Traité Bava Batra

116b

Étude de Bava Batra 116b

Étude de la Mishna & Guémara 116b

La Guemara répond: En raison de son esprit vif, il n'a pas analysé la mishna avec soin.

אַגַּב חוּרְפֵּיהּ לָא עַיֵּין בָּהּ.

Rami bar Ḥama a soulevé un dilemme: en ce qui concerne la réclamation d'un père du père du défunt et la réclamation du frère du défunt, comme les réclamations d'Abraham et de Jacob sur la propriété d'Ésaü, qui était le petit-fils d'Abraham et le frère de Jacob, lequel d'entre eux précède l'autre et hérite de la propriété? Rava a dit: Venez entendre une preuve de la mishna: Un père précède tous ses descendants, donc Abraham hériterait, comme Jacob était son descendant. La Guemara demande: Et pourquoi Rami bar Ḥama a-t-il eu un dilemme? vraisemblablement, il était au courant de la déclaration de la mishna? La Guemara répond: Rami bar Ḥama a compris que la mishna enseigne qu'un père précède uniquement ses propres descendants immédiats, mais pas les descendants de son fils.

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אֲבִי הָאָב וְאָחִיו – כְּגוֹן אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב בְּנִכְסֵי עֵשָׂו, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? אֲמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. וְרָמֵי בַּר חָמָא – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בְּנוֹ.

La Guemara note que de même, il est raisonnable de comprendre la mishna de cette manière, comme elle l'enseigne: Voici le principe: quiconque précède un autre en matière d'héritage, ses descendants précèdent également l'autre. Et si Isaac était en vie, Isaac précéderait Abraham et hériterait des biens d’Ésaü. Or, aussi, quand Isaac n'est pas en vie, Jacob devrait précéder Abraham, à cause du principe selon lequel les descendants de l'un qui précède l'autre en ce qui concerne l'héritage précèdent également l'autre. La Guemara affirme: Concluez de cette clause de la mishna que le frère du défunt précède le grand-père.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין; וְאִילּוּ אִיתֵיהּ לְיִצְחָק – יִצְחָק קוֹדֵם, הַשְׁתָּא נָמֵי דְּלֵיתֵיהּ יִצְחָק – יַעֲקֹב קוֹדֵם; שְׁמַע מִינַּהּ.

Mishna 1

MISHNA: Les filles de Zelophehad prirent trois parts de terre dans l'héritage d'Eretz Yisrael: la part de leur père qu'il reçut parce qu'il était parmi ceux qui quittèrent l'Egypte; et sa part qu'il reçut avec ses frères dans la propriété d'Hépher, leur père; et une part supplémentaire qu'il reçut d'Hépher, parce qu'il était premier-né, et le premier-né reçoit deux parts d'héritage de son père.

מַתְנִי׳ בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה: חֵלֶק אֲבִיהֶן – שֶׁהָיָה עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר, וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים.(משנה)

Tossafot

אבי האב ואחיו כגון אברהם ויעקב בנכסי עשו מהו אמר רבא תא שמע האב קודם לבן. ש"מ שאברהם קודם לפי טעותו לא היה בן יורש את אביו אלא אב קודם כל שעה לבן שהיה סבור שאברהם יורש כשימות עשו ויפלו הנכסים לפני יצחק ולדבריו שהיה סבור שאברהם קודם ליעקב אין בן יורש את אביו:

ושהיה בכור נוטל שני חלקים. כאן לא דקדק הקונטרס יפה דפי' אע"ג דכשמת חפר לא היה צלפחד קיים אפ"ה בנותיו נוטלות חלק בכורה של צלפחד בנכסי חפר כדתניא בתוספתא דבכורות כיצד אין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק מת אביו בחיי אביו נוטל פי שנים בנכסי אביו ואינו נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו כגון יעקב שמת בחיי יצחק היה ראובן בכור נוטל פי שנים בנכסי יעקב אבל לא בנכסי יצחק זקנו שהרי [אפילו] אם היה יעקב קיים כשמת יצחק לא היה יעקב נוטל פי שנים שהרי פשוט הוא הלכך ראובן הבא לירש מכח יעקב בנכסי יצחק לא יטול אלא חלק פשיטות של אביו ע"כ ולא היה לו לפרש כן דלא קרי ראוי כי האי גוונא מה שאין ראובן נוטל פי שנים מעשו בנכסי יצחק אלא הא קרי ראוי מה שאין ראובן נוטל פי שנים מאחיו בנכסי יצחק שלא הוחזק בהן מעולם יעקב והוה ליה ראוי:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Bava Batra 116b

100%

בבא בתרא קט״ז במַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא

מִשְׁנָה אַגַּב חוּרְפֵּיהּ לָא עַיֵּין בָּהּ. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אֲבִי הָאָב וְאָחִיו – כְּגוֹן אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב בְּנִכְסֵי עֵשָׂו, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? אֲמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. וְרָמֵי בַּר חָמָא – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בְּנוֹ. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין; וְאִילּוּ אִיתֵיהּ לְיִצְחָק – יִצְחָק קוֹדֵם, הַשְׁתָּא נָמֵי דְּלֵיתֵיהּ יִצְחָק – יַעֲקֹב קוֹדֵם; שְׁמַע מִינַּהּ. מַתְנִי׳ בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה: חֵלֶק אֲבִיהֶן – שֶׁהָיָה עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר, וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים.

תּוֹסָפוֹת אבי האב ואחיו כגון אברהם ויעקב בנכסי עשו מהו אמר רבא תא שמע האב קודם לבן. ש"מ שאברהם קודם לפי טעותו לא היה בן יורש את אביו אלא אב קודם כל שעה לבן שהיה סבור שאברהם יורש כשימות עשו ויפלו הנכסים לפני יצחק ולדבריו שהיה סבור שאברהם קודם ליעקב אין בן יורש את אביו:ושהיה בכור נוטל שני חלקים. כאן לא דקדק הקונטרס יפה דפי' אע"ג דכשמת חפר לא היה צלפחד קיים אפ"ה בנותיו נוטלות חלק בכורה של צלפחד בנכסי חפר כדתניא בתוספתא דבכורות כיצד אין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק מת אביו בחיי אביו נוטל פי שנים בנכסי אביו ואינו נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו כגון יעקב שמת בחיי יצחק היה ראובן בכור נוטל פי שנים בנכסי יעקב אבל לא בנכסי יצחק זקנו שהרי [אפילו] אם היה יעקב קיים כשמת יצחק לא היה יעקב נוטל פי שנים שהרי פשוט הוא הלכך ראובן הבא לירש מכח יעקב בנכסי יצחק לא יטול אלא חלק פשיטות של אביו ע"כ ולא היה לו לפרש כן דלא קרי ראוי כי האי גוונא מה שאין ראובן נוטל פי שנים מעשו בנכסי יצחק אלא הא קרי ראוי מה שאין ראובן נוטל פי שנים מאחיו בנכסי יצחק שלא הוחזק בהן מעולם יעקב והוה ליה ראוי: