Traité Bava Batra

Bava Batra 141b

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.

Guémara

Bava Batra 141b

100%

בבא בתרא קמ״א במסכת בבא בתרא

תוספות נכסי להאי דמעברת. בשכיב מרע איירי מדקאמר עלה ולוקמה כר' יוחנן בן ברוקה ורבי יוחנן בן ברוקה בשכיב מרע איירי מדקא בעי לעיל (בבא בתרא דף קלא.) עליה בבריא היאך ואע"ג דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו לא מהני מידי כיון דבבריא לא מהני אפילו ע"י קנין ואע"ג דאמר לקמן (בבא בתרא דף קמח.) שכ"מ שאמר הלואתו לפלוני הלואתו לפלוני אע"ג דליתיה בבריא אפילו בקנין דאי איתיה בבריא בקנין אם כן הוי שכיב מרע ובריא שוין מ"מ הכא ליתא בשכ"מ כיון דליתא בבריא בקנין דכולהו לא בחדא מחתא מחתינהו:איתיביה רב נחמן לרב הונא. ואם תאמר אדפריך רב נחמן לרב הונא תקשי ליה לנפשיה דאית ליה לקמן המזכה לעובר לא קנה וי"ל דהוא מוקי מתניתין לכשתלד דסבירא ליה לקמן לכשתלד קנה אי נמי רב נחמן איירי בעובר שאינו בנו ומוקי מתניתין בבנו דדעתו של אדם קרובה אצל בנו כר' יוחנן לקמן וכן פסקו רבינו חננאל ורשב"ם וה"ג דבבנו המזכה לעובר קנה:דתנן העובר פוסל ואין מאכיל. פירש רשב"ם פוסל עבדי אביו מלאכול בתרומה דעובר במעי אמו זר ואינו מאכיל את אמו דילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל ורש"י פירש ביבמות (דף סז.) בענין אחר פוסל את אמו כהנת אם הוא זר ואינו מאכיל את אמו אם הוא כהן במעי זרה דעובר במעי זרה זר הוא ולהאי פירוש לא מוכח הכא מידי אבל אין לפרש כלל פוסל עבדי אביו אם הוא זר במעי כהנת ואינו מאכיל עבדי אביו אם הוא כהן במעי זרה דחדא מילתא היא דהא פשיטא דכיון דאם הוא כהן אינו מאכיל כ"ש אם הוא ישראל ולא הוה ליה למיתני פוסל אלא אינו מאכיל:ולימא ליה ר' יוחנן בן ברוקה היא. תימה דאמאי נקט רבי יוחנן בן ברוקה דאפילו רבנן מודו דבלשון מתנה מועיל ויש לומר דכיון דראוי ליורשו והוא לא הזכיר לשון מתנה אם כן בירושה קאמר:

גמרא דתניא: ״המבשרני במה נפטר רחמה של אשתי; אם זכר – יטול מנה״, ילדה זכר – נוטל מנה. ״אם נקבה – מנה״; ילדה נקבה – נוטל מנה, ילדה זכר ונקבה – אין לו אלא מנה. והא ״זכר ונקבה״ לא אמר! דאמר נמי ״אם זכר ונקבה נמי – יטול מנה״. אלא למעוטי מאי? למעוטי נפל. ההוא דאמר לה לדביתהו: נכסי להאי דמעברת. אמר רב הונא: הוי מזכה לעובר, והמזכה לעובר לא קנה. איתיביה רב נחמן לרב הונא: האומר ״אם ילדה אשתי זכר – יטול מנה״, ילדה זכר – נוטל מנה! אמר ליה: משנתינו – איני יודע מי שנאה. ולימא ליה: רבי מאיר היא, דאמר: אדם מקנה דבר שלא בא לעולם! אימור דשמעת ליה לרבי מאיר – לדבר שישנו בעולם; לדבר שאינו בעולם מי שמעת ליה?! ולימא ליה: רבי יוסי היא, דאמר: עובר קני! דתנן: עובר פוסל ואינו מאכיל, דברי רבי יוסי. שאני ירושה, הבאה מאיליה. ולימא ליה: רבי יוחנן בן ברוקה היא, דאמר: לא שנא ירושה ולא שנא מתנה! דתנן, רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אם אמר על מי שראוי ליורשו – דבריו קיימין! אימור דשמעת ליה לרבי יוחנן בן ברוקה – לדבר שישנו בעולם; לדבר שאינו בעולם מי אמר?! ולימא ליה: רבי יוחנן בן ברוקה היא, וסבר לה כרבי יוסי! מי יימר דסבר לה? ולימא ליה: ב״מבשרני״! אי הכי, דקתני סיפא: ואם אין שם יורש אלא הוא – יורש הכל; אי ב״מבשרני״, יורש מאי עבידתיה? ולימא ליה בשילדה! אי הכי, דקתני סיפא: ואם אמר ״כל מה שתלד אשתי – יטול״, הרי זה יטול; ״כל שתלד״?! ״כל שילדה״ מיבעי ליה!