Guémara
Jusqu'à ce qu'il le tire, ou jusqu'à ce qu'il loue sa place. Comment, alors, l’opinion du premier tanna de la baraïta peut-elle être attribuée au rabbin Yehuda HaNasi?
עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה אוֹ עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ!
La Guemara répond: Ce n'est pas difficile; ici, où le rabbin Yehuda HaNasi déclare qu'un navire s'acquiert par passage, il fait référence à un navire situé dans le domaine public. Puisqu’un navire du domaine public ne peut s’acquérir par tirage, qui doit être effectué dans un domaine en sa possession, il s’acquiert par passage. En revanche, là, dans la première baraïta, le navire est situé dans une ruelle [simta], qui n'est pas du domaine public, car les deux parties ont le droit d'y conserver leurs biens. Un navire à cet endroit doit être acquis par tirage.
לָא קַשְׁיָא; כָּאן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כָּאן בְּסִימְטָא.
La Guemara demande: À quel cas avez-vous interprété cette dernière baraïta comme faisant référence? Il a été interprété comme faisant référence au domaine public. Si tel est le cas, dites la dernière clause de la baraïta: Et les rabbins disent que l'acheteur ne l'acquiert pas tant qu'il ne l'a pas retiré ou qu'il n'a pas loué sa place. La Guemara demande: Mais si le navire est situé dans le domaine public, à qui peut-il louer le lieu? Et par ailleurs, l’entrée dans le domaine public a-t-elle un effet sur l’acquisition? Mais Abaye et Rava ne disent-ils pas tous deux à propos des différents modes d’acquisition: Le passage effectue l’acquisition dans le domaine public ou dans une cour qui n’appartient à aucune des parties; acquisition d'effets de tirage dans une ruelle ou dans une cour appartenant aux deux parties; et une acquisition d’effets liftants en tout lieu, même dans le domaine du vendeur.
בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְהָא בָּתְרָיְיתָא – בִּרְשׁוּת הָרַבִּים? אֵימָא סֵיפָא – וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה. וְאִי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מִמַּאן אָגַר? וְתוּ, מְשִׁיכָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִי קָנְיָא?! וְהָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מְסִירָה קוֹנָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם; מְשִׁיכָה קוֹנָה בְּסִימְטָא, וּבְחָצֵר שֶׁהִיא שֶׁל שְׁנֵיהֶם; וְהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם!
La Guemara répond: Que veut dire la baraïta quand elle dit: Jusqu'à ce qu'il le tire, et que veut dire quand elle dit: Jusqu'à ce qu'il loue sa place? Voici ce qu'il dit: l'acheteur n'acquiert le navire que lorsqu'il le sort du domaine public dans une ruelle. Et si le navire est situé dans le domaine d'un autre propriétaire, l'acheteur ne l'acquiert qu'après avoir loué sa place au propriétaire.
מַאי ״עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה״ נָמֵי דְּקָאָמַר; וּמַאי ״עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ״ דְּקָאָמַר – הָכִי קָאָמַר: עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְסִימְטָא; וְאִם רְשׁוּת בְּעָלִים הִיא – לָא קָנָה עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ.
La Guemara demande: Devons-nous dire qu’Abaye et Rava expriment leur opinion conformément à l’opinion du rabbin Yehuda HaNasi, et non à celle des rabbins? La baraïta indique que seul le rabbin Yehuda HaNasi soutient que l'on peut acquérir la propriété par le biais du passage dans le domaine public.
לֵימָא אַבָּיֵי וְרָבָא – דְּאָמְרִי כְּרַבִּי?
Rav Ashi a dit: Les rabbins conviennent qu'il est possible d'effectuer une acquisition dans le domaine public par l'acte de passage. Donc, si le vendeur lui dit: Va prendre possession et ainsi effectuer l'acquisition, de même il peut effectuer l'acquisition par l'acte de passage et n'a pas besoin de l'arracher. Ici, les rabbins ne sont pas d'accord avec Rabbi Yehouda HaNasi, car nous avons affaire à un cas où le vendeur lui dit: Va tirer et ainsi en effectuer l'acquisition.
אָמַר רַב אָשֵׁי: אִי דְּאָמַר לֵיהּ ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״ – הָכִי נָמֵי; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּאָמַר לֵיהּ: ״לֵךְ מְשׁוֹךְ וּקְנֵי״;
Rav Ashi précise: Un sage, les rabbins, soutient que le vendeur est particulier quant à la méthode par laquelle l'objet est acquis, et qu'il ne peut donc être acquis que par tirage. Et un sage, le rabbin Yehuda HaNasi, soutient que le vendeur lui indique simplement la manière d'acquérir, c'est-à-dire qu'il lui conseille d'utiliser cet acte d'acquisition, mais cela ne le dérange pas si l'acheteur préfère accomplir un acte d'acquisition différent.
מָר סָבַר: קְפִידָא, וּמָר סָבַר: מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ.
§ La Guemara revient sur les questions d'acquisition de billets à ordre. Rav Pappa dit: Celui qui vend un billet à ordre à un autre doit lui écrire: Acquérez-le ainsi que tous les privilèges sur les biens qui y sont contenus. Rav Ashi a dit: J'ai déclaré cette halakha devant Rav Kahana et je lui ai dit l'analyse suivante: La raison pour laquelle l'acheteur l'acquiert est que le vendeur l'a écrite pour lui. Cela indique que s'il ne l'a pas rédigé pour lui, l'acheteur n'acquiert pas les droits monétaires inscrits dans le billet à ordre.
אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּמְזַבֵּין לֵיהּ שְׁטָרָא לְחַבְרֵיהּ, צָרִיךְ לְמִיכְתַּב לֵיהּ: ״קְנִי הוּא – וְכׇל שִׁעְבּוּדָא דְּבֵיהּ״. אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וַאֲמַרִית לֵיהּ: טַעְמָא דִּכְתַב לֵיהּ הָכִי, הָא לָא כְּתַב לֵיהּ הָכִי – לָא קָנֵי?
Rav Ashi demande: Pourquoi, alors, a-t-il acheté le billet à ordre? Mais a-t-il besoin de l'attacher autour de l'embouchure de son flacon pour faire un bouchon? De toute évidence, il a acheté le document dans le but de recouvrer la dette qui y était inscrite. Rav Pappa m'a dit: Oui, il est possible qu'il ait acheté le billet à ordre afin de l'attacher autour de sa flasque. Le propriétaire n'ayant pas transféré la propriété de l'obligation inscrite dans le billet à ordre, l'acheteur n'acquiert que le papier lui-même.
וְכִי לָצוֹר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ הוּא צָרִיךְ?! אָמַר לִי: אִין; לָצוֹר וְלָצוֹר.
Tossafot
במאי אוקימתא ברה"ר אימא סיפא. וא"ת דמשמע דאי מיירי בסימטא ניחא ואמאי כיון דידע מילתא דאביי ורבא תקשי ליה היכי מהניא מסירה בסימטא לפירוש ר"י וי"ל דאי מיירי בסימטא ניחא דפליגי רבי ורבנן אי מהניא מסירה בסימטא או לא ואביי ורבא כרבנן אבל אי מיירי ברשות הרבים לא הוו לא כרבי ולא כרבנן דאפילו רבי מודה דמשיכה קניא:,ואי ברה"ר ממאן אוגיר. תימה לרשב"א ואי בסימטא נמי ממאן אגרה וי"ל דאפשר לאוקמה ברשות של שניהם:
ה"ק [כו'] אי ברשות בעלים היא לא קני עד שישכור. מה שפירש בקונטרס דרשות בעלים היינו רשות מוכר אין נראה לרשב"א דהא משמע לא קנה במסירה עד שישכור את מקומה מכלל דלרבי קני במסירה וברשות מוכר פשיטא דלא קנה במסירה דדוקא בחצר שאינה של שניהם קאמרי אביי ורבא דקניא מסירה ונראה לרשב"א לפרש דרשות בעלים לאו רשות מוכר קאמר אלא כלומר אי רשות שיש לה בעלים היא כמו חצר שאינה של שניהם וכן לר"י:
ומר סבר מראה מקום הוא לו. וא"ת אביי דחשיב לקמן בפרק גט פשוט (בבא בתרא דף קסה.) רבן שמעון בן גמליאל (ורשב"א) כולהו סבירי להו מראה מקום הוא לו אמאי לא חשיב רבי בהדייהו וי"ל דלא חשיב אלא השנויין במשנה ולרשב"א נראה משום דאיכא למידחי דפליגי במסירה אי קניא בסימטא או לא:
אמר רב פפא האי מאן דמזבין שטרא כו'. אומר רשב"א דאין להביא ראיה דסבר רב פפא דאין אותיות נקנות במסירה דדלמא סבר רב פפא דצריך להביא ראיה ולהכי צריך לכתוב שיהיה לו לראיה ולא משום דאין נקנה במסירה ומיהו אי רב פפא אמר דצריך לכ"ע דלרבי נמי דאותיות נקנות במסירה צ"ל לו קני וכל שעבודא דאית ביה יש להביא ראיה שאין הלכה כרבי דתניא בפרק האיש מקדש (קדושין דף מז: ושם) התקדשי לי בשטר חוב ר"מ אומר מקודשת וחכמים אומרים אינה מקודשת ומפרש דפליגי בדרבי דר"מ אית ליה דרבי דאותיות נקנות במסירה ורבנן לית להו דרבי ואבע"א דכ"ע לית להו דרבי והכא בדרב פפא קא מיפלגי דאמר רב פפא האי מאן דזבין מידי לחבריה צריך למכתב ליה כו' ומדלא קאמר דכ"ע אית להו דרבי ש"מ דאין הלכה כרבי אבל אי לא אמר למילתיה אלא אליבא דחכמים דאמרי עד שיכתוב וימסור אבל לרבי דאמר במסירה לחודה קני כיון שמיקל בקנין קני נמי אע"ג דלא אמר ליה קני לך וכל שעבודיה אין ראיה משם דלא מצי למימר דכולי עלמא אית להו דרבי דתו לא הוה מצי למימר דקמיפלגי בדרב פפא ומיהו אכתי נראה לרשב"א שיש לדקדק מדקאמר בתר הכי דכולי עלמא אית להו דרב פפא והכא בדשמואל קא מיפלגי ואי הלכה כרבי הו"ל למימר דכ"ע לית להו דרב פפא דכיון דרב פפא לא איירי אלא לרבנן ואין הלכה כמותן אלא ודאי הלכה כרבנן דאין אותיות נקנות במסירה ומיהו גם זה נראה לרשב"א לדחות דאי הוה אמר דכ"ע לית להו דרב פפא הוה משמע דדברי רב פפא אינם אמת ודברי רב פפא הן אמת אליבא דרבנן:,קני לך איהו וכל שעבודיה. בפ' מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קמז: ושם) משמע דמכירת שטר לא הוי אלא מדרבנן דקאמר התם אמר רבא אמר רב נחמן מתנת שכיב מרע אינה אלא מדרבנן ומי אמר רב נחמן הכי והאמר רב נחמן אע"ג דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל מודה שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאין יכול למחול אי אמרת בשלמא דאורייתא היינו דאין יכול למחול אלא אי אמרת דרבנן אמאי אין יכול למחול אלמא מוכר שטר מדיכול למחול הוי מדרבנן והאי דאיצטריך בפרק הזהב (ב"מ דף נו:) למעט שטרות מאונאה היינו שמצא שטר לאחר יאוש ומוכרו לבעליו ביוקר או לווה וקנה בלא שטר ונותן לו דמים על מנת שיכתוב לו שטר ואם תאמר אמאי לא קני מדאורייתא גם שעבוד הקרקע הכתובה בו דהא קרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה ואפילו בלא מסירת שטר חוב יקנה ויש לומר דכמו שאינו יכול להקדישו כדמוכח בפרק כל שעה (פסחים דף לא.) כיון שהקרקעות אינם ברשותו כך אינו יכול להקנותן מן התורה והא דלא תקינו רבנן שיוכל להקדישן כמו שתקנו שיכול להקנותן לפי שאין הקדש כל כך צורך ומיהו אור"ת דיש לדחות ההיא דמי שמת דהכי פריך אא"ב דאורייתא משום הכי אין יכול למחול שאין כאן יורש אחר דמקבל מתנה הוא היורש דמתנת שכיב מרע דריש ביש נוחלין (לקמן בבא בתרא דף קמז.) מקראי דירושה מוהעברתם יש לך העברה אחרת שהיא כזו ולעולם מכירת שטר איכא למימר דהוי מדאורייתא ומכל מקום צריך טעם שפיר דאמאי לא הוי קנין גמור ויכול לומר לו הלוה לאו בעל דברים דידי את ויקנה לגמרי שלא יוכל עוד למחול כיון דאקני ליה שעבוד הקרקעות בשטר:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.