Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.
Guémara
Bava Batra 155b
100%
בבא בתרא קנ״ה במסכת בבא בתראבבא בתרא קנ״ה ב
גמראהיינו דקאתו ואמרו ליה: מהו לבודקו. אלא אי אמרת מבן עשרים, כי בדקו ליה מאי הוי? והא תנן: בן עשרים שלא הביא שתי שערות – יביאו ראיה שהוא בן עשרים; והוא הסריס, לא חולץ ולא מיבם!לאו איתמר עלה, אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר רב: והוא שנולדו בו סימני סריס? אמר רבא: דיקא נמי, דקתני: והוא הסריס; שמע מינה.וכי לא נולדו לו סימני סריס, עד כמה? תני רבי חייא: עד רוב שנותיו. כי אתא לקמיה דרבי חייא, אי כחיש אמר להו: ליברי; ואי אברי אמר להו: ליכחוש. דהני סימני – זמנין דאתו מחמת כחישותא, זמנין דאתו מחמת בריותא.איבעיא להו: תוך זמן – כלפני זמן, או כלאחר זמן? (אמר) רבא אמר רב נחמן: תוך זמן כלפני זמן. רבא בר רב שילא אמר רב נחמן: תוך זמן כלאחר זמן.והא דרבא, לאו בפירוש איתמר, אלא מכללא איתמר – דההוא תוך זמן דאזיל זבין נכסי, ואתא לקמיה דרבא, אמר להו: לא עשה ולא כלום. מאן דחזא סבר, משום דתוך זמן כלפני זמן; ולא היא, התם שטותא יתירתא חזא ביה – דהוה קא משחרר להו לעבדיה.שלח ליה גידל בר מנשיא לרבא, ילמדנו רבינו: תינוקת בת ארבע עשרה שנה ויום אחד, יודעת בטיב משא ומתן; מהו? שלח ליה: אם יודעת בטיב משא ומתן – מקחה מקח וממכרה ממכר.ולישלח ליה תינוק! מעשה שהיה כך היה. ולישלח ליה תינוקת בת שתים עשרה שנה ויום אחד! מעשה שהיה כך היה.והא דרבא, לאו בפירוש איתמר, אלא מכללא איתמר – דההוא פחות מבן עשרים דאזל זבין נכסי אבוהו, כגידל בר מנשיא. אתא לקמיה דרבא, אמרו ליה קרוביה: זיל אכול תמרי, ושדי (ביה) קשייתא בי רבא. עבד הכי, אמר להו: זביניה לאו זביני.כי קא כתבו ליה שטרא, אמרו ליה לקוחות: זיל אימא ליה לרבא, מגלת אסתר – בזוזא; שטרא דמר בזוזא?! אזל אמר ליה. אמר להו: זביניה זביני. אמרו ליה קרוביה: לקוחות אגמרוהו! אמר להו: מסברי ליה – סבר. כיון דמסברי ליה, וסבר – מידע ידע, והאי דעבד הכי – חוצפא יתירא הוא דהוה ביה.אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ולעדות – עדותו עדות. אמר מר זוטרא: לא אמרן אלא למטלטלי, אבל למקרקעי – לא.אמר ליה רב אשי למר זוטרא: מאי שנא מטלטלי – דזביניה זביני; אלא מעתה, הא דתנן: הפעוטות – מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין, הכי נמי דעדותן עדות?! אמר ליה: התם, בעינא ״ועמדו שני האנשים״, וליכא.אמר אמימר: ומתנתו מתנה. אמר ליה רב אשי לאמימר: השתא, ומה זביני – דמקבל זוזי, אמרת דלא – דלמא מוזיל ומזבין; כל שכן מתנה – דלא מטי ליה ולא מידי! אמר ליה: