Guémara
Qui a perverti les voies de sa mère. Il dit au nom de Rabbi Elazar: Quel est le sens de ce qui est écrit: « Et il revêtit la charité comme une cotte de mailles » (Isaïe 59:17)? Ce verset sert à vous dire que, de même qu'en ce qui concerne cette cotte de mailles, chaque écaille dont elle est façonnée se combine pour former une grande cotte de mailles, de même en ce qui concerne la charité, chaque peruta qu'on donne se combine pour former une grande somme. Rabbi Hanina dit: La même idée découle d’ici, puisqu’il est dit: « Et toute notre aumône est comme un vêtement souillé » (Ésaïe 64: 5). De même que pour ce vêtement, chaque fil se combine pour former un grand vêtement, de même en ce qui concerne la charité, chaque peruta se combine pour former une grande somme.
״מְשַׁגֵּשׁ אֹרְחָתַיהּ דְּאִימֵּיהּ״, מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר – מַאי דִּכְתִיב: ״וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיֹן״? לוֹמַר לָךְ: מָה שִׁרְיוֹן זֶה – כׇּל קְלִיפָּה וּקְלִיפָּה מִצְטָרֶפֶת לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה – כׇּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר מֵהָכָא: ״וּכְבֶגֶד עִדִּים כׇּל צִדְקֹתֵינוּ״; מָה בֶּגֶד זֶה – כׇּל נִימָא וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה – כׇּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל.
La Guemara commente: Pourquoi ce Sage a-t-il été appelé l'enfant qui a perverti les voies de sa mère? C'était à cause de l'incident suivant: Rav Aḥadvoi bar Ami a demandé à Rav Sheshet: D'où vient-il qu'un lépreux rend une personne impure par contact pendant ses jours de décompte, c'est-à-dire pendant les sept jours que le lépreux doit compter depuis le début de son processus de purification, lorsqu'il amène ses oiseaux, jusqu'à ce qu'il achève ce processus avec l'apport de ses sacrifices? Rav Sheshet lui dit: Puisqu'il rend ses vêtements impurs, comme il est dit que le septième jour de sa purification il doit laver ses vêtements (voir Lévitique 14:9), il rend également les gens impurs.
אַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ״עוּלָּא מְשַׁגֵּשׁ אֹרְחָתַיהּ דְּאִימֵּיהּ״? דִּבְעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי מֵרַב שֵׁשֶׁת: מִנַּיִן לִמְצוֹרָע בִּימֵי סְפוֹרוֹ, שֶׁמְטַמֵּא אָדָם? אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וּמְטַמֵּא בְּגָדִים, מְטַמֵּא אָדָם.
Rav Aḥadvoi lui dit: Peut-être que l'impureté liée est différente, ce qui signifie peut-être qu'il rend ses vêtements impurs parce qu'ils sont liés à la source de l'impureté, mais cela ne signifie pas qu'il rend impure une personne qu'il touche. Une preuve de cette distinction peut être apportée par le fait que si l'on déplace une carcasse d'animal, action qui le rend impur même s'il n'y a pas eu de contact réel avec la carcasse, il rend impurs les vêtements qu'il porte mais ne rend pas impur une autre personne.
אֲמַר לֵיהּ: דִּילְמָא טוּמְאָה בְּחִבּוּרִים שָׁאנֵי, דְּהָא הֵסִיט נְבֵילָה – דִּמְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם!
Rav Sheshet lui dit: Mais d'où tirons-nous que la carcasse d'un animal rampant rend une personne impure? N'est-ce pas parce que nous savons que cela rend ses vêtements impurs? Rav Aḥadvoi lui dit: Il est écrit explicitement à propos de la carcasse d'un animal rampant: « Ou un homme qui touche un animal rampant, afin de le rendre impur » (Lévitique 22: 5). Rav Sheshet lui dit: Mais d'où vient-on que le sperme rend une personne impure? N'est-ce pas parce que nous disons que puisque cela rend ses vêtements impurs (voir Lévitique 15:17), cela rend également une personne impure? Rav Aḥadvoi lui dit: Il est également écrit explicitement à propos de la semence: « Ou un homme dont la semence est expulsée » (Lévitique 22: 4), et les Sages exposent le mot superflu « ou » comme servant à inclure comme impur celui qui touche la semence.
אֲמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא שֶׁרֶץ דִּמְטַמֵּא אָדָם – מְנָלַן? לָאו מִשּׁוּם דִּמְטַמֵּא בְּגָדִים?! אֲמַר לֵיהּ: שֶׁרֶץ בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ: ״אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל שֶׁרֶץ״. אֶלָּא שִׁכְבַת זֶרַע דִּמְטַמֵּא אָדָם – מְנָלַן? לָאו מִשּׁוּם דְּהוֹאִיל וּמְטַמֵּא בְּגָדִים, מְטַמֵּא אָדָם? אֲמַר לֵיהּ: שִׁכְבַת זֶרַע נָמֵי בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ: ״אוֹ אִישׁ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַנּוֹגֵעַ.
La Guemara raconte qu’à chacune de ses réponses, Rav Aḥadvoi répondait à Rav Sheshet sur un ton moqueur, laissant entendre qu’il doutait de la compréhension des versets de la Torah par Rav Sheshet. Rav Sheshet fut profondément offensé et, en guise de punition, Rav Aḥadvoi bar Ami devint muet et oublia son savoir. La mère de Rav Aḥadvoi vint pleurer devant Rav Sheshet. Elle a pleuré et pleuré mais il l'a ignorée. Comme elle avait été autrefois la nourrice du Rav Sheshet, elle lui dit: Regarde ces seins que tu as allaités. En entendant cela, Rav Sheshet a prié pour avoir pitié de Rav Aḥadvoi, et il a été guéri. Et comme c’était Rav Aḥadvoi dont le comportement avait conduit sa mère à agir de cette manière, il était considéré comme l’enfant qui avait perverti les voies de sa mère.
אַהְדַּר לֵיהּ בִּבְדִיחוּתָא. חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, אִישְׁתִּיק רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי וְאִתְיַקַּר תַּלְמוּדֵיהּ. אָתְיָא אִימֵּיהּ וְקָא בָּכְיָא קַמֵּיהּ, צָוְוחָה צָוְוחָה וְלָא אַשְׁגַּח בָּהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: חֲזִי לְהָנֵי חַדְיֵי דִּמְצֵית מִינַּיְיהוּ. בְּעָא רַחֲמֵי עֲלֵיהּ, וְאִיתַּסִּי.
La Guemara commente: Par rapport à ce à quoi nous sommes arrivés, c'est-à-dire à ce sujet particulier, clarifions les choses: d'où tirons-nous qu'un lépreux rend impure une personne avec laquelle il entre en contact pendant ses jours de comptage? Comme il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Shimon bar Yoḥai dit: Le lavage des vêtements est indiqué en fonction de ses jours de décompte, et le lavage des vêtements est indiqué en fonction de ses jours de lèpre confirmée, après qu'il a été déclaré définitivement impur par un prêtre. Tout comme là-bas, lorsqu'il est lépreux confirmé, il rend une personne impure, comme cela est explicitement indiqué dans la Torah, de même ici, pendant ses jours de comptage, il rend une personne impure.
וְדַאֲתָאן עֲלַהּ; מְנָא לַן? כִּדְתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כִּבּוּס בְּגָדִים בִּימֵי סְפוֹרוֹ, וְנֶאֱמַר כִּבּוּס בְּגָדִים בִּימֵי חִלּוּטוֹ, מָה לְהַלָּן מְטַמֵּא אָדָם – אַף כָּאן מְטַמֵּא אָדָם.
§ La Guemara reprend sa discussion sur les vertus de la charité. Rabbi Elazar a dit: Celui qui accomplit des actes de charité en secret est plus grand que Moïse, notre maître. Alors qu’à propos de Moïse, notre maître, il est écrit: « Car j’avais peur de la colère et de l’indignation » (Deutéronome 9: 19), à propos de celui qui accomplit des actes de charité, il est écrit: « Un don en secret apaise la colère, et un présent dans le sein une ardente colère » (Proverbes 21: 14). La Guemara commente: Et cette déclaration est en désaccord avec une déclaration de Rabbi Yitzḥak, comme le dit Rabbi Yitzḥak: Un don secret apaise la colère, mais il n'apaise pas la colère, comme il est dit: « Et un présent dans le sein, une colère féroce », ce qui signifie que même si un cadeau est dans le sein, c'est-à-dire même si quelqu'un fait l'aumône en secret, néanmoins une colère féroce peut toujours lui nuire. Certains disent que Rabbi Yitzhak dit ceci: Tout juge qui accepte un pot-de-vin suscite une colère féroce sur le monde, comme il est dit: « Et une colère féroce présente dans son sein ».
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר, יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ – דְּאִילּוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ כְּתִיב: ״כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה״, וְאִילּוּ בְּעוֹשֶׂה צְדָקָה כְּתִיב: ״מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, [וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה]״. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַף כּוֹפֶה, חֵמָה אֵינוֹ כּוֹפֶה; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה״ – אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹחַד בַּחֵיק – חֵמָה עַזָּה. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל דַּיָּין שֶׁנּוֹטֵל שֹׁחַד – מֵבִיא חֵמָה עַזָּה לָעוֹלָם [שֶׁנֶּאֱמַר: וְשֹׁחַד בַּחֵק וְגוֹ׳].
Et Rabbi Yitzḥak dit: Celui qui donne une peruta à un pauvre reçoit six bénédictions, et celui qui le console avec des paroles de réconfort et d'encouragement reçoit onze bénédictions. La Guemara explique: Celui qui donne une peruta à un pauvre reçoit six bénédictions, comme il est écrit: « N'est-ce pas partager ton pain avec celui qui a faim, et amener dans ta maison les pauvres qui sont expulsés? Quand tu vois celui qui est nu, tu le couvres » (Isaïe 58:7). Et les versets suivants énumèrent six bénédictions: « Alors ta lumière éclatera comme l'aube, et ta santé germera rapidement, et ta justice marchera devant toi, la gloire de l'Éternel sera ton arrière-garde. Alors tu appelleras, et l'Éternel répondra; tu crieras, et il dira: Me voici » (Ésaïe 58: 8-9).
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי – מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּיסוֹ בִּדְבָרִים – מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת. הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת – דִּכְתִיב: ״הֲלֹא פָרֹשׂ וְגוֹ׳, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת (וְגוֹ׳) כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְגוֹ׳״.
Et quiconque console un pauvre avec des paroles de réconfort et d'encouragement reçoit onze bénédictions, comme il est dit: « Et si tu portes ton âme vers celui qui a faim et rassasies l'âme affligée, alors ta lumière brillera dans les ténèbres, et ton obscurité sera comme midi. Et l'Éternel te guidera continuellement, et étanchera ta soif dans la sécheresse... Et ceux qui seront d'entre toi bâtiront les anciens déserts, tu relèveras les fondations de plusieurs générations » (Isaïe). 58: 10-12).
וְהַמְפַיְּיסוֹ בִּדְבָרִים מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ, וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצׇּהֳרָיִם. וְנָחֲךָ ה׳ תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְגוֹ׳, וּבָנוּ מִמְּךָ חׇרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְגוֹ׳״.
Et Rabbi Yitzḥak dit: Quel est le sens de ce qui est écrit: « Celui qui recherche la charité et la miséricorde trouve la vie, la charité et l'honneur » (Proverbes 21:21)? Est-ce à dire que parce qu’on a recherché la charité, on trouvera lui-même la charité? Autrement dit, la récompense de celui qui a toujours fait la charité sera-t-elle qu’il finira par devenir pauvre et que d’autres personnes agiront charitablement envers lui? Le verset sert plutôt à vous dire qu'à l'égard de quiconque poursuit la charité, donne aux pauvres et incite les autres à le faire, le Saint, Béni soit-Il, lui fournit de l'argent pour accomplir ses actes de charité.
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״רוֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד״? מִשּׁוּם דְּרוֹדֵף צְדָקָה – יִמְצָא צְדָקָה?! אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כׇּל הָרוֹדֵף אַחַר צְדָקָה – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְצִיא לוֹ מָעוֹת וְעוֹשֶׂה בָּהֶן צְדָקָה.
Rav Nahman bar Yitzḥak dit: Le Saint, Béni soit-Il, lui envoie des gens qui méritent la charité, afin qu'il récolte sa juste récompense pour son aide. La Guemara commente: Qu’est-ce que cette affirmation sert à exclure? Cela sert à exclure l’interprétation homilétique que donne Rabba d’un verset différent, comme Rabba l’a enseigné: Quelle est la signification de ce qui est écrit: « Qu’ils soient trébuchés devant toi; traite-les ainsi au temps de ta colère » (Jérémie 18:23)? Le prophète Jérémie a dit devant le Saint: Béni soit-Il: Maître de l'univers, même lorsque ces hommes méchants qui me poursuivaient domptent leurs inclinations et cherchent à accomplir des actes de charité devant Toi, fais-les tomber sur des gens malhonnêtes qui ne méritent pas la charité, afin qu'ils ne reçoivent pas de récompense pour leur venir en aide.
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְצִיא לוֹ בְּנֵי אָדָם הַמְהוּגָּנִים לַעֲשׂוֹת לָהֶן צְדָקָה, כְּדֵי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שְׂכָרוֹ. לְאַפּוֹקֵי מַאי? לְאַפּוֹקֵי מִדְּדָרֵשׁ רַבָּה – דְּדָרֵשׁ רַבָּה, מַאי דִּכְתִיב: ״וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ, בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָּהֶם״? אָמַר יִרְמְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, [אֲפִילּוּ] בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹפִין אֶת יִצְרָן וּמְבַקְּשִׁין לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לְפָנֶיךָ, הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶן שָׂכָר.
Rabbi Yehoshoua ben Levi dit: Quiconque est habitué à accomplir des actes de charité mérite la bénédiction; il aura des fils qui seront maîtres de sagesse, maîtres de richesse et maîtres d'aggada. La Guemara explique: Maîtres de sagesse, comme il est écrit:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: כׇּל הָרָגִיל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה – זוֹכֶה, הָוְיִין לוֹ בָּנִים בַּעֲלֵי חׇכְמָה, בַּעֲלֵי עוֹשֶׁר, בַּעֲלֵי אַגָּדָה. בַּעֲלֵי חׇכְמָה – דִּכְתִיב:
Rachi
משגש - לשון מהומה ושגעון:,קליפה - מייל"א בלע"ז:,וכבגד עדים כל צדקותינו - כלומר אף כל צדקותינו נמאסו מחמת רשעינו כבגד מאוס שהאדם מסירו מעליו:,עדים - כדמתרגמינן ויסר ואעדי וכן מעדה בגד ביום קרה (משלי כ״ה:כ׳) מ"מ מקיש צדקה לבגד צדקת הצדיקים לבגד הגון:
בימי ספורו - בשבעת ימים שבין טהרת הצפרים להבאת קרבנותיו בשלמא בימי חלוטו איתקש למת לטמא אף באהל:,הואיל ומטמא בגדים - דהא ביום השביעי כתיב וכבס בגדיו:
טומאה בחבורין - כגון בגדי לבושו הרי הן כמוהו אבל שאר בגדים הנוגע בהן וכן אם יגע באדם לא מטמא תדע שהרי המסיט נבילה כתיב ביה והנושא את נבלתה יכבס בגדיו (ויקרא י״א:מ׳) ולא אשכחן דלהוי אב הטומאה לטמא אדם ושאר בגדים:
שכבת זרע מטמא בגדים - וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וגו':,בהדיא כתיב ביה כו' - ה"ה נמי דהוה מצי למיפרך דהא טומאת בגדים לא דמיא לבגדים דבימי ספורו דהא בגדים דהכא לאו בגדי לבוש שרץ הן וטומאת מגע הוא אלא דעדיפא מיניה קא מותיב ליה:,או לרבות הנוגע - דהכי תניא במסכת נדה (דף מג:) מנין לרבות הנוגע בשכבת זרע ת"ל או איש:
הוה קמהדר ליה - רב אחדבוי לרב ששת בבדיחותא לפי שהיה רב ששת נכשל בתשובותיו:,אשתתק רב אחדבוי - נעשה אלם:,אתיא אימיה - דרב ששת:,צווחה קמיה - שיתפלל עליו:,להני חדיי - הדדים הללו חדיי תרגום של חזה:,דמצית מינייהו - שינקת מהן:
ודאתאן עלה - ואחרי שבא לידינו שאלה זו לקובעה בגמ' מנלן דמטמא אדם:,נאמר כיבוס בגדים בימי ספורו - והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וגו' ונאמר כיבוס בגדים למעלה ביום טהרת הצפרים כשיוצא מטומאת החלט וכבס המטהר את בגדיו:
אף וחימה - שני לגיונות קשים הם ליפרע מן החוטאים:,אע"פ ששוחד בחיק - שהוא עושה צדקה בסתר:,חימה עזה - עדיין היא בתוקפה ורבי אלעזר סבר דהאי שוחד בחיק ארישא קאי ושוחד בחיק יכפה חימה עזה:
ותפק לרעב נפשך - הוא פיוס דברי נחומים:
ימצא צדקה - משמע יבא לידי עניות וימצא בני אדם שיעשו לו צדקה:
ויהיו מוכשלים לפניך - את אנשי ענתות היה מקלל שהיו מבקשין נפשו:
Tossafot
מנין למצורע בימי ספורו שמטמא אדם. פשיטא לן דמטמא כדתנן בריש מס' כלים (פ"א מ"א) אבות הטומאות השרץ ושכבת זרע ונבלה וטמא מת ומצורע בימי ספורו כו' הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ולכך בעי מנלן דמטמא דהא כתיב ורחץ במים וטהר משמע דבאותה טבילה נטהר:
דהא הסיט נבלה מטמא בגדים ואינו מטמא אדם. לאו משום דטומאה בחבורין שאני. פ"ה דאינו מטמא אלא בגדים שהוא לבוש וקשה לריב"ם דבתורת כהנים פ' ויהי ביום השמיני מרבה שמטמא אפילו כלים (בחבורים) אע"ג דלא שייך בהו לבישה ואינו ממעט מבגדיו אלא אדם וכלי חרס שנוגע בהן אלא ודאי מטמא בגדים בשעה שמסיט אפילו אין לבוש בהן וכן משמע מדקאמר אלא מעתה שרץ דמטמא אדם מנלן לאו משום דמטמא בגדים מטמא אדם נמי כו' ואי קרי חבורים בגדים שהוא לבוש מאי פריך משרץ דלא שייך ביה לבישה התם ודאי ילפינן אדם מבגדים ונראה לריב"ם דלא גרס בחבורים אלא הכי גרס ודילמא טומאת בגדים שאני תדע דהא מסיט נבלה דמטמא בגדים ואינו מטמא אדם ולא גרסינן מ"ט לאו משום דטומאה בחבורים שאני דלא מהדר אלא שיש חילוק בין טומאת בגדים לטומאת אדם וכן משמע דאיהו גופיה לא קא מיבעיא ליה אם מטמא בגדים וכלים במגע אלא אאדם בעי:
אתיא אימיה וקא בכיא קמיה. פר"ח דהיינו אימיה דרב אחדבוי ולדידיה קרי עולא משגש אורחא דאימיה שגרם לאמו להתבזות לפני רב ששת והיא היתה מניקתו של רב ששת לכך אמר חזי הני חדיי דמצית מינייהו:
מה כיבוס בגדים האמור בימי חלוטו כו'. בכמה דברים חמור ימי חלוטו מימי ספורו ולא גמר מהיקשא והיינו טעמא משום דלגמרי לא מצי למגמר דהא כתב וטהר דמשמע דנטהר מכמו שהיה מתחלה אלא דוקא להך מילתא גמרי לפי שהן שוין דאין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה:
גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו. פירוש יותר משכך חמה ממשה רבינו בתפלתו ואע"ג דמשה נמי עשה צדקה בסתר שמא אותה שעה כבר פסק אותו זכות:,חמה אינו כופה. תימה דבפרק ארבעה נדרים (נדרים דף לב.) אמרינן דחמה משה הרגו:
והמפייסו בדברים מתברך בי"א. יש מגיהין והנותן פרוטה לעני והמפייסו משום דמשמע להו דקראי איירי בנותן צדקה דכתיב ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע ולאו מילתא היא דנפש נענע תשביע היינו תשביע בדברים שתפייסנו בדברים וע"כ לא גרסי' ליה דלההיא גיר' הוה ליה למימר מתברך בי"ז הנך שש דלעיל והני אחת עשרה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.