[L'analogie avec les entrailles etablit que] manifestement, une personne ne vend pas les dons appartenant au cohen [sans mention explicite], et ils ne sont donc pas inclus dans la vente des entrailles a moins que celles-ci n'aient ete vendues au poids. De meme ici, concernant la premiere toison [rech'it haggez], une personne ne vend pas les dons appartenant au cohen. Par consequent : si le vendeur a conserve [une partie] de la laine en sa possession, c'est le vendeur qui est oblige de donner la premiere toison, car l'acheteur peut lui dire : « Le don du cohen est en ta possession [puisque tu ne m'as pas tout vendu]. » Si le vendeur n'a conserve aucune laine en sa possession, c'est l'acheteur qui est oblige de la donner — et il n'en deduit pas la valeur du prix paye — car le vendeur peut lui dire : « Je ne t'ai pas vendu le don du cohen [car au moment de la vente il n'y avait pas encore d'obligation de premiere toison], et c'est donc a toi de donner les dons au cohen. »
אַלְמָא מַתָּנוֹת דְּכֹהֵן לָא מְזַבֵּין אִינִישׁ, הָכָא נָמֵי מַתָּנוֹת דְּכֹהֵן לָא מְזַבֵּין אִינִישׁ. הִלְכָּךְ: שִׁיֵּיר הַמּוֹכֵר – מוֹכֵר חַיָּיב, דְּאָמַר לֵיהּ לוֹקֵחַ: ״מַתָּנָה דְּכֹהֵן גַּבָּךְ הִיא״. לֹא שִׁיֵּיר – לוֹקֵחַ חַיָּיב, דְּאָמַר לֵיהּ מוֹכֵר: ״מַתָּנָה דְּכֹהֵן לָא זַבֵּנִי לָךְ״.
[Formule de conclusion du chapitre :] Nous revenons a toi, [chapitre] Rech'it haGez.
הֲדַרַן עֲלָךְ רֵאשִׁית הַגֵּז.
Mishna 1
MICHNA : La mitsva de renvoi de la mere [chilloua' haken — chasser la mere de son nid avant de prendre ses petits] s'applique aussi bien en Terre d'Israel qu'en dehors de la Terre d'Israel, en presence du Temple et en l'absence du Temple. Elle s'applique aux oiseaux non sacres [choullin], mais ne s'applique pas aux oiseaux consacres [mouqdachim]. [En revanche,] il y a davantage de rigueur dans [la mitsva de] la couverture du sang [kissouï hadam] que dans [la mitsva du] renvoi de la mere du nid, car la couverture du sang s'applique aux animaux sauvages [hayya] et aux oiseaux [of], aux animaux et oiseaux domestiques [mezoumanIM, facilement accessibles] et aux animaux et oiseaux non domestiques ; alors que le renvoi de la mere du nid ne s'applique qu'aux oiseaux, et ne s'applique qu'aux oiseaux non facilement accessibles.
מַתְנִי׳ שִׁילּוּחַ הַקֵּן נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בְּחוּלִּין אֲבָל לֹא בְּמוּקְדָּשִׁין. חוֹמֶר בְּכִסּוּי הַדָּם מִשִּׁילּוּחַ הַקֵּן, שֶׁכִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בַּחַיָּה וּבָעוֹף, בִּמְזוּמָּן וּבְשֶׁאֵין מְזוּמָּן, וְשִׁילּוּחַ הַקֵּן אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָּעוֹף, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן.(משנה)
Qu'est-ce qu'[un oiseau] non facilement accessible ? Par exemple des oies ou des poules qui ont niche dans un verger [pardes], car elles peuvent s'envoler a tout moment. Mais si les oies ou les poules ont niche dans la maison, et de meme en ce qui concerne les pigeons domestiques [yonei hardasiyot], on est exempte du renvoi de la mere. Pour ce qui est du nid d'un oiseau non casher [non pur], on est exempte du renvoi de la mere. Dans le cas ou un oiseau non casher couve les œufs d'un oiseau casher, ou [dans le cas ou] un oiseau casher couve les œufs d'un oiseau non casher, on est exempte du renvoi de l'oiseau. En ce qui concerne le kore male [un faisan male, dont il est connu qu'il couve comme la femelle de son espece], Rabbi Eliezer le declare oblige d'etre renvoye, et les Sages l'en exemptent.
אֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן? כְּגוֹן אֲוָוזִין וְתַרְנְגוֹלִים שֶׁקִּנְּנוּ בַּפַּרְדֵּס, אֲבָל אִם קִנְּנוּ בַּבַּיִת, וְכֵן יוֹנֵי הַרְדָּסִיָּאוֹת – פָּטוּר מִשִּׁילּוּחַ. עוֹף טָמֵא – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר, וְטָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. קוֹרֵא זָכָר – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.
Guémara
GUEMARA : Rabbi Avin et Rabbi Meyacha [deux amora'im] ont fait les declarations suivantes [concernant les formules recurrentes de la massekhet qui decrivent la portee des mitsvot]. L'un d'eux dit : Partout dans cette massekhet ou nous avons appris dans une michna qu'une mitsva s'applique aussi bien en Terre d'Israel qu'en dehors de la Terre d'Israel, cela est dit inutilement [car ces mitsvot ne sont pas liees a la terre, et il n'est pas necessaire de preciser qu'elles s'appliquent egalement hors de la Terre d'Israel] — a l'exception de la mitsva de la premiere toison, pour laquelle il etait necessaire de le preciser, afin d'exclure l'opinion de Rabbi Ilai qui a dit : « La premiere toison n'est en vigueur qu'en Terre d'Israel. »
גְּמָ׳ רַבִּי אָבִין וְרַבִּי מְיָישָׁא, חַד אָמַר: כֹּל הֵיכָא דִּתְנַן ״בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ״ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ, לְבַד מֵרֵאשִׁית הַגֵּז, לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אִלְעַאי דְּאָמַר: ״רֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ״.
Et l'autre dit : Partout dans cette massekhet ou nous avons appris dans une michna qu'une mitsva s'applique aussi bien en presence du Temple qu'en son absence, cela est dit inutilement [car ces mitsvot sont des obligations liees a l'objet lui-meme] — a l'exception de l'interdiction d'abattre un animal et sa progeniture le meme jour [oto ve-et beno]. Il etait necessaire de le preciser pour ce cas, car il aurait pu vous sembler que, puisque cette interdiction est ecrite dans un passage de la Torah traitant des animaux sacrificiels (voir Vayikra, chapitre 22), elle ne vaut qu'a l'epoque ou il y a des sacrifices ; a une epoque ou il n'y a pas de sacrifices — apres la destruction du Temple — elle ne s'appliquerait pas. La michna nous enseigne donc qu'il n'en est pas ainsi.
וְחַד אָמַר: כֹּל הֵיכָא דִּתְנַן ״בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת״ – שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ, לְבַד מֵ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְּקָדָשִׁים כְּתִיב, בִּזְמַן דְּאִיכָּא קָדָשִׁים – נִנְהוֹג, בִּזְמַן דְּלֵיכָּא קֳדָשִׁים – לָא נִנְהוֹג, קָא מַשְׁמַע לַן.
Et tous deux ont dit : Partout dans cette massekhet ou nous avons appris dans une michna qu'une mitsva s'applique aussi bien aux animaux non sacres [choullin] qu'aux animaux consacres [mouqdachim], cela est dit de maniere necessaire. Cela vaut pour tous les cas — a l'exception de la michna traitant du nerf sciatique [guid hanache], car il est evident que l'interdiction s'y applique aussi. Peut-on imaginer que du fait de la consecration de l'animal, l'interdiction du nerf sciatique serait abolie ?
וְתַרְוַיְיהוּ אָמְרִי: כֹּל הֵיכָא דִּתְנַן ״בְּחוּלִּין וּבְמוּקְדָּשִׁים״ – לְצוֹרֶךְ, לְבַד מִגִּיד הַנָּשֶׁה, פְּשִׁיטָא! מִשּׁוּם דְּאִיקַּדַּשׁ פְּקַע לֵיהּ אִיסּוּר גִּיד הַנָּשֶׁה מִינֵּיהּ?
La Guemara demande : Mais n'avons-nous pas etabli que la michna [du nerf sciatique] (89b) se refere aux petits d'animaux consacres [voldot kodachim] ? Sans la michna, on aurait pu croire que puisque l'interdiction qui frappe l'animal comme animal consacre est anterieure a la formation de son nerf sciatique, l'interdiction du nerf sciatique ne prend pas effet alors qu'une interdiction prealable existe deja. La michna etait donc bel et bien necessaire.
וְלָאו אוֹקֵימְנָא בְּוַלְדוֹת קָדָשִׁים?
La Guemara repond : Mais quelle est la raison pour laquelle nous avons interprete cette michna comme se referant aux petits d'animaux consacres ? N'est-ce pas parce que la question « pourquoi la michna ne devrait-elle pas enseigner [que l'interdiction s'applique aussi bien aux choullin qu'aux mouqdachim] ? » nous etait difficile ? [Si tel est le cas,] cette difficulte n'aurait pas deja du se poser au depart [avant l'intervention de Rabbi Avin et Rabbi Meyacha], car puisque la formule « s'applique aux choullin et aux mouqdachim » est enseignee de maniere necessaire pour certains cas, elle est aussi enseignee de maniere superflue pour d'autres cas, [afin d'uniformiser la formulation des michnaiot].
וּמַאי טַעְמָא אוֹקֵימְנָא? לָאו מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לַן לָא לִיתְנֵי? מֵעִיקָּרָא נָמֵי לָא תִּקְשֵׁי לָךְ, אַיְּידֵי דִּתְנָא לְצוֹרֶךְ, תְּנָא נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ.
§ La michna dit que la mitsva du renvoi de la mere s'applique aux oiseaux non sacres, mais pas aux oiseaux consacres [mouqdachim]. La Guemara demande : Pourquoi cette mitsva ne s'applique-t-elle pas aux oiseaux consacres ? La Guemara repond : Car le verset dit : « Tu enverras la mere » (Devarim 22:7). Le verset ne vise que l'oiseau que tu es commande d'envoyer [c'est-a-dire un oiseau non sacre] ; en est exclut cet oiseau consacre, que tu n'es pas commande d'envoyer, mais que tu dois au contraire amener au gardien du Tresor du Temple [guizbar].
בְּחוּלִּין אֲבָל לֹא בְּמוּקְדָּשִׁים. אַמַּאי לָא? דְּאָמַר קְרָא: ״שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם״ – בְּמִי שֶׁאַתָּה מְצוֶּּוה לְשַׁלְּחוֹ, יָצָא זֶה שֶׁאִי אַתָּה מְצוֶּּוה לְשַׁלְּחוֹ אֶלָּא לַהֲבִיאוֹ לִידֵי גִּזְבָּר.
Ravina dit : Par consequent, en ce qui concerne un oiseau casher qui a tue une personne [et doit donc etre execute], on est exempte du renvoi de la mere. Quelle en est la raison ? C'est ce que dit le verset : « Tu enverras la mere » — le verset ne vise que l'oiseau que tu es commande d'envoyer, ce qui exclut cet oiseau que tu n'es pas commande d'envoyer, mais que tu dois amener au tribunal [beit din]. La Guemara demande : Quelles sont les circonstances de ce cas — comment cet oiseau qui a tue une personne est-il maintenant en train de couver ses œufs ? Si son verdict d'execution a ete rendu [par le tribunal],
אָמַר רָבִינָא: הִלְכָּךְ, עוֹף טָהוֹר שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ פָּטוּר מִשִּׁלּוּחַ, מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם״ – בְּמִי שֶׁאַתָּה מְצוֶּּוה לְשַׁלְּחוֹ, יָצָא זֶה שֶׁאִי אַתָּה מְצוֶּּוה לְשַׁלְּחוֹ אֶלָּא לַהֲבִיאוֹ לְבֵית דִּין. הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּגְמַר דִּינֵיהּ –
Rachi
מתני' שילוח הקן:,אבל לא במוקדשין - בגמ' מפרש היכי דמי מוקדשין:,ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן - דכתיב (דברים כב) כי יקרא:
שקננו בפרדס - שמרדו ויצאו מן הבית ואין חוזרות לבית ונעשו מדבריות ופרדס לאו מזומן הוא שיכולים הם לברוח אבל אם בבית קננו פטור:,קננו בתוך הבית - שלא מרדו:,וכן יוני הרדסיאות - שדרכם ליגדל עם בני אדם פטור:,עוף טמא פטור - כדמפרש בגמרא צפור טהורה ולא טמאה:,עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור - אע"ג דמינא דאפרוח בר שילוח הוא:,פטור - דקן צפור בעינן שתהא האם המקננת צפור טהורה. ועוף טהור הרובץ על ביצי עוף טמא נמי אע"ג דקן צפור הוא פטור כדמפרש בגמרא ואת הבנים תקח לך ולא לכלביך ובגמרא פריך מכלל דעוף טהור הרובץ על ביצי מין אחר כמותו טהור חייב:,קורא - עוף טמא הוא ודרכו לרבוץ על ביצי אחרים:,זכר פטור מלשלח - כדיליף טעמא בגמ':
גמ' רבי אבין ורבי מיישא - מפרשי הך מתניתין דכסוי הדם ואותו ואת בנו וגיד הנשה והזרוע והלחיים וראשית הגז ושלוח הקן דתנן בכולהו בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין מר פריש חדא ומר פריש חדא ולא פליגי ותרוייהו קא מפרשי לאידך וצריכין אנו לומר דבר בשם אומרו:,כל היכא דתנן בארץ ובחו"ל - בהנך פרקין:,שלא לצורך - הוא דלאו חובת קרקע נינהו אלא חובת הגוף ונוהגת בכל מושבות כדיליף בפ"ק דקדושין (דף לז:):,לבד מראשית הגז לאפוקי מדרבי אלעאי - דמקיש לה לתרומה. וה"ה נמי במתנות נשנית לצורך דהא רבי אלעאי יליף מתנות מראשית הגז והא דנקט ראשית הגז משום דעלה א"ר אלעאי בהדיא כדאמר לעיל רבי אלעאי אומר ראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ:
וכל היכא דתני בחולין ובמוקדשין - דהיינו גיד הנשה ואותו ואת בנו:,לצורך - דאותו ואת בנו אי לאו דאשמועינן ליה הוה אמינא דאינו נוהג אלא במוקדשין דהא בקדשים כתיב הילכך אשמועינן דנוהג הוא בחולין כדאמר התם ושור הפסיק הענין וכ"ש הנך דתנן אבל לא במוקדשין לצורך הוא דאשמועינן חילוק:,בר מגיד הנשה - דשלא לצורך תנייה דנוהג הוא דפשיטא לן דמשום דאקדשיה לא לפקע איסור גיד הנשה מיניה:
ולאו מי אוקימנא ליה - בפרק גיד הנשה (לעיל חולין דף פט:):,בולדות קדשים - דאתא לאשמועינן דחייב משום גיד ומוקדשין דכיון דאיסור מוקדשין קדים כדמפרש התם שיצירת הולד קודמת לגידין איצטריך לאשמועינן דאתי איסור גיד וחייל עלייהו:
ומשני מ"ט - דוחקת לאוקמה בהכי משום דהיה קשיא לך למאי הלכתא תנינהו והשתא אתו רבי אבין ורבי מיישא להנך למימר לא תדחק לאוקמה בהכי דמעיקרא כי מקשת התם פשיטא לאו קושיא היא דהא איכא טובא דמתני שלא לצורך ואיידי דתנינהו כל חדא וחדא בחדא לצורך תנא נמי בהן באידך שלא לצורך וה"ה למוקדשין איידי דתנייה בכולהו לצורך תנייה נמי בהן שלא לצורך וכן בפני הבית משום אותו ואת בנו תנייה בכולהו וכן חו"ל משום ראשית הגז:
שהרג את הנפש - ואח"כ מרד ונמצא בקן:,פטור מלשלח - הואיל ובר קטלא הוא והכי דרשת ליה דקא בעי לשלח למקום הצלה והפקר והאי לאו בר הכי הוא והכי דריש קרא שלח תשלח את הראוי לשלחו ואת שאין ראוי לשלחו אל תשלחנו:
Tossafot
אלמא מתנות דכהן לא מזבני אינשי - פירוש לא מזבני כמו לא זבני דכי היכי דכשלקח ממנו במשקל מנכה לו משום דכשאמר ליה מכור לי ליטרא בשר לא רצה לקנות מתנות ה"נ מתני' שייר אצל מוכר הוי כלוקח הימנו במשקל ולא זבין מתנה דכהן אבל בשלא שייר כלום לא שייך לומר לא זבין שהרי קנה הכל ומיהו הא דקאמר דא"ל מוכר מתנה דכהן לא זבני לך לא א"ש:
מתני' שילוח הקן:
לבד מראשית הגז - וה"ה לבד ממתנות וחדא מינייהו נקט:
כל היכא דתנן בחולין ובמוקדשין לצורך כו' - תימה כיון דאין חילוק בין חולין ומוקדשים אלא בגיד הנשה ובאותו ואת בנו א"כ הכי נמי הוה מצי למימר איפכא שלא לצורך לבד מאותו ואת בנו וי"ל דכיון דחדוש הוא באותו שהוא שלא לצורך כדמפרש ואזיל ולאו מי אוקימנא כו' ניחא טפי לומר לבד מאותו דבר שהייתי סבור שהוא לצורך והוא שלא לצורך:
מאי טעמא אוקימנא לאו משום דקשיא לן כו' - דהא דאשמועינן דולדות קדשים במעי אמן או בהוייתן הן קדושין הוה מצי לאשמועינן בעלמא בלא גיד הנשה אלא איידי דתנא לצורך תנא נמי שלא לצורך ומ"מ מוקמינן לה בולדות קדשים כיון דמצינן לפרושי דאשמועינן חדוש קצת:
יצא זה שאין אתה מצווה לשלחו אלא להביאו ליד גזבר - פ"ה דטעמא משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה וקשה חדא דלישנא לא משמע הכי ועוד דמסיק ומוקי לה בלא נגמר דינו וא"כ אין בו תקלה ונראה דפשטיה דקרא דריש דמשמע דבמידי שיכול לשלחו משתעי אבל הקדש מצוה להביאו ליד גזבר ופירש בקונטרס מתקח לך לא מצי לאתויי דהא ביצי תורים לא מועלים ולא נהנים ואע"ג דבקדשי בדק הבית מועלים מתניתין איירי בקדשי מזבח לכ"ע ולא פליגי בסמוך אלא בקדשי בדק הבית ולהכי לא מצי ממעט מתקח לך ומיהו לשון להביאו ליד גזבר אין מיושב כל כך דגזבר לא שייך אלא בקדשי בדק הבית:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.