Traité Bava Batra

Bava Batra 35b

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.

Guémara

Bava Batra 35b

100%

בבא בתרא ל״ה במסכת בבא בתרא

גמרא אית ליה דררא דממונא, ולההוא אית ליה דררא דממונא; הכא, אי דמר – לא דמר, ואי דמר – לא דמר. אמרי נהרדעי: אם בא אחד מן השוק, והחזיק בה – אין מוציאין אותה מידו. דתני רבי חייא: גזלן של רבים לאו שמיה גזלן. רב אשי אמר: לעולם שמיה גזלן, ומאי ״לא שמיה גזלן״? שלא ניתן להשבון. חזקתן שלש שנים מיום ליום וכו׳. אמר רבי אבא: אי דלי ליה איהו גופיה צנא דפירי, לאלתר הוי חזקה. אמר רב זביד, ואם טען ואמר: ״לפירות הורדתיו״ – נאמן. והני מילי בתוך שלש, אבל לאחר שלש – לא. אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אי לפירא אחתיה, מאי הוה ליה למעבד? אמר ליה: איבעי ליה למחויי. דאי לא תימא הכי, הני משכנתא דסורא, דכתב בהו: ״במשלם שניא אלין תיפוק ארעא דא בלא כסף״; אי כביש ליה לשטר משכנתא גביה, ואמר: לקוחה היא בידי, הכי נמי דמהימן? מתקני רבנן מידי דאתי ביה לידי פסידא?! אלא איבעי ליה למחויי; הכא נמי, איבעי ליה למחויי. אמר רב יהודה אמר רב: ישראל הבא מחמת גוי – הרי הוא כגוי; מה גוי – אין לו חזקה אלא בשטר, אף ישראל הבא מחמת גוי – אין לו חזקה אלא בשטר. אמר רבא, ואי אמר ישראל:

תוספות דררא דממונא. פירוש דדל טענתייהו מהכא יש ספק לב"ד דהי מינייהו הוה הולד אם נולד קודם שמכר או אחר שמכר וכן בשור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה (ב"ק דף מו.) בלא טענתם מסופקים ב"ד איך היה מעשה אם קודם שנגחה ילדה או לאחר שנגחה וכן בשור רודף אחר שור אחר והוזק (שם לה.) יש להסתפק אם בשורו הוזק או אי בסלע לקה וכן בכל מקום דפליגי רבנן וסומכוס אבל הכא בזה אומר של אבותי שעל פי טענותיהן בא הספק אמרינן כל דאלים גבר:אין מוציאים אותה מידו. ואפילו כתבו הרשאה זה לזה הואיל ורשעים הם אין נזקקים להם:דתני רבי חייא גזלן של רבים לא שמיה גזלן. שאין מוציאין מידו ומיירי בזה אומר של אבותי ולא בגזל מחמשה בני אדם דהתם אמאי אין מוציאין ורב אשי פליג אנהרדעי וסבר דרבי חייא לא להקל בא אלא להחמיר דלא סגי בהשבה אחת כמו לשאר גזלן עד שישלם גזלה לכל אחד ואחד כרבי עקיבא בהגוזל עצים (ב"ק דף קג:) ומיירי בגזל מחמשה ובקונטרס פירש דמיירי בחנוני שמכר במדה שאינה ישרה דאינו יודע למי גזל ולכך לא ניתן להשבון ואף על פי שיכול לעשות בו צרכי צבור כדאמרינן בפרק אין צדין (ביצה דף כט.) האי לאו השבה מעלייתא היא:ואי דלי ליה צנא דפירי לאלתר הויא חזקה. וא"ת ולהימניה במיגו דאי בעי אמר לפירות הורדתיו וי"ל דהוי מיגו במקום עדים דאנן סהדי כיון דדלי ליה צנא דפירי מודה שהיו הפירות שלו ועוד דאינו רוצה לטעון לפירות הורדתיו אלא תובע הקרקע והפירות:ואי לפירא אחתיה מאי הוה ליה למעבד. אין לפרש דרב אשי סבר דלעולם נאמן לומר לפירות הורדתיך דאם כן קשה לרב אשי מאי טעמא דרבנן דבעו שלש שנים מיום ליום דהא לדידיה ליכא למימר כדמפרש רבא בריש פרקין דעד שלש שנים מיזדהר איניש בשטריה טפי לא מזדהר דהא לעולם צריך לשמרו פן יאמר לפירות הורדתיך ועוד דאם כן היכי קאמר דאי לא תימא הכי דאיבעי ליה למחויי אלא לא בעי למחויי דחזקתו אינה חזקה דיכול לומר לפירות הורדתיו ומייתי ממשכנתא דסורא ומאי מייתי אדרבה אם כדברי רב אשי תו ליכא פסידא שיכול לומר לפירות הורדתיך ונראה לרשב"א דרב אשי לא בא להאמינו אחר ג' אם אומר לפירות הורדתיך אלא שואל איזו תקנה יש לעשות מתחלה שלא יוכל לומר לאחר שלש שלי היא כשהורידו לפירות דסבר לא מהני מחאה אלא כשאמר פלניא גזלנא הוא דקא אכיל לארעאי בגזלנותא והיכא דאחתיה לפירות לא מצי למחויי הכי וכן פירש הקונטרס והשתא מייתי שפיר ממשכנתא דסורא דמהניא מחאה כי האי גוונא [ועי' תוס' ב"מ קי. ד"ה אמר ליה]: