Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.
Guémara
Bava Batra 90b
100%
בבא בתרא צ׳ במסכת בבא בתראבבא בתרא צ׳ ב
גמראמנה?! מאתן וארבעין הוו! אלא שמע מינה תלת: שמע מינה מנה של קדש – כפול היה; ושמע מינה מוסיפין על המדות – ואין מוסיפין יותר משתות; ושמע מינה שתותא – מלבר.רב פפא בר שמואל תקין כיילא בר תלתא קפיזי. אמרו ליה, והא אמר שמואל: אין מוסיפין על המדות יותר משתות! אמר להו: אנא כיילא חדתא תקיני. שדריה לפומבדיתא – ולא קבלוה, שדריה לפאפוניא – וקבלוה; וקרו ליה: ״רוז פפא״.(סימן: אוצרי פירות, אין אוצרין, ואין מוציאין, ואין משתכרין פעמים בביצים, מתריעין, ולא מוציאין.)תנו רבנן: אוצרי פירות, ומלוי ברבית, ומקטיני איפה, ומפקיעי שערים – עליהן הכתוב אומר: ״לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר, והשבת ונפתחה בר, להקטין איפה ולהגדיל שקל, ולעות מאזני מרמה״. וכתיב: ״נשבע ה׳ בגאון יעקב, אם אשכח לנצח כל מעשיהם״.אוצרי פירות – כגון מאן? אמר רבי יוחנן: כגון שבתי אצר פירות.אבוה דשמואל מזבין להו לפירי בתרעא חרפא, כתרעא חרפא. שמואל בריה, משהי לפירי, ומזבין להו בתרעא אפלא – כתרעא חרפא. שלחו מתם: טבא דאבא מדברא. מאי טעמא? תרעא דרווח – רווח.אמר רב: עושה אדם את קבו אוצר. תניא נמי הכי: אין אוצרין פירות – דברים שיש בהן חיי נפש, כגון: יינות, שמנין וסלתות. אבל תבלין, כמון ופלפלין – מותר. במה דברים אמורים – בלוקח מן השוק, אבל במכניס משלו – מותר.ומותר לאדם לאצור פירות בארץ ישראל שלש שנים – ערב שביעית, ושביעית, ומוצאי שביעית.ובשני בצורת – אפילו קב חרובין לא יאצור, מפני שמכניס מארה בשערים. אמר ליה רבי יוסי ברבי חנינא לפוגא שמעיה: פוק אצר לי פירי שלש שנים – ערב שביעית, ושביעית, ומוצאי שביעית.תנו רבנן: אין מוציאין פירות מארץ ישראל – דברים שיש בהן חיי נפש, כגון: יינות, שמנים וסלתות. רבי יהודה בן בתירא מתיר ביין, מפני שממעט את התיפלה. וכשם שאין מוציאין מארץ לחוץ לארץ, כך אין מוציאין מארץ ישראל לסוריא. ורבי מתיר