Guémara
Voici plutôt comment résoudre le problème: si le père de sa mère était de la famille de Joseph, la mère de sa mère était issue de la famille de Yitro, et si le père de sa mère était de la famille de Yitro, la mère de sa mère était issue de la famille de Joseph. Ainsi, alors que sa mère descendait de Joseph d'un côté et de Yitro de l'autre, Pinehas était un parent plus éloigné de Yitro que Jonathan. Partant de cette conclusion, le langage du verset est également précis, puisqu’il est écrit: « Et Elazar, fils d’Aaron, prit une des filles de Putiel » (Exode 6:25). Concluez du libellé du verset que Pinehas descendait de deux hommes appelés Puti: Yitro et Joseph.
אֶלָּא אִי אֲבוּהּ דְּאִמֵּיהּ מִיּוֹסֵף – אִמַּהּ דְּאִמֵּיהּ מִיִּתְרוֹ; אִי אֲבוּהּ דְּאִמֵּיהּ מִיִּתְרוֹ – אִמַּהּ דְּאִמֵּיהּ מִיּוֹסֵף. דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל״ – תַּרְתֵּי שְׁמַע מִינַּהּ.
Rava dit: Celui qui épouse une femme doit d'abord examiner ses frères afin de savoir à l'avance quel caractère auront ses enfants, comme il est dit: « Et Aaron prit Elisheva, la fille d'Amminadav, la sœur de Nahshon » (Exode 6:23). Par déduction de ce qui est dit: « La fille d’Amminadav », ne sais-je pas qu’elle est la sœur de Nahshon, comme Nahshon était le fils d’Amminadav? Quel est le sens lorsque le verset dit: « La sœur de Nahshon »? De là, on apprend que celui qui épouse une femme doit examiner ses frères. La raison est celle enseignée par les Sages: la plupart des fils ressemblent aux frères de la mère.
אָמַר רָבָא: הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, צָרִיךְ שֶׁיִּבְדּוֹק בְּאַחֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן״ – מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּת עַמִּינָדָב״, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲחוֹת נַחְשׁוֹן הִיא? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲחוֹת נַחְשׁוֹן״? מִכָּאן שֶׁהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּבְדּוֹק בְּאַחֶיהָ. תָּנָא: רוֹב בָּנִים דּוֹמִין לַאֲחֵי הָאֵם.
En relation avec la mention dans la Guemara de Jonathan, qui était prêtre de Michée, la Guemara cite des déclarations supplémentaires des Sages concernant cet épisode. Décrivant le moment où les hommes de la tribu de Dan passèrent par la maison de Mica, le verset déclare: « Et ils se détournèrent là et lui dirent: Qui t'a amené ici [halom], et que [ma] fais-tu dans cet endroit, et qu'as-tu ici [po]? (Juges 18: 3). Les Sages interprètent leurs multiples questions. Ils lui dirent: Ne viens-tu pas de Moïse, à propos duquel il est écrit: « Ne t'approche pas d'ici [halom] » (Exode 3: 5)? Ne venez-vous pas de Moïse, à propos duquel il est écrit: « Qu'est-ce que tu as dans la main » (Exode 4:2)? Ne venez-vous pas de Moïse, dont il est écrit: « Mais toi, reste ici [po] avec moi » (Deutéronome 5:27)? Deviendras-tu, descendant de notre maître Moïse, prêtre pour le culte des idoles?
״וַיָּסוּרוּ שָׁמָּה, וַיֹּאמֶר: מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם, וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה בָּזֶה, וּמַה לְּךָ פֹה?״. אָמְרוּ לוֹ: לָאו מִמֹּשֶׁה קָא אָתֵית, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״אַל תִּקְרַב הֲלֹם״? לָאו מִמֹּשֶׁה קָא אָתֵית, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״מַה זֶּה בְּיָדְךָ״? לָאו מִמֹּשֶׁה קָא אָתֵית, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי״? תֵּעָשֶׂה כּוֹמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה?!
Jonathan leur dit: Voici la tradition que j'ai reçue de la maison du père de mon père: il faut toujours se consacrer au culte des idoles et ne pas exiger l'aide des gens en recevant l'aumône, et j'ai pris cette position afin d'éviter d'avoir à accepter l'aumône.
אָמַר לָהֶן, כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא: לְעוֹלָם יַשְׂכִּיר אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.
La Guemara commente: Et lui, Jonathan, pensait que cela faisait référence au véritable culte des idoles, mais ce n'est pas le cas, ce n'était pas l'intention de la tradition. Ici, le terme culte des idoles, littéralement: Service étrange, fait référence à un service, c'est-à-dire un travail, qui est étrange, c'est-à-dire qui ne lui convient pas. En d’autres termes, il faut être prêt à accomplir un travail difficile et humiliant à ses yeux plutôt que de devenir bénéficiaire de la charité. Comme Rav l'a dit à Rav Kahana, son élève: Écorchez une carcasse au marché et acceptez le paiement, mais ne dites pas: Je suis un grand homme et cette affaire est en dessous de moi.
וְהוּא סָבַר – לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ; וְלָא הִיא, אֶלָּא ״עֲבוֹדָה זָרָה״ – עֲבוֹדָה שֶׁזָּרָה לוֹ, כְּדַאֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב כָּהֲנָא: נְטוֹשׁ נְבֵילְתָּא בְּשׁוּקָא וּשְׁקוֹל אַגְרָא, וְלָא תֵּימָא: גַּבְרָא רַבָּא אֲנָא וְזִילָא בִּי מִילְּתָא.
La Guemara poursuit sa discussion sur cet épisode. Plus tard, lorsque le roi David vit que l’argent était extrêmement précieux pour Jonathan, il le nomma directeur des trésors du Temple, comme il est dit: « Et Shebuel, fils de Guershom, fils de Moïse, était chef des trésors » (1 Chroniques 26:24). La Guemara demande: Et son nom était-il réellement Shebuel? mais son nom n'était-il pas Jonathan? Rabbi Yohanan dit: Il est appelé Shebuel afin de faire allusion au fait qu'il s'est repenti et est retourné à Dieu [shav la'el] de tout son cœur.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָּוִד שֶׁמָּמוֹן חָבִיב עָלָיו בְּיוֹתֵר, מִינָּהוּ עַל הָאוֹצָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁבֻאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם בֶּן מְנַשֶּׁה נָגִיד עַל הָאֹצָרוֹת״. וְכִי שְׁבוּאֵל שְׁמוֹ? וַהֲלֹא יְהוֹנָתָן שְׁמוֹ! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁשָּׁב לָאֵל בְּכׇל לִבּוֹ.
§ La Michna enseigne dans la liste de ceux qui héritent et se lèguent les uns les autres: Les fils par rapport à leur père. La Guemara demande: D'où tirons-nous cette halakha selon laquelle les fils héritent de la totalité du domaine et les filles ne reçoivent pas de part avec eux? Comme il est écrit: « Si un homme meurt et n’a pas de fils, vous transmettrez son héritage à sa fille » (Nombres 27: 8). La raison pour laquelle l’héritage serait transmis à une fille est qu’elle n’a pas de fils, mais s’il a un fils, le fils a préséance. Rav Pappa dit à Abaye: Pourquoi ne pas dire ceci: s'il n'y a qu'un fils, que le fils hérite de la succession du père; s’il n’y a qu’une fille, que la fille hérite de la succession du père; et s'il y a à la fois un fils et une fille, ni celui-ci n'héritera, ni celui-là n'héritera.
וְהַבָּנִים אֶת הָאָב. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״אִישׁ כִּי יָמוּת וְגוֹ׳״. טַעְמָא דְּאֵין לוֹ בֵּן, הָא יֵשׁ לוֹ בֵּן – בֵּן קוֹדֵם. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, אֵימָא: אִי אִיכָּא בֵּן – לֵירוֹת בֵּן, אִיכָּא בַּת – תֵּירוֹת בַּת, אִיכָּא בֵּן וּבַת – לָא הַאי לֵירוֹת וְלָא הַאי לֵירוֹת!
Abaye a demandé à Rav Pappa: Et plutôt,
וְאֶלָּא
Tossafot
אלא אי אבוה דאמיה מיוסף אמה דאמיה מיתרו. וא"ת א"כ היאך פנחס בן טובים טפי מיהונתן שהרי אימיה דאמיה דפנחס מיתרו אתיא כי היכי דאמיה דאבוה דיהונתן מיתרו אתיא וי"ל משום שיהונתן היה מצד האב שהיה אביו בן בת יתרו ופנחס מצד האם:
נשוט נבילתא גרסינן בערוך והוי כמו פשוט כי ההיא דחלה (סנהדרין דף ק:) לא תנטוש גילדנא מאוניה דלא ליזיל משכיה לחבלא פירוש דג ששמו גילדנא אל תתחיל לפשטו מאזנו פן ילך העור לאיבוד ואע"ג דהתם נטוש והכא נשוט רוב פעמים מתחלפין האותיות בענין זה כמו (פסחים דף ל:) אין טשין התנור באליה דהוי כמו אין שטין כמו וטח את הבית ומתרגם בירושלמי וישוטון ית ביתא (ויקרא י״ד:מ״ב):,ולא תימא כהנא אנא. מפר"ת ולא תימא אני רב כהנא שאני חשוב ולא מפני שהיה כהן דלאו כהן הוה כדאמרינן בהזרוע (חולין דף קלב. ושם ד"ה רב) רב כהנא הוה אכל בשביל אשתו ובפ' אלו עוברין (פסחים דף מט. ושם) אמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי אמרו לו תלמידיו והא למקום תורה גלית אמר להו לא גלאי כדגלו אינשי שגלה ע"י דשמטיה לקועיה דההוא גברא וכן מפר"ת ההיא דערבי פסחים (דף קיג. ושם) לא תדור במתא דרישא אסי כלומר שאתה בעצמך תהיה ראש ששמך רב אסי שלא תתבטל מחמת צרכי צבור ולא כמו שפירש רבינו שמואל דרישא אסי רופא:
ושבואל בן גרשם בן משה. ה"ג משה שאין לקרותו על שם מנשה שהרי כבר שב בכל לבו ויש דגרס בן מנשה וטעמא לפי שחזר לקלקולו כדפ"ה:
טעמא דאין לו בן הא יש לו בן [בן] קודם. נראה לרשב"א דכל הסוגיא אליבא דמ"ד שלא כסדרן כתיבי מדפריך רב פפא בתר הכי ולמ"ד כסדרן כתיבי ואימא אי איכא בן) למה יש לנו לשנות קראי מכי היכי דכתיבי ועוד דקאמר ליה אביי איצטריך קרא לאשמועינן דמאן דלית ליה אלא וכו' ופ"ה ואמאי כתב ובן אין לו והעברתם את נחלתו פשיטא ולשתוק מיניה והכי איבעי למכתב איש כי ימות וזרע אין לו וגו' ואי אליבא דמ"ד דכסדרן כתיבי היכי נשתוק קרא ולא ליכתוב והעברתם את נחלתו לבתו הא איצטריך למידרש במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב וליכא למימר דאביי דייק מדלא כתיב ואיש כי ימות והעברתם את נחלתו לבתו דא"כ מאי פריך ודלמא קמ"ל דבת נמי בת ירושה היא דמ"מ הכי הוה מצי למכתב ולא ליכתוב ובן אין לו אלא ודאי אליבא דמ"ד שלא כסדרן כתיבי אתיא דלדידיה לא איצטריך והעברתם ואע"ג דמוקי והעברתם לכדרבי שאין לך מעביר נחלה כו' אין זה צורך שום דרשה ולא אשמועינן שום חידוש אלא דלגבי בת שייך לשון העברה ור"י אומר דאפילו למ"ד דכסדרן כתיבי אתיא ואביי דריש מדלא כתיב איש כי ימות והעברתם את נחלתו לבנו דהוה מצי למידרש במקום בן אתה מעביר נחלה מן האב כו' והוה ידעינן דבן ובת שוין הואיל ומצינו במקום אחר שהיא בת ירושה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.