Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.
Mishna 1
Guémara
Mishna 2
Bava Batra 173a
100%
בבא בתרא קע״ג אמסכת בבא בתראבבא בתרא קע״ג א
משנהואלא הא דתניא: כשם שאין מוציאין שטר חוב זה על זה – כך אין מוציאין על אחרים, במאי קמיפלגי?באותיות נקנות במסירה קמיפלגי –תנא דידן סבר: אותיות נקנות במסירה; ותנא ברא סבר: אין אותיות נקנות במסירה.ואי בעית אימא: דכולי עלמא – אותיות נקנות במסירה, והכא בצריך להביא ראיה קא מיפלגי – תנא דידן סבר: אין צריך להביא ראיה, ותנא ברא סבר: צריך להביא ראיה –דאיתמר: אותיות נקנות במסירה; אביי אמר: צריך להביא ראיה, ורבא אמר: אינו צריך להביא ראיה.אמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו, עליו להביא ראיה. מאי, לאו הוא הדין לאחריני?ורבא אמר: שאני אחין, דשמטו מהדדי.איכא דאמרי, אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו – עליו להביא ראיה. אחין הוא דשמטו מהדדי, אבל אחריני לא.ואביי – אחין איצטריכא ליה, סלקא דעתך אמינא: כיון דשמטו מהדדי – אימא מיז(ד)הר זהירי, ולא צריכי להביא ראיה; קמשמע לן.ואלא הא דתניא: כשם שמוציאין הן שטר חוב על אחרים – כך מוציאין זה על זה; במאי קמיפלגי?בכותבין שטר ללוה ואף על פי שאין מלוה עמו קמיפלגי –תנא דידן סבר: כותבין שטר ללוה, ואף על פי שאין מלוה עמו; זימנין דאזיל לגבי ספרא וסהדי, ואמר להו: כתבו לי שטרא, דבעינן למיזף מיוסף בן שמעון חברי; ובתר דכתבי וחתמי ליה, נקיטא ליה ואמר ליה: הב לי מאה דיזפת מינאי.תנא ברא סבר: אין כותבין שטר ללוה, עד שיהא מלוה עמו.נמצא לאחד בין שטרותיו ״שטרו של יוסף בן שמעון פרוע״ – שטרות שניהם פרועין וכו׳. טעמא דנמצא, הא לא נמצא – מצי מפיק; והאנן ״ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב״ תנן!אמר רבי ירמיה: במשולשין.ונחזי תברא – בשמא דמאן דכתיב! אמר רב הושעיא: במשולשין בשטר, ואין משולשין בשובר.אביי אמר, הכי קאמר: נמצא ללוה בין שטרותיו ״שטרו של יוסף בן שמעון עלי, פרוע״ – שטרות שניהם פרועין.כיצד יעשו? ישלשו כו׳. תנא: אם היו שניהם כהנים, יכתבו דורות.מתני׳ האומר לבנו: ״שטר בין שטרותי פרוע, ואיני יודע אי זהו״ – שטרות כולן פרועין. נמצא לאחד שם שנים – הגדול פרוע, והקטן אינו פרוע.גמראגמ׳ אמר רבא: ״שטר לך בידי, פרוע״ – הגדול פרוע והקטן אינו פרוע. ״חוב לך בידי, פרוע״ – שטרות כולן פרועין.אמר ליה רבינא לרבא: אלא מעתה, ״שדי מכורה לך״ – שדה גדולה מכורה לו; ״שדה שיש לי, מכורה לך״ – כל שדותיו מכורין לו?!התם, יד בעל השטר על התחתונה.מתני׳ המלוה את חבירו על ידי ערב, לא יפרע מן הערב.