Guémara
En fin de compte, même lorsque le dépositaire déclare au déposant que les objets lui ont été confisqués dans des circonstances indépendantes de sa volonté, n'est-il pas tenu de prêter serment? Comment, alors, pouvez-vous affirmer qu’il est crédible en affirmant qu’il a restitué les objets sans prêter serment? Rav Hisda lui dit: Là aussi, qu'est-ce que je voulais dire quand je dis qu'il est jugé crédible? Cela signifie qu'il est jugé crédible lorsqu'il prête serment.
סוֹף סוֹף, כִּי אָמַר לֵיהּ ״נֶאֶנְסוּ״, לָאו שְׁבוּעָה בָּעֵי? הָכָא נָמֵי, מַאי ״נֶאֱמָן״ – נֶאֱמָן בִּשְׁבוּעָה.
La Guemara suggère: Disons que Rav Amram et Rav Hisda ne sont pas d'accord sur la question qui fait l'objet du différend entre ces tanna'im, comme une halakha est enseignée dans une baraïta à propos d'un document de bourse, c'est-à-dire un document qui enregistre un accord par lequel l'un donne de l'argent à un autre comme investissement dans une coentreprise à condition que les bénéfices soient partagés à parts égales entre les deux parties. Si la personne qui a reçu l'argent est décédée et que ce document a été présenté par le prêteur contre les orphelins, les juges de l'exil disent que le prêteur prête serment que l'argent ne lui a jamais été restitué et qu'il récupère la totalité de la somme. Et les juges d'Eretz Israël disent qu'il prête serment et ne perçoit que la moitié de la somme.
לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי – דְּתַנְיָא: שְׁטַר כִּיס הַיּוֹצֵא עַל הַיְּתוֹמִים – דַּיָּינֵי גוֹלָה אָמְרִי: נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה כּוּלּוֹ. וְדַיָּינֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמְרִי: נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה.
Et il est entendu que tout le monde est d'accord avec l'opinion des Sages de Neharde'a, comme le disent les Sages de Neharde'a: En ce qui concerne cette entreprise commune, par laquelle une personne donne de l'argent à une autre à condition qu'il soit utilisé à des fins commerciales et que les bénéfices soient partagés également entre les deux parties, la moitié de l'argent investi est considéré comme un prêt, dont l'emprunteur est exclusivement responsable, et l'autre moitié est considérée comme un dépôt, de sorte que s'il est perdu dans des circonstances indépendantes de sa volonté, l'emprunteur est exempté de la responsabilité de le restituer.
וּדְכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּנְהַרְדָּעֵי – דְּאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: הַאי עִיסְקָא – פַּלְגָא מִלְוֶה, וּפַלְגָא פִּקָּדוֹן.
Selon cette hypothèse, tout le monde s'accorde à dire que le réclamant peut récupérer auprès des orphelins, par le biais d'un serment, la moitié de l'argent qui est considéré comme un prêt, tout comme il aurait pu exiger cet argent de leur père. Concernant la moitié qui est considérée comme un dépôt, quoi, n'est-ce pas sur ce point qu'ils ne sont pas d'accord, comme le soutient un Sage, juges de l'exil, comme Rav Amram, que le déposant peut dire au dépositaire: Que fait ton document en ma possession? Par conséquent, ni le père ni ses enfants ne sont considérés comme crédibles pour prétendre avoir restitué la moitié qui est considérée comme un dépôt, et l'investisseur peut également récupérer cette moitié. Et un Sage, juge d’Eretz Israël, estime, comme Rav Hisda, qu’on ne peut pas faire valoir cette affirmation et que par conséquent l’investisseur ne peut percevoir que la moitié qui est considérée comme un prêt. Mais quant à la moitié qui est considérée comme une caution, le père aurait été jugé crédible dans son affirmation selon laquelle il l'avait déjà restituée.
מַאי, לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: ״שְׁטָרָךְ בִּידִי מַאי בָּעֵי״; וּמָר סָבַר, לָא אָמְרִי?
La Guemara rejette cette opinion: Non, tout le monde, c'est-à-dire aussi bien les juges de l'exil que les juges d'Eretz Yisrael, est d'accord avec l'opinion du Rav Hisda, selon laquelle le père peut prétendre qu'il a restitué l'argent. Et ici, ils ne sont pas d'accord sur la question suivante, car un Sage, juge de l'exil, soutient que s'il avait effectivement remboursé l'argent, il aurait dit à ses enfants qu'il l'avait remboursé. Puisqu’il ne leur a rien dit, on peut supposer qu’il n’a jamais remboursé l’argent. Et un Sage, juge d’Eretz Israël, soutient que l’on peut dire que c’est l’Ange de la Mort qui l’a empêché de le faire, ce qui signifie qu’il est mort avant d’avoir eu l’occasion de donner à ses enfants un rapport détaillé sur ses affaires financières.
לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב חִסְדָּא; וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: אִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ, מֵימָר הֲוָה אָמַר. וּמָר סָבַר: אֵימוֹר מַלְאַךְ הַמָּוֶת הוּא דְּאַנְסֵיהּ.
A propos de cette discussion, il est rapporté que Rav Houna bar Avin a envoyé la décision suivante: Si quelqu'un dépose un objet chez un autre et reçoit un document attestant le dépôt, et que le dépositaire lui dit plus tard: Je vous ai rendu l'objet, le dépositaire est réputé crédible même si le document est toujours entre les mains du déposant. Et s’agissant d’un document de bourse attestant d’une coentreprise qui a été présenté par le prêteur pour appuyer sa réclamation contre les orphelins de l’emprunteur, le prêteur prête serment que l’argent ne lui a jamais été restitué et encaisse la totalité de la somme auprès des orphelins.
שְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בִּשְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: ״הֶחְזַרְתִּיו לָךְ״ – נֶאֱמָן. וּשְׁטַר כִּיס הַיּוֹצֵא עַל הַיְּתוֹמִין – נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה כּוּלּוֹ.
La Guemara demande: Ces deux halakhot ne se contredisent-elles pas? Si le père est jugé crédible lorsqu'il prétend avoir remboursé un prêt, le tribunal devrait présenter cette réclamation au nom de ses orphelins. La Guemara répond: Là, c'est différent, comme si le père avait effectivement remboursé l'argent, il aurait dit à ses enfants qu'il l'avait remboursé. Puisqu’il ne leur en a rien dit, on peut supposer qu’il n’a jamais remboursé l’argent.
תַּרְתֵּי?! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ – מֵימָר הֲוָה אָמַר.
Rava a déclaré: En ce qui concerne le cas d'un document de bourse qui a été présenté pour étayer une réclamation contre des orphelins, la halakha est que le demandeur prête serment que l'argent ne lui a jamais été restitué et récupère ensuite la moitié de la somme enregistrée dans le document, conformément aux juges d'Eretz Israël. La Guemara rapporte que deux générations plus tard, Mar Zutra disait: La halakha est conforme à l'avis des juges de l'exil. Ravina dit à Mar Zutra: Rava n'a-t-il pas dit que le demandeur prête serment et collecte la moitié de la somme? Mar Zutra lui dit: En ce qui concerne l'avis des juges de l'exil, nous
רָבָא אָמַר: הִלְכְתָא – נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה. אָמַר מָר זוּטְרָא: הִלְכְתָא כְּדַיָּינֵי גוֹלָה. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָר זוּטְרָא, הָא אָמַר רָבָא: נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה! אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן, דְּדַיָּינֵי גוֹלָה
Tossafot
סוף סוף כי א"ל נאנסו לאו שבועה בעי. תימה למאי דמפרש ר"ת בהגוזל קמא (ב"ק דף קו. ושם) בשמעתא דהטוען טענת גנב בפקדון דלא מיחייב שבועת שומרין אלא היכא דאיכא הודאה במקצת היכי קאמר לאו שבועה בעי אין ה"נ דלא מיחייב שבועה דאורייתא ואין לומר לאו שבועה בעי שבועת היסת קאמר דהיכי תיסק אדעתיה דרב עמרם דנאמן דקאמר רב חסדא ליפטר אפילו משבועת היסת ועוד דאמר בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מה:) גבי רמי בר חמא ורבא מכלל דתרוייהו סברי המפקיד אצל חבירו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים בשטר צריך להחזיר לו בשטר וצריך לפרש וצריך להחזיר לו בשטר אם אין רוצה לישבע אבל בשבועה נאמן כי היכי דלא תיקשי דרבא אדרבא דרבא אמר לקמן דמהימן לומר החזרתי לך במיגו דנאנסו דקאמר רבא הלכתא דנשבע וגובה מחצה ואי בשבועת היסת איירי היכי קאמר בעדים א"צ להחזיר לו בעדים ומהימן לומר החזרתיו לך בלא שבועה הא לעולם בעי שבועת היסת ואומר ר"ת דהך שבועה דהכא מדרבנן ונתקנה קודם שבועת היסת כמו ההיא דהכותב (כתובות דף פז:) דהפוגמת כתובתה ועד אחד מעידה שהיא פרועה דקאמר התם דהויא שבועה דרבנן:
נשבע וגובה מחצה. נראה דאינו נשבע על הכל דלמה ישבע בחנם כיון דאין משלמין לו אלא החצי הלכך ישבע שבועה שיש לי בידם ואין לי בידם פחות מחצי דלא ליהוי מרע ליה לדיבוריה כי ההיא דשנים אוחזין בטלית (ב"מ דף ה:):
מ"ד נשבע וגובה כולו לית ליה דרב חסדא. וא"ת אכתי אמאי גובה כולו דניטעון ליתמי נאנסו וי"ל דמלתא דלא שכיח היא לא טענינן ליתמי דנאנסו קלא אית ליה ואע"ג דאבוהון הוי מהימן לומר שנאנסו מיהו לא טענינן להו ומאן דאמר נשבע וגובה מחצה סבר דלא מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי וטענינן להו החזרתיו לך אף על גב דלא טענינן להו נאנסו כיון דאבוהון היה מהימן בטענה זו מיגו דאי בעי אמר נאנסו ואין להקשות לרבי אבא דאית ליה מתוך שאינו יכול לישבע משלם אמאי פטרינן להו הא מחויבין הן שבועה ואין יכולין לישבע דלגבי יורשין לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם כדדרשינן בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מז. ושם) שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשין ואם תאמר לרב ושמואל דקאמרי התם אין אדם מוריש שבועה לבניו פי' אין אדם מוריש ממון שיש בו שבועה לבניו אמאי פטורין מלשלם וי"ל דהא דאין אדם מוריש היינו דאין נזקקין לא לשבועה ולא לפרעון כדפירש הקונט' התם ואם באין לגבות בשטר אין גובין אבל אם מוחזקין הן ובאין לגבות מהן כי הכא אין מוציאין מהן ופטורין וכן מוכח בהדיא בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מח:) דמשני הא מני ב"ש היא דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי אלמא בדבר הגבוי אדם מוריש שבועה לבניו:
דאם איתא דפרע מימר הוה אמר. דוקא הכא שיש שטר על בניו היה לו להודיעם דפרוע הוא אבל מלוה על פה אמרינן דאין גובה מן היורשין ואפילו הניח קרקעות ואפי' מגדולים אלא כשהודה ומת א"נ דשמתוהו ומית בשמתא דהתם לא אמרינן אם איתא דפרע מימר הוה אמר דאין לו להודיעו כל מה שלוה ופרע כל ימי חייו אלא דוקא הכא שיש שטר כדפרישית:
אמר רבא הלכתא נשבע וגובה מחצה. ומה שקשה דרבא אדרבא בשבועות פירשתי לעיל וריב"ם מפרש דלא קשיא מידי דהכי איתא התם א"ל רבא מאי מעלייתא א"כ שבועת שומרין דחייב רחמנא היכי משכחת לה מתוך שיכול לומר לא היו דברים מעולם יכול לומר נאנסו דאפקיד ליה בעדים דאפקיד ליה בעדים נמי מתוך שיכול לומר החזרתי לך יכול לומר נאנסו דאפקיד ליה בשטר פירוש כיון דאפקיד ליה בשטר איכא שבועה בנאנסו דאז אין לומר מתוך שיכול לומר החזרתיו לך והיה נאמן בלא שבועה דהא המפקיד אצל חבירו בשטר צריך להחזיר לו בעדים ומן הדין אפילו בשבועה לא היה נאמן אי לאו משום דמהימן במיגו דנאנסו בשבועה והשתא אין להקשות כלום משם:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.