Traité Bava Batra

Bava Batra 32b

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.

Guémara

Bava Batra 32b

100%

בבא בתרא ל״ב במסכת בבא בתרא

תוספות אמאי קא סמכת אהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא. תימה דליהמניה במיגו דאי בעי אמר שטרא מעליא הוא ותירץ ר"י בר' מרדכי דלא אמרי' מיגו להוציא ממון ומה שהוא מוחזק בקרקע אינו כלום דקרקע בחזקת בעליה קיימא כיון שאין לו שטר ולא חזקה אלא בדברים בעלמא שאומר שטרא מעליא הוה לי ואירכס ולא אמרי' מיגו אלא להחזיק ממון שיכול לפטור עצמו ע"י מיגו אי נמי אם יש לו שטר או חזקה וזה בא לפסול ראייתו אז זה יכול לקיימו ע"י מיגו כמו קמי דידי זבנה מינך מיגו דאי בעי אמר מינך זבינתיה ואכלתיה שני חזקה ואין נראה לר"י מדלא מפרש טעמא הכי בהדיא משמע דלאו משום הכי הוא ונראה לר"י דטעמא דרב יוסף דלא אמרי' מיגו הכא כיון דלית ליה הכא מיגו אא"כ שקר תחלה שהוצרך לשקר תחלה ולומר והא שטרא א"נ משום הכי לא אמרי' הכא מיגו משום דהוי חוזר וטוען דמעיקרא טען והא שטרא ועתה חוזר בו ומודה דחספא בעלמא הוא אלא שטרא מעליא הוה לי:והלכתא כוותי' דרבה בארעא. רבינו שמואל פירש דמספקא ליה כמאן הלכתא וצריך לדחוק ולפרש ולחלק בין ספיקא דתרי ותרי לספיקא דדינא דהא דלא אוקמה בחזקת מרה קמא כמו בנכסי דבר שטיא דאמרי' (כתובות דף כ.) אוקי תרי בהדי תרי ואוקי נכסי בחזקת בר שטיא התם הוו תרי ותרי כמאן דליתנהו דמי ואוקמי' ארעא בחזקת מרה קמא אבל הכא דמספקא לן דינא כמאן התם לא שייך כולי האי למימר אוקמה אחזקת מרה קמא ונוציא מיד המוחזק ודוחק הוא ועוד דהילכתא משמע דלגמרי פוסק כרבה ולא מספק אפי' עבד כרב יוסף בדיעבד לא עבד ונראה לר"י דהיינו טעמא דהלכתא בארעא כרבה וכרב יוסף בזוזי משום דאמרי' מיגו לאוקמי ממונא ואית לן לאוקמי ארעא בחזקת מרה דקיימא השתא ובהכותב (כתובות דף פה. ושם) דאמר מיגו דיכלי למימר לא היו דברים מעולם יכלי למימר הני סיטראי נינהו אף על גב דמיגו להוציא לא אמרינן שאני התם דאיכא שטרא:נפק עליה קלא דקא אכיל ארעא דיתמי. פירוש יצא הקול שהוא של יתומים אבל אין לפרש דיצא הקול דמתחלה היה של אביהם אבל עכשיו לא היו יודעין דא"כ הוה מצי למימר לקוחה היא בידי:

גמרא אמר ליה: שטרא זייפא הוא! גחין לחיש ליה לרבה: אין, שטרא זייפא הוא; מיהו שטרא מעליא הוה לי, ואירכס, ואמינא: אינקיט האי בידאי כל דהו. אמר רבה: מה לו לשקר? אי בעי, אמר ליה: שטרא מעליא הוא. אמר ליה רב יוסף: אמאי סמכת – אהאי שטרא; האי שטרא חספא בעלמא הוא. ההוא דאמר לחבריה: הב לי מאה זוזי דמסיקנא בך, והא שטרא. אמר ליה: שטרא זייפא הוא. גחין לחיש ליה לרבא: אין, שטרא זייפא; מיהו שטרא מעליא הוה לי, ואירכס, ואמינא: אינקוט האי בידאי כל דהו. אמר רבה: מה לו לשקר? אי בעי, אמר ליה: שטרא מעליא הוא. אמר ליה רב יוסף: אמאי קא סמכת – אהאי שטרא; האי שטרא חספא בעלמא הוא. אמר רב אידי בר אבין: הלכתא כוותיה דרבה בארעא, והלכתא כוותיה דרב יוסף בזוזי. הלכתא כרבה בארעא – דהיכא דקיימא ארעא, תיקום. והלכתא כוותיה דרב יוסף בזוזי – דהיכא דקיימי זוזי, לוקמו. ההוא ערבא דאמר ליה ללוה: הב לי מאה זוזי דפרעתי למלוה עילוך, והא שטרא. אמר ליה: לאו פרעתיך? אמר: לאו הדרת שקלתינהו מינאי? שלחה רב אידי בר אבין לקמיה דאביי: כי האי גוונא מאי? שלח ליה אביי: מאי תיבעי ליה? הא איהו דאמר: הלכתא כוותיה דרבה בארעא, והלכתא כוותיה דרב יוסף בזוזי – דהיכא דאוקמו זוזי, לוקמו! והני מילי, דאמר ליה: הדרת אוזפתינהו מינאי. אבל אמר ליה: הדרתינהו ניהלך מחמת דהוו שייפי וסומקי – אכתי איתיה לשעבודא דשטרא. רבא בר שרשום נפק עליה קלא דקא אכיל ארעא דיתמי. אמר ליה אביי: אימא לי איזי, גופא דעובדא היכי הוה? אמר ליה: ארעא במשכנתא הוה נקיטנא מאבוהון דיתמי; והוה לי