Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.
Guémara
Bava Batra 138a
100%
בבא בתרא קל״ח אמסכת בבא בתראבבא בתרא קל״ח א
גמראכאן בצווח מעיקרא, כאן בשותק מעיקרא ולבסוף צווח.אמר רב נחמן בר יצחק: זיכה לו על ידי אחר, ושתק ולבסוף צווח – באנו למחלוקת רבן שמעון בן גמליאל ורבנן,דתניא: הכותב נכסיו לאחר, והיו בהן עבדים, ואמר הלה: ״אי אפשי בהן״; אם היה רבן שני כהן – הרי אלו אוכלין בתרומה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כיון שאמר הלה: ״אי אפשי בהן״ – כבר זכו בהן יורשין.והוינן בה: ותנא קמא – אפילו עומד וצווח?!אמר רבא, ואיתימא רבי יוחנן: בצווח מעיקרו – דכולי עלמא לא פליגי דלא קני. שתק ולבסוף צווח – דכולי עלמא לא פליגי דקני.כי פליגי – שזיכה לו על ידי אחר ושתק, ולבסוף צווח; דתנא קמא סבר: מדשתיק – קנינהו; והאי דקא צווח – מהדר הוא דקא הדר ביה.ורבן שמעון בן גמליאל סבר: הוכיח סופו על תחלתו; והאי דלא צווח עד השתא – דסבר: כי לא מטו לידי, מאי אצווח.תנו רבנן, שכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני, ושלש מאות לפלוני, וארבע מאות לפלוני״ – אין אומרין: כל הקודם בשטר, זוכה. לפיכך, יצא עליו שטר חוב – גובה מכולם.אבל אמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני, ואחריו לפלוני, ואחריו לפלוני״ – אומרין: כל הקודם בשטר, זוכה. לפיכך, יצא עליו שטר חוב – גובה מן האחרון. אין לו – גובה משלפניו. אין לו – גובה משלפני פניו.תנו רבנן, שכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני בני בכור, כראוי לו״ – נוטלן, ונוטל את בכורתו. אם אמר: ״בבכורתו״ – ידו על העליונה; רצה – נוטלן, רצה – נוטל בכורתו.ושכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלונית אשתי, כראוי לה״ – נוטלתן, ונוטלת את כתובתה. אם אמר ״בכתובתה״ –