי אבל בשאר טבעות לא אמר ר' יוסי שאם חתך רובו בתוך הטבעת והגרים ויצא מודה דפסול דרוב הטבעת לא הוי רוב הקנה דהא אין מקיפין את כולה וליכא למימר הכי דא"כ מאי קמותיב לה הא ודאי שפיר קאמרי וברייתא דקמותיב מינה לא קתני הגרים וכ"ת הגרים לא איצטריך ליה למיתני דאם לא הגרים מאי קא משמע לן ובהגרים היכי מצי לאכשורי הא ודאי לא שחיט רובא וכי תימא משום דקא משמע לן דיציאה דשאר טבעות לא חשיב הגרמה א"כ מאי קאמר הואיל ומקיפין את רוב הקנה האי טעמא לאו משום רובא ומיעוטא הוא אלא משום דאין כאן תורת הגרמה. לשון שלישי אבל בשאר טבעות לא קאמר שאם שחט בשאר טבעות רוב כל חלל הקנה והגרים מודה שהיא פסולה גזירה רוב הקנה אטו רוב הטבעות שאינו רוב הקנה ולא היא חדא דאם כן בהדיא הוו מפרשי לה ועוד מהך מאי קמותיב לה דהא לא קתני בה הגרמה כלל ואי בשהגרים מוקמת לה אמאי תלי טעמא בהואיל ומקיפין את רוב הקנה הקפה דידהו מאי אהניא הא בתר חתיכת רוב הקנה אזלינן. ולשון ראשון נ"ל ואין כאן מכשול להחליף ההלכה דהא לית הלכתא ככולהו אלא כרבי חנינא בן אנטיגנוס:
מוגרמת דרב ושמואל - שחוטה בתוך שאר הטבעות דחשבי ליה אינהו הגרמה דאמרי שאר הטבעות לאו מקום שחיטה נינהו וכל שלא במקום שחיטה קרי הגרמה כדאמרינן לקמן (חולין דף יט.) הגרים שליש ושחט שליש אלמא תחלת שחיטה שהיא שלא במקומה קרי הגרמה ועדיין אין כאן הטיה:,מאן אמרה - להא מילתא משמיה דרב ושמואל אמרו לו יוסף בר חייא אמרה דתריץ לעיל דרב ושמואל סברי להו כוותיה בחדא כו' דהיינו רב יוסף דכולה הש"ס:,מכולי עלמא גמיר - ושמא שמע דבר מפי אחר שלא דקדק בדברים כמו שנאמרו:
דאפילו ספיקי דגברי גריס - כשהיו אומרים לו שמועה והאומרה לו שכח ממי שמעה היה שונה רב יהודה בשמועתו קבלתיה מפי פלוני וספק היה בידו אי מפלוני קבלה או מפלוני קבלה דאמר רב יהודה אמר לי ר' ירמיה ספק משמיה דרב ספק כו':,שלשה - הדיוטות:,מתירין את הבכור - לישחט במדינה במום מבואר וגלוי לכל שהוא מום דקיי"ל בבכורות (דף כח.) דאפילו מום הגלוי צריך להראות לחכם כדתנן השוחט את הבכור ואח"כ הראה את מומו ר"מ אומר הואיל ונשחט שלא על פי מומחה אסור ואוקימנא במומין שבגוף ואע"פ שאין משתנין במסכת ביצה באין צדין (ביצה דף כז.):
לית ליה כו' - בתמיה והא מתני' היא בפסחים במקום שנהגו (פסחים דף נ.):
מבבל לבבל - שם המדינה בבל ובה מקומות הרבה:,דכיון דאנן כייפינן להו - לבני ארץ ישראל לקידוש החדש ולעיבור שנה כדאמרינן בשמעתא בתרא דהוריות (דף יא:) ולדיני קנסות שאין סמיכה בבבל:,עבדינן כוותייהו - כי אזלינן גבייהו ואין אנו צריכין לחלוק כבוד למקומינו ובא"י הוו אכלי ליה:
הא רבנן דאתו ממחוזא אמרי אמר רבי זירא משמיה דרב נחמן מוגרמת - דרב ושמואל כשרה ואנו מבבל נהיגין ביה איסורא:,נהרא נהרא ופשטיה - כל נהר מתפשט במקום שהוא רגיל שם כלומר כל מקום הולך אחר מנהגו אית דוכתא בבבל דנהיגו כרב ושמואל ואית דוכתא דלא נהיגו כוותייהו:
בחודא דכובעא - כמין כובע יש למעלה מן הקנה ככובע על הראש ואין זה אותו בשר קטן שנופל ע"פ הקנה לעכב את הקול אלא כמין כובע ממש הוא עשוי ומאמצעיתו ולמעלה הולך וכלה ונעשה חדוד כמין קולמוס שקורין הל"ם ואותו שיפוי נקרא שיפוי כובע. בחודא בעליונו של כובע בגגו:,גיסא גיסא - הגס הגס כלומר יותר מדאי הכשרת דאין כשר אפי' לר' חנינא אלא ממקום שחידודו מתחיל לעלות:,חיטי - גלנ"ץ דומין לחיטין ומונחין על הקנה אצל הכובע:
פגע ולא נגע - אבל סמוך להם מאד חתך:
שייר בחיטי - הניח מקצת לצד הראש ומקצת לצד הקנה כגון שחתכו דהיינו פגע ונגע:,ה"ג מר בר רב אשי אמר פגע בחיטי כשרה שייר בחיטי טרפה:
Tossafot
יוסף בר רבי חייא מכולי עלמא גמיר - כלומר לא שמעה מרב ושמואל ומה שאין אוכלין אותו במקומו חומרא בעלמא היא ולא על פי רב ושמואל ופריך ולית ליה לרבי זירא כו' דנהי דלא אמר רב ושמואל מ"מ היה אסור כיון שנהגו במקומו איסור:
כיון דאנן כייפינן להו כו' - בפ"ק דסנהדרין (דף ה.) משמע איפכא לענין ליטול רשות לדון להיות פטור מלשלם דקאמר מהכא להתם מהני מהתם להכא מאי ואומר ר"ת דלענין איסור והיתר בני ארץ ישראל עדיפי דחכימי טפי אבל לענין הפקעת ממון ראש הגולה עדיף כדאמרינן התם דהכא שבט והתם מחוקק ואמרינן נמי לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודים את העם במקל ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדים תורה ברבים ואמרינן בפרק ב' דהוריות (דף יא:) נשיא שבא"י אין מביא שעיר משום דאיכא בבבל ראש גולה ועשיר ממנו:
הני מילי היכא דדעתו לחזור - לפי האי שינויא משמע דחומרי מקום שהלך לשם נותנין עליו אע"ג דדעתו לחזור ואי אפשר לומר כן דרב אשי גופיה דמשני הכא מוקי לה בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא.) באין דעתו לחזור גבי רבה בר בר חנה דאכל דאייתרא ואין לחוש במאי דקתני לצדדין דלעולם נותנין עליו חומרי מקום שדעתו להיות שם אי נמי מה שמחלק בין דעתו לחזור לאין דעתו הני מילי מבבל לא"י ומארץ ישראל לבבל שהולכים אחר מקום שדעתו לישאר שם אבל מבבל לבבל ומא"י לא"י נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם בין דעתו לחזור בין אין דעתו לחזור:
או דלמא פגע ולא נגע - פי' בקונטרס שחט למטה מן החיטי וקשה דא"כ הוה ליה למימר תיקו דהא רב פפא דאמר שייר בחיטי כשרה ממה נפשך פליג אדרב פפי דהא אפי' פגע ונגע מכשיר וכל שכן פגע ולא נגע ועוד כיון דאתא לפלוגי לא הוה ליה למימר איתמר אלא רב פפא אמר ועוד דלקמן גריס בקונטרס מר בר רב אשי אמר פגע בחיטי כשרה שייר בחיטי טרפה וע"כ ההוא פגע היינו פגע ולא נגע דשייר בחיטי היינו פגע ונגע א"כ תפשוט מינה דהאי פגע דהכא היינו פגע ולא נגע דאע"ג דפליגי דמר סבר טרפה ומר סבר כשרה בלשון מיהא לא פליגי דכי היכי דהאי פגע ולא נגע האי נמי פגע ולא נגע ונ"ל דפגע ולא נגע היינו ששחט למעלה מן החיטי והשתא מייתי דרב פפא לפשוט הבעיא דהא דקאמר משמיה דרבא שייר בחיטי כשרה דהיינו פגע ונגע א"כ הא דקאמר רב פפי משמיה דרבא פגע בחיטי טרפה פגע ולא נגע הוא ששחט למעלה מחיטי ובדמר בר רב אשי גרסינן פגע בחיטי טרפה שייר בחיטי כשרה אך קשה קצת דלשון מר בר רב אשי אמר משמע שבא לחלוק על רבינא שלפניו ושמא לפי שבא להוסיף פגע בחיטי שלא הזכיר רבינא קאמר הכי:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.