Guémara
L'acheteur peut dire au vendeur: si vous ne m'aviez pas exploité, vous ne pourriez pas revenir sur la vente et j'en toucherais le bénéfice. Maintenant que vous m'avez exploité, pouvez-vous revenir sur la vente et en tirer profit? Et de même, le tanna de la mishna enseigne également: Si le vendeur lui vend du blé en prétendant que le blé était bon, et qu'il s'avère mauvais, l'acheteur peut revenir sur la vente. Cela implique que l'acheteur peut revenir sur la vente, mais pas le vendeur, même dans une situation où le vendeur voudrait revenir sur la vente, par exemple si l'article devenait plus cher.
דְּאָמַר לֵיהּ: אִילּוּ לָא אוֹנִיתַן – לָא הֲוָה מָצֵית הָדְרַתְּ בָּךְ; הַשְׁתָּא דְּאוֹנִיתָן, מָצֵית הָדְרַתְּ בָּךְ?! וְתַנָּא תּוּנָא: יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת – לוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, וְלֹא מוֹכֵר.
Et de même, Rav Hisda dit: S'il lui vendait un objet qui valait six dinars pour cinq dinars, et que son prix diminuait et que sa valeur s'élevait désormais à trois dinars, qui était exploité dans ce cas? Le vendeur; par conséquent, le vendeur, mais pas l’acheteur, peut revenir sur la vente. La raison est que le vendeur peut lui dire: Si tu ne m'avais pas exploité, tu ne pourrais pas revenir sur la vente. Maintenant que vous m'avez exploité, pouvez-vous revenir sur la vente? Et de même, le tanna de la mishna enseigne également: Si le vendeur lui a vendu du mauvais blé et que celui-ci s'avère bon, le vendeur peut revenir sur la vente, mais pas l'acheteur.
וְאָמַר רַב חִסְדָּא: מָכַר לוֹ שָׁוֶה שֵׁשׁ – בְּחָמֵשׁ, וְהוּזְלוּ וְעָמְדוּ עַל שָׁלֹשׁ, מִי נִתְאַנָּה? מוֹכֵר. מוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, וְלֹא לוֹקֵחַ; דְּאָמַר לֵיהּ: אִילּוּ לָא אוֹנִיתַן – לָא הֲוָה מָצֵית הָדְרַתְּ בָּךְ; הַשְׁתָּא מָצֵית הָדְרַתְּ בָּךְ?! וְתַנָּא תּוּנָא: רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת – מוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, וְלֹא לוֹקֵחַ.
La Guemara demande: Que nous enseigne Rav Hisda? Tout cela est déjà enseigné dans la mishna. La Guemara répond: Si la halakha était dérivée de la seule mishna, je dirais que peut-être dans les cas intentés par Rav Hisda, l'acheteur et le vendeur peuvent revenir sur la vente. La raison en est qu'il s'agit d'un cas d'exploitation, car l'article a été vendu à un prix supérieur à sa valeur, et donc tant que l'acheteur peut revenir sur la vente, la vente n'est pas complète. Par conséquent, comme le vendeur a également perdu, il peut également revenir sur la vente. Quant à la Michna, elle nous enseigne que si le vendeur dit qu'il vend du bon blé et que celui-ci s'avère mauvais, l'acheteur peut revenir sur la vente, car cela est considéré comme un cas d'exploitation.
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? מַתְנִיתִין הִיא! אִי מִמַּתְנִיתִין, הֲוָה אָמֵינָא: דִּלְמָא דְּרַב חִסְדָּא – תַּרְוַיְיהוּ מָצוּ הָדְרִי בְּהוּ, וּמַתְנִיתִין הָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן – דְּלוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.
Il est nécessaire d’enseigner cela, car il pourrait vous venir à l’esprit de dire qu’il ne s’agit pas d’un cas d’exploitation, car il est écrit: « C’est mauvais, c’est mauvais, dit l’acheteur; mais quand il s’en va, alors il se vante » (Proverbes 20: 14). En d’autres termes, c’est la manière habituelle des vendeurs de vanter leur marchandise, tandis que les acheteurs la dénigrent. Par conséquent, la Michna enseigne que l’acheteur peut revenir sur la vente si l’article s’avère mauvais, et que le vendeur peut changer d’avis s’il s’avère bon.
דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה״.
§ La Michna enseigne que si le vendeur dit qu'il vendait du blé brun rougeâtre [sheḥamtit] et qu'il s'avère qu'il est blanc, le vendeur et l'acheteur peuvent revenir sur la vente. La Guemara suppose que sheḥamtit signifie la couleur du soleil [ḥama]. Par conséquent, Rav Pappa a dit: Du fait que la mishna enseigne: Blanc, contrairement au sheḥamtit, et qu'il existe deux types de blé, l'un blanc et l'autre rouge, concluez de la mishna que ce soleil est rouge et non blanc. Sachez que c'est le cas, car elle rougit le matin et le soir. Et la raison pour laquelle nous ne voyons pas la couleur rouge toute la journée est que notre vue n’est pas forte et que nous ne pouvons pas discerner la rougeur du soleil.
שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה כּוּ׳. אָמַר רַב פָּפָּא: מִדְּקָתָנֵי ״לְבָנָה״, שְׁמַע מִינַּהּ הַאי שִׁמְשָׁא סוּמַּקְתִּי הִיא. תֵּדַע, דְּקָא סָמְקָא צַפְרָא וּפַנְיָא. וְהַאי דְּלָא קָא חָזֵינַן כּוּלֵּיהּ יוֹמָא – נְהוֹרִין הוּא דְּלָא בָּרִי.
La Guémara soulève une objection à cette affirmation: A propos d’un verset qui parle de la lèpre: « Et voici, si son apparence est plus profonde que la peau » (Lévitique 13:30), les Sages expliquent: Cela signifie qu’elle est comme l’apparence du soleil, qui est plus profonde que l’ombre. Mais là-bas, la lèpre est blanche et pourtant elle est assimilée au soleil. La Guémara répond: Là, cela signifie qu'il a une apparence comme le soleil à certains égards, mais ce n'est pas comme l'apparence du soleil à tous égards. C'est comme l'apparence du soleil en ce sens qu'elle est plus profonde que l'ombre, et ce n'est pas entièrement comme l'apparence du soleil, car là la tache lépreuse est blanche, et ici le soleil est rouge.
מֵיתִיבִי: ״וּמַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר״ – כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמוּקָּה מִן הַצֵּל. וְהָתָם לָבָן הוּא! כְּמַרְאֵה חַמָּה – וְלֹא כְּמַרְאֵה חַמָּה; כְּמַרְאֵה חַמָּה – דַּעֲמוּקָּה מִן הַצֵּל, וְלֹא כְּמַרְאֵה חַמָּה – דְּאִילּוּ הָתָם לָבָן, וְהָכָא אָדוֹם.
La Guemara demande: Et selon ce qui nous est venu à l’esprit au départ, que le soleil est blanc, ne rougit-il pas le matin et le soir? La Guemara répond: Le matin, elle devient rouge en passant sur l'emplacement des roses du jardin d'Eden, dont les reflets donnent à la lumière une teinte rouge. Le soir, le soleil devient rouge car il passe au-dessus de l'entrée de la Géhenne, dont les feux rougissent la lumière. Et il y a ceux qui disent le contraire en expliquant pourquoi le soleil est rouge le matin et le soir, c'est-à-dire que le matin il passe sur l'entrée de la Géhenne, tandis que le soir il passe sur l'emplacement des roses du jardin d'Eden.
וּלְמַאי דִּסְלֵיק דַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא – הָא קָא סָמְקָא צַפְרָא וּפַנְיָא! בְּצַפְרָא – דְּחָלְפָא אַבֵּי וַורְדֵי דְּגַן עֵדֶן, בְּפַנְיָא – דְּחָלְפָא אַפִּתְחָא דְגֵיהִנָּם. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אִיפְּכָא.
§ La Michna enseigne: Si le vendeur a vendu du vin et qu'il s'avère qu'il s'agit de vinaigre, le vendeur et l'acheteur peuvent renoncer à la vente. La Guemara suggère: Devons-nous dire que la mishna est conforme à l’opinion du rabbin Yehuda HaNasi et non conforme à l’opinion des rabbins? Comme il est enseigné dans une baraïta:
יַיִן וְנִמְצָא חוֹמֶץ – שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן. לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי הִיא וְלָא רַבָּנַן? דְּתַנְיָא:
Tossafot
אי לאו דאוניתן לא הדרת בך. וא"ת ביתר משתות דקיימא לן דבטל מקח ואפילו המאנה יכול לחזור אמאי לא אמר נמי התם אי לאו דאוניתן כו' כמו בשתות וי"ל לפי שהוא רחוק מן המקח יותר מדאי וכאילו לא מכר כלל שאין ראוי מקח כזה להתקיים וריב"ם פי' דאפילו ביתר משתות אין המאנה חוזר בו אלא כשהמתאנה תובע אונאתו כיון שתובע יותר משתות דהוי ביטול מקח הוי מקח טעות ויכול גם המאנה לחזור בו אבל אם המתאנה אינו תובע אונאתו ורוצה להחזיק המקח כמו שקנה אין סברא שיוכל המאנה לחזור בו דמצי א"ל אי לאו דאוניתן כו' כמו בשתות:,ותנא תונא יפות ונמצאו רעות. שוה בשוה איירי ומאי קא משמע לן שיוכל לוקח לחזור בו ולא מוכר פשיטא אלא הא קא משמע לן דאפילו הוקרו אחרי כן אין המוכר יכול לחזור:
והוזלו ועמדו על שלש. ה"מ למימר על ד' דהוי נמי ביטול מקח אלא איידי דנקט לעיל שהוקרו שנים נקט נמי שהוזלו שנים:
מאי קא משמע לן רב חסדא היינו מתניתין. דע"כ מתניתין להכי הוא דאתא דאי לאו הכי מאי קא משמע לן וכי תימא אע"ג דלא קא משמע לן מידי יש לו לשנות כי היכי דקתני יפות ונמצאו יפות ואע"ג דהוקרו והוזלו אלף פעמים ברשות לוקח הוקרו והוזלו שלגמרי נתקיים המקח לאלתר וי"ל דאי רישא חידוש הוה ניחא הא דנקט סיפא אע"ג דפשיטא כדי למנות ארבע מדות אבל אי ברישא נמי ליכא חידוש א"כ בחנם הזכיר במתניתין כל דין יפות ורעות:,אי ממתניתין ה"א דרב חסדא תרוייהו מצו הדרי בהו. בהוקרו והוזלו ומתניתין היינו טעמא ביפות ונמצאו רעות דלוקח מצי הדר ביה ולא מוכר אע"פ שהוקרו משום דאם בא מוכר לחזור א"ל לוקח לא נתאניתי אע"פ שאמר יפות יודע היה שהן רעות דטוב טוב יאמר המוכר אבל במוכר לו שוה חמש בשש והוקרו דרב חסדא לא שייך למימר הכי ולכך יכול לחזור בו אפי' מוכר וסיפא מתניתין דרעות ונמצאו יפות דמוכר מצי הדר ביה ולא לוקח אע"פ שהוזלו משום דא"ל מוכר לא נתאניתי יודע הייתי שהן יפות אע"פ שהיית אומר דרעות הן דרע רע יאמר הקונה אבל מכר לו שוה שש בחמש והוזלו יכול לחזור בו אפילו לוקח דלא שייך למימר הכי כן פ"ה בשם רש"י ועוד פר"י בע"א דלרב חסדא מצו הדרי תרוייהו דממתניתין ליכא למשמע מידי דאפשר דמתניתין איירי דלא הוקרו ולא הוזלו וכי תימא מאי קא משמע לן איצטריך סד"א דיפות ונמצאו רעות לא יוכל לחזור בו אפילו לוקח שיודע שהן רעות אע"פ שהמוכר אמר שהן יפות דטוב טוב יאמר המוכר וכענין זה יש לפרש סיפא:
האי שימשא סומקתי היא. פי' ה"ר מנחם דנפקא מיניה לנודר מן האדום:
בצפרא חלפא אבי וורדי דג"ע. ומשמע דג"ע במזרח הוא ואפילו למאי דאמר איפכא הוי במזרח כדפ"ה וכן משמע במדרש דארץ כוש במזרחו של עולם כדכתיב (בראשית ב׳:י״ג-י״ד) הוא הסובב את כל ארץ כוש וזה הנהר יוצא מעדן א"כ עומד במזרח מסתמא והא דאמר בבראשית רבה בפ"כ שרוח מזרחית קולטת היא קלטה אדם הראשון כדכתיב (שם ג) ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן וגו' קלטה קין כדכתיב וישב בארץ נוד קדמת עדן משמע דאדם הראשון וקין במזרחו של עולם היו ושם אנו עומדים א"כ ג"ע היה במערב העולם צריך לומר דמזרח דקרא היינו קדם של עולם שאצל ג"ע והיינו קדמת עדן קדם העולם שאצל גן עדן והא דאמר בב"ר שרוח מזרחי קולטת היינו רוח מזרחי של עולם ולא של גן עדן:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.