Au prêtre sur la base du consentement du public, ce qui en fait un type de vœu qui ne peut être dissous sans son consentement.
לֵיהּ אַדַּעַת רַבִּים.
Ameimar dit: La halakha est la suivante: Même selon celui qui dit qu'un vœu prononcé en public a la possibilité d'être annulé, s'il a été pris sur la base du consentement du public, il n'a aucune possibilité d'annulation. La Guemara commente: Et cette question s'applique uniquement lorsque l'annulation d'un vœu a pour but de permettre à quelqu'un d'accomplir une affaire facultative, mais pour permettre à quelqu'un d'accomplir une affaire d'une mitsva, il a la possibilité d'être annulé. Comme dans l'incident impliquant un certain enseignant pour enfants, à qui Rav Aḥa a fait vœu de cesser d'enseigner avec le consentement du public, car il avait fait preuve de négligence à l'égard des enfants en les frappant trop; et Ravina a vu son vœu annulé et réintégré, car ils n'ont pas trouvé un autre professeur aussi méticuleux que lui.
אָמַר אַמֵּימָר: הִלְכְתָא, אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, עַל דַּעַת הָרַבִּים אֵין לוֹ הֲפָרָה. וְהָנֵי מִילֵּי לִדְבַר הָרְשׁוּת, אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה. כִּי הָהוּא דְּמַקְרֵי דַרְדְּקֵי, אַדְּרֵיהּ רַב אַחָא דְּקָא פָשַׁע בְּיָנוֹקֵי, וְאַהְדְּרֵיהּ רָבִינָא, דְּלָא אַשְׁכַּח דַּהֲוָה דָּיֵיק כְּוָותֵיהּ.
§ La Michna enseigne qu'un prêtre qui devient impur après avoir été exposé à des cadavres est disqualifié pour accomplir le service du Temple jusqu'à ce qu'il accepte sur lui-même qu'il ne deviendra plus impur de cette manière. La Guemara demande: Qu'y a-t-il de différent ici qu'il lui suffit simplement d'accepter un engagement pour continuer à servir dans le Temple, et qu'est-ce qui est différent là où le prêtre se marie par transgression, que nous lui faisons un vœu? La Guemara répond: Là, son désir le saisit, et il faut donc que le prêtre fasse un vœu.
וְהַמִּטַּמֵּא לְמֵתִים כּוּ׳. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּסַגִּי לֵיהּ בְּקַבָּלָה, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּמַדְּרִינַן לֵיהּ? הָתָם יִצְרוֹ תְּקָפוֹ.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) :
הֲדַרַן עֲלָךְ מוּמִין אֵלּוּ.
Mishna 1
MISHNA: Il y a un fils qui est premier-né en ce qui concerne l'héritage mais qui n'est pas premier-né en ce qui concerne l'exigence de rédemption auprès d'un prêtre. Il y en a un autre qui est premier-né en ce qui concerne la rédemption du prêtre, mais qui n'est pas premier-né en ce qui concerne l'héritage. Il y en a un autre qui est premier-né en ce qui concerne l'héritage et en ce qui concerne la rédemption du prêtre. Et il y en a un autre qui n’est pas du tout premier-né, ni en ce qui concerne l’héritage ni en ce qui concerne le rachat du prêtre.
מַתְנִי׳ יֵשׁ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן; בְּכוֹר לִכְהֵן, וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה; בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ בְּכוֹר לֹא לַנַּחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן.(משנה)
Quel est le fils qui est premier-né en ce qui concerne l'héritage mais qui n'est pas premier-né en ce qui concerne la rédemption du prêtre? Il s’agit d’un fils né après une fausse couche d’un fœtus sous-développé, même lorsque la tête du fœtus sous-développé est sortie vivante; ou après un fœtus de neuf mois pleinement développé dont la tête est ressortie morte. Il en va de même pour un fils né d'une femme qui avait déjà fait une fausse couche avec un fœtus ayant l'apparence d'un type d'animal domestique, d'animal non domestiqué ou d'oiseau, car cela est considéré comme l'ouverture de l'utérus. C'est la déclaration du rabbin Meir.
אֵיזֶהוּ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן? הַבָּא אַחַר נְפָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא אֶת רֹאשׁוֹ חַי, וּבֶן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת, הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
Et les rabbins disent: Le fils n'est pas exempté de l'exigence de rédemption auprès d'un prêtre à moins que sa naissance ne suive la naissance d'un animal qui prend la forme d'une personne. Dans le cas d'une femme qui fait une fausse couche d'un fœtus en forme de poisson-sandale ou de laquelle est sorti un placenta ou un sac gestationnel dans lequel des tissus se sont développés, ou qui a accouché d'un fœtus qui a émergé en morceaux, le fils qui suit ces derniers est premier-né en ce qui concerne l'héritage mais n'est pas premier-né en ce qui concerne la rédemption du prêtre.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל, אוֹ שִׁלְיָא, אוֹ שַׁפִּיר מְרוּקָּם, וְהַיּוֹצֵא מְחוּתָּךְ — הַבָּא אַחֲרֵיהֶם בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, וְאֵין בְּכוֹר לַכֹּהֵן.
Dans le cas d'un fils né d'une personne qui n'a pas eu de fils et qui a épousé une femme qui avait déjà accouché; ou s'il a épousé une femme qui a accouché alors qu'elle était encore servante cananéenne et qu'elle a ensuite été émancipée; ou celle qui a accouché alors qu'elle était encore gentille et s'est ensuite convertie, et lorsque la servante ou le gentil est venue rejoindre le peuple juif, elle a donné naissance à un mâle, ce fils est premier-né en ce qui concerne l'héritage mais n'est pas premier-né en ce qui concerne la rédemption du prêtre.
מִי שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה, עוֹדָהּ שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, עוֹדָהּ נׇכְרִית וְנִתְגַּיְּירָה, מִשֶּׁבָּאת לְיִשְׂרָאֵל יָלְדָה — בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְאֵין בְּכוֹר לַכֹּהֵן.
Rabbi Yossei HaGelili dit: Ce fils est un premier-né en ce qui concerne l'héritage et en ce qui concerne la rédemption d'un prêtre, comme il est dit: « Tout ce qui ouvre le sein parmi les enfants d'Israël » (Exode 13: 2). Cela indique que le statut halakhique d’un enfant né de sa mère n’est pas celui de celui qui ouvre le ventre de sa mère, à moins qu’il n’ouvre le ventre d’une femme du peuple juif.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל״ — עַד שֶׁיִּפְטְרוּ רֶחֶם מִיִּשְׂרָאֵל.
Dans le cas de celui qui a eu des fils et s'est marié avec une femme qui n'avait pas accouché; ou s'il a épousé une femme qui s'est convertie alors qu'elle était enceinte, ou une servante cananéenne qui s'est émancipée alors qu'elle était enceinte et qui a donné naissance à un fils, il est premier-né en ce qui concerne la rédemption du prêtre, car il a ouvert le sein de sa mère, mais il n'est pas premier-né en ce qui concerne l'héritage, parce qu'il n'est pas le premier-né de son père ou parce que halakhiquement, il n'a pas de père.
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא יָלְדָה, נִתְגַּיְּירָה מְעוּבֶּרֶת, נִשְׁתַּחְרְרָה מְעוּבֶּרֶת.
Et de même, si une femme israélite et la fille ou la femme d'un prêtre, dont aucune n'a encore enfanté, ou une femme israélite et la fille ou la femme d'un lévite, ou une femme israélite et une femme qui a déjà enfanté, toutes les femmes dont les fils n'ont pas besoin de rachat du prêtre, ont accouché au même endroit, et on ne sait pas quel fils est né de quelle mère; et de même une femme qui n'a pas attendu trois mois après la mort de son mari et qui s'est mariée et a accouché, et dont on ne sait pas si l'enfant est né après une grossesse de neuf mois et est le fils du premier mari, ou s'il est né après une grossesse de sept mois et est le fils de ce dernier mari, dans tous ces cas l'enfant est premier-né en ce qui concerne le rachat du prêtre mais n'est pas premier-né en ce qui concerne l'héritage. En raison de l'incertitude, il n'est pas en mesure de prouver qu'il est le premier-né de l'un ou l'autre des pères et il n'a donc pas droit à la double part du premier-né.
וְיָלְדָה הִיא וְכֹהֶנֶת הִיא, וּלְוִיָּה הִיא, וְאִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה, וְכֵן מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה לְאַחַר בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת וְיָלְדָה, וְאֵינוֹ יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בִּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן — בְּכוֹר לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה.
Rachi
והני מילי - דאין לו הפרה לנדר שהודר על דעת רבים: ,דאדריה רב אחא - שלא ילמד עוד תינוקות:,פשע בינוקי - מלקה אותן ומתים:
בקבלה - בלא נדר: גבי נשים יצרו תוקפו להכי מדרינן ליה:
מתני' יש בכור לנחלה - ליטול פי שנים:,לכהן - לתת לכהן פדיונו ה' סלעים:
הבא אחר נפלים - שיצא ראשו של נפל חי כגון שהיו תאומים אחד נפל ואחד כלו לו חדשיו והוציא נפל ראשו חי והחזירו ובא חבירו וקדמו ויצא זה האחרון בכור לנחלה דראשון לא הפסידו ואע"ג דראשו שהוציא חשוב לידה מעליא מ"ט דגבי נחלה כתיב ראשית אונו מי שלב אביו דוה עליו אם מת יצא נפל שהוציא ראשו ראשון והוי כילוד דלאו בר קיימא הוא ואין לבו דוה עליו אבל לענין כהן פטור האי ולד אחרון דבפטר רחם תליא מילתא והרי ראשון פטר את הרחם:,ובן ט' שיצא ראשו מת - והחזירו ויצא אחיו הוי בכור לנחלה דהא ראשון לא חשיב שאין הלב [אביו] דוה עליו ולענין כהן פטר רחם הוא אבל יצא ראשון בן ט' חי ואח"כ החזירו ומת בכור לנחלה נמי לא הוי זה הבא אחריו:,וכן המפלת בהמה כו' - למיפטר מנחלה לא חשיבי דאין הלב דוה עליהם אבל פטר רחם מיהא הוו:
עד שיהא בו מצורת האדם - לא חשיב פטר רחם והבא אחריו בכור אף לכהן:,סנדל - שאין לו צורת פנים:,או שליא - שהרי אין שליא בלא ולד אלא שנימוח ומיהו פטר רחם הוי:,שפיר - עור ממש של ולד:,מרוקם - מפרש במסכת נדה בהמפלת (נדה דף כה.) מהו ריקומו של שפיר:,מחותך - אברים אברים ויצא כו' הוי פטר רחם אבל ראש מחותך לא פטר אם קדם אחיו ויצא קודם יציאת רוב אברי המחותך הני נמי בכור לכהן:
שכבר ילדה כו' - דלענין נחלה תליא מילתא באב דכתיב (דברים כ״א:י״ז) ראשית אונו ולענין כהן פטר רחם:,עודה שפחה - אפילו עודה שפחה בלידה ראשונה ונשתחררה עכשיו:,עובדת כוכבים ונתגיירה - ומשבחת ליד ישראל ילדה נמי הוי בכור לנחלה שהרי לזה לא היו בנים ולכהן לא דאינו פטר רחם:
לנחלה ולכהן - דבנים הנולדו לה בהיותה עובדת כוכבים לא פטרי:
נתגיירה מעוברת - ובעלה עמה וילדה הוי אותו ולד בכור לכהן דפטר רחם הוא בישראל ולא לנחלה דהורתו שלא בקדושה ולאו בר נחלה הוא וזרע מצרי רחמנא אפקריה דכתיב (יחזקאל כ״ג:כ׳) וזרמת סוסים זרמתם:
היא וכהנת - או בת ישראל מבכרת שילדה עם כהנת מבכרת ואין ידוע איזה ולד של ישראל:,או היא ולויה - דלויה נמי פטור בנה מחמש סלעים כדאמרן בפ"ק:,או היא ואשה שכבר ילדה - ואין ידוע איזו בנה בכור לכהן. ורבותא קא משמע לן דבעלה של מבכרת חייב ה' סלעים לכהן דהבן זכר יש לו כל היכא דאיתיה ולא לנחלה דהא לא ידע בריה דמאן הוא:,וכן מי שלא שהתה כו' - נמי בכור לכהן והוא יפדה עצמו ולא לנחלה דהא לא ידע מאן ירית. ובגמ' פריך דאפילו פשוט נמי לא הוי:
Tossafot
אמר אמימר הלכתא אפי' למ"ד כו' - בפ' השולח (בגיטין לו.) גרס הלכתא אפי' למ"ד כו' ובמכות (דף טז.) גרסי' ברוב ספרים הלכתא נדר שהודר ברבים יש לו הפרה ולמאי דגרסי' נמי אפי' למ"ד נדר שהודר ברבים שלא בא עכשיו לפסוק בהודר ברבים מ"מ יש לדקדק מדהוצרך לפסוק אין לו הפרה בעל דעת רבים לכ"ע מכלל שסבר דברבים יש לו הפרה דאי אין לו הפרה כל שכן בעל דעת רבים ושלא בלשון פסק היה לו לומר אפי' למ"ד ואע"ג דאסקינן בפ' השולח (גיטין דף לה:) אליבא דרב נחמן דמדרינן ליה ברבים דמשמע דס"ל הכי דקי"ל כוותיה בדיני ולענין דינא איתשיל הא פריך בתר הכי הניחא למ"ד כו' ולאו אמתניתין דפרקין דמייתי התם לחודיה קאי אלא קאי נמי אדרב נחמן מדאדריה נמי רב אחא לההוא מקרי דרדקי על דעת רבים משמע דקסבר דברבים יש לו הפרה דלא מיסתבר לומר דלכך הוצרך על דעת רבים ולא אמר הדירו ברבים לפי שלא היו רבים מזומנים לפניו ורב יוסף דאמר בערבי פסחים (פסחים קז.) (אמר) [אדור] ברבים דלא אשתי שכרא משמע דקסבר דברבים אין לו הפרה לא קי"ל הכי:,אבל לדבר מצוה יש לו הפרה - אומר ר"ת דמשום דמסתמא ניחא להו לרבים ועוד אמר ר"ת דעל דעת [רבים] היינו כשמפרש על דעת פלוני ופלוני ואפילו שלא בפניהם אבל על דעת [רבים] סתם לאו כלום הוא ועל דעת יחיד ואע"פ שפירש על דעתו יכול חכם להתיר:
מתני' יש בכור לנחלה כו' איזהו בכור לנחלה כו' - הכא נקיט אמאי דפתח ביה וזימנין דנקט אדסליק מיניה כדמפרש בריש נדרים (דף ב:):
המפלת סנדל כו' - בפרק המפלת (נדה כו.) מפרש סנדל דתנן גבי בכורות למאי הלכתא לבא אחריו וכו' וא"ת מה חידוש הוא הא בהדיא קתני לה הכא וי"ל דס"ד דבא אחריו דמתניתין דהכא היינו אותו שיולד בעיבור אחר ולא אותו שעם הסנדל דרגילות הוא שיולד קודם הסנדל ולהכי פריך למאי הלכתא דתיפוק לי שהרי בא אחר הולד שעם הסנדל דאין סנדל שאין עמו ולד ומפרש דלאותו ולד עצמו הנולד עם הסנדל אצטריך למתנייא דפעמים שהוא בא אחר הסנדל:,והיוצא מחותך - פי' בקונטרס דרוב אברים מחותכים פוטרים את הרחם אבל ראש לא פטר במחותך והך מילתא פלוגתא דאמוראי היא בפרק המפלת (נדה דף כט.) דר' יוחנן סבר התם דאפי' מחותך הראש פוטר:
נתגיירה מעוברת - פי' בקונטרס ובעלה עמה וילדה הוי אותו ולד בכור לכהן דפטר רחם בישראל הוא ולא לנחלה דהורתו שלא בקדושה ולאו בר נחלה הוא דזרע מצרי רחמנא אפקריה דכתיב וזרמת סוסים זרמתם ובחנם פי' טעם זה דבלא"ה לאו בר נחלה הוא משום דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינו חשוב אביו ואע"ג דבעודו מצרי חשוב אביו גבי נחלה ולא אמרי' רחמנא אפקריה לענין זה לזרעיה דהא מצרי יורש אביו דבר תורה ומיהו בפרק נושאין על האנוסה (יבמות דף צח.) אמרינן הא דאמור רבנן אין אב למצרי לאו משום דשטופי בזימה ולא ידיע דהא שני אחין תאומים דטיפה אחת [היה] ונחלקה לשתים וקתני ואין חייבים משום אשת אח ש"מ אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דמצרי דצריך לטעמא דאפקריה אע"ג דנתגיירו ולא סגי בטעמא דכקטן שנולד דמי ודבר תימה הוא וי"ל דאי לאו טעמא דאפקריה לזרעיה היה לנו לאסור למנסב נשי דהדדי משום דאתי לאחלופי בישראל והתם משמע דאפי' איסורא ליכא ואין חייבין לאו דוקא וגם היה לנו להצריך חליצה והתם קתני לא חולצין ולא מייבמין:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.