C'est comme ce que nous avons appris dans une mishna (167b): Un scribe peut rédiger un acte de vente pour le vendeur même si l'acheteur n'est pas avec lui lorsque le vendeur présente sa demande. Dans un cas de ce genre, une fois que cet acheteur prend possession du terrain, l'acte est acquis où qu'il se trouve. Et c'est ce que nous avons appris dans une autre Michna (Kidouchine 26a): Les biens qui ne servent pas de garantie, c'est-à-dire les biens meubles, peuvent être acquis avec les biens qui servent de garantie, c'est-à-dire la terre, lorsque la terre est acquise au moyen d'un don d'argent, ou au moyen d'un document, ou au moyen d'une prise de possession. Cela montre qu’un acte de vente peut être transféré sans aucun acte d’acquisition du document, et certainement par la parole, ce qui présente une difficulté pour l’opinion du Rav Ashi.
כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקֵחַ עִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק זֶה בַּקַּרְקַע – נִקְנָה שְׁטָר בְּכׇל מָקוֹם שֶׁהוּא; וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת, בְּכֶסֶף וּשְׁטָר וַחֲזָקָה!
La Guemara répond: L'acquisition d'un acte de vente au moyen de l'acquisition d'un terrain est différente, car elle est similaire à l'acquisition par le biais d'un objet et non au moyen de mots. La raison en est que l’argent, qui ne peut être acquis par l’échange symbolique, acte d’acquisition pro forma effectuant le transfert de propriété d’un bien, peut néanmoins être acquis au moyen de la terre.
אַגַּב שָׁאנֵי; דְּהָא מַטְבֵּעַ – דְּלָא נִיקְנֵי בַּחֲלִיפִין, וְאַגַּב אַרְעָא נִיקְנֵי.
Cela ressemble à cet incident où Rav Pappa avait déposé douze mille dinars auprès de dépositaires à Bei Hozai. Il transféra la propriété de l'argent de Bei Ḥozai à son agent Rav Chmouel bar Aḥa par le biais du seuil de sa maison. La Guemara ajoute: Lorsque Rav Chmouel bar Aḥa est venu de Bei Ḥozai avec l'argent, Rav Pappa était si heureux de lui apporter son argent qu'il est allé jusqu'à Tavakh pour le saluer.
כִּי הָא דְּרַב פָּפָּא הֲווֹ לֵיהּ תְּרֵיסַר אַלְפֵי זוּזֵי בֵּי חוֹזָאֵי, אַקְנִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַחָא אַגַּב אַסִּיפָּא דְבֵיתֵיהּ. כִּי אֲתָא, נְפַק לְאַפֵּיהּ עַד תְּווֹךְ.
§ La Michna enseigne que lorsqu'on vend un navire, on a vendu divers autres objets; mais il n'a vendu ni les esclaves, ni les sacs d'emballage, ni les antiquités. Mais quand on dit à l'acheteur: Vous achetez le navire et tout ce qu'il contient, tout cela est également vendu. La Guemara demande: Quelle est la signification d’antikei? Rav Pappa a dit: Cela signifie la marchandise qui se trouve à bord du navire. Cette marchandise n'est pas vendue avec le navire.
אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבָדִים וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין וְלֹא אֶת הָאַנְתִיקֵי וְכוּ׳. מַאי ״אַנְתִיקֵי״? אָמַר רַב פָּפָּא: עִיסְקָא דִּבְגַוַּוהּ.
Mishna 1
MISHNA: Celui qui a vendu un chariot [hakkaron] n'a pas vendu les mules qui tirent le chariot. De même, si l’on a vendu les mulets, on n’a pas vendu le chariot. Celui qui a vendu un joug [hatzemed] n'a pas vendu les bœufs, et celui qui a vendu les bœufs n'a pas vendu le joug. Rabbi Yehouda dit: La somme d'argent indique ce que l'on a vendu. Comment ça? Si l'acheteur disait au vendeur: Vends-moi ton joug pour deux cents dinars, car on sait qu'un joug ne se vend pas pour deux cents dinars, il avait clairement l'intention d'acheter aussi les bœufs. Et les rabbins disent: La somme d’argent ne constitue pas une preuve.
מַתְנִי׳ מָכַר אֶת הַקָּרוֹן – לֹא מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת, מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת – לֹא מָכַר אֶת הַקָּרוֹן. מָכַר אֶת הַצֶּמֶד – לֹא מָכַר אֶת הַבָּקָר, מָכַר אֶת הַבָּקָר – לֹא מָכַר אֶת הַצֶּמֶד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַדָּמִים מוֹדִיעִין. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״מְכוֹר לִי צִימְדָּךְ בְּמָאתַיִם זוּז״ – הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַצֶּמֶד בְּמָאתַיִם זוּז. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַדָּמִים רְאָיָה.(משנה)
Guémara
GEMARA: Rav Taḥlifa, de l'Ouest, c'est-à-dire d'Eretz Yisrael, a enseigné une baraïta devant Rabbi Abbahu. Si quelqu'un a vendu un chariot, il a vendu les mules avec lui. Rabbi Abbahou demanda: Mais n’avons-nous pas appris dans la mishna qu’il n’a pas vendu les mulets? Rav Taḥlifa lui dit: Dois-je effacer cette baraïta, car elle est incorrecte? Rabbi Abbahu lui dit: Non, ne l'efface pas; vous devez expliquer que votre baraïta fait référence à un cas où les mules sont attachées au chariot. Dans cette situation, celui qui achète le chariot reçoit également les mules.
גְּמָ׳ תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: מָכַר אֶת הַקָּרוֹן – מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת. וְהָא אֲנַן ״לֹא מָכַר״ תְּנַן! אֲמַר לֵיהּ: אִיסְמְיַיהּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, תִּיתַּרְגֵּם מַתְנִיתָיךְ בַּאֲדוּקִין בּוֹ.
La Michna enseigne: Celui qui a vendu un joug n'a pas vendu les bœufs; et les rabbins et Rabbi Yehouda ne sont pas d’accord sur la question de savoir si la somme d’argent prouve exactement ce qui a été vendu. La Guemara analyse leur désaccord: Quelles sont les circonstances? Si nous disons que la mishna fait référence à un endroit où l'on appelle un joug: Tzimda, et où l'on appelle les bœufs: Bakar, il est évident qu'il lui a vendu un joug et ne lui a pas vendu les bœufs. Mais si la mishna fait référence à un endroit où l’on appelle aussi les bœufs: Tzimda, alors le vendeur lui a tout vendu.
מָכַר אֶת הַצֶּמֶד – לֹא מָכַר אֶת הַבָּקָר וְכוּ׳. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּקָרוּ לְצִימְדָּא ״צִימְדָּא״ וּלְבָקָר ״בָּקָר״ – פְּשִׁיטָא; צִימְדָּא זַבֵּין לֵיהּ, בָּקָר לָא זַבֵּין לֵיהּ! וְאֶלָּא דְּקָרוּ לֵיהּ נָמֵי לְבָקָר ״צִימְדָּא״? כּוּלֵּיהּ זַבֵּין לֵיהּ!
La Guemara explique: Non, leur dispute est nécessaire dans un endroit où ils appellent un joug: Tzimda, et appellent des bœufs: Bakar, mais il y a aussi ceux qui appellent des bœufs: Tzimda. Comme on ne sait pas exactement ce que signifie le terme: Tzimda, Rabbi Yehouda soutient que la somme d'argent indique s'il a acheté un joug ou des bœufs, et les rabbins soutiennent que la somme d'argent ne sert pas de preuve. La Guemara demande: Mais si le montant d'argent ne sert pas de preuve, alors dans le cas où l'acheteur a payé deux cents dinars et n'a reçu qu'un joug, que la transaction soit annulée.
לָא צְרִיכָא, בְּאַתְרָא דְּקָרוּ לֵיהּ לְצִימְדָּא ״צִימְדָּא״ וּלְבָקָר ״בָּקָר״, וְאִיכָּא נָמֵי דְּקָרוּ לְבָקָר ״צִימְדָּא״; רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הַדָּמִים מוֹדִיעִין, וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין הַדָּמִים רְאָיָה. וְאִי אֵין הַדָּמִים רְאָיָה, לֶיהֱוֵי בִּיטּוּל מִקָּח!
Tossafot
נקנה השטר בכל מקום שהוא. ואם תאמר והיכי מוכח מהכא דמילי במילי מיקנו הא הכא לא קנו שעבוד השטר דבלאו הכי שעבד נכסיו דמוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים ואין מועיל אלא לקנות שטר עצמו וי"ל דמשמע ליה בכל ענין בין החזיק בעדים בין בלא עדים שלא נשתעבדו נכסיו ובכל ענין קתני נקנה השטר בכל מקום שהוא אבל אכתי קשה דהיכי מוכח מהכא דמיקנו מילי במילי דהכא לא חזינן דמיקנו אלא לענין שטר מכר הכתוב בשם מוכר ללוקח ובההיא ודאי מהניא מסירה בלא כתיבה לכולי עלמא אבל מוכר או נותן שטר שיש לו על אחרים לעולם לא מקנו במילי במסירה לחודה עד שיכתוב ונראה לפרש דהכי פריך והא אגב מילי נינהו וקנין גרוע הוא דאפ"ה מקני בלא מסירה לקנות שעבוד שטר הכתוב בשמו א"כ אפילו בשטר שאינו כתוב בשמו תועיל מסירה בלא כתיבה כיון דשעבוד כל כך קל לקנות ומשני אגב שאני דאין אגב קנין גרוע דאלים קנין אגב כמסירה גמורה דהא אפי' דבר דאין נקנה בחליפין נקנה אגב קרקע וחשיב כמסירה ומשיכה והגבהה ורבינו שמואל מפרש דהשתא לא אסיק אדעתיה קנין אגב וס"ד דקני במה שנתרצה לו וקשה דא"כ אמאי איצטריך למימר כיון שהחזיק בקרקע נקנה כו' כיון שאינו קונה ע"י כך וי"ל דס"ד דלא נתרצה לו עד שיחזיק ומ"מ מילי נינהו כיון דקני ע"י מה שנתרצה:
רב פפא הוו ליה תריסר אלפי זוזי. לפי ספרים דגרסי בהגוזל (ב"ק דף קד: ושם) דהוה מסיק קשה דהיכי קנינהו ניהליה ואנן נמי היכי כתבינן הרשאה אמלוה הא אמר בפ' מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קנב.) מתנת שכיב מרע שכתב בה קנין ארכבה אתרי ריכשי כו' הרי היא כמתנת שכיב מרע שאם אמר הלואתו לפלוני הלואתו לפלוני משמע דבריא לא מצי למיקני הלואה אפי' בקנין דהתם בקנין איירי וליכא למימר דהתם מיירי בהלואת מטבע שאינו נקנה בחליפין דא"כ בחנם נקט הלואה דהוה ליה למימר מטבעותי לפלוני ועוד דאמרי' התם (דף קמח.) למימרא דסבר רב נחמן מילתא דאיתא בבריא איתא בשכיב מרע דליתא כו' והאמר רב נחמן שכיב מרע שאמר הלואתי לפלוני כו' ומשני הואיל ויורש יורשה אי נמי במעמד שלשתן הוה ליה למימר דאיתא בבריא אפילו בהלואה דמטבע אגב קרקע ואור"ת דתקנת חכמים היא לענין הרשאה שיוכל לעשות שליח אפילו בהרשאת מלוה אע"ג דאין יכול להקנותה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.