Guémara
…un jour de chaleur et se lave même dans une eau putride où l'on a fait rouir du lin, parce que la chaleur l'a rendue si incommodée [qu'on ne peut conclure de son immersion à une intention de purification].
בַּשָּׁרָב, וְרוֹחֵץ אֲפִילּוּ בְּמֵי מִשְׁרָה.
La Guemara soulève une autre objection : cela tient bien à la saison chaude ; mais à la saison des pluies, où les gens ne s'immergent pas d'ordinaire dans l'eau pour se rafraîchir, que dire ? Rav Na'hman bar Yits'hak dit : parfois une personne rentre du champ souillée de boue et d'excréments et se lave même à la saison des pluies.
תִּינַח בִּימוֹת הַחַמָּה, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: פְּעָמִים שֶׁאָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה מְלוּכְלָךְ בְּטִיט וּבְצוֹאָה, וְרוֹחֵץ אֲפִילּוּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
La Guemara poursuit avec une autre objection : cela tient bien et explique pourquoi il est permis de s'immerger le Chabbat, où se laver est permis, et où l'on peut donc soutenir qu'il n'est pas clairement manifeste qu'on s'immerge pour se purifier ; mais à Yom Kippour, où tout bain hormis l'immersion rituelle est interdit, que dire ? Ses actes prouvent que son intention est de se purifier, et cela devrait être interdit parce que cela a l'air de se réparer par la purification !
תִּינַח בְּשַׁבָּת, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Rava dit : il est impossible d'interdire l'immersion à Yom Kippour seul, car y a-t-il quoi que ce soit qui soit permis le Chabbat et dont le même acte soit interdit comme travail à Yom Kippour ? En fait, l'interdit de travail est plus rigoureux le Chabbat qu'à Yom Kippour. Plutôt, puisque c'est permis le Chabbat, c'est aussi permis à Yom Kippour. Les Sages n'ont pas édicté, au sujet de Yom Kippour, de décrets qui le rendraient plus rigoureux que le Chabbat. Par conséquent, puisqu'ils ont permis à une personne de s'immerger le Chabbat — parce que cela a l'air d'être fait pour le plaisir, pour échapper à la chaleur ou ôter la saleté, et non nécessairement pour se purifier — ils l'ont permis aussi à Yom Kippour, bien qu'il soit manifeste en cette situation que son immersion vise la pureté.
אָמַר רָבָא: מִי אִיכָּא מִידֵּי דִּבְשַׁבָּת שְׁרֵי וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר? אֶלָּא הוֹאִיל וּבְשַׁבָּת שְׁרֵי — בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נָמֵי שְׁרֵי.
La Guemara demande : Rava admet-il le principe du « puisque » (hoïl) ? Mais n'avons-nous pas appris dans une MISHNA : celui qui souffre de douleurs aux dents ne peut, le Chabbat, en aspirer du vinaigre pour soulager sa rage de dents ; cependant, il peut tremper sa nourriture dans le vinaigre de sa manière habituelle durant le repas et la manger, et s'il en est guéri, il est guéri. Et nous avons soulevé une contradiction à cette Michna à partir de la baraïta suivante : on ne peut aspirer du vinaigre et le recracher aussitôt, car cela se fait clairement à des fins médicinales ; mais on peut aspirer le vinaigre et l'avaler, puisque cela a l'air de boire. Cela indique qu'il y a une manière permise d'user du vinaigre même sans y tremper sa nourriture.
וּמִי אִית לֵיהּ לְרָבָא ״הוֹאִיל״? וְהָתְנַן: הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁינָּיו — לֹא יְגַמֵּעַ בָּהֶן אֶת הַחוֹמֶץ, אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְּדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפֵּא — נִתְרַפֵּא. וְרָמֵינַן עֲלַהּ: לֹא יְגַמֵּעַ וּפוֹלֵט, אֲבָל מְגַמֵּעַ וּבוֹלֵעַ!
Et Abayé a dit : nous aussi, quand nous avons appris cette décision dans la Michna, nous l'avons apprise au sujet de celui qui aspire et recrache. Rava a dit : même si tu dis que la Michna interdit d'aspirer du vinaigre même dans un cas où l'on aspire et avale, ce n'est pas une difficulté : ici, la baraïta permet d'aspirer du vinaigre avant d'y tremper sa nourriture, car il a l'air de le faire pour le plaisir ; là, la Michna interdit d'aspirer le vinaigre après y avoir trempé sa nourriture, quand il est clair qu'on le fait à seule fin médicinale.
וַאֲמַר אַבָּיֵי: כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין, מְגַמֵּעַ וּפוֹלֵט תְּנַן. וְרָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מְגַמֵּעַ וּבוֹלֵעַ, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן קוֹדֶם טִבּוּל, כָּאן לְאַחַר טִבּוּל.
La Guemara complète sa question : et s'il est vrai que Rava admet le principe du « puisque », qu'il dise donc : puisqu'il est permis d'aspirer du vinaigre avant d'y tremper, il est aussi permis de le faire après y avoir trempé ! La Guemara répond : Rava s'est rétracté de cet énoncé au sujet du vinaigre et a admis la résolution d'Abayé de la difficulté, ainsi que le principe du « puisque ».
וְאִם אִיתָא, נֵימָא: הוֹאִיל וְקוֹדֶם טִבּוּל שְׁרֵי — לְאַחַר טִבּוּל נָמֵי שְׁרֵי! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא.
La Guemara demande : et d'où peut-on déterminer qu'il s'est rétracté de cet enseignement ? Peut-être s'est-il rétracté de cet énoncé-ci au sujet de l'immersion au bain rituel à Yom Kippour ! La Guemara répond : il ne peut te venir à l'esprit qu'il se soit rétracté dans ce cas-là, car il est enseigné dans une baraïta : tous ceux qui sont tenus à des immersions s'immergent de leur manière habituelle, aussi bien le Neuf Av qu'à Yom Kippour — bien qu'il soit interdit de se laver ces jours-là. Rava aurait certainement aligné son opinion sur la décision explicite d'une baraïta.
וּמִמַּאי דְּמֵהַהִיא הֲדַר בֵּיהּ, דִּלְמָא מֵהָא הֲדַר בֵּיהּ? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: כׇּל חַיָּיבֵי טְבִילוֹת טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן, בֵּין בְּתִשְׁעָה בְּאָב בֵּין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים.
§ Il a été enseigné dans la MISHNA : et Beit Chammaï et Beit Hillel s'accordent qu'on peut mettre une eau impure en contact avec une eau pure dans des ustensiles de pierre afin de purifier l'eau ; mais on ne peut immerger l'eau impure. La Guemara demande : que signifie l'énoncé de la Michna « mais on ne peut immerger l'eau impure » ? Chmouel dit : on ne peut immerger un ustensile impur en raison de son eau, afin de le purifier un jour de fête. Les Sages n'ont permis de purifier une eau impure par contact avec une eau pure que dans un ustensile de pierre — ou un autre ustensile qui ne contracte pas l'impureté — mais non dans un ustensile impur qui serait lui-même purifié par cette immersion.
וְשָׁוִין שֶׁמַּשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן וְכוּ׳. מַאי ״אֲבָל לֹא מַטְבִּילִין״? אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכְּלִי עַל גַּב מֵימָיו לְטַהֲרוֹ בְּיוֹם טוֹב.
La Guemara demande : si tel est son sens, de qui est la Michna ? Elle n'est conforme ni à Rabbi Yehouda HaNassi ni aux Sages. Car il est enseigné dans la Tossefta : on ne peut immerger un ustensile impur en raison de son eau afin de purifier l'ustensile, et on ne peut mettre une eau impure en contact avec une eau pure dans un ustensile de pierre afin de purifier l'eau ; telle est la parole de Rabbi Yehouda HaNassi. Et les Sages disent : on peut immerger un ustensile impur en raison de son eau afin de purifier l'ustensile, et on peut mettre une eau impure en contact avec une eau pure dans un ustensile de pierre afin de purifier l'eau.
מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי וְלָא רַבָּנַן, דְּתַנְיָא: אֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכְּלִי עַל גַּב מֵימָיו לְטַהֲרוֹ, וְאֵין מַשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן לְטַהֲרָן, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַטְבִּילִין כְּלִי עַל גַּב מֵימָיו לְטַהֲרוֹ, וּמַשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן לְטַהֲרָן.
S'il en est ainsi, de qui est la Michna ? Si elle est conforme à Rabbi Yehouda HaNassi, alors la décision touchant la mise en contact de l'eau impure avec l'eau pure dans un ustensile de pierre fait difficulté — car dans la Tossefta Rabbi Yehouda HaNassi l'interdit, tandis que la Michna le permet ; et si elle est conforme aux Sages, alors la décision touchant l'immersion d'un ustensile impur en raison de son eau fait difficulté — car dans la Tossefta les Sages le permettent, tandis que la Michna, telle que l'explique Chmouel, l'interdit.
מַנִּי? אִי רַבִּי — קַשְׁיָא הַשָּׁקָה, אִי רַבָּנַן — קַשְׁיָא הַטְבָּלָה!
La Guemara répond : si tu veux, dis que la Michna est conforme à Rabbi Yehouda HaNassi ; et si tu veux, dis plutôt qu'elle est conforme aux Sages. Comment cela ? Si tu veux, dis que la Michna est conforme à Rabbi Yehouda HaNassi, et explique que la première clause de cette baraïta — la première partie de l'énoncé de Rabbi Yehouda HaNassi dans la Tossefta — traite d'un jour de fête : c'est en ce cas que Rabbi Yehouda HaNassi interdit d'immerger un ustensile impur en raison de son eau, mais que mettre l'eau impure en contact avec l'eau pure dans un ustensile de pierre serait permis. Et la clause finale, qui étend l'interdit à la mise en contact de l'eau impure avec l'eau pure, vise le cas plus rigoureux du Chabbat. Et toute la Michna vise un jour de fête, où il est permis de purifier une eau impure en la mettant en contact avec une eau pure dans un ustensile de pierre.
אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי, אִיבָּעֵית אֵימָא רַבָּנַן. אִי בָּעֵית אֵימָא רַבִּי: רֵישָׁא דְּבָרַיְיתָא בְּיוֹם טוֹב, וְסֵיפָא בְּשַׁבָּת, וְכוּלַּהּ מַתְנִיתִין בְּיוֹם טוֹב.
Rachi
בשרב - חום:,מי המשרה - ששורין הפשתן בהן:
ביום הכפורים - שאסור ברחיצה משום ענוי ומותר בטבילת מצוה כדלקמן:,מאי איכא למימר - הא ודאי מוכחא מלתא דלטבילה מתכוין ולא כמיקר:
מי איכא מידי - דמלאכה דבשבת שרי וליכא איסור דרבנן משום דדמיא למלאכה:,וביום הכפורים אסור - משום מלאכה כי הא דבעית למסרי עליה משום דנראה כמתקן:,כיון דבשבת - דחמירא במלאכה שרי משום טעמא דמיקר:,ביום הכפורים נמי שרי - ואע"ג דלא נראה כמיקר שלא תחמיר לענין מלאכה ביום הכפורים משבת:
ומי אית ליה הואיל - באיסורי שבת כה"ג משום דשרי בהא לא תשרי בהא:,לא יגמע בהן את החומץ - לרפואה דכל רפואה בשבת גזור בה רבנן משום שחיקת סממנין שהיא אב מלאכה טוחן:,אבל מטבל הוא - בו מאכלו כדרכו:,לא יגמע ופולט - דמוכחא מלתא דלרפואה עביד:
ואמר אביי גרסינן:,ורבא אמר - גרסינן:,קודם טבול - קודם אכילה מגמע ובולע דלא מוכחא מלתא דלרפואה דסברי חומץ אהני ליה למיכל:,לאחר טבול - לאחר אכילה וטבל מאכלו בחומץ דמוכחא מלתא דלאו חומץ בעי למטעם אלא משום רפואה ואמאי הרי קודם אכילת שבת היה מותר ובחצי שבת אתה אוסרו ובחצי שבת אתה מתירו:
נימא הואיל - וקודם אכילה שרי דנראה כחפץ בבליעת חומץ לאחר אכילה נמי שרי שאין חלוק בשיעור של שבת:,הדר ביה רבא מההיא - דחומץ ושנייה כאביי ואת זו דטבילה דאית ליה הואיל אמר לאחר חזרה:
דלמא מהא - דטבילה דיוה"כ הדר ביה ושל חומץ אמר באחרונה:,לא ס"ד - למיסר טבילה ביוה"כ:,בין בתשעה באב בין ביום הכפורים - ואע"פ שאסורין ברחיצה:
אין מטבילין כלי - הצריך טבילה על גב השקת מימיו לטהרו:
הכי גרסינן דתניא אין מטבילין את הכלי על גב מימיו לטהרו ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן דברי רבי וחכמים אומרים מטבילין כלי על גב מימיו לטהרו ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרן מני אי רבי קשיא השקה אי רבנן קשיא הטבלה אי בעית אימא רבי אי בעית אימא רבנן אי בעית אימא רבי מתניתא רישא בי"ט וסיפא בשבת וכולה מתני' בי"ט ואי בעית אימא רבנן וכולה מתני' בשבת - וה"פ אי רבי קשי' השקה דרבי אסר ומתני' תנן משיקין אי רבנן קשיא הטבלה דאינהו שרו להטביל ומתניתין קתני אין מטבילין ומשני רישא דמתניתא רישא דמלתא דרבי דאיירי בהטבלה לאוסרה הא השקה שריא איירי בי"ט וסיפא דמלתיה דאסר אף השקה איירי בשבת וכן רבנן נמי רישא איירי בי"ט וסיפא איירי בשבת והכי קאמר מטבילין כלי על גב מימיו לטהרו ביו"ט וכל שכן דמשיקין ומשיקין את המים בכלי אבן בשבת השקה אין הטבלה לא ובתוספתא דביצה ודשבת בהדיא תני בה הכי אין מטבילין את הכלי על גב מימיו לטהרו בי"ט ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת דברי רבי וחכמים אומרים כו' והשתא דברייתא מתוקמא הכי אי בעית אימא מתני' רבנן היא וכולה מתני' בשבת הלכך הטבלה אסירא והשקה שריא כרבנן דאמרי משיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת השקה הוא דשריא הא הטבלת כלים אסירא:
Tossafot
הדר ביה רבא מההיא. פי' מההיא שנויא דקא משני כאן קודם כו' לא ס"ד דאמר כל חייבי טבילות כו' ותימה מנא ליה דרבא הדר ביה מההיא שנויא לעולם אימא לך דהדר משנויא דהואיל דמאי מזקיקו לההוא טעמא דהואיל דקמשני מתני' משום דנראה כמתקן ואימא דהדר ביה מההיא שנויא והדר ביה נמי מההיא שנויא דהואיל והא דכלים אסורים מההיא טעמא דשנויי אמוראי דלעיל משום שמא יעבירנו או ישהא או יסחוט וי"ל דסמי חדא מקמי תרתי ההיא שנויא דהכא כאן קודם טבילה מקמי תרתי שנויי דמשני משום מתקן כלי והואיל ולא נהירא חדא דהא בהא תליא דהא מה דמשני רבא הואיל ושבת כו' היה כולו להעמיד שנויא משום דנראה כמתקן ועוד דהיה לו לפרש האי מקמי תרתי לכך נראה לי דקים ליה לגמרא דלא היה יכול לעקור מפני שנראה כמתקן כיון דמתרץ ליה עלה דמתני' אבל היה סבור לעקור שנויא דהואיל ומהא נמי מייתי ראיה דאין יכול לעקור [וע"ע תוס' שבת קיא. ד"ה לא]:
כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים. היינו דוקא להני שטובלין טבילת מצוה בזמנה אבל השתא שכל טבילות שנשותינו טובלות היינו טבילה שלא בזמנה דהן סופרות ז' נקיים מספק שהן זבות אינן טובלות בט' באב וביוה"כ ומיהו יש לחלק כדאמר ביומא (דף פח.) נדות ויולדות טבילתן בלילה זבין וזבות טבילתן ביום בעל קרי טובל והולך עד המנחה כדי שיתפלל תפלת המנחה בטהרה אבל לאחר המנחה לא יטבול ומפרש התם טעמא דאי משום תפלת נעילה היה יכול להמתין עד הלילה ויטבול ויתפלל תפלת נעילה בלילה ואמאי אינו טובל ביום כדי שתהא הטבילה בזמנה אלמא ש"מ דקסבר ההוא תנא דטבילה בזמנה לאו מצוה היא ואפילו הכי שריא ביוה"כ ומיהו בתשעה באב אין טובלין כר' חנינא בן אנטיגנוס דאמר כדאי בית אלהינו לאבד טבילה אחת בשנה וקאמר עלה בירושלמי הורה ר' לוי כר' חנינא בן אנטיגנוס ולית הלכתא כהך משנה דקאמר כל חייבי טבילות וכו' ועוד אומר ר"י דבזמן הזה אין טובלין לא ביוה"כ ולא בט' באב דדוקא הם שהיו עוסקין בטהרות היה צריך לטבול מיד כדי שלא יטמאו הטהרות אבל השתא דהטבילה אינה באה אלא לטהרה לבעלה יכולה היא לרחוץ ולחוף ערב יוה"כ כדי שתסרוק שערה וחופפת מעט למוצאי יום הכפורים משום דצריך חפיפה סמוך לטבילה וכן בט' באב דהא אפי' תטבול ביום הכפורים ובט' באב אסורה. לבעלה:
ושוין שמשיקין המים בכלי אבן לטהרן. אבל לא בכלי עץ לפי שהוא מקבל טומאה מן המשקין ונמצא שהוא מטביל כלי וא"ת אמאי אין מטבילין אותו הא איכא תרתי לטיבותא חדא דנטמא בי"ט ועוד דלא נטמא כי אם בולד הטומאה וכולי עלמא מודים דמטבילין לכל הפירושים דלעיל ולמאן דמוקי מתניתין בשבת וכרבנן ניחא אבל למאן דמוקי לה בי"ט וכו' קשיא וי"ל דמ"מ אין לגרום הטומאה לכלי בידים כדי שיטבילנו דדוקא כשנטמא כבר בולד הטומאה הוא דמטבילין אותו אבל אסור לטמאותו על מנת להטבילו בי"ט:
אין מטבילין את הכלי על גבי מימיו לטהרו ואין משיקין וכו'. הכי גריס רש"י הטבלה קודם השקה בין בדברי רבי בין בדברי חכמים ובספרים היה כתוב אפכא השקה קודם הטבלה והכל אחד אלא שגרסת הספרים גרס רישא בשבת וסיפא בי"ט ולגירסת רש"י רישא בי"ט וסיפא בשבת ועל פי התוספתא הגיה רש"י הגירסא ולפי מה שכתוב בספרים השקה קודם הטבלה לא תוכל לפרש רישא בי"ט וסיפא בשבת אלא אם כן תפרש שאמתניתין קאי דקתני משיקין אבל לא מטבילין ושבוש הוא כדפירש רש"י:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.