Guémara
Rav Houna a dit: Le terme: De vous, dans le document n'identifie personne en particulier, et peut même signifier: De l'Exilarque, ou encore: Du roi Shapur.
אָמַר רַב הוּנָא: ״מִמְּךָ״ – אֲפִילּוּ מֵרֵישׁ גָּלוּתָא, וַאֲפִילּוּ מִשַּׁבּוּר מַלְכָּא.
Rav Hisda dit à Rabba: Sortez et enquêtez sur cette affaire, car ce soir Rav Houna vous posera cette question.
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה: פּוֹק עַיֵּין בָּהּ, דִּלְאוּרְתָּא בָּעֵי לַהּ רַב הוּנָא מִינָּךְ.
Rabba sortit, examina la question et découvrit une source pertinente. Comme il est enseigné dans une baraïta: Concernant un acte de divorce dans lequel il y a les signatures des témoins sur le document mais il n'y a pas de date écrite dessus, Abba Shaul dit que s'il est écrit dessus: J'ai divorcé aujourd'hui, c'est valide.
נְפַק דָּק וְאַשְׁכַּח – דְּתַנְיָא: גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אִם כָּתוּב בּוֹ ״גֵּרַשְׁתִּיהָ הַיּוֹם״ – כָּשֵׁר.
Rabba conclut: Apparemment, le terme: Aujourd'hui, indique le jour où l'acte de divorce apparaît en présence du tribunal. Ici aussi, le terme: De vous, dans un billet à ordre, indique l'homme de la possession duquel il émerge.
אַלְמָא ״הַיּוֹם״ – הַהוּא יוֹמָא דְּנָפֵיק בֵּיהּ מַשְׁמַע; הָכָא נָמֵי, מִמְּךָ – מֵהָהוּא גַּבְרָא דְּנָפֵיק מִתּוּתֵי יְדֵיהּ מַשְׁמַע.
Abaye lui dit: Mais ceci n'est pas une preuve valable, comme peut-être Abba Shaul le soutient conformément à l'opinion du rabbin Eliezer, qui dit que les témoins de la transmission de l'acte de divorce effectuent le divorce. Mais ici, il faut s'inquiéter de la possibilité que le billet à ordre tombe de son propriétaire légitime et soit retrouvé par le détenteur actuel du document.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְדִלְמָא אַבָּא שָׁאוּל כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי; אֲבָל הָכָא לֵיחוּשׁ לִנְפִילָה!
Rabba dit à Abaye: Nous ne sommes pas préoccupés par la possibilité qu'un billet à ordre tombe de son propriétaire légitime et soit retrouvé par un autre. Et d’où dites-vous, c’est-à-dire d’où peut-on prouver, que nous ne nous préoccupons pas de la possibilité qu’un billet à ordre tombe et soit retrouvé par un autre?
אֲמַר לֵיהּ: לִנְפִילָה לָא חָיְישִׁינַן. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּלָא חָיְישִׁינַן לִנְפִילָה?
Comme nous l'avons appris dans la MISHNA: S'il y a deux personnes qui vivaient dans une ville, l'une nommée Yosef ben Shimon et l'autre également nommée Yosef ben Shimon, l'une ne peut pas présenter de billet à ordre contre l'autre, comme peut le prétendre le prétendu débiteur: Au contraire, c'est toi qui me devais de l'argent; vous m'avez remboursé et je vous ai rendu ce billet après paiement. Une autre personne, tierce, ne peut pas non plus présenter de billet à ordre contre l'un ou l'autre. Cela indique que l'un d'eux peut présenter un billet à ordre contre les autres. Mais pourquoi peuvent-ils le faire? Qu'il y ait une inquiétude quant à la possibilité que le billet à ordre tombe d'un Yossef ben Shimon et soit retrouvé par l'autre. Ne faut-il pas plutôt conclure de cette mishna que nous ne sommes pas préoccupés par la possibilité que le billet à ordre tombe d’un Yossef ben Shimon et soit retrouvé par l’autre?
דִּתְנַן: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת, שֵׁם אֶחָד יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן וְשֵׁם אַחֵר יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן – אֵינָן יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטַר חוֹב זֶה עַל זֶה, וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב. הָא הֵם עַל אֲחֵרִים – יְכוֹלִין; וְאַמַּאי? לֵיחוּשׁ לִנְפִילָה! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ לִנְפִילָה לָא חָיְישִׁינַן?
La Guemara demande: Et pourquoi Abaye, qui s'inquiète de cette possibilité, n'a-t-il pas vu une preuve du contraire dans la mishna? Il rétorquerait: Nous ne sommes pas préoccupés par la possibilité qu'un billet à ordre tombe d'une personne en particulier et soit retrouvé par une autre personne portant le même nom, ce qui est le cas dans la mishna, car cela est extrêmement improbable. Nous sommes préoccupés par la possibilité qu'un billet à ordre tombe d'un grand public et soit retrouvé par quelqu'un d'autre.
וְאַבָּיֵי – לִנְפִילָה דְחַד לָא חָיְישִׁינַן, לִנְפִילָה דְרַבִּים חָיְישִׁינַן.
Tossafot
מינך אפי' מריש גלותא. לשון שאילה הוא וכן ההיא דאמר רב הונא חיישינן לשני שוירי בכל הגט (גיטין דף כז.) ובשנים אוחזין (ב"מ דף יח: ושם) [וה"פ] אפי' מריש גלותא שאין רגיל להלוות נאמר אפילו באותו דגבי אי תפיס ביה אבל רשב"ם אין תופס בו עיקר ואין נראה לר"י מה שמפרש אפילו מריש גלותא שאנו חוששין שמא אדם אחר הלוהו ונפל ממנו ומצאו לזה מה לי לתלות בריש גלותא אותו אדם אחר ולישנא נמי לא משמע כלל הכי ומה שהקשה למה שפי' דהוה ליה למימר ההוא [גברא] דנפק מתותי ידיה משמע נראה דלא קשה כלל דלרב הונא הוה מספקא ליה ודרך שאלה היה אומר אם נתחייב אותו כלל דמשמע אפילו מריש גלותא אף על פי שאינו רגיל להלוות לו כלל אלא ש"מ מינך לא חשיב משמעות והבל הוא ומשום אדם לא יגבוהו [או לא]:
עדי מסירה כרתי. והא דכתוב ביה היום לא משום דצריך זמן אלא שאם מתנה בעל פה שום תנאי אם ימות מחולי זה או כשימות שתהא אז מגורשת מעכשיו וכדפסיק לעיל (בבא בתרא דף קלו.) כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו והוי כאומר מהיום אבל היכא דלא מתנה שום דבר לא צריך כלל מהיום והא דפירש רשב"ם דבעי למיכתב מהיום משום דבעי אבא שאול ידים מוכיחות אין נראה לר"י דהא אמרי' (גיטין דף יז.) זמן לא תקנו אלא משום פירות או משום בת אחותו ור' אלעזר לא [הוה] בעי זמן [כלל] דס"ל עדי מסירה כרתי כמו שסובר רשב"ם עצמו וגם זהו תימה להוסיף טעם חדש לאבא שאול דבעי היום משום הוכחה:,אבל הכא ליחוש לנפילה. תימא מאי שייכא הכא פירכא דר"א בהלואה הוה מצי למימר נהי נמי דמשמע מההוא גברא כו' מ"מ ליחוש לנפילה ואפילו הוה סובר כר"מ הוה מצי למיפרך הכי ואומר ר"י דהכי פירושה אלמא מהיום מההוא יומא דנפק ביה משמע ה"נ ממך מההוא גברא דנפק מתותי ידיה משמע שרוצה לומר לכל אדם שימצא בידו כי משמעות חשוב הוא ולא הבל וליצנות וכן משמע שיגבה כל מי שימצא וכן דעת הכתיבה היתה ובשטרי אקנייתא אתי שפיר שמשעבד עצמו מה שלא לוה עדיין מש"ה שעבד לו אפילו לא ילוה לעולם כדאמרי' בשנים אוחזין (ב"מ דף טז:) מצא שטרי הקנאה בשוק יחזירם לבעלים מאי אמרת שמא כתב ללוות ולא לוה הא שעבד ליה נפשיה הלכך לא שייך למיחש לנפילה הכא ואפילו בלא אקנייתא הוה מצי לאוקומי לפי' ר"ת דהנושא (כתובות דף קב. ד"ה אליבא) דמפרש התם שיכול אדם להשתעבד לחבירו אפילו לא לוה ממנו כגון שיכתוב השטר אני חייב לך מנה ויכתבנו ויתננו לו לשם כך ופריך דלמא אבא שאול כר' אלעזר ס"ל ולא בעי זמן כו' והיום משמע יומא דנפק מבעל הבית ולא דנפק מב"ד ולא הוצרך מהיום אלא אם התנה אם מתי כדפרישית לעיל אבל הכא ליחוש לנפילה דממך נמי לא משמע אלא שנתנו לו כי היכי דמהיום משמע סתם משמעותו משעת הגירושין ולחפות על בת אחותו לא יוכל דהא עדי מסירה צריך וה"נ משמע הכא אותו שנתנו לו דוקא ולא למוצאו א"כ איכא למיחש לנפילה ומשני לנפילה לא חיישינן ותחלת שאלה דרב הונא נראה לר"י לפרש כן ממך אפילו מריש גלותא אע"פ שאין רגיל להלוות כלל וגם אפילו אנו ידעינן בבירור שלא הלוהו וגם אין רגילות להקנות לו וליתן לו שטר הקנאה כלל אפ"ה מקנה לו מטעמא דפרישית או לא דשמא אין לנו לתלות אלא באותו שנתנו לו הלכך חיישינן לנפילה דלא קני אם לא מסרו לו ועוד יש לפרש אבל הכא ליחוש לנפילה כלומר לא מיבעיא דלא משמע ההוא גברא כו' והבל הוא ואפי' הוה משמע ליחוש לנפילה ומשני לנפילה לא חיישינן וקושיא ראשונה לא חשש לתרץ משום דכר' אלעזר לא מתוקמא דהא מצריך מהיום וטעמא שפירשתי למעלה הוא דחוק ולא סבירא ליה לרבה ההוא דיחויא וכן מצינו בשאר מקומות בגמ' שאין חושש לתרץ קושיא ראשונה כלל:,לנפילה דחד. פירוש שאין לתלות שנפל אלא מאחד לבד כי היכי דמתרמי שמזה נפל לנפילה דרבים פירוש דיש לחוש מכל בני אדם שבעולם שנפל מזה או מזה יש לתלות בנפילה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.