Quel est le statut d’un document détaillant un cadeau sans préciser si le donateur souhaite qu’il soit rendu public? Ravina dit: Nous ne craignons pas qu'il s'agisse d'un don caché, et Rav Ashi dit: Nous sommes inquiets. Et la halakha, c’est que nous sommes inquiets.
סְתָמָא מַאי? רָבִינָא אָמַר: לָא חָיְישִׁינַן, רַב אָשֵׁי אָמַר: חָיְישִׁינַן. וְהִלְכְתָא: חָיְישִׁינַן:
Mishna 1
MISHNA: Toute possession qui n'est pas accompagnée d'une réclamation expliquant comment le possesseur est devenu propriétaire ne suffit pas à établir la présomption de propriété. Comment ça? Si l’ancien propriétaire disait au propriétaire: Que fais-tu sur mon terrain? Et le propriétaire lui répondit: Je suis en possession du terrain parce que personne ne m'a jamais rien dit de ma présence ici, c'est-à-dire qu'il ne prétend pas valablement pourquoi il serait propriétaire du terrain, sa simple utilisation ne suffit pas à établir la présomption de propriété.
מַתְנִי׳ כׇּל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה, אֵינָהּ חֲזָקָה. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלִּי?״ וְהוּא אָמַר לוֹ: ״שֶׁלֹּא אָמַר לִי אָדָם דָּבָר מֵעוֹלָם״ – אֵינָהּ חֲזָקָה.(משנה)
Mais si le propriétaire prétend: Je possède le terrain parce que tu me l'as vendu, ou: Parce que tu me l'as donné en cadeau, ou: Parce que ton père me l'a vendu, ou: Parce que ton père me l'a donné en cadeau, ce sont là des droits de propriété valables. Dans ces cas, sa possession suffit à établir la présomption de propriété. Et celui qui vient revendiquer la terre sur la base d’un héritage n’a pas besoin d’une réclamation expliquant pourquoi ses ancêtres avaient un droit sur la terre.
״שֶׁמָּכַרְתָּ לִי״; ״שֶׁנָּתַתָּ לִי בְּמַתָּנָה״; ״אָבִיךָ מְכָרָה לִי״; ״אָבִיךָ נְתָנָהּ לִי בְּמַתָּנָה״ – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. וְהַבָּא מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה – אֵינוֹ צָרִיךְ טַעֲנָה.
Guémara
GEMARA: La Guemara demande: Pourquoi la mishna doit-elle dire cela? N’est-il pas évident qu’on ne peut établir la présomption de propriété en l’absence d’une revendication de propriété?
גְּמָ׳ פְּשִׁיטָא!
La Guemara répond: Il est nécessaire que la Michna déclare ceci, de peur que vous ne disiez: Cet homme avait effectivement acheté cette terre qu'il possédait, et il avait un acte de vente, mais il a été perdu. Et la raison pour laquelle il a dit qu'il était en possession du terrain parce que personne ne lui a jamais rien dit, c'est qu'il a pensé: Si je dis que l'ancien propriétaire m'a vendu ce terrain, le tribunal me dira: Montrez-nous votre acte de vente. Donc, étant donné que cela peut être le cas, disons-lui: Peut-être aviez-vous un acte de vente et il a été perdu. Dans un cas comme celui-ci, on pourrait penser que c'est une situation où le tribunal devrait appliquer le verset: « Ouvrez la bouche pour le muet » (Proverbes 31: 8), ce qui signifie que le tribunal devrait informer un plaideur de ses éventuelles réclamations, car peut-être qu'il ne les expose pas par ignorance. Par conséquent, la Michna nous enseigne que le tribunal ne fait pas valoir cette réclamation en son nom, et s'il ne fait pas cette réclamation de son propre gré, il n'établit pas la présomption de propriété.
מַהוּ דְּתֵימָא: הַאי גַּבְרָא – מִיזְבָּן זְבִנָה לֵיהּ הַאי אַרְעָא, וּשְׁטָרָא הֲוָה לֵיהּ וְאִירְכַס; וְהַאי דְּקָאָמַר הָכִי – סָבַר: אִי אָמֵינָא מִיזְבָּן זְבִנָה לִי הַאי אַרְעָא, אָמְרִי לִי: אַחְוִי שְׁטָרָךְ; הִלְכָּךְ לֵימָא לֵיהּ אֲנַן: דִּלְמָא שְׁטָרָא הֲוָה לָךְ וְאִירְכַס, כְּגוֹן זֶה – ״פְּתַח פִּיךָ לָאִלֵּם״ הוּא; קָא מַשְׁמַע לַן.
§ La Guemara présente un mnémonique pour la discussion qui suit: Ayin, nonne, pari.
(עֵנָב סִימָן)
La Guemara raconte un incident connexe: Un torrent [bideka] d’eau a balayé la terre de Rav Anan, supprimant le mur qui marquait la frontière entre sa terre et celle de son voisin. Rav Anan revint et reconstruisit le mur, le plaçant par inadvertance sur le terrain de son voisin. Rav Anan est venu devant Rav Nahman pour lui demander ce qu'il devait faire à ce sujet. Rav Nahman lui dit: Va ramener la frontière à sa position antérieure.
רַב עָנָן שְׁקַל בִּידְקָא בְּאַרְעֵיהּ. אֲזַל הַדַּר גּוּדָא בְּאַרְעֵיהּ דְּחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ: זִיל הַדַּר.
Rav Anan répondit: Pourquoi devrais-je restituer la frontière? Mais n’ai-je pas déjà établi la présomption de propriété de ce terrain? Rav Nahman lui dit: Selon quelle opinion revendiquez-vous un droit à la terre? Est-ce conforme à l'opinion de Rabbi Yehouda et Rabbi Yishmael, qui disent: Toute prise de possession effectuée en présence du propriétaire antérieur suffit à établir immédiatement la présomption de propriété? Si tel est le cas, votre réclamation n'est pas acceptée car la halakha n'est pas conforme à leur opinion.
וְהָא אַחְזֵיקִי לִי! אֲמַר לֵיהּ: כְּמַאן – כְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמְרִי: כֹּל בְּפָנָיו – לְאַלְתַּר הָוֵי חֲזָקָה? לֵית הִלְכְתָא כְּווֹתַיְיהוּ.
Rav Anan dit à Rav Nahman: Mais le voisin n'a-t-il pas renoncé à sa propriété sur ce terrain, puisqu'il est venu et a aidé à la construction du mur avec moi? Rav Nahman dit à Rav Anan: C'est une renonciation erronée, puisque vous-même n'auriez pas placé le mur à cet endroit si vous aviez su que ce n'était pas le bon endroit pour le placer. Tout comme vous ne saviez pas que vous le construisiez au mauvais endroit, il ne le savait pas non plus. Il est donc raisonnable de supposer qu’il n’a pas sciemment renoncé à la propriété de ses biens.
אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אַחֵיל – דַּאֲתָא וְסַיַּיע בְּגוּדָא בַּהֲדַאי! אֲמַר לֵיהּ: מְחִילָה בְּטָעוּת הִיא. אַתְּ גּוּפָךְ – אִי הֲוָה יָדְעַתְּ לָא עֲבַדְתְּ; כִּי הֵיכִי דְּאַתְּ לָא הֲוָה יָדְעַתְּ, הוּא נָמֵי לָא הֲוָה יָדַע.
La Guemara raconte un incident similaire: un torrent d’eau a balayé le champ de Rav Kahana, faisant tomber le mur qui marquait la limite entre son terrain et celui de son voisin. Rav Kahana retourna et reconstruisit le mur, le plaçant par inadvertance sur un terrain qui n'était pas le sien.
רַב כָּהֲנָא שְׁקַל בִּידְקָא בְּאַרְעֵיהּ. אֲזַל הַדַּר גּוּדָא בְּאַרְעָא דְּלָא דִּידֵיהּ.
Tossafot
שלא אמר לי אדם דבר מעולם. והוא הדין דאפי' אם אמר זבינתיה מפלוני דזבנה מינך דלא הויא חזקה עד שיאמר אתה מכרתי לי כדקתני סיפא אלא הא עדיפא ליה למינקט שלא אמר לי אדם דבר מעולם לאשמועי' דלא הוי פתח פיך לאלם כדאמר בגמ':
שלא אמר לי אדם דבר מעולם פשיטא. קשה למהר"ם דמאי פריך פשיטא הא לעיל (בבא בתרא דף כח:) פריך גמרא אלא מעתה חזקה שאין עמה טענה כו' ופירש שם בתוספות פירוש א' דאפי' אמר [שלא אמר] לי אדם דבר מעולם פריך ונראה לומר דמכח סיפא דמשמע דאפי' מפלוני. דזבנה מינך זבינתה לא הויא חזקה פריך פשיטא ונראה כי זה דוחק דמנא ליה למיפרך ארישא טפי מאסיפא דהא מרישא איכא למידק איפכא וליפרוך טפי מסיפא לרישא ונראה לי דמקשה לא מסיק אדעתיה דנטעון ליה אנן ולהכי פריך פשיטא דטענה גרידא אינה מועלת דאינה טענה ומשני דס"ד דנטעון ליה אנן דכיון דלא מיחה שלש שנים ודאי מכר לו או מחל ועוד יש לומר דלרבנן דרבי ישמעאל דלא ילפי משור פריך פשיטא אבל קשה דבמתניתין לא הוזכרו רבנן ומתני' כר' ישמעאל ונראה דפריך אחזקה דיום אחד דמתני' נמי איירי בה מדקתני כל חזקה כדפ"ה:
אמרי לי אחוי (לי) שטרך. וכשלא אוכל להראות שטרי שהפסדתיו יאמרו שגזלתיה אבל כשאומר לא אמר לי אדם [דבר] מעולם לא יאמרו שגזלתיה אלא ראיתי שלא מיחו בידי והחזקתי בה ונמצא שמחל לי:
והא אחזקי לי. פירש הקונטרס בניתי כותל על פיו והוא סייע לי וכיון שבמצותו עשה הוי חזקה שיש עמה טענה וקשה דמדקאמר בתר הכי והא אחיל משמע דעד השתא לא הוה מחזיק בה מטעם מחילה ועוד דלאלתר הוה ליה לרב נחמן למימר מחילה בטעות הואי ונראה לפרש דרב ענן הוה טעין שלקח ממנו ולא הי' לו עדים שלקחה והיה רוצה להיות נאמן מתורת חזקה וכי א"ל רב נחמן דלאו חזקה היא השיב לו רב ענן והא אחיל דאע"פ שאינו נאמן לומר לקחתיה תהא שלי מטעם מחילה דסייע בגודא בהדאי והיה לו עדים או היה מודה בסיועו ואין הסוגיא מוכחת כן:,כמאן כר"י. קשה לרשב"א דהאמר רב ענן לעיל (בבא בתרא דף לח:) לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל מחאה בפני עדים שאין יכולין לומר לו כו' משמע דלא בעי בפניו מחאה והיינו דלא כר"י ושמא סבר כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא:
אמר ליה מחילה בטעות הואי. וקשה דבפ' איזהו נשך (ב"מ דף סו: ושם ד"ה התם) אמר רב נחמן השתא דאמור רבנן אסמכתא לא קני הדרא ארעא והדרי פירי למימרא דסבר רב נחמן מחילה בטעות לא הויא מחילה והא איתמר המוכר פירות דקל לחבירו כו' ואמר רב נחמן ומודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה ומשני התם זביני והכא הלואה ופירש הקונטרס הכא הלואה ומיחזי כרבית שמתחלה בהלואה באו לידו וכרבית קצוצה דמו ואין אבק רבית אלא במכר כגון לקח ממנו פירות דריש מתניתין דהתם משמע דבכ"מ לרב נחמן מחילה בטעות הויא מחילה בר מהתם בהלואה דמיחזי כרבית והכא סבר רב נחמן דלא הויא מחילה ומיהו בלאו הכי קשה על פירושו דהא אמר רבינא התם בריש פירקא (דף סב.) דמשכנתא בלא נכייתא בדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה דלא חשיב רבית קצוצה ומסתמא דלא פליג עליה רב נחמן ונראה לרבינו תם דה"פ דבכ"מ סבר רב נחמן דלא הויא מחילה כדאמר הכא ובריש המפקיד (ב"מ דף לה.) קאמר נמי רב נחמן התם שומא בטעות הוא ובספ"ק דגיטין (דף יד.) נמי אמר דקנין בטעות חוזר אלא היינו טעמא דרב נחמן דהתם זביני ולא הויא מחילה בטעות שאפי' היה המוכר יודע שיוכל לחזור לא היה חוזר דניחא ליה דליקו בהימנותיה וגמר ומקני אבל הכא הויא הלואה והלוה אינו מקני ליה אלא בתורת מכר והמכר אינו כלום דאסמכתא היא ולא גמר ומקני וכיון דהדרא ארעא הדרי נמי פירי אבל אם היה נותן בתורת רבית היה קונה דאבק רבית אין יוצא בדיינים ורבא דהוה בעי לאותובי אונאה לא היה יודע זה הפירוש שאם היה יודע לא היה מקשה כלום מאונאה דהכא לא הויא מחילה בטעות כדפרי' גמר ומקני ור"נ היה משיב מאיילונית לפי סברת רבא כלומר אדמותבת לי מאונאה תסייען מאיילונית אלא על כרחך צריך אתה לחלק כדפרישית:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.