Et convoque un juge pour juger, a-t-il disqualifié le juge même s'il devait ensuite être disculpé? Il faudrait plutôt dire: n'est pas considéré comme juge tout juge qui est convoqué pour juger et qui lui a légalement retiré de l'argent, c'est-à-dire qui a reçu l'ordre de restituer les biens de quelqu'un. Lorsqu'ils entendirent cela, ils écrivirent cet ajout à l'inscription originale: Mais les anciens des Juifs disent que tout juge qui est appelé à juger et que de l'argent lui est licitement retiré n'est pas considéré comme un juge.
וּמַזְמֵין (לְהוּ) [לֵיהּ] לְדִינָא, פַּסְלֵיהּ?! אֶלָּא כֹּל דַּיָּין דְּמִתְקְרֵי לְדִין, וּמַפְּקִין מִינֵּיהּ מָמוֹנָא בְּדִין – לָאו שְׁמֵיהּ דַּיָּין. כְּתַבוּ הָכִי: ״בְּרַם סָאבֵי דִיהוּדָאֵי אָמְרִי: כֹּל דַּיָּין דְּמִתְקְרֵי לְדִין וּמַפְּקִין מִינֵּיהּ מָמוֹנָא בְּדִין – לָאו שְׁמֵיהּ דַּיָּין״.
Rabbi Bena'a a également vu qu'il était écrit là: Je suis à la tête de toute mort, le sang, c'est-à-dire que les gens meurent à cause d'un excès de sang; à la tête de toute vie je suis, le vin, c'est-à-dire que le vin est ce qui donne la vie. Il leur dit: S'il en est ainsi, si quelqu'un tombe du toit et meurt, ou si quelqu'un tombe d'un palmier et meurt, est-ce le sang qui l'a tué? Et d’autre part, s’il s’agit d’un homme qui va mourir, peut-on lui donner à boire du vin et il vivra? Voici plutôt ce qu'il faudrait écrire: À la tête de toute maladie je suis, le sang; à la tête de toute guérison je suis, le vin. Lorsqu'ils entendirent cela, ils écrivirent cet ajout à l'inscription originale: Mais les anciens des Juifs disent: À la tête de toutes les maladies je suis, le sang; à la tête de toute guérison je suis, le vin. Dans un endroit où il n’y a pas de vin, les herbes sont nécessaires comme médicaments.
חֲזָא דִּכְתִיב: ״בְּרֵאשׁ כֹּל מוֹתָא – אֲנָא דָּם, בְּרֵאשׁ כֹּל חַיִּין – אֲנָא חֲמַר״. אֶלָּא מֵעַתָּה, דְּנָפֵיל מֵאִיגָּרָא וּמִית, וּדְנָפֵיל מִדִּיקְלָא וּמִית, דְּמָא קַטְלֵיהּ?! וְתוּ, מַן דְּדַרְכֵּיהּ לְמֵימַת – מַשְׁקוּ לֵיהּ חַמְרָא, וְחָיֵי?! אֶלָּא הָכִי בָּעֵי לְמִכְתַּב: בְּרֵאשׁ כֹּל מַרְעִין – אֲנָא דָּם, בְּרֵאשׁ כֹּל אָסְווֹן – אֲנָא חֲמַר. כְּתַבוּ הָכִי: ״בְּרַם סָאבֵי דִיהוּדָאֵי אָמְרִי: בְּרֵאשׁ כֹּל מַרְעִין – אֲנָא דָּם, בְּרֵאשׁ כֹּל אָסְווֹן – אֲנָא חֲמַר, בַּאֲתַר דְּלֵית חֲמַר – תַּמָּן מִתְבָּעוּ סַמָּנִין״.
Après avoir relaté cet incident, la Guemara note qu'à l'entrée de Kapotekiyya il était écrit: Anpak, anbag, antal, qui sont tous des noms désignant la même mesure. Et qu’est-ce qu’Antal? C'est le quart de journal de la Torah.
כְּתִיב אַפִּיתְחָא דְקַפּוֹטְקְיָא: ״אַנְפַּק, אַנְבַּג, אַנְטַל״. וְאֵיזֶהוּ אַנְטַל? זֶהוּ רְבִיעִית שֶׁל תּוֹרָה.
Mishna 1
MISHNA: En ce qui concerne un bec sortant d'une gouttière qui draine de l'eau dans la propriété d'autrui, son propriétaire n'a aucun moyen d'établir un privilège acquis pour son utilisation, mais il a les moyens d'établir un privilège acquis quant à son emplacement, comme l'expliquera la Guemara. En ce qui concerne un tuyau de gouttière qui traverse toute la longueur du toit, on a les moyens d'établir un privilège acquis pour son usage.
מַתְנִי׳ הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה. הַמַּזְחֵילָה יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה.(משנה)
En ce qui concerne une échelle égyptienne, petite et portative, on n'a aucun moyen d'établir un privilège acquis pour son utilisation. Mais s'agissant d'une échelle tyrienne, grande et fixe, on a les moyens d'établir un privilège acquis pour son usage.
סוּלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְלַצּוֹרִי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה.
A l'égard d'une fenêtre égyptienne, on n'a aucun moyen d'établir un privilège acquis pour son usage; mais s'agissant d'une fenêtre tyrienne, on a les moyens d'établir un privilège acquis pour son usage. Quelle est la caractéristique déterminante d’une fenêtre égyptienne? Il s’agit de toute fenêtre si petite que la tête d’une personne ne peut pas y entrer. Rabbi Yehouda dit: Si une fenêtre a un cadre, même si la tête d’une personne ne peut pas y entrer, on a les moyens d’établir un privilège acquis pour son utilisation.
חַלּוֹן הַמִּצְרִית אֵין לָהּ חֲזָקָה, וְלַצּוֹרִית יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה. אֵיזוֹ הִיא חַלּוֹן הַמִּצְרִית? כֹּל שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִיכָּנֵס לְתוֹכָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ לָהּ מַלְבֵּן – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִיכָּנֵס לְתוֹכָהּ, הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.
Guémara
GEMARA: La Guemara demande: Quel est le sens de la déclaration de la mishna: Concernant un bec, son propriétaire n'a aucun moyen d'établir un privilège acquis pour son utilisation, mais il a les moyens d'établir un privilège acquis concernant sa place? Rav Yehuda a dit que Chmouel a dit: Voici ce qu'il dit: concernant un bec, son propriétaire n'a aucun moyen d'établir un privilège acquis pour son utilisation par rapport à un côté, c'est-à-dire que le propriétaire du champ en dessous a le droit de déplacer le bec d'un endroit à un autre d'un côté du toit, mais il a les moyens d'établir un privilège acquis concernant sa place par rapport à deux côtés, c'est-à-dire que le propriétaire du champ en dessous n'a pas le droit de le déplacer de l'autre côté du toit. le toit.
גְּמָ׳ מַאי ״הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה״? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, הָכִי קָאָמַר: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה – מֵרוּחַ אַחַת, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה – מִשְׁתֵּי רוּחוֹת.
Rabbi Ḥanina a dit qu'il y a une explication différente: s'agissant d'un bec, son propriétaire n'a aucun moyen d'établir un privilège acquis par rapport à sa taille, comme s'il était long, le propriétaire du champ en dessous peut le raccourcir, mais on a les moyens d'établir un privilège acquis par rapport à sa place, comme si le propriétaire du champ en dessous venait à l'enlever entièrement, il ne peut pas l'enlever.
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה – שֶׁאִם הָיָה אָרוֹךְ מְקַצְּרוֹ, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה – שֶׁאִם בָּא לְעוֹקְרוֹ, אֵינוֹ עוֹקְרוֹ.
Rav Yirmeya bar Abba a dit qu'il y a une explication différente: en ce qui concerne un bec, son propriétaire n'a aucun moyen d'établir un privilège acquis pour son utilisation, comme si le propriétaire du champ en dessous souhaite construire en dessous, il peut construire, et le propriétaire du bec ne peut pas l'en empêcher; mais on a bien les moyens d'établir un privilège acquis quant à sa place, comme si le propriétaire du champ en contrebas venait à l'enlever entièrement, il ne pouvait pas l'enlever.
רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה – שֶׁאִם רוֹצֶה לִבְנוֹת תַּחְתָּיו בּוֹנֶה, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה – שֶׁאִם בָּא לְעוֹקְרוֹ אֵינוֹ עוֹקְרוֹ.
Tossafot
כל דיין דמתקרי לדינא ומפקי מיניה כו'. כגון אם כפר והוציאו ממנו בעדים אבל אם חייבוהו שבועה ולא רצה לישבע ושילם משום הכי לא מיפסל לדינא:
אנבג אנפק אנטל. אומר הר"ר חיים דאנבג ואנפק הם משקים דרפואה והיינו אספרגוס דאמר (בפ' כל הבשר (חולין דף קי ושם) אנפק) אספרגוס שיפה ללב כדמשמע בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף ע.) וה"ק הכא מה שקורין אנבג ואנפק צריך לשתותו כשיעור אנטל שהוא רביעית והיינו דאמר בפרק גיד הנשה (חולין דף צד. ושם) אנפקא חייא משמע שהוא אספרגוס כדאמר בברכות דאספרגוס אין שותין אלא חי והא דלא חשיב בברכות (דף נא. ע"ש) גבי ה' דברים שנאמרו באספרגוס שצריך לשתותו כשיעור רביעית משום שאינו חושש לחשוב מה שתלוי בשיעור והא דאמר בפרק שמנה שרצים (שבת דף קט:) (ולישקליה) עד דקאי אאנפקא משמע דהוא מדה י"ל עד דקאי אשיעור (שתיה) אנפקא קאמר אי נמי לכלי נמי קרי אנפקא על שם ששותים אותו באותו שיעור:
המרזב אין לו חזקה מרוח אחת. פי' שאם הוא במזרח יכול לומר לו תנהו במערב אבל לסלקו לגמרי מב' רוחות לא ותימה דמזחילה היאך יש לה חזקה והלא כשמניח המרזב לראש אחר של המזחילה גם המזחילה צריך לזוזה ולהגביה ראש אחד ולהנמיך ראש האחר שנותן שם המרזב והיכי קאמר דמרזב אין לו חזקה והמזחילה יש לה חזקה והלא לעולם לא יזיז המרזב אם לא יזיז גם המזחילה וי"ל דמ"מ יש לה חזקה לענין שאין צריך לעוקרה לגמרי ממקומה כמו שצריך לעקור המרזב אי נמי כגון שהמזחילה שוה ואין גבוה צד זה יותר מצד זה דהשתא לעולם אין צריך לזוזה ממקומה אלא לסתום לצד שמסיר ממנו המרזב וה"ר יוסף פירש דמרזב שאין לו חזקה מרוח אחת שיוכל להטות ראש המרזב לצד צפון או לצד דרום כשהוא מונח במזרח יש לו חזקה משתי רוחות שאין יכול לדוחקו להסיר לראש לצד אחד של מזחילה וכענין זה פירש רבינו חננאל שאם המרזב קבוע באמצע רוח מזרחי יכול בעל החצר לעקרו מן האמצע ולקבעו בשליש הגג או ברביע ובכל אותה רוח בכל מקום שירצה אבל לרוח אחרת אין יכול לסלקו לפי שיש לו חזקה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.