AccueilÉtudeTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Retour

Traité Bava Batra

117a

Étude de Bava Batra 117a

Étude de la Guémara 117a

Guémara
GEMARA: La Guemara commente: Dans la mishna qui enseigne que Zelophehad et Hépher avaient droit à des portions en Eretz Yisrael, nous avons appris conformément à l'opinion de celui qui dit: Eretz Yisrael a été divisé entre ceux qui ont quitté l'Egypte.
גְּמָ׳ תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ –
La Guemara cite une baraïta qui présente trois opinions sur la manière dont Eretz Israël a été divisé. Comme il est enseigné dans une baraïta que Rabbi Yoshiya dit: Eretz Israël a été divisé entre ceux qui ont quitté l’Égypte, comme il est dit: « Ils hériteront selon les noms des tribus de leurs pères » (Nombres 26:55), ce qui enseigne que le peuple juif héritera d’Eretz Israël selon les noms de leurs pères, c’est-à-dire ceux qui ont quitté l’Égypte. Le rabbin Yoshiya poursuit: Mais comment puis-je comprendre le sens du verset: « À ceux-ci le pays sera partagé en héritage » (Nombres 26:53), qui indique que le pays devait être partagé entre ceux récemment dénombrés dans le désert, c'est-à-dire ceux qui entreraient en Eretz Israël? Il répond: « À ceux-ci » enseigne que la terre sera divisée entre ceux qui sont comme ces gens qui ont été comptés, en ce sens qu'ils étaient des adultes de plus de vingt ans, pour exclure les enfants, qui n'avaient pas droit à une part en Eretz Israël, car ils n'étaient pas majeurs au moment de l'Exode.
דְּתַנְיָא, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה״? ״לָאֵלֶּה״ – כָּאֵלֶּה, לְהוֹצִיא אֶת הַטְּפָלִים.
La baraïta présente un deuxième avis. Rabbi Yonatan dit: Eretz Israël fut divisée entre ceux qui entraient en Eretz Israël, comme il est dit: « À ceux-ci le pays sera partagé en héritage » (Nombres 26:53). Mais comment puis-je comprendre le sens du verset: « Ils hériteront selon les noms des tribus de leurs pères » (Nombres 26:55)? Cela enseigne que cet héritage est différent de tous les autres héritages du monde, car dans tous les autres héritages du monde, les vivants héritent des morts, mais ici, les morts héritent des vivants. En d’autres termes, les portions de terre reçues par ceux qui sont entrés en Eretz Israël ont été transférées à leurs pères qui ont quitté l’Égypte, puis héritées par la génération actuelle, comme l’expliquera maintenant la Guemara.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ״? מְשׁוּנָּה נַחֲלָה זוֹ מִכׇּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם; שֶׁכׇּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם – חַיִּין יוֹרְשִׁין מֵתִים, וְכָאן – מֵתִים יוֹרְשִׁין חַיִּין.
Rabbi Yehouda HaNasi a dit: Je vais vous raconter une parabole. A quoi cette affaire est-elle comparable? À deux frères prêtres qui se trouvaient dans une même ville. Un frère a un fils, et un frère a deux fils, et les fils sont tous allés à l'aire pour récolter du teruma. Ce frère, qui a un fils, prend une portion de teruma sur son enfant, et ce frère, qui a deux fils, prend deux portions sur ses fils. Et les frères retournent alors avec les trois portions à leur père, puis se partagent les portions également entre eux, de sorte que chaque frère reçoive une portion et demie. Lorsque les frères donneront leurs parts à leurs enfants, le fils du premier frère recevra tout ce que son père avait reçu, tandis que les fils de l'autre frère partageront ce que leur père avait reçu.
אָמַר רַבִּי: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי אַחִין כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת, לְאֶחָד יֵשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד, וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, וְהָלְכוּ לַגּוֹרֶן. זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד – נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד, וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים – נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים. וּמַחְזִירִין אֵצֶל אֲבִיהֶן, וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.
La baraïta présente une troisième opinion. Rabbi Shimon ben Elazar dit:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

Tossafot

ומחזירין אצל אביהן וחוזרין וחולקין בשוה. בפירוש חומש פרש"י דמחזירין אצל אבי אביהן ורוצה לפרש אדם שיצא ממצרים ולו שני בנים ולאותן שני בנים לזה בן אחד ולזה שנים והשתא כשמחזירין לאבי אביהן יש לחזור ולחלוק בשוה שמכחו באין ואין לו לירש לזה יותר מלזה שאם לא יצא אבי אביהן ממצרים אלא אבותיהן עצמן למה יחלקו בשוה כשמחזיר כל אחד לאביו הלא כל אב יחזיר ויוריש לבניו ולא לבני אחיו והא דקאמר הכא משל לב' אחים כהנים ואין מזכיר אביהן לא נקטינהו אלא למשל בעלמא וקשה דלפירוש זה היה למיכתב לשמות מטות אבות אבותם דכשאין אבי אבות אלא אבות לבדם לא נפקא מינה מידי בחזרה ועוד בתוספתא שהביא רבינו שמואל לא קתני אלא שני אחין שהיו מיוצאי מצרים לזה יש לו ט' וכו' ולא קתני שני אחין ואביהן ונראה לריב"א דגזרת הכתוב הוא כשמחזירין אצל אביהן שחולקין אותו שני אחין בשוה אע"ג דבעלמא אין הדין כך הכא גזרת הכתוב מהנך שני מקראות ודקאמר מתים יורשים את החיים לאו כדין ירושה ממש אלא כעין ירושה וא"ת מאי נפקא מינה בין למאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ בין למאן דאמר לבאי הארץ נתחלקה דהשתא כשמחזירין כל באי הארץ לאבותיהן כל מה שנטלו והאבות יחלקו בשוה הרי הוא כאילו ליוצאי מצרים נתחלקה וי"ל דדוקא כשהן אחין חוזרין וחולקין בשוה אבל אם אינן אחין לא ואם לזה תשעה בנים ולזה אחד זה נוטל ט' לתכים וזה נוטל לתך אחד אבל למאן דאמר ליוצאי מצרים כולן נוטלין בשוה והא דפ"ה דראובן ושמעון שיצאו ממצרים והולידו בנים במדבר זה עשרה וזה אחד אי אזלינן בתר יוצאי מצרים היה נוטל האחד כנגד כולן אבל עכשיו י' נוטלים עשרה והאחד נוטל חלק אחד לא מיירי בראובן ושמעון אחים דא"כ גם למ"ד לבאי הארץ היו חולקין בשוה אלא נכרים הם ור"ת מפרש דכשהבנים מחזירין לאבותיהן כל אבות ישראל חולקין בשוה ונפקא מינה בין למ"ד ליוצאי מצרים בין למ"ד לבאי הארץ לענין טפלים שאם היו האבות בני עשרים מיוצאי מצרים ומתו במדבר ובניהן כשנכנסו לארץ כולם טפלים או נשים כבנות צלפחד למאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה היו נוטלין ולמ"ד לבאי הארץ לא היו נוטלים כלום או איפכא אם יצאו ממצרים טפלים ולא אבות וכשבאו לארץ היו בני עשרים או הם או בניהם למאן דאמר לבאי הארץ נוטלין ולמאן דאמר ליוצאי מצרים אין נוטלין וקשיא לפירושו דאמאי נקט בתוספתא שני אחין ועוד קשיא לריב"ם דלשמות מטות אבותם משמע אחין דוקא דבכל מקום קוראין לאחין אבות כגון לא יומתו אבות על בנים ומפקינן (סנהדרין דף כז:) דבן אחיו פסול לו לעדות וגם מבנים לא יומתו על אבות נפקא לן (שם) דאחי האב פסול וגם משם יש להוכיח שיש להחזיר אצל האבות ולא אצל אבי אביהן ועוד הקשה דמאי פריך לקמן אלא למאן דאמר לבאי הארץ אמאי צווחו בני יוסף (לכן) [ולפי] פר"ת כך שפיר צווחו למאן דאמר לבאי הארץ כמו למאן דאמר ליוצאי מצרים דמ"מ לא נטלו אלא כפי מה שהיו האבות שיצאו ממצרים כיון שכל אבות ישראל חולקין בשוה אבל אם אין חולקין בשוה אלא אחין אתי שפיר הא דפריך ואע"פ שהיו אבות בני יוסף מועטין הרי החזירו להן בניהן לפי מה שנתרבו וצריך לומר לפר"ת שאין מחזירין אלא לאותן אבות שבאותו שבט ולא לכל ישראל והכי משמע לשמות מטות אבותם ינחלו דוקא לאבות שבאותו מטה ורבינו תם דחק לתרץ בענין אחר ודוחק:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Bava Batra 117a
100%
בבא בתרא קי״ז אמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא
גְּמָרָא גְּמָ׳ תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ – דְּתַנְיָא, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה״? ״לָאֵלֶּה״ – כָּאֵלֶּה, לְהוֹצִיא אֶת הַטְּפָלִים. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ״? מְשׁוּנָּה נַחֲלָה זוֹ מִכׇּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם; שֶׁכׇּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם – חַיִּין יוֹרְשִׁין מֵתִים, וְכָאן – מֵתִים יוֹרְשִׁין חַיִּין. אָמַר רַבִּי: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי אַחִין כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת, לְאֶחָד יֵשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד, וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, וְהָלְכוּ לַגּוֹרֶן. זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד – נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד, וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים – נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים. וּמַחְזִירִין אֵצֶל אֲבִיהֶן, וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: