AccueilÉtudeTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Retour

Traité Bava Batra

82a

Étude de Bava Batra 82a

Étude de la Guémara 82a

Guémara
Le passage n'est récité que lorsque la prise et l'apport des prémices sont effectués par une seule personne, ce qui n'est pas le cas ici. Rav Aḥa, fils du Rav Avya, dit à Rav Ashi: Puisque le passage est composé de versets, qu'il les lise. Qu’y a-t-il de répréhensible à réciter des versets de la Torah?
עַד שֶׁתְּהֵא לְקִיחָה וַהֲבָאָה כְּאֶחָד; וְהָא לֵיכָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מִכְּדֵי פְּסוּקֵי נִינְהוּ, לִיקְרֵי!
Rav Ashi lui dit: Le problème est dû au fait que cette pratique a l'apparence d'un mensonge, car il fait une déclaration devant Dieu qui est peut-être fausse, car il se peut qu'il ne soit pas propriétaire du terrain. Rav Mesharshiyya, fils de Rav Hiyya, a dit: La déclaration n'est pas récitée de peur qu'il ne vienne retirer les fruits de leur obligation de teruma et de dîme, s'ils sont traités entièrement comme des prémices. Pour cette raison, on ne récite pas le passage, afin de garantir que leur statut unique soit maintenu.
אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּמִחֲזֵי כְּשִׁיקְרָא. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְּרַב חִיָּיא אָמַר: דִּלְמָא אָתֵי לְאַפְקוּעִינְהוּ מִתְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר.
§ La Michna enseigne: Quant à celui qui achète deux arbres dans le champ d'un autre, si les arbres ont poussé, le propriétaire du champ ne peut pas couper leurs branches. La Michna enseigne en outre: Ce qui pousse à partir du tronc appartient au propriétaire de l'arbre, mais ce qui pousse à partir des racines appartient au propriétaire de la terre. La Guémara demande: Dans quelles circonstances quelque chose est considéré comme poussant à partir du tronc, et quelles sont les circonstances dans lesquelles il est considéré comme poussant à partir des racines?
הִגְדִּילוּ – לֹא יְשַׁפֶּה כּוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי מִן הַגֶּזַע, וְהֵיכִי דָּמֵי מִן הַשׇּׁרָשִׁין?
Rabbi Yohanan a dit: En ce qui concerne tout ce qui voit la face du soleil, c'est-à-dire ce qui est visible et au-dessus du sol, cela est considéré comme poussant hors du tronc. Et quant à ce qui ne voit pas la face du soleil mais est caché dans la terre, cela est considéré comme poussant à partir des racines.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֹּל שֶׁרוֹאֶה פְּנֵי חַמָּה – זֶהוּ מִן הַגֶּזַע, וְשֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי חַמָּה – זֶהוּ מִן הַשׇּׁרָשִׁין.
La Guemara demande: Mais si tout ce qui est visible appartient au propriétaire de l’arbre, quelle que soit sa proximité avec le sol, craignons que la terre soit peut-être recouverte de sédiments provenant de l’eau qui coule et qu’une partie du tronc de l’arbre soit recouverte, auquel cas les branches qui poussent à partir du tronc apparaîtront comme si elles étaient des arbres séparés; et le propriétaire des arbres dira au propriétaire du champ: En effet, tu m'as vendu trois arbres et je suis donc propriétaire du sol. Au contraire, Rav Nahman a dit: Ce qui pousse du tronc appartient au propriétaire de l'arbre, mais il doit l'abattre. Et Rabbi Yohanan lui-même a dit de même: Le propriétaire de l’arbre doit l’abattre.
וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא מַסְּקָא אַרְעָא שִׂירְטוֹן, וְאָמַר לֵיהּ: תְּלָתָא זַבֵּינְתְּ לִי, וְאִית לִי אַרְעָא! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן: יָקוֹץ. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יָקוֹץ.
Rav Nahman a dit: Nous tenons par tradition qu'un palmier acheté à un autre n'a pas de tronc. Rav Zevid pensait que cela signifiait que le propriétaire du palmier n'avait aucun droit sur ce qui poussait à partir du tronc. La raison en est que, puisqu'il est prêt à être déterré et déraciné, comme lorsque l'arbre meurt, son propriétaire n'a pas le droit d'en planter un autre à sa place, il détourne son esprit de ce qui pousse à partir du tronc.
אָמַר רַב נַחְמָן: נְקִיטִינַן, דֶּקֶל אֵין לוֹ גֶּזַע. סָבַר רַב זְבִיד לְמֵימַר: אֵין לוֹ גֶּזַע לְבַעַל דֶּקֶל, דְּכֵיוָן דִּלְמִחְפַּר וּלְשָׁרֵשׁ קָאֵי – אַסּוֹחֵי מַסַּח דַּעְתֵּיהּ.
Rav Pappa s'y oppose: Mais cela est comparable à celui qui achète deux arbres dans un champ appartenant à un autre, car les arbres sont prêts à être déterrés et déracinés parce que leur propriétaire n'a pas le droit d'en planter de nouveaux à leur place lorsqu'ils meurent; et pourtant il est enseigné dans la mishna qu'il a droit à ce qui pousse du tronc. Rav Pappa a plutôt dit: La déclaration de Rav Nahman signifie que le propriétaire d'un palmier, contrairement aux propriétaires d'autres types d'arbres, n'a aucun droit sur ce qui pousse à partir du tronc, car un palmier ne produit pas de branches à partir de son tronc.
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וְהָא קוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת – דִּלְמִחְפַּר וּלְמִשְׁרַשׁ קָיְימִי, וְקָתָנֵי דְּיֵשׁ לוֹ גֶּזַע! אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: אֵין לוֹ גֶּזַע לְבַעַל דֶּקֶל, לְפִי שֶׁאֵין מוֹצִיא גֶּזַע.
La Guemara demande: Mais selon l’opinion du Rav Zevid, qui soutient que Rav Nahman fait référence à tous les types d’arbres, la mishna est difficile. La Guemara répond: Rav Zevid interprète la mishna comme faisant référence à une situation dans laquelle le propriétaire des arbres a acheté les arbres pour cinq ans et a stipulé qu'il pouvait planter de nouveaux arbres à la place des arbres d'origine au cas où ceux-ci seraient abattus.
וּלְרַב זְבִיד, קַשְׁיָא מַתְנִיתִין! דְּזַבֵּין לַחֲמֵשׁ שְׁנִין.
§ La Michna enseigne: Si l'on achète trois arbres, on acquiert la terre avec eux. La Guemara demande: Et quelle part de champ acquiert-il? Rabbi Hiyya bar Abba dit que Rabbi Yohanan dit: Cet acheteur a acquis le terrain qui se trouve sous les arbres et la zone entre eux, et en ce qui concerne l'espace extérieur aux arbres et à leurs branches,
קָנָה שְׁלֹשָׁה – קָנָה קַרְקַע. וְכַמָּה? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲרֵי זֶה קָנָה תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן, וְחוּצָה לָהֶן

Tossafot

עד שתהא לקיחה והבאה באחד. פ"ה דבצרן שליח והביאן לירושלם קורין בעלים דשלוחו של אדם כמותו ויכול לקרות הנה הבאתי וגו' ואין נראה שיקראו בעלים כדמשמע בירושלמי:

מתקיף לה רב פפא והא קונה שני אילנות דלחפור ולשרש קיימי כו'. פי' הקונטרס דפריך משום דמתניתין לא מפלגא ומיירי אפילו בדקל ותימה דאם כן מאי משני רב פפא לדידיה נמי תקשי ומה שתירץ בקונטרס זהו דוחק ועוד דמפרש דמזבין ליה לחמש שנים שאם ימות תוך כך יטע אחר במקומו הא קתני ואם מתו אין לו קרקע היינו שלא יטע אחר במקומו דאי לזרוע תחתיו קאמר דאין לו קרקע כשמתו פשיטא דהא אפי' בעודן האילנות חיות קתני דלא קנה קרקע ונראה לרבינו תם דרב זביד נקט דקל וכל דדמי ליה כגון ארזים ושאר אילנות שכבר נקצצו פעם אחת דתו אי יבשי אין גזען מחליף והשתא פריך ליה רב פפא שפיר דמסתמא מתני' איירי ברוב אילנות דקלים וארזים ושאר אילנות שנקצצו מרובין משאר אילנות שלא נקצצו ומשני דמתני' איירי דזבין ליה לחמש שנים ומסתמא לפי שהן נטיעות ואין דרכן למות בה' שנים איירי ולא אסח דעתיה ומיהו אם מתו תוך ה' שנים לא יטע אחרים במקומן ובג' אילנות דקנה קרקע יטע אחרים במקומן עוד מפרש ר"ת לפי שיטת ר"ח דלא גרס במילתיה דרב זביד אין לו גזע לבעל הדקל אלא סבר רב זביד למימר אין לו גזע כלומר אין לו דין גזע דנימא העולה משרשים לבעל הקרקע אלא הכל לבעל הדקל ואפי' העולה מן השרשים כיון דלחפור ולשרש קיימי דכשיבש האילן יקח בעל האילן את השרשין ויחפור וישרש את הכל אסוחי אסח דעתיה בעל הקרקע ולאו דוקא נקט דקל דהוא הדין שאר אילנות והיינו טעותא דא"כ אמאי קאמר רב נחמן דקל ומתני' לא קשיא דהא משני ליה בדזבין ליה לה' שנים ובתר חמש שנים הדרי למוכר דלא קיימי השתא לחפור ולשרש ואין להקשות לכל הפירושים דכיון דלוקח מסתלק מן האילנות לאחר ה' שנים היכי אית ליה העולה מן הגזע שהיא שלו לקוץ כדאמר רב נחמן לקוץ הא אפי' ענפים שבאילן אין יכול לקוץ כדאמרינן בהמקבל (ב"מ קט. ושם) המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות אין לו קורות שקמה ואמר אביי שקמה אין לו שבח שקמה יש לו ורבא אמר אפי' שבח שקמה אין לו פי' ענפים שגדלו אחר שקבל שדהו והלכה כרבא דשאני הכא דאם לא היה קוצץ היה לוקח פירות הגדילים ביוצא מן הגזע ולכך כשאומר לו לקוץ משום דחייש דלא לימא תלת זבנת לי הרי הוא של לוקח תחת הפירות ולר"י נראה דסלקא דעתיה דרב פפא דרב זביד ה"ק דוקא דקל אין לו גזע לבעל הדקל דאסוחי אסח דעתיה לפי שכשמתייבש בראשו וקוצצין אותו שוב אין מחליף גזעו דסבור הוא שלא יעלה כלום מן הגזע קודם שיתייבשו אבל שאר אילנות שיכול לקצוץ כשיתייבשו בראשן ויחליפו גזע לא מסח דעתיה ומשום הכי פריך ליה רב פפא ממתניתין דקנה ב' אילנות יש לו גזע והא קיימי לחפור ולשרש אפי' שאר אילנות כשמתייבשין בראשן ואע"ג דגזען מחליף אין מועיל לו כלום דאין יכול לקצוץ כדי להחליף גזע כדמוכח לקמן (בבא בתרא דף פג.) דתניא גבי שני אילנות לפיכך יבש או נקצץ אין לו קרקע משמע נקצץ אע"פ שלא יבש עדיין וראוי להחליף גזע וא"כ מה לי דקל מה לי שאר אילנות כך זה עומד לשרש ולחפור כשייבש בראשו כמו זה ולבסוף מסיק רב זביד מתניתין דזבנה לה' שנים שאם יבש בתוך ה' יקצצו להחליף גזעו ומכר לו האילן בחייו לפיכך לא מסח דעתיה והשתא רב זביד דנקט דקל לאו דוקא דהוא הדין שאר אילנות אלא משום דשאר אילנות לא פסיקא ליה דפעמים יש להם גזע כשמוכרן לה' שנים לקצצן כדי להחליף גזע אבל דקל לא שייך למכרו לה' שנים כדי לקצצו כדי להחליף גזעו דאין גזעו מחליף ומיהו קשה לפי' זה דבקנה אמאי קתני דאם מתו יש לו קרקע ויטע אחר במקומו כיון דמתני' איירי דזבין לה' שנים שהתנה עמו לקצוץ כדי שיחליף א"כ ודאי לא מכר לו את הקרקע ליטע אחר במקומו ובדוחק יש לומר דרישא איירי בזבין לחמש שנים ולא סיפא ואין להקשות דהכא משמע דשאר אילנות מתקיימי טפי מן הדקלים ובפ' האשה שנפלו (כתובות דף עט. ושם ד"ה דקלי) אמר ארעא ובתי בתי אילני ודיקלי דיקלי דהתם לאו משום דדיקלי מתקיימי טפי אלא משום דחשיבי טפי מאילני אע"ג דאין מתקיימי כ"כ ואע"ג דקאמר התם דיקלי וגופני דיקלי ואע"ג דגופני חשיבי מדיקלי כדאמרי' בהחובל (ב"ק דף צב. ושם ד"ה למחר) דשמואל אייתי ליה אריסיה תמרי ואכל טעם בהו טעמא דחמרא אמר קא מכחשי גופני כול' האי למחר אייתי לי מקורייהו דדיקלי לא קנו גופני וגופני קנו דיקלי מכל מקום טוב הוא לקנות דיקלי מגופני דגופני אית בהו טרחא וצריך להוציא עליו הוצאות הרבה אבל דקלים אין בהן טורח ובא לו הריוח מאליו:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Bava Batra 82a
100%
בבא בתרא פ״ב אמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא
גְּמָרָא עַד שֶׁתְּהֵא לְקִיחָה וַהֲבָאָה כְּאֶחָד; וְהָא לֵיכָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מִכְּדֵי פְּסוּקֵי נִינְהוּ, לִיקְרֵי! אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּמִחֲזֵי כְּשִׁיקְרָא. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְּרַב חִיָּיא אָמַר: דִּלְמָא אָתֵי לְאַפְקוּעִינְהוּ מִתְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר. הִגְדִּילוּ – לֹא יְשַׁפֶּה כּוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי מִן הַגֶּזַע, וְהֵיכִי דָּמֵי מִן הַשׇּׁרָשִׁין? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֹּל שֶׁרוֹאֶה פְּנֵי חַמָּה – זֶהוּ מִן הַגֶּזַע, וְשֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי חַמָּה – זֶהוּ מִן הַשׇּׁרָשִׁין. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא מַסְּקָא אַרְעָא שִׂירְטוֹן, וְאָמַר לֵיהּ: תְּלָתָא זַבֵּינְתְּ לִי, וְאִית לִי אַרְעָא! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן: יָקוֹץ. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יָקוֹץ. אָמַר רַב נַחְמָן: נְקִיטִינַן, דֶּקֶל אֵין לוֹ גֶּזַע. סָבַר רַב זְבִיד לְמֵימַר: אֵין לוֹ גֶּזַע לְבַעַל דֶּקֶל, דְּכֵיוָן דִּלְמִחְפַּר וּלְשָׁרֵשׁ קָאֵי – אַסּוֹחֵי מַסַּח דַּעְתֵּיהּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וְהָא קוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת – דִּלְמִחְפַּר וּלְמִשְׁרַשׁ קָיְימִי, וְקָתָנֵי דְּיֵשׁ לוֹ גֶּזַע! אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: אֵין לוֹ גֶּזַע לְבַעַל דֶּקֶל, לְפִי שֶׁאֵין מוֹצִיא גֶּזַע. וּלְרַב זְבִיד, קַשְׁיָא מַתְנִיתִין! דְּזַבֵּין לַחֲמֵשׁ שְׁנִין. קָנָה שְׁלֹשָׁה – קָנָה קַרְקַע. וְכַמָּה? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲרֵי זֶה קָנָה תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן, וְחוּצָה לָהֶן