AccueilÉtudeTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Retour

Traité Bava Batra

32a

Étude de Bava Batra 32a

Étude de la Guémara 32a

Guémara
Et Rabban Shimon Ben Gamliel soutient qu'une récusation efficace nécessite deux témoins, on pourrait alors se demander: Mais Rabbi Yohanan ne dit-il pas: Tout le monde est d'accord qu'il n'y a pas de récusation efficace avec moins de deux témoins?
וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: עַרְעָר – תְּרֵי; וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין עַרְעָר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם!
La contestation a plutôt été établie par deux témoins. Et de quoi avons-nous affaire ici? Nous avons affaire à un cas où nous présumons que le père de cet homme est prêtre, et une rumeur s'est répandue à propos du fils selon laquelle il est le fils d'un prêtre et d'une femme divorcée, ou le fils d'un prêtre et d'une halutza, et nous l'avons rétrogradé du statut présumé de sacerdoce sur la base de cette rumeur. un témoin suffit à infirmer une rumeur.
אֶלָּא עַרְעָר תְּרֵי; וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּמַחְזְקִינַן לֵיהּ בַּאֲבוּהּ דְּהַאי – דְּכֹהֵן הוּא; וּנְפַק עֲלֵיהּ קָלָא דְּבֶן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה הוּא, וְאַחֲתִינֵּיהּ; וַאֲתָא עֵד אֶחָד וְאָמַר דְּכֹהֵן הוּא, וְאַסְּקִינֵּיהּ;
La Guemara continue le cas: Et puis deux témoins sont venus et ont dit qu'il était le fils d'une femme divorcée ou le fils d'une ḥalutza, et nous l'avons rétrogradé du sacerdoce sur la base de leur témoignage. Puis un témoin est venu et a dit qu'il était un prêtre d'une lignée sans défaut, ce qui a donné lieu à deux témoins témoignant que sa lignée est sans défaut, et deux témoins témoignant qu'elle est imparfaite. Et tout le monde s’accorde sur le fait que le témoignage des deux témoins uniques se combine pour produire le témoignage selon lequel il est un prêtre d’une lignée sans défaut et que son statut présumé de prêtrise devrait être rétabli.
וַאֲתוֹ בֵּי תְרֵי וְאָמְרִי דְּבֶן גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה הוּא, וְאַחֲתִינֵּיהּ; וַאֲתָא עֵד אֶחָד וְאָמַר דְּכֹהֵן הוּא. וּדְכוּלֵּי עָלְמָא – מִצְטָרְפִין עֵדוּת,
La Guemara explique le différend: Et ici, c'est en ce qui concerne l'outrage au tribunal qu'ils ne sont pas d'accord. Le rabbin Elazar soutient: Une fois que nous l’avons déclassé du statut présumé de sacerdoce sur la base du témoignage de deux témoins, nous ne l’élevons pas, car nous sommes préoccupés par l’outrage au tribunal, car un renversement de la décision du tribunal crée l’impression que le tribunal agit de manière indécise. Et Rabban Shimon Ben Gamliel soutient: Nous l'avons déclassé du statut présumé de sacerdoce et nous l'avons ensuite élevé, et nous ne nous soucions pas d'outrage au tribunal. La principale préoccupation est que l’affaire soit tranchée sur la base des témoignages pertinents.
וְהָכָא בְּמֵיחַשׁ לְזִילוּתָא דְבֵי דִינָא קָא מִיפַּלְגִי – רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר: כֵּיוָן דְאַחֲתִינֵּיהּ – לָא מַסְּקִינַן לֵיהּ, חָיְישִׁינַן לְזִילוּתָא דְבֵי דִינָא. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אֲנַן אַחֲתִינֵּיהּ, וַאֲנַן מַסְּקִינַן לֵיהּ; וּלְזִילוּתָא דְבֵי דִּינָא לָא חָיְישִׁינַן.
Rav Ashi s'oppose à l'analyse selon laquelle ils ne sont pas d'accord en ce qui concerne l'outrage au tribunal: si oui, pourquoi spécifiquement est-il nécessaire d'établir le différend dans un cas où d'abord un témoin a témoigné sur sa lignée irréprochable, puis un autre a témoigné plus tard? La même chose serait vraie même dans le cas où deux témoins ont témoigné ensemble qu'il est inapte à la prêtrise et que le tribunal l'a déclassé, et deux témoins ont témoigné ensemble qu'il est apte à la prêtrise et que le tribunal l'a élevé. Les tanna’im ne seraient pas non plus d’accord, car la même préoccupation s’applique. Rav Ashi a plutôt déclaré: « Tout le monde est d’accord sur le fait que nous ne sommes pas préoccupés par l’outrage au tribunal. Et ici, c’est sur la question de savoir si le tribunal est capable de combiner les témoignages de deux témoins uniques qu’ils ne sont pas d’accord, et c’est sur la question qui fait l’objet du différend suivant entre ces tanna’im.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא חַד? אֲפִילּוּ בִּתְרֵי נָמֵי! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא חָיְישִׁינַן לְזִילוּתָא דְבֵי דִינָא; וְהָכָא – בִּלְצָרֵף עֵדוּת קָא מִיפַּלְגִי. וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי –
Comme il est enseigné dans une baraïta (Tosefta, Sanhédrin 5: 5): Les témoignages de témoins individuels ne se combinent jamais, à moins que tous deux voient l'incident se dérouler ensemble comme un seul. Rabbi Yehoshoua ben Korha dit: Leurs témoignages se combinent même dans le cas où ils ont été témoins de l'événement l'un après l'autre, mais leur témoignage n'est établi devant le tribunal que s'il est tel que les deux témoignent ensemble comme un seul. Le rabbin Natan dit: Ils ne sont pas tenus de témoigner ensemble. Leurs témoignages sont combinés même si le tribunal entend la déclaration de ce témoin aujourd'hui et lorsque l'autre témoin arrivera demain, le tribunal entendra sa déclaration. Le rabbin Elazar et le rabbin Shimon ben Gamliel ne sont pas d'accord dans le différend entre le rabbin Natan et les rabbins, sur la question de savoir si les témoignages séparés peuvent être combinés.
דְּתַנְיָא: לְעוֹלָם אֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת, עַד שֶׁיִּרְאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בְּזֶה אַחַר זֶה. אֵין עֵדוּתָן מִתְקַיֶּימֶת בְּבֵית דִּין, עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּלִכְשֶׁיָּבֹא חֲבֵירוֹ לְמָחָר – שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו.
§ La Guemara raconte un incident au cours duquel deux personnes se sont disputées la propriété d'un terrain. Il y avait une certaine personne qui disait à une autre: Que veux-tu de ma terre? Le propriétaire lui dit: Je vous l'ai acheté, et voici l'acte de vente.
הָהוּא דַּאֲמַר לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא? אֲמַר לֵיהּ: מִינָּךְ זְבֵינְתַּהּ, וְהָא שְׁטָרָא.

Tossafot

והאמר רבי יוחנן כו'. ונראה לר"י דר' יוחנן עיקר דבריו אהך משנה איתמר והיינו דקאמר דברי הכל היינו רשב"ג ור' אלעזר דאיירו בעוררין ולהכי לא קא משני הכא ה"מ היכא דאיכא חזקה דכשרות אבל היכא דליכא חזקה דכשרות לא אמר כדמשני בפ' עשרה יוחסין (קדושין דף עג:) גבי נאמנת חיה לומר זה כהן דאמתניתין דהכא קאי וא"ת כיון דאמתניתין דהכא קאי היכי פריך מיניה התם ובפ"ק דגיטין (דף ט. ושם) דלמא הא דקאמר ר' יוחנן אין ערער פחות משנים היינו משום דאיכא עד אחד דמכשיר וי"ל דהגמ' ידע דר' יוחנן מיירי כדמסיק דיצא עליו קול שהוא בן גרושה ואח"כ בא עד אחד דמכשיר להסיר הקול ואתו בי תרי כו' ובכה"ג אמר רבי יוחנן דאין פחות משנים ואע"ג דעד אחד שהכשיר והקול כליתנהו דמי שהרי העד גרוע מן הקול אם לא החזקה שהרי הקול פוסל והעד אינו פוסל:,אין ערער פחות משנים. לא בא לאפוקי אלא עד אחד אבל קול פוסל כדמסקינן:

ונפק עליה קלא ואחתיניה. לאו דוקא אחתיניה אלא כלומר ממילא ירד דאי דוקא אחתיניה אמאי אסקיניה והא איכא זילותא דב"ד וליכא למימר ליכא זילותא אלא כשהורידו ב' פעמים דבשמעתתא מוכח דאפי' בחדא זימנא איכא זילותא א"נ הורדה גמורה קאמר וליכא זילותא דב"ד אלא היכא דהורידוהו על ידי עדות אבל בהורדה שע"י הקול ליכא זילותא:,ואתא חד סהדא ואסקיניה. ואע"ג דאמרינן בפרק המגרש (גיטין דף פט. ושם) דלא מבטלין קלא גבי גרושה לכהן משום דאית ליה תקנה אבל הכא דאי לא מסיקנא ליה פסול לעולם מבטלין אי נמי בתרומה דרבנן הקילו:

אנן מסקינן ליה. דאוקי תרי בהדי תרי ואוקי גברא אחזקיה דמוחזק לן דאביו כהן הוא ותימה דאמרינן בפרק האומר בקדושין (דף סו.) גבי ינאי המלך ויבוקש ולא נמצא היכי דמי אילימא דתרי אמרי אישתבאי ותרי אמרי לא אישתבאי תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני ואמאי לא נמצא והשתא מאי קא פריך אדרבה אית לן למימר אוקי תרי בהדי תרי ואוקי גברא אחזקיה ואוקי ינאי אחזקת אמו דלא אישתבאי ופירש התם בקונט' דחזקת האם לא מהניא להכשיר את ינאי לפי שאין עדים באין לפסול את האם לכהונה אלא להעיד על ינאי ואין נראה לר"י דלמה לא יועיל חזקת האם לבן הואיל ואינו יכול להיות שתהא האם כשרה אם לא יהיה הבן כשר ועוד דהכא אע"ג דעל הבן מעידים לפסלו מהניא ליה חזקת האב להכשירו ונראה לר"י דהיינו טעמא משום דמסקינן בפ' ד' אחין (יבמות דף לא. ושם ד"ה תרי) דכל תרי ותרי הויא ספיקא דרבנן והאם נמי הוי ספיקא דרבנן ולהכי פריך התם סמוך אהני דנהי דמדאורייתא אמרי' אוקי תרי בהדי תרי ואוקי איתתא אחזקה מ"מ מדרבנן יש לפוסלה והכא לענין תרומה דרבנן הקילו להתירו בה בתרי ותרי ולאוקמיה אחזקיה והא דאמר לעיל שנים אומרים מת וב' אומרים לא מת כו' אבל נשאת ואח"כ באו עדים לא תצא אע"ג דתרי ותרי ספיקא דרבנן היא ומדאורייתא אית לן לאוקמה אחזקה דהויא אשת איש והיה לה לצאת אע"פ שנשאת לאחד מעדיה אור"ת דאתיא חזקה דדייקא ומנסבא ומרעה חזקת אשת איש ואם תאמר כי איכא ב' עדים לא דייקא דליכא חומר בסופה כדאמר בהאשה רבה (שם דף פז: ושם) נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו ומפרש התם דהיינו שנשאת בעדים וי"ל הואיל ומכחישים זה את זה איכא חומרא אם תעמוד תחת בעלה בטענת ברי שלה וא"ת ב' אומרים נתגרשה וב' אומרים לא נתגרשה אמאי לא תצא בנשאת ואח"כ באו עדים הא לא דייקא דדוקא במת הוא דדייקא שיראה שמא יבא וידעו הכל שלא מת ואינה נאמנת לומר נתגרשה דשלא בפני בעלה מעיזה ומעיזה ועוד היכא דאיכא עדים דקא מסייעי לה מעיזה ומעיזה וי"ל דלענין הכי דייקא ומרע' חזקת אשת איש דלעולם יראה שמא יוזמו או יפסלום בגזלנות וא"ת למאי דלא ידע דבאומר ברי לי איירי מאי קאמר היא גופא באשם תלוי קיימא ה"ל למימר בחטאת קיימא וי"ל דפריך אפילו נאמר דתרי ותרי הוה ספיקא דאורייתא כדפי' בפ' ד' אחין (יבמות דף לא. ד"ה אי) מ"מ באשם קיימא ואין להאריך ובכתובות (דף כו: ד"ה אנן) פירשתי:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Bava Batra 32a
100%
בבא בתרא ל״ב אמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא
גְּמָרָא וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: עַרְעָר – תְּרֵי; וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין עַרְעָר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם! אֶלָּא עַרְעָר תְּרֵי; וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּמַחְזְקִינַן לֵיהּ בַּאֲבוּהּ דְּהַאי – דְּכֹהֵן הוּא; וּנְפַק עֲלֵיהּ קָלָא דְּבֶן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה הוּא, וְאַחֲתִינֵּיהּ; וַאֲתָא עֵד אֶחָד וְאָמַר דְּכֹהֵן הוּא, וְאַסְּקִינֵּיהּ; וַאֲתוֹ בֵּי תְרֵי וְאָמְרִי דְּבֶן גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה הוּא, וְאַחֲתִינֵּיהּ; וַאֲתָא עֵד אֶחָד וְאָמַר דְּכֹהֵן הוּא. וּדְכוּלֵּי עָלְמָא – מִצְטָרְפִין עֵדוּת, וְהָכָא בְּמֵיחַשׁ לְזִילוּתָא דְבֵי דִינָא קָא מִיפַּלְגִי – רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר: כֵּיוָן דְאַחֲתִינֵּיהּ – לָא מַסְּקִינַן לֵיהּ, חָיְישִׁינַן לְזִילוּתָא דְבֵי דִינָא. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אֲנַן אַחֲתִינֵּיהּ, וַאֲנַן מַסְּקִינַן לֵיהּ; וּלְזִילוּתָא דְבֵי דִּינָא לָא חָיְישִׁינַן. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא חַד? אֲפִילּוּ בִּתְרֵי נָמֵי! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא חָיְישִׁינַן לְזִילוּתָא דְבֵי דִינָא; וְהָכָא – בִּלְצָרֵף עֵדוּת קָא מִיפַּלְגִי. וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי – דְּתַנְיָא: לְעוֹלָם אֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת, עַד שֶׁיִּרְאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בְּזֶה אַחַר זֶה. אֵין עֵדוּתָן מִתְקַיֶּימֶת בְּבֵית דִּין, עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּלִכְשֶׁיָּבֹא חֲבֵירוֹ לְמָחָר – שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו. הָהוּא דַּאֲמַר לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא? אֲמַר לֵיהּ: מִינָּךְ זְבֵינְתַּהּ, וְהָא שְׁטָרָא.