Guémara
Quant au garant inconditionnel [kablan], auprès duquel le créancier peut recouvrer même si le débiteur est en mesure de rembourser le prêt, certains disent qu'il peut témoigner au nom du débiteur si ce dernier possède d'autres terres, et d'autres disent qu'il ne peut pas témoigner même si le débiteur possède d'autres terres. La Guémara explique: Certains disent qu'il peut témoigner parce qu'il est comme un garant, et d'autres disent qu'il ne peut pas témoigner, car il est préférable pour lui que les deux domaines soient en possession du débiteur, de sorte que lorsque le créancier viendra recouvrer la dette, il prendra ce qu'il veut et ne collectera pas auprès du garant inconditionnel.
קַבְּלָן – אָמְרִי לַהּ מֵעִיד, וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ מֵעִיד. אָמְרִי לַהּ מֵעִיד – כְּעָרֵב דָּמֵי. וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ מֵעִיד – דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלֶהֱווֹ בִּידֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ, דְּכִי אָתֵי בַּעַל חוֹב – מַאי דְּבָעֵי שָׁקֵיל.
§ Rabbi Yohanan a dit: Un artisan n'a pas la capacité d'établir la présomption de propriété, mais le fils d'un artisan a la capacité d'établir la présomption de propriété. Un métayer n’a pas la capacité d’établir la présomption de propriété, mais le fils d’un métayer a la capacité d’établir la présomption de propriété. Ni le voleur ni le fils du voleur n'ont la capacité d'établir la présomption de propriété, mais le fils du fils du voleur a la capacité d'établir la présomption de propriété.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אוּמָּן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אָרִיס יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. גַּזְלָן וּבֶן גַּזְלָן אֵין לָהֶן חֲזָקָה, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּזְלָן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה.
La Guemara demande: Quelles sont les circonstances dans lesquelles il y a une distinction entre les fils de l'artisan et du métayer et le fils du voleur? S'ils se présentent devant le tribunal en prétendant que l'objet en question appartenait à leurs pères, alors même ces fils de l'artisan et du métayer ne devraient pas pouvoir établir la présomption de propriété, car leurs prétentions reposent sur la propriété de ceux qui ne peuvent pas établir la présomption de propriété. S'il s'avère qu'ils ne se présentent pas au tribunal en prétendant que l'objet en question appartenait à leur père, mais qu'ils en sont propriétaires en propre, alors même le fils d'un voleur devrait pouvoir établir la présomption de propriété.
הֵיכִי דָמֵי? אִי אָתוּ בְּטַעְנְתָא דַאֲבוּהוֹן – אֲפִילּוּ הָנָךְ נָמֵי לָא. אִי דְּלָא אָתוּ בְּטַעְנְתָא דַאֲבוּהוֹן – אֲפִילּוּ בֶּן גַּזְלָן נָמֵי!
La Guemara répond: Non, il est nécessaire de faire cette distinction dans le cas où les témoins disent: L'ancien propriétaire a admis à son père en notre présence que le bien appartenait au père et n'avait pas été volé. La Guemara explique: En ce qui concerne ces fils de l'artisan et du métayer, on peut dire que les fils disent la vérité, puisque leur affirmation est étayée par le témoignage de l'aveu. Mais en ce qui concerne celui-là, le fils du voleur, même si l'ancien propriétaire l'a admis, le fils n'est toujours pas considéré comme crédible, conformément à la déclaration de Rav Kahana, comme Rav Kahana a dit: Si l'ancien propriétaire n'avait pas avoué cela au voleur, le voleur l'aurait amené lui et son âne au maître d'œuvre [leshaḥvar], ce qui signifie qu'il lui aurait causé de grandes difficultés. Comme un voleur est considéré comme un voyou, il est probable que l'ancien propriétaire l'ait admis parce qu'il était intimidé, et non parce que sa déclaration était vraie. Il n'y a donc aucune preuve pour étayer l'affirmation du fils du voleur.
לָא צְרִיכָא, דְּקָא אָמְרִי עֵדִים: ״בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ״. הָנָךְ – אִיכָּא לְמֵימַר קוּשְׁטָא קָא אָמְרִי. הַאי – אַף עַל גַּב דְּאוֹדִי נָמֵי לָא מְהֵימַן, כִּדְרַב כָּהֲנָא – דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: אִי לָאו דְּאוֹדִי לֵיהּ, הֲוָה מַמְטֵי לֵיהּ וּלְחַמְרֵיהּ לְשַׁחְווֹר.
Rava dit: Il y a des moments où même le fils du fils du voleur n'a pas la capacité d'établir la présomption de propriété. Quelles sont les circonstances dans lesquelles il en est ainsi? C’est le cas, par exemple, dans le cas où il se présente au tribunal en prétendant que l’objet en question appartenait au père de son père. Puisque sa prétention repose sur le fait qu'il a appartenu à quelqu'un qui n'avait pas la capacité d'établir la présomption de propriété, lui non plus ne peut pas établir la présomption de propriété.
אָמַר רָבָא: פְּעָמִים שֶׁאֲפִילּוּ בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּזְלָן נָמֵי אֵין לוֹ חֲזָקָה. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דְּקָא אָתֵי בְּטַעְנְתָא דְּאַבָּא דַּאֲבוּהּ.
La Guemara demande: Dans quelles circonstances est considéré comme un voleur celui qui n'a pas la capacité d'établir la présomption de propriété? Rabbi Yohanan dit: Dans le cas où il est établi qu'il est en possession de ce champ par vol. Et Rav Hisda dit: Non seulement dans le cas où il existe une connaissance dans ce domaine spécifique, mais même dans un cas comme celui où il est membre de la maison d'un tel, d'une certaine famille criminelle connue à l'époque qui tue des gens pour des raisons financières. Comme les gens auraient peur de protester contre eux, les membres de cette famille ne peuvent établir la présomption de propriété sur aucune terre.
הֵיכִי דָּמֵי גַּזְלָן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁהוּחְזַק עַל שָׂדֶה זוֹ בְּגַזְלָנוּתָא. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּבֵית פְּלוֹנִי, שֶׁהוֹרְגִין נְפָשׁוֹת עַל עִסְקֵי מָמוֹן.
§ Les Sages ont enseigné: Un artisan n'a pas la capacité d'établir la présomption de propriété. S'il a quitté sa position d'artisan et n'exerce plus ce métier, il a alors la possibilité d'établir la présomption de propriété sur les objets liés à son ancien métier. Un métayer n’a pas la possibilité d’établir la présomption de propriété. S'il descend de sa situation de métayer, il a alors la possibilité d'établir la présomption de propriété sur les terres qu'il exploite et dont il profite pendant trois ans. Un fils n’a pas la possibilité d’établir la présomption de propriété à l’égard des biens de son père, ni une épouse à l’égard des biens de son mari. Mais s’agissant d’un fils qui s’est séparé des finances de son père et d’une femme qui a divorcé, ils sont comme les autres à l’égard de ces biens et ont la possibilité d’établir la présomption de propriété.
תָּנוּ רַבָּנַן: אוּמָּן – אֵין לוֹ חֲזָקָה, יָרַד מֵאוּמָּנוּתוֹ – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס – אֵין לוֹ חֲזָקָה, יָרַד מֵאֲרִיסוּתוֹ – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. בֵּן שֶׁחָלַק, וְאִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כׇּל אָדָם.
La Guemara demande: Certes, il fallait préciser qu'un fils qui s'est séparé établit la présomption de propriété. Si le baraïta ne l'avait pas dit, il vous viendrait à l'esprit de dire que le père a pardonné l'utilisation non autorisée de sa terre par son fils et n'a pas déposé de protestation malgré le fait que la terre n'appartenait pas à son fils. Par conséquent, la baraïta nous enseigne que ce n’est pas le cas et que le fils établit la présomption de propriété. Mais dans le cas de la femme qui a divorcé, il est évident qu’elle n’a aucun lien avec son ex-mari, alors pourquoi est-il nécessaire que la baraïta enseigne qu’elle est capable d’établir la présomption de propriété? La Guemara répond: Non, il faut enseigner qu'elle n'établit pas la présomption de propriété
בִּשְׁלָמָא בֵּן שֶׁחָלַק – אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אַחוֹלֵי אַחֵיל גַּבֵּיהּ, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא. אֶלָּא אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה – פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא,
Tossafot
קבלן אמרי לה אינו מעיד. אע"ג דאית ליה ארעא אחריתי תימה דמאי נפקא מינה דאי אתי מלוה וטריף את של קבלן אתי קבלן וקטריף את של לוה כיון דאית ליה ארעא אחריתי ואין נראה לומר כגון שיש לקבלן בינונית וההיא ארעא שרוצה להעיד עליה נמי בינונית אבל ארעא אחריתי דאית ליה ללוה היא זיבורית דמפסיד כשיבא מלוה וטריף את שלו דלא יהיה לו לגבות אלא מזיבורית דא"כ מלוה נמי לא יעיד ללוה אפילו אית ליה ארעא אחריתי כענין זה ועוד בכל ענין משמע דאינו מעיד דלא מפליג בין היא בינונית בין היא זיבורית ועוד דצ"ע בהניזקין (גיטין דף מט:) דנראה דמוכח התם דאם אין ללוה אלא זיבורית גם קבלן לא יתן לו אלא זיבורית ונראה דהיינו טעמא דקבלן אינו מעיד ללוה אע"ג דאית ליה ארעא אחריתי משום דטריחא ליה מילתא למיקם עליה בדינא ודיינא וכשיהיו ללוה קרקעות הרבה לא יגבה המלוה מן הקבלן הואיל ויכול לגבות מן הלוה בהרווחה אבל מלוה מעיד ללוה בכל ענין אפילו אותה שמעיד עליה היא בינונית ואחריתי זיבורית דמשום איחלופי בינונית לזיבורית לא יעיד שקר דמכל מקום יש לו שוה בשוה אי נמי ארעא אחריתי דכולה שמעתין כיוצא בו קאמר:
ה"ג כגון דקאמר בפנינו הודה. פי' בן אריס בן אומן בן גזלן ומש"ה אומן אין לו חזקה אבל בן יש לו חזקה כשטוען קמי דידי הודית לאבי שמכרת לו נאמן במיגו דאי בעי אמר מינך זבנתה אבל בן גזלן אין לו חזקה דהודאה שהודה לגזלן לאו הודאה היא דאי לאו דאודי ליה שמכרה לו הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור אבל לא גרסינן כגון דקאמרי עדים דהא אי איכא עדים דאודי ליה דמיניה זבנה א"כ אומן ואריס גופייהו יהו נאמנים ועוד כיון דאיכא עדים בן אריס בן אומן למה צריכים להחזיק בלא חזקה נמי מוקמינן לה בידייהו כיון דאיכא סהדי. ר"ת:
פעמים שבן בן גזלן אין לו חזקה כגון דקאתי בטענתא דאבא דאבוה. תימה לר"י דאמאי אין לו חזקה הא טוענין ליורש והוה ליה למימר דלמא אי הוה אביו קיים דהיינו בן גזלן הוה טעין אנא הדר זבינתה מינך ונראה לר"י דגרס פעמים שבן גזלן יש לו חזקה כגון דקאתי בטענתא דאבא דאבוה דהוא אבי הגזלן וקמ"ל דאע"ג שהיתה ביד מי שאין לו חזקה דהיינו אביו הגזלן מ"מ יש לו חזקה כיון שאמר שהיתה של אבי אביו ויש ליישב גירסא ראשונה פעמי' דבן בן גזלן אין לו חזקה והכי פירושה כגון דאתא בטענתא דאבא דאבוה ואומר שאמר לו אביו דהיינו בן הגזלן שהניחה לו הגזלן אביו דאם איתא דהדר זבנתה מינך הוה א"ל אנא זבינא אי נמי נראה לר"י דלא טענינן ליורש כי האי גוונא דמילתא דלא שכיחא היא כי היכי דאמר בסוף המוכר את הבית (לקמן בבא בתרא דף ע: ושם ד"ה מאן) דלא טענינן ליתמי נאנסו משום דמילתא דלא שכיחא היא והא דקאמר לעיל [בן] בן גזלן בן אומן יש לו חזקה היינו דוקא משום דאמר בפנינו הודה ואדרבה משם יש להוכיח דמשמע הא לאו הכי אין לו חזקה כיון דמעיקרא בתורת אומנות ואריסות וגזלנות אתא לידיה:
ירד מאומנותו יש לו חזקה. מצינו לפרש מאותן כלים שנתן לו לאחר שירד מאומנותו דומיא דאריס שירד מאריסותו אי נמי אפילו אותן כלים שנתנו לו בשעה שהיה עדיין אומן והוא ששהו אחר אומנותו כ"כ שהוא רגילות שמחזירם לבעלים ונראה דבן אומן נמי דאמר לעיל דיש לו חזקה כי אמר בפנינו הודה היינו אחר ששהה אחר מות אביו דאי לאו הכי אין נראה שיהא נאמן במיגו דאי בעי אמר לקוח הוא בידי דאי טעין נמי לקחתיה ממך לא היה נאמן:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.