Guémara
Va prendre des serviteurs pour toi, et ils se baigneront dans les bains publics. Ou bien il peut dire: Va prendre des olives pour toi et viens les transformer en huile au pressoir. Evidemment, le pauvre frère ne peut pas lui dire: Achète ma part. La Guemara rejette cette preuve: Là aussi le frère pauvre peut dire: Vous fixez un prix et achetez ma part, car le frère riche a les moyens d'acheter la part de son frère pauvre; mais il ne peut pas dire: ou bien je fixerai un prix et j'achèterai ta part, car le pauvre frère n'a pas d'argent pour racheter son frère.
״קַח לְךָ עֲבָדִים וְיִרְחֲצוּ בַּמֶּרְחָץ״, ״קַח לְךָ זֵיתִים, וּבֹא וַעֲשֵׂה בְּבֵית הַבַּד״! הָתָם נָמֵי, ״גּוּד״ אִיכָּא, ״אֶגּוּד״ לֵיכָּא.
La Guemara propose en outre: Venez entendre une preuve de ce qui est enseigné dans une baraïta: Tout ce dont, même après avoir été divisé, chacune des parties conserve le nom de l'élément original, peut être divisé. Et si les pièces ne conservent pas le nom d'origine, l'objet ne doit pas être divisé, mais plutôt sa valeur monétaire est évaluée, car l'un des copropriétaires peut dire à l'autre: soit vous fixez un prix et vous l'achetez, soit je fixe un prix et vous l'achète. La Guemara explique: En fait, il s'agit d'une dispute entre tanna'im, comme cela est enseigné dans une baraïta: Si une cour ou autre n'était pas assez grande pour justifier la division en deux, et que l'un des copropriétaires disait à l'autre: Prenez une mesure minimale de la cour, par exemple quatre coudées, et j'en prendrai moins, le tribunal l'écoutera. Rabban Shimon ben Gamliel dit: Ils ne l'écoutent pas.
תָּא שְׁמַע: כׇּל שֶׁאִילּוּ יֵחָלֵק וּשְׁמוֹ עָלָיו – חוֹלְקִין, אִם לָאו – מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּדָמִים! תַּנָּאֵי הִיא – דְּתַנְיָא: ״טוֹל אַתָּה שִׁיעוּר, וַאֲנִי פָּחוֹת״ – שׁוֹמְעִין לוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
La Guemara clarifie la baraïta: Quelles sont les circonstances de l'affaire en discussion? Si nous disons que c’est exactement ce qui est enseigné, quel est le raisonnement de Rabban Shimon ben Gamliel? Pourquoi juge-t-il que le tribunal ignore la partie qui est prête à se contenter de moins? N'est-ce pas plutôt que la baraïta est incomplète et voici ce qu'elle dit: Si l'un des copropriétaires dit à l'autre: Vous prenez une mesure minimale de la cour, et j'en prendrai moins, tous sont d'accord pour que le tribunal l'écoute. Et le tanna de la baraïta ajoute: Et si quelqu'un dit: Soit vous fixez un prix et vous l'achetez, soit je fixe un prix et je vous l'achète, ils l'écoutent aussi. Et Rabban Shimon ben Gamliel vient dire: Dans le premier cas, le tribunal l'écoute, mais ils ne l'écoutent pas lorsqu'il dit: Soit vous fixez un prix, soit je fixerai un prix. En conséquence, cette question fait l’objet d’un différend tannaïtique.
הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כִּדְתָנֵי – מַאי טַעְמָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? אֶלָּא לָאו חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָאָמַר: ״טוֹל אַתָּה שִׁיעוּר וַאֲנִי פָּחוֹת״ – שׁוֹמְעִין לוֹ. וְ״גוּד אוֹ אֶגּוּד״ – נָמֵי שׁוֹמְעִין לוֹ. וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר: אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ?
La Guemara rejette cette interprétation de la baraïta: Non, la baraïta doit en réalité être comprise exactement telle qu'elle est enseignée. Et concernant ce que vous avez dit: quel est le raisonnement de Rabban Shimon ben Gamliel? Pourquoi l’une des parties ne peut-elle pas dire qu’elle devrait diviser la propriété et qu’elle se contenterait de moins? C'est que le second peut lui dire: Si tu veux que je te dédommage en argent de la différence entre ma part et ta part, je n'ai pas d'argent à te donner. Et si vous souhaitez me l'offrir en cadeau, cela ne me convient pas, car il est écrit: « Mais celui qui hait les cadeaux vivra » (Proverbes 15:27). La baraïta indique qu'il existe une halakha de: Soit vous fixez un prix, soit je fixerai un prix, conformément à l'avis du Rav Yehuda.
לָא, לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי; וּדְקָאָמְרַתְּ: מַאי טַעְמָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: אִי בִּדְמֵי – לֵית לִי דְּמֵי לְמִיתַּן לָךְ; בְּמַתָּנָה – לָא נִיחָא לִי, דִּכְתִיב: ״וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה״.
Poursuivant cette discussion, Abaye dit à Rav Yosef: Cette déclaration de Rav Yehuda est en fait l'opinion de Chmouel, son professeur, comme nous l'avons appris dans la mishna (11a): Mais dans le cas d'écrits sacrés, c'est-à-dire un rouleau de l'un des vingt-quatre livres de la Bible, qui ont été hérités par deux personnes, ils ne peuvent pas les diviser, même si les deux le souhaitent, car ce serait manquer de respect que de couper le rouleau en deux. Et Chmouel dit: Ils ont enseigné que les écrits sacrés ne doivent pas être divisés uniquement s'ils sont contenus dans un seul rouleau; mais lorsqu'ils sont contenus dans deux rouleaux, ils peuvent être divisés. Et s’il vous venait à l’esprit de dire qu’il n’y a pas de halakha de: Soit vous fixez un prix, soit je fixerai un prix, pourquoi la halakha s’applique-t-elle spécifiquement à un seul parchemin? Même si les écrits sacrés étaient contenus dans deux rouleaux, ils ne devraient pas non plus les diviser, car les parties respectives ne seraient pas égales et l'un des destinataires devra compenser l'autre.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא דְּרַב יְהוּדָה – דִּשְׁמוּאֵל הִיא, דִּתְנַן: וְכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים – לֹא יַחְלוֹקוּ. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּכֶרֶךְ אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנֵי כְּרִיכוֹת – חוֹלְקִין. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לֵית דִּינָא דְּ״גוּד״ אוֹ ״אֶגּוּד״, מַאי אִירְיָא בְּכֶרֶךְ אֶחָד? אֲפִילּוּ בִּשְׁנֵי כְּרִיכִין נָמֵי!
Rav Shalman a interprété la mishna: Elle fait référence à un cas où ils veulent tous deux diviser les écrits sacrés; par conséquent, Chmouel a dit qu'ils peuvent le faire lorsqu'ils sont contenus dans deux rouleaux. Mais si un seul d’entre eux souhaite les diviser, rien ne prouve qu’il puisse contraindre l’autre à accepter le partage.
תַּרְגְּמָא רַב שַׁלְמָן – בְּשֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין.
Ameimar a dit: La halakha est conforme à l'opinion du Rav Yehuda selon laquelle il existe une halakha de: Soit vous fixez un prix, soit je fixerai un prix. Rav Ashi dit à Ameimar: Qu'en est-il de cette déclaration du Rav Nahman, qui n'est pas d'accord avec Rav Yehuda et dit qu'une telle halakha n'existe pas? Ameimar lui dit: Je n'en sais rien, c'est-à-dire que je ne maintiens pas cette opinion. La Guemara demande: Et la halakha n'est-elle pas conforme à l'opinion de Rav Nahman? Mais il arriva que le père de Ravin bar Ḥinnana et Rav Dimi bar Ḥinnana mourut et leur laissa deux servantes, dont l'une savait cuire et cuire, et dont l'autre savait filer et tisser. L'un des frères suggéra à chacun d'eux de prendre entièrement pour lui l'une des servantes et de renoncer à ses droits sur l'autre servante. Ils se présentèrent devant Rava et il leur dit: Il n'y a pas de halakha: Soit vous fixez un prix, soit je fixerai un prix.
אָמַר אַמֵּימָר, הִלְכְתָא: אִית דִּינָא דְּ״גוּד״ אוֹ ״אֶגּוּד״. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: הָא דְּרַב נַחְמָן, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: לָא שְׁמִיעָא לִי; כְּלוֹמַר, לָא סְבִירָא לִי. וְלָא?! וְהָא רָבִין בַּר חִינָּנָא וְרַב דִּימִי בַּר חִינָּנָא שְׁבַק לְהוּ אֲבוּהּ תַּרְתֵּי אַמְהָתָא, חֲדָא יָדְעָא אָפְיָא וּבַשּׁוֹלֵי, וַחֲדָא יָדְעָא פִּילְכָּא וְנַוְולָא; וַאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, וַאֲמַר לְהוּ: לֵית דִּינָא דְּ״גוּד״ אוֹ ״אֶגּוּד״!
La Guemara répond: Là, c'est différent, puisque ce maître les voulait tous les deux et que l'autre maître les voulait tous les deux. Ainsi, lorsque l'un des frères dit à l'autre: Tu prends l'un et je prendrai l'autre, il ne s'agit pas de: Soit tu fixes un prix, soit je fixerai un prix. La Guemara demande: Et ne pouvons-nous pas le dire? Mais il y a le cas des écrits sacrés, dont ils veulent probablement tous deux, et Chmouel a déclaré: Ils ont enseigné que les écrits sacrés ne devraient pas être divisés uniquement s'ils sont contenus dans un seul rouleau; mais lorsqu'ils sont contenus dans deux rouleaux, ils peuvent être divisés. La Guemara répond: Rav Shalman a interprété la mishna: Elle fait référence à un cas où ils veulent tous deux diviser les écrits sacrés, et dans un tel cas, ils peuvent les diviser, à condition qu'ils soient en deux rouleaux.
שָׁאנֵי הָתָם – דִּלְמַר מִיבְּעֵי לֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ, וּלְמָר מִיבְּעֵי לֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ; כִּי קָאָמַר לֵיהּ: שְׁקוֹל אַתְּ חֲדָא וַאֲנָא חֲדָא – לָאו ״גּוּד״ אוֹ ״אֶגּוּד״ הוּא. וְכִי לָא מָצֵי לְמֵימַר הָכִי?! וְהָא כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, דְּתַרְוַיְיהוּ מִיבְּעֵי לְהוּ, וְאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּכֶרֶךְ אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנֵי כְּרִיכִין – חוֹלְקִין! הָא תַּרְגְּמָא רַב שַׁלְמָן בְּשֶׁרָצוּ.
§ La Guemara entame maintenant une discussion générale sur les écrits sacrés. Les Sages ont enseigné: Une personne peut joindre la Torah, les Prophètes et les Écrits ensemble pour former un seul rouleau; c'est la déclaration du rabbin Meir. Rabbi Yehouda dit: La Torah devrait être un rouleau à part, les livres des Prophètes un rouleau à part et les livres des Écrits un rouleau à part. Et les Sages disent: Chacun des livres des Prophètes et des Ecrits doit être un rouleau à part.
תָּנוּ רַבָּנַן: מַדְבִּיק אָדָם תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים כְּאֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תּוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, נְבִיאִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וּכְתוּבִים בִּפְנֵי עַצְמָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
Et Rabbi Yehouda dit: Il y a eu un incident impliquant Baitos ben Zunin, qui avait huit livres des Prophètes attachés ensemble en un seul rouleau, et il l'a fait avec l'approbation de Rabbi Elazar ben Azarya. Et d’autres disent que chacun des livres était un rouleau en soi, conformément à l’opinion des Sages. Rabbi Yehouda HaNasi a dit: Il y a eu un incident au cours duquel ils nous ont présenté la Torah, les Prophètes et les Écrits réunis en un seul rouleau et nous avons statué conformément à l'opinion de Rabbi Meir et les avons jugés appropriés.
וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁמֹנָה נְבִיאִים מְדוּבָּקִין כְּאֶחָד, עַל פִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא הָיוּ לוֹ אֶלָּא אֶחָד אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר רַבִּי: מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לְפָנֵינוּ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים מְדוּבָּקִים כְּאֶחָד, וְהִכְשַׁרְנוּם.
La Guemara déclare: Lorsque différents livres sont inclus dans le même rouleau, quatre lignes vides doivent être laissées entre chaque livre de la Torah, et de même entre un livre des Prophètes et un autre. Mais entre chacun des livres des Douze Prophètes, il ne faut laisser que trois lignes vides, car elles sont considérées comme un seul livre. Et le scribe peut terminer un livre en bas d'une colonne et commencer le livre suivant en haut de la colonne suivante sans laisser d'espace vide entre les deux.
בֵּין חוּמָּשׁ לְחוּמָּשׁ שֶׁל תּוֹרָה – אַרְבָּעָה שִׁיטִין; וְכֵן בֵּין כׇּל נָבִיא לְנָבִיא. וּבְנָבִיא שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר – שָׁלֹשׁ שִׁיטִין. וּמְסַיֵּים מִלְּמַטָּה, וּמַתְחִיל מִלְּמַעְלָה.
Les Sages ont enseigné dans une baraïta: Celui qui souhaite joindre la Torah, les Prophètes et les Écrits ensemble en un seul rouleau peut les joindre. Il doit laisser suffisamment de parchemin vide au début du parchemin pour l'enrouler autour du poteau auquel le début du parchemin est attaché. Et à la fin du parchemin, il doit laisser suffisamment de parchemin vide pour pouvoir l'enrouler sur toute la circonférence du parchemin enroulé. Et il peut terminer un livre en bas d'une colonne et commencer le livre suivant en haut de la colonne suivante sans laisser d'espace vide entre eux.
תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹצֶה לְדַבֵּק תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים כְּאֶחָד – מְדַבֵּק; וְעוֹשֶׂה בְּרֹאשׁוֹ כְּדֵי לָגוֹל עַמּוּד, וּבְסוֹפוֹ כְּדֵי לָגוֹל הֶיקֵּף; וּמְסַיֵּים מִלְּמַטָּה וּמַתְחִיל מִלְּמַעְלָה;
Rachi
קח לך עבדים - שיחממו אותו ורחוץ בו ולא מצי עני למימר ליה קנה חלקי:,הכא נמי גוד איכא אגוד ליכא - שאין העני אומר לו אף אני אקנה חלקך שאין לו במה לקנות לפיכך אין יכול לכופו:
ושמו עליו - כל דבר שיש בו שיעור שאם תחלקנו עדיין יהא עליו שמו הראשון:,מעלין אותו בדמים - היינו גוד או אגוד:,טול אתה שיעור ואני פחות - כגון חצר שאין בה שמנה אמות ואמר זה חלוק וטול לך ד' אמות ואני המותר:
וגוד או אגוד נמי - שלא רצה למחול כלום אלא קנה חלקי או אקנה חלקך:
הא דרב יהודה - דאמר גוד או אגוד משמיה דרביה קבלה:,בכרך אחד - כל ספריהן עשויין בגליון ואם יביאהו לב"ד לחלקו בזיון הוא:,אבל בשתי כריכות - כגון תורה בכרך אחד ונביאים בכרך אחד:,חולקין - קס"ד דאפילו אין שניהם רוצים וע"כ אין דמיהן שוין ואי לית דינא דגוד או אגוד היאך הוא כופיהו זה יאמר אני לא אתן לך עודף הדמים וגם לא אתן לך היפה שאקבל ממך דמים ולא גרסי' תרוייהו צריכין להאי:
בששניהם רוצים - הא דשמואל אשניהם רוצים דמתניתין קאי דקתני לא יחלוקו ואמר שמואל בשתי כריכות אם שניהם רוצים יחלוקו:
פילכא ונוולא - לטוות ולארוג ל"א ביסתרקי תכשיטי ספסלים שקורין טפי"ד:,לית דינא דגוד או אגוד - לכופו לתת דמי העודפים ביפה ולא למכור חלקו:
לאו גוד או אגוד הוא - אי לא אמר ליה או קח שתיהם או אקח שתיהם דכל אחת אין בה כדי לאחד:,אבל בב' כריכות חולקין - וקס"ד בע"כ של אחד מהן אלמא כי אמר ליה שקול חדא וגוד דמי היתירים או אגוד כייפינן ליה:
כל אחד ואחד בפני עצמו - כל ספר וספר של נביאים ושל כתובים צריך להיות כרך לעצמו:
בבייתוס שמנה נביאים - כל ספרי נביאים שמנה הן:
ה"ג וכן בין כל נביא ונביא ובנביא של שנים עשר שלש שיטין ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה אם נזדמן לו סיום הספר מלמטה בסוף הדף מתחיל ספרו האחר בראש הדף ואינו צריך להניח ריוח חלק ביניהם:
כדי לגול עמוד - מניח קלף חלק לגלול על גבי עמוד של עץ שהספר נגלל עליו:,וסופו כדי לגול היקף - בסופו מניח חלק גדול כדי לגול בו כל הקיפו שאין עושה שני עמודים לגוללו לאמצעו כמו שאנו עושין לספר תורה אלא גוללו מתחלתו לסופו וכורך החלק על כל ההיקף:
Tossafot
ואי ס"ד לית דינא דגוד או אגוד אפי' בשתי כריכות כו'. השתא ס"ד דחולקין כיון שאחד רוצה לחלוק וב' כריכות דומיא דכרך אחד שאין כתוב באחד מה שכתוב באחר כגון יהושע ושמואל ואמאי חולקין בע"כ והא אינם שוין אלא ודאי אית דינא דגוד או אגוד וא"ת אפילו אית דינא דגוד או אגוד אמאי חולקין כיון שכתוב בזה מה שאין בזה ותרוייהו צריכי להאי ולהאי וי"ל דהוי מצי למימר וליטעמיך ולא גרס הכא מה שכתוב במיעוט ספרים ואי ס"ד לית ליה דינא דגוד או אגוד כי היכי דתרוייהו צריכי להאי תרוייהו צריכי להאי דהא כל שכן דאי לא צריכי תרוייהו להאי ולהאי פריך טפי שפיר אי לית ליה דינא דגוד או אגוד אמאי חולקין:
מדביק אדם תורה נביאים וכתובים כאחד. אע"פ שא"א שלא יתן נביאים וכתובים על גבי תורה ובמגילה בפ"ב (דף כז.) משמע דאסור להניח ה"מ בשתי כריכות אבל כשהן מדובקין יחד אינו גנאי:,רבי יהודה אומר תורה בפני עצמה. לא מפני שאסור להניח זה על גב זה מצריך שיהא כל אחד בפני עצמו דלא אשכחן שיהא אסור להניח אלא נביאים וכתובים על גבי תורה אבל נביאים על גבי כתובים או איפכא לא אלא היינו טעמא שלא יראה הכל כמו תורה או הכל נביאים כי היכי דאמרי חכמים בתר הכי דבעו שיהא כל נביא ונביא בפני עצמו וע"כ טעמא שלא יהא נראה הכל כמו נביא אחד כן נראה לרשב"א:
ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעל'. פי' בקונטרס ואינו צריך להניח ד' שיטין ונראה לר"י דבין חומש לחומש של תורה צריך להניח ואנביאים דוקא קאמר דאין צריך כדמפרש טעמא לקמן שאם בא לחתוך חותך אבל בין חומש לחומש של תורה לא מידי דהוי אפרשה פתוחה שאם היה מסיים מלמטה היה צריך להניח שיטה אחת הכא נמי דין הוא להניח בסוף כל חומש פרשה של ד' שיטין וריצב"א מפרש ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה ולעולם מניח ד' שיטין ודוקא בין נביא לנביא אבל בין חומש לחומש לא יסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה אפי' בהנחת ד' שיטין כדאמר בירושלמי בפ"ק דמגילה וצריך שיהא גומר באמצע הדף ומתחיל באמצעיתו ובנביא מסיים בסופו ומתחיל בראשו כו' ונראה לי הטעם דאין לו לסיים בסוף הדף אפי' יניח ארבעה שיטין משום שמא יבוא לחתוך אבל בין נביא לנביא שאם בא לחתוך חותך מסיים מלמטה:
ועושה בראשו כדי לגול עמוד ובסופו כדי היקף. כן כתוב בכל הספרים וקשה לר"י דתניא במס' סופרים כל הספרים נגללין לתחלתן ולקמן אמר נמי ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל ומה שפי' הקונט' מתחלתו לסופו אין הלשון משמע כן וגבי מזוזה אמרינן נמי שכורכין אותה מאחד כלפי שמע דהיינו לתחלתה ובהדיא גרסי' בירושלמי בפ"ק דמגילה עושה אדם עמוד לספר תורה בסופו ע"כ נראה לר"י דגר' ועושה בראשו כדי היקף ובסופו כדי לגול עמוד ולרשב"א נראה לקיים גירסת הספרים והכא שאני דאיירי במדביק תורה נביאים וכתובים ואז אין נכון לעשות עמוד בסופו כמו בעלמא שגנאי הוא שתהא תורה נכרכת סביב נביאים וכתובים ונראה כאילו נעשית להם שומר מלכלוך לכך עושה כאן עמוד בראשו כדי שתהא תורה מבפנים ונביאים וכתובים מבחוץ ולקמן דמשני לצדדין קתני לא גרס תחלת הספר כדי לגול עמוד וסופו כדי לגול היקף דהתם לא איירי במדביק תורה נביאים וכתובים ואית לן למימר איפכא וברוב ספרים לא גרס אלא לצדדין קתני ותו לא ועוד אומר רשב"א דאפי' לספרים דגרסי לה לא קשיא כולי האי דניחא ליה לשנויי דומיא דהך ברייתא דקאי עלה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.