Mishna 1
MISHNA : Il existe quatre catégories principales de dommages: la catégorie du bœuf; et la catégorie de Pit; et la catégorie de Maveh, qui, sur la base d'une discussion dans la Guemara, fait référence soit à la dent d'un animal qui cause des dommages, soit à une personne qui cause des dommages; et la catégorie du Feu.
מַתְנִי׳ אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: הַשּׁוֹר, וְהַבּוֹר, וְהַמַּבְעֶה, וְהַהֶבְעֵר.(משנה)
Chacune de ces catégories est unique; par conséquent, la halakhot de l’un ne peut pas être dérivée de l’autre. La caractéristique déterminante de la catégorie primaire de Buffle n’est pas similaire à la caractéristique déterminante de la catégorie primaire de Maveh, et la caractéristique déterminante de la catégorie primaire de Maveh n’est pas similaire à la caractéristique déterminante de la catégorie primaire de Buffle. Et les caractéristiques déterminantes de cette catégorie de Buffle et de cette catégorie de Maveh, dans lesquelles il y a un esprit vivant qui cause des dégâts, ne sont pas similaires à la caractéristique déterminante de la catégorie du Feu, dans laquelle il n’y a pas d’esprit vivant.
לֹא הֲרֵי הַשּׁוֹר כַּהֲרֵי הַמַּבְעֶה, וְלֹא הֲרֵי הַמַּבְעֶה כַּהֲרֵי הַשּׁוֹר; וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, כַּהֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים;
La Michna continue: Et les caractéristiques déterminantes de cette catégorie primaire du Buffle et du Maveh et de cette catégorie primaire du Feu, dans laquelle la manière typique de leurs composants est de se déplacer d'un endroit à un autre et de causer des dommages, ne sont pas similaires à la caractéristique déterminante de la catégorie primaire de la Fosse, dans laquelle la manière typique de ses composants est de ne pas passer d'un endroit à un autre et de causer des dommages; au contraire, il reste en place et le dommage est causé par le fait que la partie lésée avance et rencontre l'obstacle.
וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, כַּהֲרֵי הַבּוֹר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק.
Le dénominateur commun des composants de toutes ces catégories principales est que leur manière typique de causer des dommages, et la responsabilité de leur sauvegarde pour éviter qu'ils ne causent des dommages, vous incombe, propriétaire de l'animal ou générateur du feu ou de la fosse. Et lorsqu'un élément de l'une de ces catégories cause des dommages, le propriétaire ou le producteur de l'élément qui a causé le dommage est tenu de réparer les dommages sur un terrain de la meilleure qualité.
הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק, וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ; וּכְשֶׁהִזִּיק – חָב הַמַּזִּיק לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ.
Guémara
GUEMARA : Du fait que la mishna enseigne sa règle en utilisant le terme: Catégories primaires, par déduction, il existe des sous-catégories de ces catégories primaires. La Guemara demande: leurs sous-catégories sont-elles similaires à elles, c'est-à-dire à leurs catégories principales respectives, de sorte que les mêmes halakhot s'appliquent à elles, ou leur sont-elles différentes?
גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי ״אָבוֹת״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלְדוֹת; תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן?
La Guemara cite d'autres domaines de la halakha où il existe des catégories et sous-catégories principales et considère la relation entre elles: En ce qui concerne le Chabbat, nous avons appris dans une mishna (Chabbat 73a): Les principales catégories de travail interdites le Chabbat sont au nombre de quarante moins une. Là aussi, du fait que la mishna enseigne son règlement en utilisant le terme: Catégories primaires, par déduction, il existe également des sous-catégories.
גַּבֵּי שַׁבָּת תְּנַן: אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. ״אָבוֹת״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת,
En ce qui concerne les principales catégories de travaux interdits le Chabbat, leurs sous-catégories leur sont similaires, car il n'y a pas de différence si une personne accomplit involontairement un travail qui est une catégorie principale pour laquelle il est susceptible d'apporter un sacrifice pour le péché, et il n'y a pas de différence si une personne accomplit involontairement un travail qui est une sous-catégorie pour laquelle il est susceptible d'apporter une offrande pour le péché. De même, il n’en va pas autrement si l’on accomplit intentionnellement un travail qui relève d’une catégorie primaire, pour laquelle il est passible d’être exécuté par lapidation, et il n’en est pas autrement si l’on accomplit intentionnellement un travail qui est une sous-catégorie, pour lequel il est passible d’être exécuté par lapidation.
תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; לָא שְׁנָא אָב – חַטָּאת, וְלָא שְׁנָא תּוֹלָדָה – חַטָּאת; לָא שְׁנָא אָב – סְקִילָה, וְלָא שְׁנָא תּוֹלָדָה – סְקִילָה.
Et quelle différence y a-t-il entre une catégorie primaire et une sous-catégorie? La Guemara explique: La différence pratique est que si l’on accomplit involontairement deux travaux classés comme des catégories primaires différentes ensemble, au cours d’un seul intervalle de conscience, ou, alternativement, si l’on accomplit involontairement deux travaux classés comme des sous-catégories de deux catégories primaires différentes ensemble, au cours d’un seul intervalle de conscience, on est susceptible d’apporter un sacrifice pour le péché pour chaque travail qu’il a effectué. Chaque catégorie primaire de travail est une transgression indépendante. Tandis que si quelqu'un accomplit involontairement un travail qui est une catégorie primaire et un autre travail classé comme sa sous-catégorie au cours d'un seul intervalle de conscience, il n'est susceptible d'apporter qu'une seule offrande pour le péché.
וּמַאי אִיכָּא בֵּין אָב לְתוֹלָדָה? נָפְקָא מִינַּהּ, דְּאִילּוּ עָבֵיד שְׁתֵּי אָבוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אִי נָמֵי שְׁתֵּי תוֹלָדוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – מִחַיַּיב אַכׇּל חֲדָא וַחֲדָא; וְאִילּוּ עָבֵיד אָב וְתוֹלָדָה דִּידֵיהּ – לָא מִחַיַּיב אֶלָּא חֲדָא.
La Guemara demande: Et selon le rabbin Eliezer, qui considère qu'une personne est susceptible d'apporter deux offrandes pour le péché même si l'on accomplit un travail classé comme une sous-catégorie avec un travail qui est sa catégorie principale, pourquoi un travail est-il caractérisé comme une catégorie primaire et pourquoi l'autre travail est-il caractérisé comme une sous-catégorie? La Guemara explique: Parmi les travaux interdits le Chabbat, celui qui était un travail important dans le Tabernacle, les Sages l'ont caractérisé comme une catégorie primaire, et celui qui n'était pas un travail important dans le Tabernacle, les Sages l'ont caractérisé comme une sous-catégorie. Les travaux interdits le Chabbat proviennent des travaux employés à la construction du Tabernacle; par conséquent, leur classification repose également sur leur importance dans sa construction.
וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – דִּמְחַיֵּיב אַתּוֹלָדָה בִּמְקוֹם אָב; אַמַּאי קָרֵי לֵיהּ אָב, וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה? הָךְ דַּהֲוָה בְּמִשְׁכָּן חֲשִׁיבָא – קָרֵי לֵיהּ אָב, הָךְ דְּלָא הֲוֵי בְּמִשְׁכָּן חֲשִׁיבָא – קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה.
En ce qui concerne les impuretés rituelles, nous avons appris dans la mishna (Kélim 1: 1): Les principales catégories d'impuretés rituelles sont les suivantes: l'une des huit espèces d'animaux rampants énumérées dans la Torah (Lévitique 11: 29-30), et le sperme,
גַּבַּי טוּמְאוֹת תְּנַן: אָבוֹת הַטּוּמְאוֹת – הַשֶּׁרֶץ, וְהַשִׁכְבַת זֶרַע,
Rachi
מתני' ארבעה אבות נזיקין - אבות קרי להנך דכתיבן בקרא בהדיא ובגמרא מפרש הי ניהו תולדות:,השור והבור כו' - כסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה דפרשה ראשונה נאמרה בשור שניה בבור:,מבעה - מפרש בגמ':,הבער - כי תצא אש:
לא הרי שור כהרי המבעה - כלומר אי כתב רחמנא שור לא נפיק מבעה מיניה ואמטו להכי איצטריכו למיכתב ולהכי נקט ברישא כהרי המבעה ולא נקט להו כסדר לא הרי השור כהרי הבור משום דתו לא הוי מצי למיתני לא זה וזה שיש בהן רוח חיים דהא בור אין בו רוח חיים ועוד טעמא אחרינא דהא רבותא אשמעינן שאע"ג שיש לשניהם רוח חיים לא נפיק חד מחבריה ובגמ' מפרש מאי לא הרי דקאמר:,כהרי האש שאין בו רוח חיים - ואי לא כתביה רחמנא הוה אמינא ליפטר:,לא זה וזה כו' - אלו שלשתן דרכן לילך ולהזיק:
הצד השוה כו' - מפרש בגמ' לאתויי מאי:,במיטב הארץ - מעידית נכסיו יגבה דמי הזיקו אם רוצה לפרוע לו קרקע:
גמ' חטאת - בשוגג:,סקילה - במזיד:
אי עביד שתי אבות - בשוגג:,מיחייב - תרתי חטאות:,לא מיחייב אלא חדא - אאב מלאכה אבל אתולדה דידיה לא מיחייב:
ולר"א דמחייב תרתי כו' - דאי עביד אב ותולדה דידיה מחייב תרתי חטאות במס' כריתות בפ' אמרו לו (כריתות דף טז.) כולהו אבות מלאכות ממשכן גמרינן להו במסכת שבת (דף מט:):
Tossafot
מתני' ארבעה אבות נזיקין - אית דוכתא דלא תני הן כמו הכא ובגמרא גבי שלש עשרה אבות נזיקין ובארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ח:) ואית דוכתא דקתני הן כדקתני ארבעה שומרין הן (שבועות ד' מט.) וארבעה ראשי שנים הן (ר"ה ד' ב. ושם): (גליון. וא״ת אמאי לא קאמר ארבעה אבות נזיקין הן כדקתני ד׳ ראשי שנים הן וי״ל שלא בא אלא להגיד ארבע אבות הללו לא ראי זה כראי זה וקצת קשה דבגמרא מוכח דנחית תנא למניינא מדפריך ותנא דידן מאי טעמא לא תני הני לכך י״ל דיש מקומות דלא תני הן כדאשכחן בארבעה מחוסרי כפרה. ע״כ):,השור והבור - פי' בקונטרס כסדר שנכתבו בפרשה סדרן במשנה. ואע"ג דלמ"ד תנא שור לרגלו לא הוי כסדר הפרשה דרגל נפקא לן מושלח את בעירה דכתיב בתר בור מ"מ שם שור כתיב קודם בפרשה דהיינו נגיחה דקרן ולמ"ד מבעה זה אדם אע"ג דלבתר הבערה כתיב בפרשת אמור מכה בהמה ישלמנה דהיינו אדם דאזיק שור לא חש לשנותו כסדר הפרשה לפי שרחוק כל כך. ושנאו כסדר לא הרי דסיפא שמבעה קודם להבער ור"ת פי' דשם אדם כתיב בפרשה קודם כי יגנוב איש שור והוא אחד מאבות נזיקין דקתני לה בברייתא בגמרא:
לא הרי השור כהרי המבעה - פירוש אין קולתו של שור כקולתו של מבעה כדמפרש לקמן בגמ' למ"ד תנא שור לקרנו ומבעה לשינו משום דשור כוונתו להזיק ומבעה אין כוונתו להזיק ולפיכך אי כתב רחמנא שור לא אתי מבעה מיניה שהוא קל מיניה ואין פירושו כשאר מקומות שבתלמוד לא ראי זה דהתם פירושו אין חומרא של זה כחומרא של זה ולכך אין החומרות גורמות זה הדין אלא הצד השוה שבהן גורם הדין ושינה כאן התלמוד פירושו מבשאר מקומות משום דהזכיר החמור תחילה בלא זה וזה שיש בהן רוח חיים:,ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי האש - גבי שור ומבעה לא הוצרך לפרש החומרא כי הכא משום דחד מחד קל למצוא חומר באחד מה שאין בחבירו והא דלא תני הכא לא הרי האש כהרי השור ומבעה כדקתני לעיל לא הרי המבעה כהרי השור משום שלא היה יכול למצוא חומרא מה שאין בשניהם דאי משום דכח אחר מעורב בו ואין הולך לדעתו כמו שורו אין זה חומרא מדלא חשיב לה גבי חומר באש מבשור והא דאמרינן לקמן (בבא קמא דף ג: ודף ו.) גבי אבנו וסכינו מאי שנא אש דכח אחר מעורב בו ואין הולך לדעתו ה"ק מאי שנא אש שאע"פ שכח אחר מעורב בו ראוי להתחייב בו משום שהוא ממונך ושמירתו כו' ובסיפא גבי בור הוה מצי למימר לא הרי הבור שתחילת עשייתו לנזק כהרי אלו ולא חש לפי שהפסיק באש ובור לא רצה לשנות קודם אש דא"כ הוי אתי אש מיניה דכולהו אתי מבור וחד מהנך כדאמרינן בגמ' (ד' ה:) והתנא האריך להגדיל תורה ויאדיר וקצת קשה דמשמע דעונשין ממון מן הדין ובמכלתין תניא כי יפתח וכי יכרה אם על הפתיחה חייב על הכרייה לא כל שכן אלא ללמדך שאין עונשין ממון מן הדין ומיהו בפרק הפרה (לקמן בבא קמא מט: ושם) דריש ליה לדרשה אחרינא שעל עסקי פתיחה וכרייה באה לו או להביא כורה אחר כורה שסילק מעשה ראשון (לקמן בבא קמא נא.): [וע' תוס' לקמן (בבא קמא ד:) ד"ה ועדים]:
ולרבי אליעזר אמאי קרי ליה אב - וא"ת ונימא דנפקא מינה לענין התראה שצריך להתרות אתולדה משום אב דידה כדאמרינן בפרק תולין (שבת דף קלח.) משמר משום מאי מתרין ביה רבה אמר משום בורר רבי זירא אמר משום מרקד וי"ל דהכי פריך משום מאי מתרינן ביה שהוא חייב רבה אמר משום בורר אבל התרו בו משום מרקד פטור דכיון שהוא מתרה בדבר שאין דומה סבר שמלעיג בו ופטור אבל אם התרו בו ואמר אל תשמר חייב ועי"ל דזהו שמתרץ הך דהואי במשכן קרי ליה אב וצריך להתרות התולדה בשמה ועוד דנוטע ומבשל אין צריך להתרותו משום אב ואם התרה משום התולדה חייב ואפ"ה לא חשיב ליה בפרק כלל גדול: ,ה"ג הך דהואי במשכן חשיבא קרי ליה אב הך דלא הואי במשכן חשיבא קרי ליה תולדה - ולפי הך גירסא בא לאפוקי כמה מלאכות שלא היו חשובין והיו במשכן דתולדות נינהו ולא אבות מלאכות כדאמרינן בפרק במה טומנין (שבת דף מט:) הם העלו הקרשים מקרקע לעגלה דהינו הכנסה ומושיט בדיוטא אחת ואית גרסי הך דהוה במשכן וחשיבא קרי ליה אב אך דלא הוי במשכן ולא חשיבא קרי לה תולדה ולפי גירסא זו צריך לומר דבעי תרתי אבל חשיבא ולא הוי במשכן או איפכא הוי תולדה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.