Le paiement de la valeur du champ au propriétaire est réparti entre eux.
מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם.
Si le témoignage a été donné par trois frères, dont chacun témoigne environ un an, et par une autre personne sans lien de parenté jointe à chacun des frères comme deuxième témoin, il s'agit de trois témoignages distincts et ils sont acceptés par le tribunal. S’ils devaient être considérés comme un seul témoignage, il ne serait pas accepté, car les frères ne peuvent pas témoigner ensemble. Mais ils constituent un seul témoignage destiné à être rendus comme témoins conspirateurs, et le paiement est partagé entre eux.
שְׁלֹשָׁה אַחִים, וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶם – הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ עֵדֻיוֹת, וְהֵן עֵדוּת אַחַת לַהֲזָמָה.
Guémara
GEMARA: La Guemara note: La mishna n'est pas conforme à l'opinion de Rabbi Akiva, car il est enseigné dans une baraïta (Tosefta, 2:10) que Rabbi Yossei a dit: Quand Abba Ḥalafta, le père de Rabbi Yossei, est allé chez Rabbi Yohanan ben Nuri pour étudier la Torah, et certains disent: Quand Rabbi Yohanan ben Nuri est allé chez Abba. Ḥalafta pour étudier la Torah, il lui dit: Qu'est-ce que la halakha s'il y en a un qui a travaillé et profité d'un champ en présence de deux témoins la première année, puis en présence de deux autres témoins la deuxième année, et enfin en présence de deux autres témoins la troisième année? Il lui dit: Cela suffit pour établir la présomption de propriété.
גְּמָ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא – דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: כְּשֶׁהָלַךְ אַבָּא חֲלַפְתָּא אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְאָמְרִי לַהּ: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אֵצֶל אַבָּא חֲלַפְתָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה, אָמַר לוֹ: הֲרֵי שֶׁאֲכָלָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, שְׁנִיָּה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, שְׁלִישִׁית בִּפְנֵי שְׁנַיִם – מַהוּ? אָמַר לוֹ: הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.
Ce dernier lui dit: Je dis cela aussi, mais Rabbi Akiva n'est pas d'accord sur cette question, car Rabbi Akiva dirait que puisque le verset dit: « De la bouche de deux témoins, ou de la bouche de trois témoins, une affaire sera réglée » (Deutéronome 19:15), on peut en déduire que le témoignage n'est accepté que pour une affaire complète, et non pour la moitié d'une affaire. Dans cette mishna, bien que la propriété présumée nécessite une preuve que la propriété a été exploitée et exploitée pendant trois ans, le témoignage est accepté de chaque paire de témoins pour une année. Par conséquent, le jugement de la Michna ne correspond pas à l’opinion de Rabbi Akiva.
אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא חוֹלֵק בְּדָבָר זֶה; שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״דָּבָר״ – וְלֹא חֲצִי דָבָר.
La Guemara demande: Et en ce qui concerne les rabbins, qui acceptent le témoignage de chacune des trois paires de témoins, que font-ils de cette dérivation de: Une affaire complète, et non la moitié d'une affaire, c'est-à-dire, quel type de témoignage est disqualifié sur la base de cette dérivation? Si nous disons que cela sert à exclure le cas où deux témoins témoignent qu'une jeune femme a deux poils pubiens et est donc parvenue à maturité, où l'un dit qu'elle a un poil sur le dos et l'autre dit qu'elle a un poil sur le bas-ventre, c'est-à-dire qu'ils témoignent de deux poils pubiens différents, et dans ce cas les rabbins disent que ce témoignage n'est pas accepté, puisqu'ils témoignent chacun sur seulement la moitié de l'affaire, c'est difficile. Mais c’est à la fois la moitié d’une affaire et la moitié d’un témoignage, puisqu’il n’y a qu’un seul témoin pour chaque poil pubien. Ce témoignage ne serait pas valable même sans la dérivation.
וְרַבָּנַן – הַאי ״דָּבָר״ וְלֹא חֲצִי דָבָר, מַאי עָבְדִי לֵיהּ? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי אֶחָד אוֹמֵר אַחַת בְּגַבָּהּ וְאֶחָד אוֹמֵר אַחַת בִּכְרֵיסָהּ; הַאי חֲצִי דָבָר וַחֲצִי עֵדוּת הִיא!
De l'avis des rabbins, cette dérivation sert plutôt à exclure un cas où deux témoins disent qu'elle a un cheveu sur le dos et deux témoins disent qu'elle a un cheveu sur le bas de l'abdomen. Dans ce cas, chaque groupe de témoins donne un témoignage complet sur la moitié de l'affaire, c'est-à-dire sur un poil pubien, car les deux poils doivent être présents simultanément pour qu'elle puisse assumer le statut d'adulte. En revanche, dans le cas de la mishna, les années ne sont par définition pas concurrentes. Par conséquent, les rabbins décident que le témoignage concernant une année est accepté.
אֶלָּא לְמַעוֹטֵי שְׁנַיִם אוֹמְרִים אַחַת בְּגַבָּהּ, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים אַחַת בִּכְרֵסָהּ.
§ Dans un sujet connexe, Rav Yehuda dit: Si deux témoins témoignent que l'un a travaillé et profité d'un champ pendant trois ans, où un témoin dit qu'il a consommé du blé du champ et un autre dit qu'il en a consommé de l'orge, cela suffit pour établir la présomption de propriété. Rav Nahman s'oppose à cette décision: Si tel est le cas, alors si un témoin dit qu'il a travaillé et profité du champ pendant la première, la troisième et la cinquième année; et un témoin dit qu'il a travaillé et en a profité pendant les deuxième, quatrième et sixième années, diriez-vous aussi que cela suffit pour établir la présomption de propriété? Quelle est la différence entre témoigner sur différentes récoltes et témoigner sur différentes années?
אָמַר רַב יְהוּדָה: אֶחָד אוֹמֵר אֲכָלָהּ חִטִּים, וְאֶחָד אוֹמֵר אֲכָלָהּ שְׂעוֹרִים – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: אֶלָּא מֵעַתָּה, אֶחָד אוֹמֵר: אֲכָלָהּ רִאשׁוֹנָה שְׁלִישִׁית וַחֲמִישִׁית, וְאֶחָד אוֹמֵר: אֲכָלָהּ שְׁנִיָּה רְבִיעִית וְשִׁשִּׁית, הָכִי נָמֵי דְּהָוְיָא חֲזָקָה?!
Rav Yehuda lui dit: Comment comparer ces cas? Là, c'est-à-dire dans votre exemple, par rapport à l'année sur laquelle un Maître, c'est-à-dire un témoin, témoigne, l'autre Maître ne témoigne pas à ce sujet, alors qu'ici, les deux témoignent par rapport à une année. Qu'y a-t-il à dire qu'il y ait une contradiction dans leurs témoignages entre le blé et l'orge? Il ne vient pas à l’esprit des gens de noter cette distinction. Deux témoins ont cependant déclaré qu'il avait travaillé et profité du domaine pendant trois ans.
אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, בְּשַׁתָּא דְּקָא מַסְהֵיד מָר – לָא קָא מַסְהֵיד מָר; הָכָא, תַּרְוַיְיהוּ בַּחֲדָא שַׁתָּא קָא מַסְהֲדִי. מַאי אִיכָּא לְמֵימַר – בֵּין חִיטֵּי לִשְׂעָרֵי? לָאו אַדַּעְתַּיְיהוּ דְּאִינָשֵׁי.
§ La Michna enseigne que si le témoignage a été donné par trois frères, dont chacun a témoigné environ un an, et par une autre personne sans lien de parenté jointe à chacun des frères comme deuxième témoin, ce sont trois témoignages distincts et ils sont acceptés par le tribunal. Mais ils constituent un seul témoignage dans le but de les présenter comme témoins conspirateurs.
שְׁלֹשָׁה אַחִין, וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ עֵדֻיוֹת, וְהֵן עֵדוּת אַחַת לַהֲזָמָה.
Tossafot
משלשין ביניהם. הכא לא שייך למיפרך ולימרו הנך קמאי אנן מנא ידעינן דכל דקאי בבי דינא לאסהודי אתי אהאי ארעא אנן לחיובי מחזיק פירות קאתינן כדפריך בפרק כיצד הרגל (ב"ק דף כד: ושם) גבי שור ולימרו הנך (קמאי) כו' אנן לחיובי פלגא ניזקא קאתינן דכיון דמחזיק מביאן לב"ד ודאי לטובתו באו כדי להחזיקו בקרקע ולא כדי לחייבו פירות:
הרי אלו ג' עדיות. שהרי העד שהעיד בראשונה הוא עצמו יכול להעיד בשניה ולא אמרינן אדם קרוב אצל עצמו כמו כן אחיו יכול להעיד בשניה:,והן עדות אחת. דאין משלמין עד שיזומו כולן:
ורבנן האי דבר ולא חצי דבר מאי עבדי ליה. וא"ת דהכא כ"ע דרשי דבר ולא חצי דבר ובפ' מרובה (בבא קמא דף עא:) אמרינן חמשה בקר אמר רחמנא ואפי' ה' חצאי בקר וי"ל דהכא משום דדבר מיותר הוא וא"ת והא איצטריך לדבר דבר מממון לאשמועינן דאין דבר שבערוה פחות משנים (גיטין דף צ.) וי"ל דדבר דגבי ערוה מופנה הוא ואפילו למ"ד דלמידין ומשיבין שמא ליכא למיפרך מידי ואי איכא למיפרך י"ל דלאו מדבר דריש אלא מעל פי שנים יקום דמשמע יקום כל העדות ולא חצי אבל גבי ממון מה לי ממון גדול ומה לי ממון קטן לפי מה שגנב ישלם להכי אין סברא למעט חצאי בקר והא דדרשינן בפרק ד' וה' (ב"ק דף מ. ושם) גבי שור של שני שותפין כופר ולא חצי כופר שאני התם דלכפרה אתי דאין אדם מביא חצי כפרה חצי חטאת וחצי אשם והא דאמרינן התם (גיטין מב:) גבי חציו עבד וחציו בן חורין דמשלם חצי כופר התם כל הכופר דשייך בו משלם וחשיב כופר שלם דלא הרג אלא חצי בן חורין ובפרק יש בכור (בכורות דף מח: ושם ד"ה דרבי) דרשי' חמש ולא חצי חמש התם נמי מצות פדיונו ה' סלעים ולא מקיימא מצוה בפחות:
אלא למעוטי שנים אומרים אחת בגבה. אומר רשב"א דאין צריך לחלק כפירוש הקונט' דאפילו [היתה] חשובה גדולה כשבדקו שני עדים היום בכל מקום ולא ראו כי אם אחת בגבה ובדקו למחר אותם עדים עצמן ולא ראו כי אם אחת בכריסה בשתי כתי עדים חשיב חצי דבר אע"פ שראו כל מה שיכולין ולא דמי לעדות חזקה דהכא אין עדותן עדות בלא עדות ב' אחרונים ואין מועיל לשום דבר בעולם לכך הוי חצי דבר אבל שנים בראשונה אע"פ שאין עדות מועיל לענין חזקה מכל מקום נפקא מינה בעדותן לשלומי פירי ודבר שלם הוא:
אלא מעתה אחד אומר אכלה ראשונה שלישית כו'. פי' הקונט' דר"נ היה סבור דרב יהודה איירי באחד אומר אכלה חטים היינו ראשונה שלישית וחמישית ואין נראה דא"כ מאי פריך אלא מעתה אכלה ראשונה כו' אין ה"נ דלסברתו אמר רב יהודה דהוי חזקה והכי הוה ליה למיפרך אמאי הוי חזקה והא אין שום אדם אומר שאכלה רצופין ולא דמי לר' יהושע בן קרחה ונראה לפרש דר"נ ידע דתרוייהו אחדא שתא קמסהדי וה"פ כיון דאמר דהויא חזקה אע"ג דמכחשי אהדדי משום דתרוייהו אחזקה קמסהדי אלא מעתה אחד אומר אכלה ראשונה שלישית וחמישית ושנית ורביעית וששית הניחה בורה כדרך מוברי באגי ואחד אומר לא כי אלא אכלה שנית רביעית וששית וראשונה שלישית וחמישית הניחה בורה ה"נ דהוה חזקה אע"ג דמכחשי אהדדי כיון דתרוייהו מיהא אחזקה קא מסהדי ומשני דהכא לא מכחשי אהדדי דבין חיטי ושערי לא דייקי אינשי אע"ג דדייקי בין מנה שחור למנה לבן בזה בורר (סנהדרין דף ל:) התם צריכי למידק שחייב לשלם אותו מנה שלוה אבל הכא לא דייקי דבכל ענין שיאכלנה חטין או שעורים הויא חזקה ומיהו זה אומר אכלה חטין וזה קטנית עדותן בטלה דאפי' בלא דקדוק אין אדם טועה בין חטין לקטנית:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.