Guémara
Certes, un tribunal peut rédiger un nouveau document, car il a le pouvoir de confisquer de l’argent. Un créancier a le droit de saisir tout bien que le débiteur possédait le jour de la rédaction du billet à ordre, même si ce bien a été vendu ultérieurement à des tiers; plus la date figurant sur la note est antérieure, plus elle s'applique à de propriétés. En datant le nouveau document de la date du document original, le créancier a à nouveau le droit de saisir les propriétés de ceux qui avaient acheté un terrain au débiteur entre la date du prêt initial et la date à laquelle le nouveau billet à ordre est effectivement rédigé. Le tribunal a un tel pouvoir de confiscation. Mais en ce qui concerne les témoins, qui ont déjà exercé leur mandat, c'est-à-dire rempli le rôle qui leur a été assigné, la première fois qu'ils ont rédigé le billet à ordre, peuvent-ils revenir et accomplir à nouveau leur mandat en écrivant un deuxième billet à ordre?
בִּשְׁלָמָא בֵּי דִינָא – אַלִּימֵי לְאַפְקוֹעֵי מָמוֹנָא. אֶלָּא עֵדִים שֶׁעָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן – חוֹזְרִין וְעוֹשִׂין שְׁלִיחוּתָן?!
La Guemara demande: Et est-ce pour que les témoins ne soient pas habilités à le faire? Mais Rav Yehuda ne dit-il pas ce que Rav dit: Les témoins qui ont été chargés de rédiger un acte de transfert de propriété peuvent même rédiger dix actes pour un champ? Si l'acte original est perdu ou détruit, les témoins peuvent rédiger un acte de remplacement pour l'acheteur, même si l'acte est perdu plusieurs fois.
וְלָא?! וְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עֵדִים כּוֹתְבִין אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה שְׁטָרוֹת עַל שָׂדֶה אַחַת!
Rav Yosef donne une réponse à cette question: la déclaration de Rav Yehuda concernait un acte de donation, pas un acte de vente. Un don de terrain n’a aucune garantie; s’il est repris auprès du destinataire par le créancier du donateur pour rembourser la dette du donateur, le destinataire n’a aucun recours et ne peut percevoir d’argent auprès de personne. Par conséquent, dans ce cas, personne n'est mis en danger par la rédaction de nombreux actes de remplacement, destinés uniquement à prouver que le bénéficiaire a effectivement droit au terrain.
רַב יוֹסֵף אָמַר: בִּשְׁטַר מַתָּנָה,
Et Rabba dit: On peut dire que la déclaration de Rav Yehuda s’applique même à un acte de vente qui ne contient aucune garantie. Dans ce cas également, il n’y a aucune perte potentielle pour les acheteurs de terrains. En revanche, dans le cas d'un billet à ordre, qui peut être utilisé pour reprendre possession des biens de ceux qui ont acheté un terrain au débiteur, les témoins n'ont pas le pouvoir d'anticiper un document et de soumettre ainsi davantage d'acheteurs à d'éventuelles saisies foncières en raison de l'antériorité du document.
וְרַבָּה אָמַר: בִּשְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אַחְרָיוּת.
La Guemara a cité plus tôt un extrait d’une baraïta. Il le cite désormais dans son intégralité: Quel est le texte intégral de la baraïta? Comme il est enseigné: Si un débiteur doit mille dinars et que la dette est inscrite sur un billet à ordre, et que le débiteur a remboursé cinq cents dinars sur le total, les témoins déchirent le billet à ordre original et rédigent pour lui un autre billet à ordre, daté du moment du premier billet. C'est la déclaration du rabbin Yehuda. Rabbi Yossei dit: Ce billet à ordre original restera à sa place, sous la garde du créancier, et des témoins rédigeront un reçu pour les cinq cents dinars remboursés. Ce récépissé est remis au débiteur pour se prémunir contre une éventuelle tentative du créancier d'utiliser le billet à ordre pour encaisser la totalité des mille dinars.
מַאי בָּרַיְיתָא? דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ נוֹשִׁין בּוֹ אֶלֶף זוּז, וּפָרַע מֵהֶן חֲמֵשׁ מֵאוֹת זוּז – עֵדִים מְקָרְעִין אֶת הַשְּׁטָר, וְכוֹתְבִין לוֹ שְׁטָר אַחֵר מִזְּמַן רִאשׁוֹן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁטָר זֶה יְהֵא מוּנָּח בִּמְקוֹמוֹ, וְיִכְתְּבוּ שׁוֹבָר.
Rabbi Yossei poursuit: Et il y a deux raisons pour lesquelles les Sages ont dit qu'ils rédigent un reçu, au lieu d'écrire un nouveau billet à ordre: L'une des raisons est que le créancier peut contraindre le débiteur à le rembourser, c'est-à-dire que la pression psychologique exercée sur le débiteur de savoir que le créancier a un billet à ordre avec un montant plus élevé que ce qu'il lui doit incitera le débiteur à rembourser le reste rapidement. Et l'autre est que lui, le créancier, puisse recouvrer les biens gageés à partir de la première date, celle du document original.
וּמִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים אָמְרוּ כּוֹתְבִין שׁוֹבָר – אַחַת, כְּדֵי שֶׁיָּכוֹף לְפוֹרְעוֹ; וְאַחַת, כְּדֵי שֶׁיִּגְבֶּה מִזְּמַן רִאשׁוֹן.
La Guemara pose la question concernant la deuxième raison du rabbin Yosei: Mais le rabbin Yehuda ne dit-il pas également que le nouveau document doit être daté de l’époque du premier document? La Guemara répond: Rabbi Yossei n’a pas entendu une explication complète de l’opinion de Rabbi Yehouda; il apprit seulement que Rabbi Yehouda avait prescrit d'écrire un nouveau billet à ordre enregistrant le nouveau solde. Et voici ce que Rabbi Yossei dit à Rabbi Yehouda: Si vous voulez dire que le nouveau billet à ordre est daté de l'époque du premier document, je ne suis pas d'accord avec vous sur un point, car je considère qu'un reçu doit être écrit pour faire pression sur le débiteur. Si vous voulez dire que le deuxième billet à ordre est daté de la deuxième date, c'est-à-dire du moment où le deuxième billet à ordre a été rédigé, je ne suis pas d'accord avec vous sur deux points.
וְהָא רַבִּי יְהוּדָה נָמֵי מִזְּמַן רִאשׁוֹן קָאָמַר! הָכִי קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יְהוּדָה: אִי מִזְּמַן רִאשׁוֹן קָאָמְרַתְּ – פְּלִיגְנָא עֲלָךְ בַּחֲדָא; אִי מִזְּמַן שֵׁנִי קָאָמְרַתְּ – פְּלִיגְנָא עֲלָךְ בְּתַרְתֵּי.
§ La Guemara discute d'une halakha connexe. Les Sages ont enseigné dans une baraïta (Tosefta, Makkot 1: 3): S'il existe un billet à ordre dont la date est écrite comme un Chabbat ou comme le dixième de Tichri, c'est-à-dire Yom Kippour, il est considéré comme un billet à ordre postdaté, car l'écriture est interdite le Chabbat et Yom Kippour, et il est donc valide. C'est la déclaration du rabbin Yehuda. Le rabbin Yosei considère le billet à ordre invalide. Rabbi Yéhouda dit à Rabbi Yossei: Mais un tel incident ne s'est-il pas produit avant vous à Tzippori, et vous avez vous-même jugé le billet à ordre valide? Rabbi Yossei lui dit: Quand j'ai jugé le billet à ordre valide, c'était dans un cas comme celui-ci, où la date était un Chabbat ou Yom Kippour, que je l'ai jugé valide.
תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁטַר שֶׁזְּמַנּוֹ כָּתוּב בְּשַׁבָּת אוֹ בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרִי – שְׁטָר מְאוּחָר הוּא, וְכָשֵׁר; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי פּוֹסֵל. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא מַעֲשֶׂה בָּא לְפָנֶיךָ בְּצִפּוֹרִי, וְהִכְשַׁרְתָּ! אָמַר לוֹ: כְּשֶׁהִכְשַׁרְתִּי – בָּזֶה הִכְשַׁרְתִּי.
La Guemara est perplexe face à la réponse du rabbin Yosei à la fin de la baraïta: Mais le rabbin Yehuda parlait également dans un cas comme celui-ci, où la date était un Chabbat ou Yom Kippour, et pourtant l’opinion du rabbin Yosei était que le billet à ordre n’était pas valide.
וְהָא רַבִּי יְהוּדָה נָמֵי בָּזֶה קָאָמַר!
Rabbi Pedat dit: Toutes les parties à ce différend conviennent que si nous avons entrepris une enquête sur la date du document, et que sa date s'est avérée être exactement le Chabbat ou le dixième de Tichri, il va de soi qu'il s'agit d'un billet à ordre postdaté et qu'il est valide.
אָמַר רַבִּי פְּדָת: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם הוּזְקַקְנוּ לְעוֹנָתוֹ שֶׁל שְׁטָר, וְנִמְצֵאת עוֹנָתוֹ מְכֻוֶּונֶת בְּשַׁבָּת אוֹ בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרִי – שֶׁשְּׁטָר מְאוּחָר הוּא, וְכָשֵׁר;
Tossafot
אלא עדים שעשו שליחותן כו'. תימה קצת על הלשון דמשמע שעשו שליחותן כבר גורם שלא יעשו כי ההיא דהתקבל (גיטין דף סג:) דכתבי. תפוותא ושמה היה נפוותא וקאמר עשו עדים שליחותן ולא יכתבו עוד התם ניחא אבל הכא אין ליישב כלל דכ"ש אם לא עשו שליחותן מעולם דהויא לה מלוה על פה שאין יכולין לכתוב מזמן ראשון דא"כ ה"ל מוקדם גמור ועוד דהתם בגיטין מה שאין יכולין לעשות שליחותן זהו משום ששליחותן פסקה משעה שעשו את הראשון ואם יעשו אחר אין זה שליחותו של הבעל שלא צוה לכתבו אבל אם מצוה לכתוב שני יכולין לעשות והכא אע"פ שלוה מצוה להם לכתוב לעשות שטר ראשון לא יעשו דאל"כ מאי דוחקיה דמלוה לקרוע שטר הראשון אם אין הלוה כופהו לכך ואם כן רוצה הלוה בכך דאין לומר כי הלוה אינו רוצה אלא מזמן שני כי מה טענה היה לו בזה וע"כ צריך כאן לפרש כן וכי עדים אע"פ שעשו שליחותן וכבר חלה שעבוד על ידן יכולין לעשות בשביל כך שטר אחר כיוצא בראשון מאחר שדומה למוקדם ואפי' אם מצוה להם הלוה אין זו סברא שאם כן יאמרו כל שטר מוקדם כשר ואתי למיחתם בשטר מוקדם אבל במה שיכתבו לו ב"ד מזמן ראשון לא יבא לחתום בשטר מוקדם כי ידעו שהוא פסול ובזה יתלו הכשרו שב"ד אלימי לאפקועי ממונא והלשון מגומגם ביותר:
כותבין אפילו עשרה שטרות. ואם תאמר למא דס"ד דבאחריות מיירי תקשי הא דאמר לעיל (בבא בתרא דף קסח:) אבל בשטרי מקח וממכר כותבין חוץ מאחריות שבו וי"ל דלעיל הכי פירושו דהוא אמר אבד שטר חובי וחיישינן דלמא טריף והדר טריף אבל הכא מיירי בשידוע לנו שנאבד או ראינוהו שנשרף:
מזמן ראשון. ר' יהודה לא פירש לר' יוסי מזמן ראשון אבל ברייתא היא שנויה במילתיה דרבי יהודה לפי האמת:
שאם הוזקקנו לעדותו של שטר. הא לישנא משמע שאין כתוב להדיא כך אלא ג' בניסן והוא חל ביום חמישי ועתה נמצאת ג' בניסן מכוונת בשבת וכן ביום שני בשבת שניה של תשרי והוא חל בשבת נמצאת עונתו מכוונת ביום הכפורים ותימה נימא דטעה בקביעא דירחא ויהיה כשר לרבי יוסי ואמאי פסול ולר' יהודה נמי ניחא טפי למימר הכי ממה שנאמר שנכתב (לחוכא) בעלמא בשלמא ליום הכפורים לא קשיא מידי כיון שמזכיר באיזה יום לשבוע שאותו יום היה ידוע שהיה יום הכפורים שבזה לא היה טועה אלא משבת קשה ואומר ר"י דמיירי אחר רובו . של חדש כדאמר בהיו בודקין (סנהדרין דף מא:) דאי אפשר דלא שמע:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.