Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.
Guémara
Beitzah 26b
100%
ביצה כ״ו במסכת ביצהביצה כ״ו ב
גמראביום טוב, רבי שמעון אומר: אין זה מן המוכן. ושוין שאם נולד הוא ומומו עמו — שזה מן המוכן.דרש רבה בר רב הונא: נולד הוא ומומו עמו — מבקרין אותו ביום טוב לכתחלה. אמר ליה רב נחמן, אבא תני: אם עבר ובקרו — מבוקר, ואת אמרת מבקרין אותו לכתחלה!אמר אביי: כותיה דרבה בר רב הונא מסתברא, מדקתני תלתא בבי: נולד בו מום מערב יום טוב — אין מבקרין אותו ביום טוב. לכתחלה הוא דלא, הא דיעבד — שפיר דמי.נולד בו מום ביום טוב, רבי שמעון אומר: אין זה מן המוכן — דאפילו דיעבד נמי לא. והדר תני: ושוין שאם נולד ומומו עמו, שזה מן המוכן — דאפילו לכתחלה נמי.והא כי אתא רב אושעיא, אתא ואייתי מתניתא בידיה: בין שנולד בו מום מערב יום טוב, ובין שנולד בו מום ביום טוב, חכמים אומרים: אין זה מן המוכן.ואלא קשיא הך! ההיא — אדא בר אוכמי היא, דמשבש ותני.אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין נמי דייקא. דקתני, רבי שמעון אומר: כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב — אין זה מן המוכן. מאי אין מומו ניכר? אילימא שאין מומו ניכר כלל — פשיטא, צריכא למימר?אלא, דלא אתחזי לחכם מערב יום טוב אם מום קבוע אם מום עובר. קתני מיהת אין זה מן המוכן, שמע מינה.בעי מיניה הלל מרבא: יש מוקצה לחצי שבת או אין מוקצה לחצי שבת? היכי דמי: אי דאחזי בין השמשות — אחזי. אי דלא אחזי — לא אחזי?לא צריכא: דאחזי, והדר אדחי, והדר אחזי. מאי? אמר ליה: יש מוקצה.איתיביה: ושוין שאם נולד ומומו עמו — שזה מן המוכן. ואמאי? נימא: האי בכור מעיקרא הוה חזי אגב אמיה, אתיליד ליה — אדחי ליה, אחזייה לחכם — אשתרי ליה!אמר אביי ואיתימא רב ספרא: כגון דיתבי דייני התם.איכא דאמרי, אמר ליה: אין מוקצה לחצי שבת. לימא מסייע ליה: ושוין שאם נולד ומומו עמו — שזה מן המוכן. והא בכור מעיקרא הוה חזי אגב אמיה, אתיליד ליה — אדחי ליה, אחזייה לחכם — אשתרי ליה.אמר אביי ואיתימא רב ספרא: כגון דיתבי דייני התם.תא שמע: היה אוכל בענבים, והותיר והעלן לגג לעשות מהן צמוקין, בתאנים, והותיר והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות — לא יאכל מהן עד שיזמין מבעוד יום. וכן אתה מוצא באפרסקין ובחבושין ובשאר כל מיני פירות.היכי דמי? אי דחזו — למה ליה הזמנה? אי דלא חזו — כי אזמין להו מאי הוי!וכי תימא, דלא ידע אי חזו אי לא חזו, והאמר רב כהנא: מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירין בו — מותר.אלא לאו, דחזו ואדחו, והדר אחזו. ואי אמרת אין מוקצה, למה להו הזמנה? אלא מאי יש מוקצה? כי אזמין להו מאי הוי!לא צריכא: דאחזו ולא אחזו. דאיכא אינשי דאכלי, ואיכא אינשי דלא אכלי. אזמין — גלי דעתיה, לא אזמין — לא גלי דעתיה.אמר רבי זירא: תא שמע מפולין ועדשים. דהא פולין ועדשים מעיקרא חזו לכוס, שדינהו בקדרה — אדחו להו,