Guémara
Car il est enseigné dans la baraïta antérieure que le propriétaire n'a une réclamation valable que lorsque lui et les témoins ont vu son manteau en possession du blanchisseur et peuvent l'identifier définitivement. Il ne peut formuler une réclamation fondée sur la simple possibilité qu'elle lui appartienne. Cela valide la revendication des artisans de Pumbedita.
״רָאָה״ תַּנְיָא.
Rav Ashi a dit: Et si le propriétaire est intelligent, il transformera la situation en une situation où il aura vu son manteau, comme le propriétaire peut dire à l'artisan: Pourquoi le tenez-vous? N'est-ce pas dû au fait que tu as de l'argent sur moi et que tu utilises le manteau comme moyen de recouvrer la dette que je te dois? Maintenant, présentez mon manteau devant les évaluateurs et ils évalueront sa valeur, puis vous prendrez ce qui vous revient de droit, et je prendrai ce qui m'appartient de droit. Lorsque l'artisan présentera le manteau, la décision changera, car le propriétaire aura vu le manteau. Rav Aḥa, fils de Rav Avya, dit à Rav Ashi: Si l'artisan est intelligent, il peut dire au propriétaire: Je n'ai pas besoin de votre évaluation, car ceux qui vous ont précédé l'ont déjà évalué et ont déterminé que sa valeur ne dépasse pas celle de votre dette envers moi.
אָמַר רַב אָשֵׁי: וְאִי חַכִּים, מְשַׁוֵּי לֵיהּ ״רָאָה״ – דְּאָמַר לֵיהּ: אַמַּאי תְּפִיסַתְּ לֵיהּ, לָאו מִשּׁוּם דְּאִית לָךְ גַּבַּאי? הַשְׁתָּא אַפְּקִינְהוּ וְשַׁיְּמִינְהוּ – שְׁקוֹל אַתְּ דִּידָך,ְ וְאֶשְׁקוֹל אֲנָא דִּידִי. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכְנָא לְשׁוּמָא דִידָךְ, כְּבָר שָׁמוּהַּ קַמָּאֵי דְקַמָּךְ.
§ La Guemara discute d'un arrêt qu'elle paraphrase de la mishna: Un métayer n'a pas la capacité d'établir la présomption de propriété des biens en sa possession. Pourquoi pas? N'est-il pas vrai que jusqu'alors, alors qu'il travaillait définitivement comme métayer, il ne consommait que la moitié des produits de la terre, et que maintenant, depuis trois ans, il en consommait la totalité? Il devrait pouvoir établir la présomption de propriété en consommant plus de produits qu'un métayer. Rabbi Yohanan dit: Le règlement de la mishna est énoncé à l'égard des métayers familiaux. Ce type de métayer, qui travaille pour une famille pendant de nombreuses années, rassemble tous les produits dans sa propriété, puis restitue la part au propriétaire. Par conséquent, le fait qu’il rassemble tous les produits dans sa propriété n’établit pas la présomption de propriété.
אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה. אַמַּאי? עַד הָאִידָּנָא פַּלְגָא, וְהַשְׁתָּא כּוּלַּהּ! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּאֲרִיסֵי בָּתֵּי אָבוֹת.
Rav Nahman dit: Un métayer qui a installé d'autres métayers à sa place a la faculté d'établir la présomption de propriété. Quelle est la raison? C'est qu'il n'est pas courant qu'une personne voit que des métayers inconnus se sont installés sur ses terres et reste silencieux. Si l'ancien propriétaire n'a pas déposé de protestation, cela signifie que le métayer est propriétaire du terrain.
אָמַר רַב נַחְמָן: אָרִיס שֶׁהוֹרִיד אֲרִיסִין תַּחְתָּיו – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? דְּלָא עֲבִיד אִינָשׁ דְּנָחֲתִי אֲרִיסֵי לְאַרְעֵיהּ, וְשָׁתֵיק.
Rabbi Yohanan dit: Un métayer qui a divisé entre différents métayers n'a pas la capacité d'établir la présomption de propriété par cet acte. Quelle est la raison? C'est qu'on peut dire que le propriétaire foncier l'a simplement nommé administrateur [harmanya], et rien n'indique qu'il agit en tant que propriétaire.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָרִיס שֶׁחִלֵּק לַאֲרִיסִין – אֵין לוֹ חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? אֵימוֹר הַרְמַנְיָא בְּעָלְמָא שַׁוְּיוּהּ.
La Guemara raconte: Rav Nahman bar Rav Hisda a envoyé ce message à Rav Nahman bar Yaakov: Notre professeur, instruis-nous. Un métayer peut-il témoigner sur la propriété d'un champ dont il est métayer, ou ne peut-il pas témoigner, car son témoignage est partial? Rav Yosef était assis devant Rav Nahman bar Yaakov et lui dit: Voici ce que Chmouel a dit: Un métayer peut témoigner. Rav Nahman bar Yaakov lui dit: Mais n'est-il pas enseigné dans une baraïta qu'un métayer ne peut pas témoigner?
שְׁלַח לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: אָרִיס מֵעִיד, אוֹ אֵינוֹ מֵעִיד? הֲוָה יָתֵיב רַב יוֹסֵף קַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: אָרִיס מֵעִיד. וְהָתַנְיָא: אֵינוֹ מֵעִיד!
Rav Yossef répondit: Ce n'est pas difficile. Ce baraïta, qui déclare qu'il ne peut pas témoigner, fait référence à un cas où il y a des produits sur la terre. Son témoignage est donc biaisé, car si le propriétaire actuel perd la possession de la terre, le métayer perdra son droit de consommer les produits. Et cette déclaration de Chmouel selon laquelle il peut témoigner fait référence à un cas où il n'y a pas de produits sur la terre, et il n'est pas biaisé dans son témoignage.
לָא קַשְׁיָא – הָא דְּאִיכָּא פֵּירָא בְּאַרְעָא, וְהָא דְּלֵיכָּא פֵּירָא בְּאַרְעָא.
§ La Guemara présente le mot Amalek comme mnémonique pour les cas discutés dans la baraïta. Cela signifie: Ayin, garant [arev]; mem, créancier [malve]; lamed, acheteur [loke'aḥ]; kuf, garant inconditionnel [kablan].
(עֲמָלֵק סִימָן)
Les Sages ont enseigné: Un garant peut témoigner au profit du débiteur que ce dernier possède une parcelle de terre particulière, mais cela n'est la halakha que si le débiteur possède d'autres terres sur lesquelles le créancier peut recouvrer la dette. Dans le cas contraire, son témoignage est biaisé, puisque le créancier pourrait percevoir auprès de lui si le débiteur venait à perdre la propriété de ce terrain. Un créancier peut témoigner au profit du débiteur que ce dernier possède une parcelle de terrain particulière, mais cela n'est la halakha que si le débiteur possède d'autres terres sur lesquelles le créancier peut recouvrer. Sinon, son témoignage est biaisé, car cette terre est la seule disponible pour la collecte.
תָּנוּ רַבָּנַן: עָרֵב מֵעִיד לַלֹּוֶה, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי. מַלְוֶה מֵעִיד לַלֹּוֶה, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי.
De même, si deux personnes achètent un terrain à un vendeur, le premier acheteur peut témoigner en faveur du deuxième acheteur si quelqu'un d'autre prétend que le terrain lui appartient, mais cela n'est la halakha que si le deuxième acheteur possède d'autres terrains qu'il a achetés au même vendeur soit simultanément, soit après l'achat du terrain en question par le premier acheteur. Un créancier du vendeur peut recouvrer une créance sur le terrain que le vendeur a vendu le plus récemment. Par conséquent, si le deuxième acheteur a acheté uniquement le terrain en question au vendeur, le premier acheteur est biaisé dans son témoignage, car le fait que le deuxième acheteur soit propriétaire du terrain empêche le créancier de recouvrer une dette sur le terrain auprès du premier acheteur.
לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן מֵעִיד לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי.
Tossafot
שלח ליה ר"נ בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב. ר"נ סתם שבכל גמרא הוא ר"נ בר יעקב תדע דבכל הגמ' לא תמצא ר"נ בר יעקב נזכר שמו ושם אביו אא"כ יש ר"נ אחר אצלו כי הכא ובירושל' פליגי בכל מקום רב נחמן בר יעקב ורב ששת משמע דהוא ר"נ סתם דהוא בר פלוגתיה דרב ששת בגמ' שלנו ולא כמו שמשמע מתוך פירוש הקונטרס בסוף פרק כל הגט (גיטין דף לא: ושם ד"ה אנא) דרב נחמן בר יצחק הוה חתניה דבי נשיאה דהיינו רב נחמן סתם כדמוכח בהעור והרוטב (חולין דף קכד:) ועוד דאמרינן בהשולח (גיטין דף לט:) אמר ר"נ בר יצחק אנא אמינא [אין] הלכה ורבנן דאתו ממחוזא אמרי משמיה דר"נ הלכה אלמא ר"נ סתם לאו היינו ר"נ בר יצחק ובפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מג: ושם ד"ה יתיב) אמר יתיב ר"נ בר יצחק אחורי דרבא ויתיב רבא קמיה דר"נ וכן בכמה מקומות אמר רבא אמר רב נחמן ורב נחמן בר יצחק הוה תלמידיה דרבא כדמשמע בלא יחפור (לעיל בבא בתרא דף כב.) ואין להאריך:
הא דאית ליה פירא בארעא. לא יעיד דנוגע בעדות הוא לפי שהיה נותן לו למחצה לשליש ולרביע ואם יזכה המערער הרי שלא ברשותו ירד וידו על התחתונה אבל לית ליה פירא בארעא לא חייש אם יסלקוהו דכמה שדות ימצא באריסות:
לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי אבל לית ליה ארעא אחריתי לא יעיד. פ"ה משום דחייש שמא יבא בע"ח ויטרוף ממנו ולא יהא לו ממה לגבות מן המוכר וקשה לר"י דא"כ אפילו אית ליה ארעא אחריתי נמי דכי היכי דחייש לבע"ח קטן ה"נ ניחוש לבעל חוב גדול שיהא חובו כנגד שני קרקעות אלא נראה לר"י דאע"ג דלעיל (בבא בתרא דף מד.) גבי מוכר שדה שלא באחריות אמרינן שאין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו התם ודאי חיישינן לבעל חוב לפי שאדם יודע אם יש לו בעלי חובים אם לאו וכשאנו רואים שבא להעיד אנו חוששים שלכך מעיד לפי שרוצה להעמידה בפני בע"ח והתם אפילו אית ליה ארעא אחריתי לא יעיד דחיישינן שמא יש לו בעל חוב גדול וכן אומר רשב"א דמשמע לעיל כי פריך וכי קנו מידו מאי הוי הרי מעמידה בפני בע"ח ולא משני כגון דאית ליה ארעא אחריתי והא דקאמר לעיל אי דאית ליה ארעא אחריתי עליה הדר לא תקשי היאך הדר עליה שמא יש לו בעל חוב גדול דה"פ אי אית ליה ארעא אחריתי כדי כל החוב עליה הדר ואי לית ליה ארעא אחריתי כדי כל החוב מאי נפקא מינה אבל אין לחוש שהלוקח מעיד לפי שיהיה לבע"ח של מוכר ממה לגבות דאין הלוקח יודע אם יש למוכר שום בע"ח אלא היינו טעמא דאין הלוקח ראשון מעיד ללוקח שני אע"ג דלא חייש לבע"ח מיהו חייש שמא קרקע גזולה היא והיום או למחר יבא הנגזל ויקחנה ולא יהיה לו ממה לחזור על המוכר היכא דלית ליה ארעא אחריתי למוכר וא"ת ומלוה וערב (והלוקח) אמאי מעידים ללוה אע"ג דאית ליה ארעא אחריתי ניחוש שמא היא גזולה וכשיבא נגזל ויקחנה לא יהיה לו ממה לגבות כדחיישינן לחד נגזל גבי לוקח ה"נ ניחוש גבי ערב ומלוה וי"ל דבשום מקום אין המלוה וערב והלוקח חוששין כל זמן שאחריות שלהן קיים:,לוקח ראשון מעיד ללוקח שני. קשה לרשב"א אמאי לא קאמר לוקח מעיד למוכר והוא דאית ליה ארעא אחריתי בין (לפרש"י) בין לפר"י:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.