Guémara
La Guemara explique la conclusion tirée de la déclaration de Rabbi Yishmael et comment elle clarifie l’opinion des rabbins: Rabbi Yishmael n’a-t-il pas dit que la récolte d’un seul type de fruit est suffisante pour établir la présomption de propriété pour tous les types de fruits, c’est-à-dire pour l’ensemble du champ? Ici aussi, ces arbres suffisent à établir la présomption de propriété sur ces arbres, et ces arbres suffisent à établir la présomption de propriété sur ces arbres.
לָאו מִי אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: חַד פֵּירָא הָוֵי חֲזָקָה לְכוּלְּהוּ פֵּירֵי? הָכָא נָמֵי – הָנֵי הָווּ חֲזָקָה לְהָנֵי, וְהָנֵי הָווּ חֲזָקָה לְהָנֵי.
La Guemara note deux restrictions à la décision susmentionnée: Et cette déclaration s'applique spécifiquement lorsque les vingt autres arbres n'ont pas produit de fruits, mais si les autres arbres ont produit des fruits et qu'il n'a pas consommé leurs fruits, alors son comportement ne suffit pas à établir la présomption de propriété à l'égard des autres arbres. Et ce principe, selon lequel la consommation annuelle du produit d'une partie des arbres établit la présomption de propriété sur l'ensemble du champ, ne s'applique que si les arbres sont dispersés [devazei bazuzei] dans tout le champ. Dans le cas contraire, il établit la présomption de propriété uniquement sur la section où se situent les arbres.
וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא אַפִּיקוּ, אֲבָל אַפִּיקוּ וְלָא אֲכַל – לָא הָוְיָא חֲזָקָה. וְהוּא דְּבַאזִּי בַּאזּוֹזֵי.
§ Dans le cas où il y avait un champ avec des arbres, et que telle personne prenait possession des arbres et que telle personne prenait possession de la terre, Rav Zevid dit: Celui-ci a acquis les arbres et celui-là a acquis la terre. Rav Pappa s'y oppose: Si tel est le cas, alors le propriétaire des arbres n'a aucune part du terrain. Que le propriétaire du terrain dise au propriétaire des arbres: Déracinez vos arbres, prenez-les et partez. Rav Pappa a plutôt dit: Celui-ci a acquis les arbres et la moitié du terrain, et celui-là a acquis la moitié du terrain.
זֶה הֶחְזִיק בָּאִילָנוֹת, וְזֶה הֶחְזִיק בַּקַּרְקַע – אָמַר רַב זְבִיד: זֶה קָנָה אִילָנוֹת, וְזֶה קָנָה קַרְקַע. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אִם כֵּן, אֵין לוֹ לְבַעַל אִילָנוֹת בַּקַּרְקַע כְּלוּם; לֵימָא לֵיהּ בַּעַל קַרְקַע לְבַעַל אִילָנוֹת: עֲקוֹר אִילָנָךְ, שְׁקוֹל וְזִיל! אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: זֶה קָנָה אִילָנוֹת וַחֲצִי קַרְקַע, וָזֶה קָנָה חֲצִי קַרְקַע.
La Guemara note: Il est évident que si quelqu'un vend une partie d'un terrain et laisse pour lui-même la propriété des arbres sur ce terrain, il est propriétaire du terrain entourant les arbres. Et c'est la halakha même selon l'opinion de Rabbi Akiva, qui dit: Celui qui vend, vend généreusement, et il est présumé avoir inclus dans la vente même des objets qui n'étaient pas explicitement spécifiés, car cette affirmation ne s'applique qu'à un cas comme celui où l'on vend un terrain et conserve la propriété d'une fosse ou d'une citerne. Dans cette affaire, le rabbin Akiva a statué qu’il ne conservait aucune terre, pas même un chemin pour accéder à la fosse ou à la citerne, car il avait vendu généreusement, y compris la totalité des terres dans la vente.
פְּשִׁיטָא – מָכַר קַרְקַע, וְשִׁיֵּיר אִילָנוֹת לְפָנָיו – יֵשׁ לוֹ קַרְקַע. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: מוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה מוֹכֵר, הָנֵי מִילֵּי גַּבֵּי בּוֹר וָדוּת –
La Guemara explique la différence entre les cas: Cette règle s’applique ici, car la fosse ou la citerne ne cause aucun dommage au terrain qui les entoure, et comme le vendeur ne prévoit pas de conflit découlant du fait que sa fosse et sa citerne sont adjacentes à la propriété de l’acheteur, il cède donc la totalité du terrain. Mais dans le cas de la conservation des arbres,
דְּלָא מַכְחֲשׁוּ בְּאַרְעָא, אֲבָל אִילָנוֹת,
Tossafot
היכא דלא אפיק. פי' ר"ח כגון בנות שוח שמשעה שנחנטו עד לקיטתן ג' שנים כדתנן (שביעית פ"ה מ"א) בנות שוח שביעית שלהן שנה שניה פי' בשנה ב' של שמיטה לפי שאותן פירות שנלקטים בשנה ב' של שמיטה נחנטו בשביעית ואסורין כדין שביעית ולכך אוקמה ר"ח בבנות שוח דבשאר אילנות באלף שנים לא יארע זה דבל' אילנות ילקו בשדפון ג' שנים ואותן שילקו בשנה זו לא ילקו בשנה זו ובזו בזויי וא"ת והיכי מצי מיירי בבנות שוח והא בריש פירקין אמרינן גבי חזקה בעינן דבעידנא דאיתיה להאי פירא ליתא להאי פירא והכא כשאכל פירות שנה ראשונה ושניה כבר נחנטו פירות שנת ג' וי"ל כיון שעדיין יש שנה עד גמר שלהן הוי שפיר בעידנא דאיתיה להאי פירא ליתא להאי פירא:
זה החזיק באילנות כו'. פ"ה דלאו בחזקת ג' שנים איירי אלא שמכר לזה קרקע ולזה אילנות והחזיק כל אחד בשלו כגון דרפק בה פורתא ובעל אילנות פשחינהו כדאמר לקמן האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דדיקלא קני וקשה לר"י דלא הוה ליה למיקבעיה אמתני' דהכא דאיירי בחזקת ג' שנים אלא לקמן גבי חזקות של קנין ועוד דאמאי נקט חזקה טפי משטר וכסף וחליפין הוה ליה למינקט מכר סתם כדנקט מכר בכולה סוגיא דבסמוך ונראה לר"י דאיירי בחזקת ג' שנים דלרב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע ואין לבעל אילנות בקרקע כלום ולכך כי יבשו לא יטע אחרים במקומן ורב פפא סבר דזה קנה אילנות וחצי קרקע פי' לא שיקנה בגוף הקרקע כלום שהרי זה החזיק בכל הקרקע אלא לענין שאם יתייבשו יטע אחרים במקומן ומינה שמעי' בסמוך דמכר לזה אילנות ולזה קרקע דלרב זביד אין לבעל אילנות בקרקע כלום ליטע אחרים במקומן לכשיבשו ולרב פפא יש לו דסברא הוא דאם מכר לזה אילנות ולזה קרקע בסתם קנה בעל אילנות הקרקע ליטע אחרים במקומן לכשיתייבשו גם חזקתו יש לו להועיל לענין זה:,לימא ליה בעל קרקע [לבעל אילנות] עקור אילנך שקול וזיל. פירוש לכשיתייבשו ואע"פ שכך הוא אמת לרב זביד מכל מקום פריך ליה רב פפא דאין סברא שידחוק אותו מיד לעקרו כשיבש כיון דג' אילנות מכר לו ועוד מצינו למימר עקור אילנך לאלתר קאמר והכי קשיא לרב פפא כיון דאפילו בג' אילנות אמרת דאין לו בקרקע כלום אע"ג דבעלמא בג' אילנות אית ליה קרקע משום דבשני לקוחות שאני וקאמר ליה כי היכי דלדידי לית לי באילנות הכי נמי לדידך לית לך בקרקע אי חשיב האי טעמא א"כ לאלתר נמי קודם שיבש לימא ליה עקור אילנך ואע"ג דבעלמא בחד לוקח בקנה שנים דלא קנה קרקע מ"מ יעמוד שם האילן עד שימות הכא גרע טפי מהאי טעמא דאית לך כי היכי דלדידי כו' אלא ודאי לית לך למימר האי טעמא הלכך כשמכר לזה קרקע ולזה אילנות בעל אילנות קנה מקום הגזע ליטע אחרים במקומן כשייבשו ומיירי בין בג' אילנות בין בב' כדפ"ה ואפילו בג' אין לו קרקע הצריך לאילנות [כיון] שפירש בהדיא לזה קרקע ואפי' בב' אילנות כשיבשו יטע אחרים במקומן משום כי היכי דלדידך בעין יפה זבין כו':
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.