Traité Bava Batra

23b

Étude de Bava Batra 23b

Étude de la Mishna & Guémara 23b

Mishna 1

MISHNA: Quant à un poussin de colombe [nippul] trouvé à moins de cinquante coudées d'un pigeonnier, il appartient au propriétaire du pigeonnier. S'il a été trouvé à plus de cinquante coudées d'un pigeonnier, il appartient à celui qui l'a trouvé. Dans le cas où il a été trouvé entre deux pigeonniers, s'il était proche de celui-ci, il appartient au propriétaire de ce pigeonnier; s'il était proche de celui-là, il appartient au propriétaire de ce pigeonnier. S'il était moitié-moitié, c'est-à-dire à égale distance des deux pigeonniers, les deux propriétaires se partagent la valeur du poussin.

מַתְנִי׳ נִיפּוּל הַנִּמְצָא בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה – הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ. חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה – הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ. נִמְצָא בֵּין שְׁנֵי שׁוֹבָכוֹת; קָרוֹב לָזֶה – שֶׁלּוֹ. קָרוֹב לָזֶה – שֶׁלּוֹ. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה – שְׁנֵיהֶם יַחְלוֹקוּ.(משנה)

Guémara

GEMARA: Rabbi Ḥanina dit: Lors de la résolution d'une incertitude concernant le statut halakhique d'un objet, par exemple un objet trouvé, si le statut de la majorité des objets similaires indique qu'il a un statut mais que l'objet en question est proche d'une source qui indique le contraire, on suit la majorité. Et même si la halakha de la majorité s’applique par la loi de la Torah et la halakha de la proximité s’applique également par la loi de la Torah, la majorité est néanmoins préférable.

גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רוֹב וְקָרוֹב – הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב; וְאַף עַל גַּב דְּרוּבָּא דְּאוֹרָיְיתָא וְקוּרְבָא דְּאוֹרָיְיתָא – אֲפִילּוּ הָכִי, רוּבָּא עֲדִיף.

Le rabbin Zeira soulève une objection à la déclaration de la Torah concernant une victime de meurtre dont l’identité du meurtrier est inconnue. Dans un cas de ce genre, le tribunal mesure les distances entre le cadavre et les villes voisines, afin de déterminer quelle ville est la plus proche et doit en conséquence accomplir le rite de la génisse dont le cou est brisé. Le verset déclare: « Et il arrivera que, dans la ville la plus proche de l’homme tué, les anciens de cette ville prendront une génisse du troupeau… et lui briseront le cou » (Deutéronome 21: 3-4). Et cette ville est choisie même s’il existe une autre ville plus peuplée qu’elle. Selon le rabbin Hanina, dans un cas de ce genre, il faut suivre la majorité.

מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: ״וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל״ – וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי דִּנְפִישָׁא מִינַּהּ!

La Guemara répond: Ce verset fait référence à une situation où il n’y a aucune autre ville plus grande que celle-là. La Guemara demande: Et pourtant, si l’on suit la majorité, pourquoi le tribunal devrait-il suivre la ville la plus proche? Suivons la majorité du monde, car la plupart des gens se trouvent ailleurs. La Guemara répond: Il s'agit d'un cas où la ville est isolée entre des montagnes, et il est donc peu probable que le meurtrier soit venu d'ailleurs.

בִּדְלֵיכָּא. וְלֵיזִיל בָּתַר רוּבָּא דְעָלְמָא! בְּיוֹשֶׁבֶת בֵּין הֶהָרִים.

La Guemara continue de débattre de la question de la majorité par opposition à la proximité. Nous avons appris dans la MISHNA: Quant à un poussin de colombe trouvé à moins de cinquante coudées d'un pigeonnier, il appartient au propriétaire du pigeonnier. Et comme la mishna ne fait pas de distinction entre les différents cas, elle indique qu'il s'agit de la halakha même s'il existe un autre pigeonnier qui est plus grand que le voisin en termes de nombre d'oiseaux. Cela montre que la proximité, et non la majorité, est le facteur déterminant. La Guemara répond: Il s'agit d'un cas où il n'y a pas d'autre pigeonnier dans la région.

תְּנַן: נִיפּוּל הַנִּמְצָא בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה – הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ; וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא אַחֲרִינָא דִּנְפִישׁ מִינֵּיהּ! בִּדְלֵיכָּא.

La Guemara demande: Si oui, dites la dernière clause de la mishna: S'il a été trouvé à plus de cinquante coudées d'un pigeonnier, il appartient à celui qui l'a trouvé. Et s'il n'y a pas d'autre pigeonnier dans les environs, il est certainement tombé de ce pigeonnier. Comment, alors, peut-il être remis à celui qui le trouve? La Guemara répond: De quoi avons-nous affaire ici? Nous avons affaire à un poussin qui sautille d'un endroit à l'autre mais ne vole pas encore. Comme le dit Rav Ukva bar Ḥama: Toute créature qui saute ne saute pas de plus de cinquante coudées. Par conséquent, tout oiseau trouvé à moins de cinquante coudées d’un pigeonnier est supposé en provenir. S’il est plus éloigné, il vient probablement d’ailleurs ou a été abandonné par des voyageurs.

אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה – הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ. וְאִי דְּלֵיכָּא, וַדַּאי מֵהָהוּא נְפַל! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּמְדַדֶּה, דְּאָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: כׇּל הַמְדַדֶּה – אֵין מְדַדֶּה יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים.

Le rabbin Yirmeya soulève un dilemme: si une patte du poussin se trouvait à moins de cinquante coudées du pigeonnier et qu'une patte se trouvait au-delà de cinquante coudées, quelle est la halakha? La Guemara commente: Et c’est pour sa question sur ce scénario farfelu qu’ils ont expulsé Rabbi Yirmeya de la salle d’étude, car il faisait apparemment perdre le temps aux Sages.

בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה – מַהוּ? וְעַל דָּא אַפְּקוּהוּ לְרַבִּי יִרְמְיָה מִבֵּי מִדְרְשָׁא.

La Guemara suggère en outre: Venez entendre la mishna: Dans le cas où elle a été trouvée entre deux pigeonniers, si elle était proche de celui-ci, elle appartient au propriétaire de ce pigeonnier; s'il était proche de celui-là, il appartient au propriétaire de ce pigeonnier. La Guemara commente: Et c'est la halakha même si l'un d'eux est plus nombreux en nombre d'oiseaux que l'autre. Apparemment, on gouverne en fonction de la proximité et non de la majorité. La Guemara explique: De quoi avons-nous affaire ici? Nous avons affaire à une situation où les deux pigeonniers sont de taille égale. La Guemara demande: Mais même ainsi, pourquoi devrait-on suivre le pigeonnier le plus proche? Suivons la majorité du monde, car il y a bien d’autres colombiers que ceux-là, et le nombre de colombes qu’ils contiennent est plus grand. La Guemara répond: De quoi avons-nous affaire ici?

תָּא שְׁמַע: נִמְצָא בֵּין שְׁנֵי שׁוֹבָכוֹת; קָרוֹב לָזֶה – שֶׁלּוֹ, וְקָרוֹב לָזֶה – שֶׁלּוֹ; וְאַף עַל גַּב דְּחַד מִינַּיְיהוּ נְפִישׁ מֵחַבְרֵיהּ! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁשְּׁנֵיהֶן שָׁוִין. וְלֵיזִיל בָּתַר רוּבָּא דְעָלְמָא! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן –

Rachi

מתני' ניפול - גוזל:,הנמצא בתוך חמשים אמה - של שובך:,נמצא בין שני שובכות - בתוך חמשים לשניהן:

גמ' רוב וקרוב - אם בא דבר לפנינו ויש בו להלך אחר הרוב והוא כך ואם תלך בו אחר הקרוב אינו כך הלך בו אחר הרוב ואע"ג דתרוייהו דאורייתא רובא דאורייתא דכתיב אחרי רבים להטות (שמות כג, ב) וקורבא דאורייתא דכתיב והיה העיר הקרובה וגו':

ואע"ג דאיכא אחריתי - שרחוקה ממנו שגדולה ממנה ברוב עם:

בדליכא - רחוקה מזו שגדולה ממנה אלא כולן שוות:,בין ההרים - שאין דרך רוצחים לבא ממקומו' אחרים לכאן:

לאו אע"ג דאיכא אחרינא - חוץ לחמשים אמה דנפישי מהאי:

אימא סיפא כו' - הוא הדין דהוה מצי למיפרך נמי ליזיל בתר רובא דעלמא אלא דאית ליה פירכא דעדיפא:,הכא במאי עסקינן - כולה מתניתין מתרצא במדדה בגוזל שאינו יכול לעוף אלא בדידוי מעט מעט הלכך תוך חמשים אמה של בעל השובך ואף על גב דאיכא אחריני דנפיש דכל המדדה אינו מדדה יותר מחמשים וחוץ של חמשים של מוצאו דכיון דאין מדדה יותר מחמשים וזה יצא חוץ לנ' נפק ליה מתורת מדדה וקם ליה בתורת מפריח ואיכא למיזל ביה בתר רובא דעלמא:

ועל דא אפקוהו - שהיה מטריח עליהם:

וליזיל בתר רובא דעלמא - וליהוי של מוצאו דקא ס"ד דנמצא בין שתי שובכות אחוץ לחמשים אמה נמי קאי דנפיק ליה מתורת מדדה:

Tossafot

חוץ לחמשים אמה הרי הוא של מוצאו. דאזלינן בתר רובא דעלמא ואפי' למ"ד אין הולכין בממון אחר הרוב היינו במקום שהוא מוחזק אבל הכא דליכא חזקה דממונא אזלינן בתר רובא וא"ת בפרק אלו מציאות (בבא מציעא דף כד. ושם) לרבנן דרבי שמעון בן אלעזר דאמרי אפילו בעיר שרובה כותים חייב להכריז בדבר שיש בו סימן ואמאי לא אזלינן בתר רובא כיון דליכא חזקה דממונא וי"ל דתקנת חכמים הוא כדי לקיים מצות השבת אבידה כיון דיכול להתברר ע"י הכרזה אם היא של ישראל וישראל נמי לא מייאש דמסיק אדעתיה דלמא משכח ישראל ויכריז:

רוב וקרוב הלך אחר הרוב. וא"ת מאי קא משמע לן מתניתא היא (כתובות דף טו.) ט' חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה [וכו'] ובנמצא הלך אחר הרוב משמע אפי' נמצא קרוב לחנות המוכרת נבילה ותירץ ר"י בר מרדכי דאי ממתניתא הוה אמינא כגון דאין דלתות מדינה נעולות דאיכא תרי רובי קמ"ל רבי חנינא דאפילו דלתות מדינה נעולות דליכא אלא חד רובא ור' זירא דפריך ליה בסמוך אע"ג דר' זירא נמי אית ליה לקמן אפילו דלתות מדינה נעולות היינו בתר דשני ליה דקיבלה מרבי חנינא ואין נראה לריצב"א דאם כן מאי פריך ליה מקרא תיקשי ליה אמתניתא דתשע חנויות ואפילו תוקמה כשאין דלתות מדינה נעולות הא טעמא דבעינן תרי רובי אינו אלא מדרבנן משום גזירה כדאמר בסוף פ"ק דכתובות (דף טו.) ונראה לר"י דאי ממתני' ה"א בנמצא באמצע ועוד נראה לר"י דרבי חנינא אתא לאשמועינן דאפילו בקורבא דמוכח דאזלינן בתר רובא וכן משמע בסמוך גבי חבית שצפה בנהר דבעי למימר דרב דאמר כנגד עיר שרובה ישראל מותרת לית ליה דרבי חנינא והיכי מתוקמא דהא משמע דמותרת אפילו נמצאת סמוך לבית נכרי וזהו מטעם דאזיל בתר רוב העיר ישראל וכרבי חנינא אלא ודאי לגבי קורבא דביתו של נכרי הוי קורבא דלא מוכח כיון שדרים רוב ישראל באותה העיר ורב אזיל בתר רובא היכא דהקורבא לא מוכחא ודלא כרבי חנינא אבל אותה עיר כנגד האי דקירא הוי קורבא דמוכח ולכך אזיל בתרה וכל ההלכה תתיישב כמו שאפרש ולהכי לא מייתי בכוליה גמרא דרבי חנינא אלא לקמן גבי חצבא דאישתכח בפרדיסא של ערלה דקורבא דמוכח הוא שנמצא בפרדיסא דערלה גופיה ובפ"ק דביצה (דף י:) מייתי ליה נמי גבי הא דתנן זימן שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים אסורים ומפרש בגמ' כגון שזימן שחורים ולבנים ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים מהו דתימא אינהו נינהו ואיתהפוכי איתהפיך קמ"ל דהנך אזול לעלמא והני אחריני נינהו ומעלמא אתו ומסיק עלה לימא מסייע ליה לרבי חנינא כו' והתם קורבא דמוכח הוא דהא שחורים ולבנים היו שם ומוכח דאינהו נינהו:

מתיב רבי זירא והיה העיר הקרובה כו' מאי לאו דאיכא אחריתי דנפישא מינה. אמתניתא דתשע חנויות נמי הוה ליה לאקשויי אלא אמתניתא איכא לשנויי בדליכא ותו ליכא לאקשויי ניזיל בתר רובא דעלמא דלגבי רובא דעלמא הוה קורבת זו העיר קורבא דמוכח אבל לר' חנינא דאפילו בקורבא דמוכח הלך אחר הרוב פריך שפיר דכי נמי משנינן בדליכא אכתי תיקשי ניזל בתר רובא דעלמא:

בדליכא. תימה דהכא משמע דטעמא דהעיר הקרובה מביאה עגלה ערופה משום דמתוך הקורבא מוכח שמשם בא ההורג ובסוטה (דף מה:) תניא מנין שאם נמצא סמוך לעיר שאין בה בית דין שמניחין אותה שאין בה בית דין והולכין לעיר אחרת שיש בה בית דין ואמאי והלא מתוך הקורבא נראה שמאותה שאין בה בית דין היה:,ביושבת בין ההרים. ואם תאמר ואמאי איצטריך קרא בסוף פרק מרובה (בבא קמא דף פב:) דאין ירושלים מביאה עגלה ערופה ואע"ג דכתיב (תהלים קכה, ב) ירושלים הרים סביב לה מ"מ כל ישראל היו באין לרגל וגם בשאר ימות השנה להביא נדרים ונדבות וגם אומות העולם היו באין שם בסחורה שקרויה רוכלת עמים וי"ל שהיו מקומות שלא היו רגילים לבא רק בני ירושלים אי נמי בימי חזקיה שכל ישראל היו שם ולא היו באין לסחורה:

ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה כו'. ואמתניתא דתשע חנויות לא מצי למיפרך דהכא הוי קורבא דמוכח דהוי משובך זה דהוי תוך חמשים והנך דנפישי הוי חוץ לנ' ולעיל אמרינן דכרסייהו בחמשים אמה מליין:,בדליכא. לא מצי למיפרך דניזל בתר רובא דעלמא דמיירי דליכא שום שובך תוך שלשים ריס ואמר לעיל דלא שייטי אלא שלשים ריס ותו לא:

ואי דליכא אחריני ודאי מההוא נפל. דבשלמא אי איכא דנפיש מיניה אתי שפיר דהוי של מוצאו כגון דהוי ההוא דנפיש של הפקר או של כותים אבל השתא דליכא ודאי מההוא נפל ולא מצי לשנויי כגון דליכא דנפיש אלא שוין דמכל מקום אמאי הוי של מוצאו כיון שקרוב לזה דהכי משמע דחוץ לחמשים אמה הרי הוא של מוצאו אע"פ שקרוב לזה מזה דהא תנן מצאו בין שני שובכין קרוב לזה שלו דכשהן שוין אזלינן בתר קרוב:,ודאי מההוא נפל. ואם תאמר ודלמא מעוברי דרכים נפל כדאמרינן לקמן גבי זיקי דחמרא דאישתכחן בי קופאי וי"ל דהיכא דודאי נפל ולא ידעינן ממי תלינן בעוברי דרכים אבל הכא דמצי למימר דמשובך בא לית לן למיתלי ולאחזוקי בנפילה דבני אדם נזהרין שלא יפלו מהם היונים:

ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא. אין לפרש משום דבעי מילתא דלא שכיחא כלל דהיכי איתרמי דרגלו אחת תוך חמשים ורגלו אחת חוץ לחמשים בצמצום דהא אשכחנא דמתניתין נמי בכהאי גוונא איירי דקתני מחצה על מחצה יחלוקו ונראה לרבינו תם דמשום הכי אפקוהו משום דמדדה אינו מדדה כלל יותר מחמשים אמה אפילו רגלו אחת דכל מדות חכמים כן הוא:

מצאו בין שני שובכין. ואע"ג דחד מינייהו נפיש אומר ר"י דהך פירכא הוי מצי למיפרך אמתניתא דתשע חנויות דהאי קורבא דלא מוכח הוא דאי הוי תוך חמשים לזה הוי נמי תוך חמשים לזה ואי הוי חוץ חמשים לזה הוי נמי חוץ חמשים לזה אפילו הכי אזלינן בתר קורבא ומיהו מצינן למימר דעיקר לא פריך אלא משום דבעי למיפרך וניזל בתר רובא דעלמא אבל קשיא לרשב"א דהיכי מצי למימר אף על גב דחד מינייהו נפיש הא קתני מחצה על מחצה שניהם יחלוקו ואי חד מינייהו נפיש ניזל בתר רובא ואומר ר"י דהוי מצי למימר וליטעמיך:,וליזיל בתר רובא דעלמא. הוי מצי לשנויי דאין כי אם שני שובכין תוך ל' ריס אלא בעי לשנויי דומיא דרישא דיש שובכין הרבה אע"ג דהשתא דמוקי לה בשביל של כרמים לא הוי דומיא דרישא דהא רישא לא מיירי בשביל של כרמים בהא לא קפיד במאי דלא הוי דומיא דרישא כיון שאין מזכיר במשנתינו שביל של כרמים בשום מקום ועוד הוה מצי לשנויי קרוב לזה שלו תוך חמשים אמה ובמדדה:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Bava Batra 23b

100%

בבא בתרא כ״ג במַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא