AccueilÉtudeLa GmaraTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Accueil

Traité Beitzah

Beitzah 29a

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.

  1. Mishna 1
  2. Guémara
Beitzah 29a
100%
ביצה כ״ט אמסכת ביצה
משנה דבסורא אמרי: תרטא ופלגו תרטא. בנרש אמרי: חלקא ופלגו חלקא. בפומבדיתא אמרי: אוזיא ופלגו אוזיא. בנהר פקוד ובמתא מחסיא אמרי: רבעא ופלגו רבעא. מתני׳ אומר אדם לחברו: מלא לי כלי זה, אבל לא במדה. רבי יהודה אומר: אם היה כלי של מדה — לא ימלאנו. מעשה באבא שאול בן בטנית, שהיה ממלא מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב. אבא שאול אומר: אף במועד עושה כן, מפני ברורי המדות. וחכמים אומרים: אף בחול עושה כן, מפני מצוי המדות. גמרא גמ׳ מאי ״אבל לא במדה״? אמר רב יהודה אמר שמואל: אבל לא בכלי המיוחד למדה. אבל כלי העומד למדה — ימלאנו. ואתא רבי יהודה למימר אפילו כלי העומד למדה לא ימלאנו. אלמא גבי שמחת יום טוב רבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא? והא אפכא שמעינן להו! דתנן, רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ, וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. אלמא רבי יהודה לקולא ורבנן לחומרא. קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה, קשיא דרבנן אדרבנן! דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא: התם בשאינו עומד למדה, הכא בעומד למדה. דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא: התם קא עביד כדעבדין בחול, הכא לא קא עביד כדעבדין בחול. רבא אמר: מאי ״אבל לא במדה״ — שלא יזכור לו שם מדה, אבל כלי המיוחד למדה — ימלאנו. ואתא רבי יהודה למימר: כלי המיוחד למדה — לא ימלאנו. אלמא גבי שמחת יום טוב רבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא? והא אפכא שמעינן להו! דתנן, רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ, וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. אלמא רבי יהודה לקולא ורבנן לחומרא. קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה, קשיא דרבנן אדרבנן! דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא: התם בשאינו מיוחד למדה, הכא מיוחד למדה. דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא: התם קא עביד כדעבדין בחול, הכא לא קעביד כדעבדין בחול, דעבדי אינשי דמקרבי חמרא במנא דכילא ושתו. מעשה באבא שאול בן בטנית. תנא: אף במועד עושה כן מפני בטול בית המדרש. תנו רבנן: הוא כנס שלש מאות גרבי יין מברורי המדות, וחבריו כנסו שלש מאות גרבי שמן ממצוי המדות, והביאום לפני הגזברים לירושלים. אמרו להם: אי אתם זקוקים לכך. אמרו להם: אף אנו אין רצוננו בכך. אמרו להם: הואיל והחמרתם על עצמכם — עשו מהם צרכי רבים. דתניא: גזל ואינו יודע ממי גזל — יעשה בהם צרכי רבים. מאי נינהו? אמר רב חסדא: בורות, שיחין ומערות. אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא, ודרש: לא ימדוד אדם שעורים ויתן לפני בהמתו ביום טוב, אבל קודר הוא קב או קבים ונותן לפני בהמתו, ואינו חושש. והנחתום מודד תבלין ונותן לתוך קדרתו, כדי שלא יקדיח תבשילו. אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מודדת אשה קמח ביום טוב ונותנת לתוך עיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה. ושמואל אמר: אסור. והא תנא דבי שמואל, מותר! אמר אביי: השתא דאמר שמואל אסור, ותנא דבי שמואל מותר,
Traité Beitzah 29a — Atelier d'étude — Omeq