Guémara
Si son intention était de l'acquérir et d'acquérir aussi l'autre champ, il a acquis le premier champ, mais n'a pas acquis l'autre champ, puisque les champs sont séparés par une frontière. S'il a pris possession d'un champ pour acquérir seulement l'autre champ, il n'a même pas acquis le champ dont il a pris possession, puisque son intention en prenant possession était d'acquérir l'autre champ, et on n'acquiert pas un bien sans l'intention de le faire.
לִקְנוֹת אוֹתָהּ וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ – אוֹתָהּ קָנָה, חֲבֶרְתָּהּ לֹא קָנָה. לִקְנוֹת אֶת חֲבֶרְתָּהּ – אַף אוֹתָהּ לֹא קָנָה.
Le rabbin Zeira soulève un dilemme: qu'est-ce que la halakha si l'on prend possession de l'un des champs pour l'acquérir, ainsi que de la limite et de l'autre champ, le tout ensemble? Dirons-nous que la limite du pays est une, c'est-à-dire que ces deux champs sont reliés par leur limite commune, et que c'est pour cela qu'il les a tous acquis? Ou peut-être que ce domaine est seul et que ce domaine est seul. La Guemara note que le dilemme ne sera pas résolu.
בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: הֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹת אוֹתָהּ, וְאֶת הַמֶּצֶר, וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ – מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: מֶצֶר דְּאַרְעָא חַד הוּא, וְקָנֵי; אוֹ דִּלְמָא הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי? תֵּיקוּ.
Le rabbin Elazar soulève un dilemme: quelle est la halakha si l'on prend possession de la frontière entre les deux champs afin d'acquérir les deux champs? Dire-t-on que le statut juridique de cette limite est celui du licol de la terre et qu'il acquiert les champs, tout comme on acquiert un animal par l'acquisition de son licol? Ou peut-être que ce champ est seul et que ce champ est seul, car la limite n'est pas reliée au champ de la même manière qu'un licou est relié à un animal. La Guemara note que le dilemme ne sera pas résolu.
בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: הֶחְזִיק בַּמֶּצֶר לִקְנוֹת שְׁתֵּיהֶן, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן הַאי מֶצֶר – אַפְסֵרָא דְאַרְעָא הוּא, וְקָנֵי; אוֹ דִּלְמָא הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי? תֵּיקוּ.
De même, Rav Nahman dit que Rabba bar Avuh dit: S'il y avait deux maisons dans une cour, celle-ci étant située dans la cour par rapport à celle-là, et que l'on prenait possession de la maison extérieure pour l'acquérir, il l'aurait acquise. Si son intention était de l'acquérir et d'acquérir également la maison intérieure, il a acquis la maison extérieure, mais n'a pas acquis la maison intérieure. S'il a pris possession de la maison extérieure pour acquérir uniquement la maison intérieure, il n'a même pas acquis la maison extérieure.
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: שְׁנֵי בָתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, הֶחְזִיק בַּחִיצוֹן לִקְנוֹתוֹ – קְנָאוֹ. לִקְנוֹת אוֹתוֹ וְאֶת הַפְּנִימִי – חִיצוֹן קָנָה, פְּנִימִי לֹא קָנָה. לִקְנוֹת אֶת הַפְּנִימִי – אַף חִיצוֹן נָמֵי לֹא קָנָה.
S'il a pris possession de la maison intérieure pour l'acquérir, il l'a acquise. Si son intention était de l'acquérir ainsi que de la maison extérieure, il les a acquises toutes les deux. Puisque les résidents de la maison intérieure possèdent le droit de traverser la maison extérieure pour entrer et sortir de la cour, la maison extérieure est considérée comme une extension de la maison intérieure. S'il a pris possession de la maison intérieure pour acquérir seulement la maison extérieure, il n'a même pas acquis la maison intérieure, puisqu'il n'a pas pris possession du bien qu'il envisageait d'acquérir.
הֶחְזִיק בַּפְּנִימִי לִקְנוֹתוֹ – קְנָאוֹ. לִקְנוֹת אוֹתוֹ וְאֶת הַחִיצוֹן – קָנָה שְׁנֵיהֶן. לִקְנוֹת אֶת הַחִיצוֹן – אַף פְּנִימִי לֹא קָנָה.
§ La Guemara poursuit sa discussion sur la prise de possession des biens sans propriétaire. Rav Nahman dit que Rabba bar Avuh dit: Quant à celui qui construit de grands palais [palterin] sur la propriété d'un converti décédé sans héritiers, et qu'un autre est venu et y a placé des portes, ce dernier a acquis la propriété. La Guemara explique: Quelle en est la raison? Le premier, c'est-à-dire celui qui a construit les palais, a simplement retourné des briques, c'est-à-dire que construire une maison incomplète ne suffit pas pour prendre possession de la propriété.
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַבּוֹנֶה פַּלְטֵרִין גְּדוֹלִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וּבָא אַחֵר וְהֶעֱמִיד לָהֶן דְּלָתוֹת – קָנָה. מַאי טַעְמָא? קַמָּא – לִבְנֵי בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲפֵיךְ.
Rav Dimi bar Yossef dit que Rabbi Elazar dit: Celui qui trouve des palais construits sur la propriété d'un converti décédé sans héritiers et les a enduits d'une seule application de plâtre ou les a recouverts d'une seule tuile, les a acquis. La Guemara demande: Et quelle est la superficie minimale qui doit être enduite ou carrelée? Rav Yosef a dit: Une coudée carrée. Rav Hisda a dit: Et il ne l'acquiert de cette manière que s'il est enduit ou carrelé en face de l'entrée, là où il peut être facilement vu.
אָמַר רַב דִּימִי בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַמּוֹצֵא פַּלְטֵרִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וְסָד בָּהֶן סִיּוּד אֶחָד אוֹ כִּיּוּר אֶחָד – קְנָאָן. וְכַמָּה? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַמָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא: וּכְנֶגֶד הַפֶּתַח.
Rav Amram a dit: Rav Sheshet nous a dit cette déclaration, et il a éclairé nos yeux grâce à une baraïta qui fait allusion au même sujet. Il a dit: Celui qui étend des matelas sur la propriété d'un converti décédé sans héritiers l'a acquis. Et ce que j'ai dit, qu'il a éclairé nos yeux depuis une baraïta, qu'est-ce que c'est? Comme il est enseigné dans une baraïta (Tosefta, Kiddushin 1: 5): Comment acquérir un esclave cananéen en prenant possession? Si l'esclave lui a mis une chaussure, ou a dénoué sa chaussure pour lui, ou s'il lui arrive de porter ses vêtements après lui aux bains publics, ou de le déshabiller, ou de le laver, ou de l'oindre, ou de l'enduire d'huile, ou de l'habiller, ou de mettre ses chaussures, ou de le soulever, on acquiert l'esclave. Rabbi Shimon a dit: L'acquisition générée par la prise de possession ne doit pas être considérée comme supérieure à l'acquisition générée par le levage, car le levage acquiert la propriété dans n'importe quelle situation.
אָמַר רַב עַמְרָם: הַאי מִילְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁת, וְאַנְהֲרִינְהוּ עַיְנִין מִמַּתְנִיתָא: הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה. ״וְאַנְהֲרִינְהוּ עַיְנִין מִמַּתְנִיתָא״ – מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: כֵּיצַד בַּחֲזָקָה? נָעַל לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ הִתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְהִפְשִׁיטוֹ, וְהִרְחִיצוֹ, סָכוֹ, גֵּרְדוֹ, וְהִלְבִּישׁוֹ, וְהִנְעִילוֹ, וְהִגְבִּיהוֹ – קְנָאוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא תְּהֵא חֲזָקָה גְּדוֹלָה מֵהַגְבָּהָה – שֶׁהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם.
Concernant cette dernière déclaration, la Guemara demande: Que dit ici Rabbi Shimon, puisque le premier tanna dit également qu'un esclave peut être acquis en le soulevant? La Guemara explique: Voici ce qu'il dit: Le premier tanna soutient que s'il a élevé son maître, le maître l'acquiert, car il accomplit un travail pour le maître, mais si son maître l'a élevé, le maître ne l'acquiert pas, car l'esclave n'a pas effectué de travail en son nom. Concernant cette halakha, Rabbi Shimon a dit: L'acquisition générée par la prise de possession ne doit pas être supérieure à l'acquisition générée par le levage, car le levage acquiert la propriété dans n'importe quelle situation. Par conséquent, on peut acquérir un esclave même en l'élevant.
מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: הִגְבִּיהוֹ לְרַבּוֹ – קְנָאוֹ, הִגְבִּיהַּ רַבּוֹ לוֹ – לֹא קְנָאוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא תְּהֵא חֲזָקָה גְּדוֹלָה מֵהַגְבָּהָה – שֶׁהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם.
Rav Yirmeya Bira'a dit que Rav Yehuda dit: À propos de celui-ci
אָמַר רַב יִרְמְיָה בִּירָאָה אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן
Tossafot
אותה קנה וחברתה לא קנה. והא דאמרי' בפ"ק דקדושין (דף כז.) גבי עשר שדות בעשר מדינות החזיק באחת מהן קנה כולן התם בנותן לו דמי כולן והכא בנכסי הגר או במתנה ואע"ג דאין מחוסרין דמים מכל מקום לא הוי כמכר שנתן לו דמי כולן:
ליבני בעלמא הוא דאפיך. ואע"ג דרפק בה פורתא כשבנה יסוד לא מהני מידי אלא בקרקע העומד לחרישה ולא דמי למוצא פלטרין בנויין וסד בהן סיוד אחד דקני דהתם משביח הוא בנכסי הגר דהיינו פלטרין אבל הכא מה הן נכסי הגר הוא קרקע והיא לא נשתבחה שאין ראוי לדור שם כל זמן שאין דלתות וא"ת והא יש בה גג וראוי ליכנס בה בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים וי"ל דמ"מ לא חזיא לדירת קבע כל זמן שאין בה דלתות דאדרבה קילקלה דמעיקרא חזיא לזריעה והשתא לא חזיא לזריעה:
המציע מצעות בנכסי הגר קנה. ודוקא הציע אבל הלך בבית או שכב לא קנה ואפי' מצא מטות מוצעות ושכב עליהם משמע דלא קנה דהגבהה חשובה בעינן:,הרחיצו וסכו. בפרק כירה (שבת דף מא.) דאמר רחץ ולא סך מעיקרא ולא גרסינן מעיקרא דהכא משמע דסיכה היא בתר רחיצה דליכא למימר שתי סיכות היו עושין דא"כ אמאי לא חשיב ליה הכא ההיא דקודם רחיצה ומקרא דורחצת וסכת אין ראיה דההיא סיכה איכא למימר במיני בשמים דההיא סיכה ודאי שהיא להתבשם ולריח טוב היא אחר רחיצה שלא יעבירו המים את הבשמים:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.