La Guemara explique: Le premier est certainement considéré comme négligent, et est donc tenu de payer les dommages causés tant à son corps qu'à ses biens. Le second est tenu de répondre des dommages causés à son corps, puisqu'il a eu la possibilité de se lever et qu'il ne s'est pas levé. Pour les dommages causés par ses biens qui s'y trouvaient et qui ont fait trébucher et tomber le tiers, il est exonéré, puisqu'il peut lui dire: Je n'ai pas creusé cette fosse, c'est-à-dire que je n'ai pas causé cet obstacle. Puisque c'est la première personne qui a trébuché et provoqué la situation où les objets du second gisaient par terre, la seconde n'est pas tenue pour responsable.
רִאשׁוֹן – וַדַּאי פּוֹשֵׁעַ הוּא. שְׁנִי – אַגּוּפוֹ מִחַיַּיב, דְּהָיָה לוֹ לַעֲמוֹד וְלֹא עָמַד. אַמָּמוֹנוֹ פָּטוּר, דְּאָמַר לֵיהּ: הַאי בֵּירָא – לָאו אֲנָא כְּרִיתֵיהּ.
La Guemara soulève une objection à la déclaration de Rava d’un baraïta qui commente cette affaire: Tous sont tenus de payer pour les dommages causés par leur corps et exemptés de payer une réparation pour les dommages causés par leurs biens. Quoi, cela ne fait-il même pas référence au premier, indiquant que même lui est exonéré des dommages causés par ses biens?
מֵיתִיבִי: כּוּלָּן חַיָּיבִין עַל נִזְקֵי גּוּפָן, וּפְטוּרִין עַל נִזְקֵי מָמוֹנָן. מַאי, לָאו אֲפִילּוּ רִאשׁוֹן?
La Guemara répond: Non, elle fait référence à tous sauf au premier. La Guemara demande: Mais la baraïta n’enseigne-t-elle pas tous ce terme, indiquant que le premier est également inclus? Rav Adda bar Ahava a dit: Le terme tous se réfère uniquement à ceux qui ont subi des dommages et exclut le premier, qui n'a causé que des dommages aux autres.
לָא, לְבַר מֵרִאשׁוֹן. וְהָא ״כּוּלָּם״ קָתָנֵי! אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: ״כּוּלָּן״ – הַנִּיזָּקִין.
La Guemara remet en question cette réponse: Quelle est cette interprétation? Certes, si vous dites que le terme inclut même le premier, cette explication est cohérente avec celle qui est enseignée: Tous. Mais si vous dites qu’il fait référence à tous sauf au premier, quelle est la raison pour laquelle le terme trompeur: Tous est utilisé? Que les baraïta enseignent plus précisément que ceux qui ont subi des dommages sont à leur tour responsables des dommages causés par leur corps, mais sont exemptés du paiement de la réparation des dommages causés par leurs biens.
הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אֲפִילּוּ רִאשׁוֹן – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״כּוּלָּן״; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְבַר מֵרִאשׁוֹן, מַאי ״כּוּלָּן״? לִיתְנֵי ״הַנִּיזָּקִין״!
Il faut plutôt rejeter toute cette explication de la déclaration de Rava, et l’expliquer comme suit: Rava a dit que le premier est responsable à la fois des dommages causés au corps du second et des dommages causés aux biens du second, et que le second est tenu de payer les dommages subis par le troisième en ce qui concerne les blessures corporelles mais pas les dommages causés à ses biens. Quelle est la raison de l’exonération dans ce dernier cas? C'est qu'après sa chute, le corps du deuxième personnage est effectivement une fosse, et l'on ne trouve pas que dans la catégorie des fosses on soit redevable de la réparation des dommages causés aux navires.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: רִאשׁוֹן חַיָּיב – בֵּין בְּנִזְקֵי גוּפוֹ דְּשֵׁנִי, בֵּין בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ דְּשֵׁנִי; וְשֵׁנִי חַיָּיב בְּנִזְקֵי שְׁלִישִׁי – בְּנִזְקֵי גוּפוֹ, אֲבָל לֹא בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ. מַאי טַעְמָא? דְּהָוֵה לֵיהּ בּוֹר, וְלֹא מָצִינוּ בּוֹר שֶׁחִיֵּיב בּוֹ אֶת הַכֵּלִים.
La Guemara demande: Cela fonctionne bien selon Chmouel, qui dit que tout obstacle placé dans le domaine public constitue une fosse, c'est-à-dire que les halakhot d'une fosse s'y appliquent. Mais selon Rav, qui dit que si celui qui l'a placé là renonce à la propriété de l'objet dangereux, il est considéré comme une fosse, mais s'il ne renonce pas à la propriété, alors il n'est pas considéré comme une fosse, que dire? Le deuxième qui est tombé n'a évidemment pas renoncé à la propriété de son corps, alors pourquoi est-il exempté des dommages qu'il a causés aux navires comme s'il était un gouffre?
הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: כֹּל תַּקָּלָה – בּוֹר הוּא; אֶלָּא לְרַב, דְּאָמַר: אִי אַפְקְרֵיהּ אִין, אִי לָא לָא; מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
La Guémara répond: En fait, la déclaration de Rava doit être expliquée comme il l’aurait dit initialement, c’est-à-dire qu’il fait la distinction entre les dommages causés par le corps d’autrui et les dommages causés par ses biens. Et quant à votre difficulté concernant la déclaration dans la baraïta selon laquelle tous sont tenus de payer pour les dommages causés par leurs corps mais sont exemptés de payer une réparation pour les dommages causés par leurs biens, y compris apparemment même le premier, contrairement à l'opinion de Rava, Rav Adda bar Minyumi l'a interprété avant Ravina comme faisant référence à un cas où des navires ont été endommagés par des navires. En d'autres termes, ce n'est pas le corps, mais les vaisseaux du second qui ont été endommagés par les biens du premier, et comme les vaisseaux brisés du premier ont le statut de fosse, le propriétaire est exonéré de responsabilité pour les dommages causés aux vaisseaux d'autrui.
לְעוֹלָם – כִּדְאָמַר מֵעִיקָּרָא, וּדְקַשְׁיָא לָךְ ״כּוּלָּן חַיָּיבִין״ – תַּרְגְּמַהּ רַב אַדָּא בַּר מִנְיוֹמֵי קַמֵּיהּ דְּרָבִינָא: שֶׁהוּזְּקוּ כֵּלִים בְּכֵלִים.
Le Maître a dit plus haut: S'ils sont tous tombés à cause du premier, le premier est tenu de payer les dommages causés à tous. La Guemara demande: Comment sont-ils tous tombés à cause du premier? Rav Pappa a dit: C'est un cas où il a bloqué la route comme un squelette [keshilda], remplissant toute la largeur de la route et faisant trébucher le reste sur différentes parties de son corps. Rav Zevid a dit: Il est tombé en diagonale comme la canne d'un aveugle, et ils ont tous trébuché sur lui.
אָמַר מָר: אִם מֵחֲמַת רִאשׁוֹן נָפְלוּ – רִאשׁוֹן חַיָּיב בְּנִזְקֵי כוּלָּם. מֵחֲמַת רִאשׁוֹן הֵיכִי נָפֵיל? רַב פָּפָּא אָמַר: דְּפַסְקֵהּ לְאוֹרְחֵיהּ כְּשִׁלְדָּא. רַב זְבִיד אָמַר: כְּחוּטְרָא דְסַמְיוּתָא.
Mishna 1
MISHNA : Si celui-ci est entré dans le domaine public avec son tonneau, et que celui-là est venu dans la direction opposée avec sa traverse, et que la cruche de celui-ci a été brisée par la traverse de celui-là, celui qui porte la traverse est exempté, car celui-ci avait l'autorisation de marcher dans le domaine public, et celui-là avait également l'autorisation d'y marcher.
מַתְנִי׳ זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ וְזֶה בָּא בְּקוֹרָתוֹ, נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ שֶׁל זֶה בְּקוֹרָתוֹ שֶׁל זֶה – פָּטוּר; שֶׁלָּזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ, וְלָזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ.(משנה)
S'ils marchaient dans la même direction, de sorte que le propriétaire de la traverse marchait en premier, devant, et le propriétaire d'un tonneau en dernier, derrière lui, et que le canon était cassé par la traverse, le propriétaire de la traverse est exempté, puisque le propriétaire du tonneau l'a vu devant lui et aurait dû être plus prudent.
הָיָה בַּעַל הַקּוֹרָה רִאשׁוֹן וּבַעַל חָבִית אַחֲרוֹן; נִשְׁבְּרָה חָבִית בְּקוֹרָה – פָּטוּר בַּעַל הַקּוֹרָה.
Rachi
ה"ג ראשון ודאי פושע הוא שני אגופו מיחייב שהיה לו לעמוד ולא עמד אממונו פטור דא"ל האי בירא לאו אנא כריתיה מיתיבי כולן חייבין על נזקי גופן כו' עד מאי טעמא דהוה ליה בור ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים הניחא לשמואל דאמר כו' אלא לרב מאי איכא למימר תרגמה רב אדא כו' - והכי פירושו ראשון חייב בנזקי שני בין שניזק בגופו של ראשון ובין שהוזק בממונו של ראשון גופו כדין מזיק וחייב אף על כלים דשני דגופו לא משוינן [ליה] כדין בור וממונו [הוה ליה] בתורת בור וחייב על גוף ב' ופטור על כליו אם הוזק ממון בממון פטור דבור חייב בו נזקי אדם דאמרינן לעיל דכי דרשינן שור ולא אדם לענין קטלא אבל לענין נזקין חייב ופטר בו את הכלים ושני חייב בנזקי שלישי כדין מזיק היכא דהוזק בגופו של שני אבל לא בנזקי ממונו שאם ממונו של שני הזיק את השלישי בגופו אינו חייב אפילו תורת בור אין לו על הקדירות של השני להתחייב במה שהזיק ואפילו הזיק בגופו של שלישי:,ראשון ודאי פושע הוא - דמנפשיה נפל הלכך גופו הוי כמזיק ואממונו הוה ליה כורה בור ומחייב מיהא אגופו דשני וקסבר רבא דרבנן לא פליגי עליה דר"מ בנתקל פושע הוא כדאוקי לעיל אביי דבתרתי פליגי אלא באפקר נזקיו הוא דפליגי אבל נתקל מעצמו פושע הוא לדברי הכל:,שני - בנפילתו אנוס הוא אגופו מיהא מיחייב כמזיק בידים שהיה לו לעמוד ולא עמד:,אממונו פטור - לגמרי ואפי' היה לו לעמוד:,דאמר ליה האי בירא לאו אנא כריתיה - אלא ראשון ומפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס אמרן לעיל (בבא קמא דף כט.) דפטור:
מיתיבי כולן חייבין על נזקי גופן - שהזיק גופן את אחרים בין בגוף בין בממון:,ופטורין על נזקי ממונן - שהזיק ממונן את אחרים וקס"ד השתא דלגמרי פטר להו אפי' הזיק הממון את גוף חבירו:,מאי לאו אפילו ראשון - וש"מ נתקל לאו פושע הוא ואגופו הוא דמיחייב דהוה ליה לעמוד ואע"ג דתחילתו אנוס חייב דבגופו לא משוינן ליה דין בור דנימא מפקיר נזקיו אחר נפילת אונס הוא אלא מזיק ממש הוא דאדם לא הוי בור אבל אממונו פטור:
לא לבר מראשון - כו':
אלא אמר רבא כו' - ע"כ רבא לא חייב הראשון בנזקי ממונו שהזיק בשני דלאו פושע הוא ולא חלק בין ראשון לשני אלא בנזקין שהזיק גופו והכי אמר רבא ראשון הוי גופו מזיק וחייב אפילו בנזקי ממונו של שני הואיל והיה לו לעמוד אבל שני אפילו היה לו לעמוד לא מיחייב כוליה האי כראשון דראשון הוי פושע טפי משני הלכך ראשון ודאי הוי מזיק ושני מיסתייה אי משוית ליה לגופיה בור וחייב על נזקי גופו של שלישי אבל לא בנזקי ממונו דלא מצינו בור שחייב בו את הכלים וברייתא דקתני כולן חייבין על נזקי גופו דמשמע אפילו שני כגון שהזיק את גופו של שלישי:
הניחא לשמואל - איכא למימר דגופו של שני אית ליה תורת בור:,אלא לרב - דאמר אי לא אפקריה לא הוה בור בשלמא ממון איכא למימר דמפקיר איניש אלא גוף מי מפקיר:
תרגמה רב אדא בר מניומי - לברייתא דלעיל כגון שהוזקו כלים בכלים ולעולם מילתיה דרבא כדהוה שמעינן ליה מעיקרא דגופו דראשון ושני הוה כמזיקין בידים וחייבין על הכל ואפילו לשמואל דאמר דמידי דלא אפקריה הוי בור ה"מ בממון אבל בגופו אדם הוא ולא בור וחייב על נזקי כלים וממונו של ראשון לשמואל בין אפקריה בין לא אפקריה הוי בור ולרב אי לא אפקריה חייב בכל ואי אפקריה הוי בור דנתקל מעצמו פושע הוא וממונו של שני פטור אף על נזקי גוף השלישי דנזק המופקר על ידי אונס הוא וא"נ לא אפקריה שורו הוא וטפח באפיה שהרי אנוס הוא ומילתיה דרבא מתוקמא בין לרב בין לשמואל ודקשיא לך ברייתא דקתני שאפילו ראשון ממונו פטור היינו היכא דהוזקו כלים דשני בכליו דראשון דמיפטר משום דבור נינהו ולא חייב בו את הכלים ולרב בדאפקרינהו ולשמואל אפילו לא אפקרינהו והכי קתני כולן חייבין על נזקי שמזיק גופו ואפילו הזיק כלים דגופו דאדם מזיק הוא ופטורין על נזקי ממונן אם הזיק ממונן את כלי חביריהן דאפילו ממון הראשון טפי מבור לא משוית ליה שאין לך פושע יותר מכורה בור ופטר בו את הכלים אבל הזיק ממונו את הגוף יש מהן חייב ויש מהן פטור ראשון חייב ושני פטור וגירסא הכי איתא אמר רבא ראשון חייב בנזקי שני בין בנזקי גופו בין בנזקי ממונו שני חייב בנזקי שלישי בנזקי גופו אבל לא בנזקי ממונו מה נפשך אי נתקל פושע הוא שני נמי ליחייב ואי נתקל לאו פושע הוא ראשון נמי ליפטר ראשון ודאי פושע הוא ושני אגופו מיחייב דהוה ליה לעמוד ולא עמד אממונו פטור דאמר ליה האי בירא לאו אנא כריתיה ולא גרסינן הכא דהוה ליה בור מיתיבי כו' עד לבר מראשון והא כולן קתני כו' עד שני חייב בנזקי שלישי בנזקי גופו ולא בנזקי ממונו דהוה ליה בור כו' ולא גרסינן הכא האי בירא לאו אנא כריתיה וכו':
כשלדא - כנבילה המושלכת למעבר הדרך ברחבה וממלאה את כל הדרך שלדא נבילה כדאמרינן בעלמא שלדו קיימת (נדה דף כח.):,כחוטרא דסמיותא - כמקל של סומין שמגשש הסומא בו ופעמים שהוא מושיטו לרוחב הדרך ומגשש:
מתני' זה בא בחביתו כו' - ופגע זה בזה:,פטור - שלשניהם רשות להלך:
היה בעל קורה ראשון כו' פטור - שזה מהלך כדרכו והוא מיהר ללכת: גמ'
Tossafot
כחוטרא דסמיותא - ארב פפא פליג וס"ל לרב זביד דכי פסקה לאורחא כשלדא לא היה ראשון חייב בנזקי שלישי שהיה לו ליזהר כשראה השני שנפל אבל בחוטרא דסמיותא דהוי באלכסון כשנתקל הראשון בראש החוטרא אותו שבא אחר כך ונתקל בסוף החוטרא לא ראהו:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.