Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.
Mishna 1
Bava Batra 175a
100%
בבא בתרא קע״ה אמסכת בבא בתראבבא בתרא קע״ה א
משנההכא נמי, אדם עשוי שלא להשביע את עצמו!כי קאמר רב הונא התם – דנקיט שטרא.מכלל דרב ושמואל – דלא נקיט שטרא; אמר ״תנו״ – נותנין?! מלוה על פה הוה, ורב ושמואל דאמרי תרוייהו: מלוה על פה – אינו גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות!אלא אמר רב נחמן: אידי ואידי דנקיט שטרא, ולא קשיא – הא דמקויים, הא דלא מקויים; אמר ״תנו״ – קיימיה לשטריה, לא אמר ״תנו״ – לא קיימיה לשטריה.אמר רבה: שכיב מרע שאמר ״מנה לפלוני בידי״, ואמרו יתומין ״פרענו״ – נאמנין. ״תנו מנה לפלוני״, ואמרו יתומין ״פרענו״ – אין נאמנין.כלפי לייא? איפכא מסתברא! אמר ״תנו מנה״ – כיון דפסקה אבוהון למילתא, איכא למימר דפרעיה. ״מנה לפלוני בידי״ – כיון דלא פסק אבוהון למילתא, איכא למימר דלא פרעיה!אלא אי איתמר, הכי איתמר: שכיב מרע שאמר ״מנה לפלוני בידי״, ואמרו יתומין: ״חזר ואמר לנו אבא: פרעתי״ – נאמנין. מאי טעמא? אדכורי מידכר. ״תנו מנה לפלוני״, ואמרו יתומין: ״חזר ואמר אבא: פרעתי״ – אין נאמנין. דאם איתא דפרעיה, לא הוה אמר ״תנו״.בעי רבא: שכיב מרע שהודה, מהו? צריך לומר ״אתם עדי״, או אין צריך לומר ״אתם עדי״? צריך שיאמר ״כתובו״ או אין צריך לומר ״כתובו״? אדם משטה בשעת מיתה, או אין אדם משטה בשעת מיתה?בתר דבעיא, הדר פשטה – אין אדם משטה בשעת מיתה, ודברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו.מתני׳ המלוה את חבירו בשטר – גובה מנכסים משועבדים. על ידי עדים – גובין מנכסים בני חורין.