Guémara
Et de plus, le verset déclare d'abord qu'un fils hérite de son père, comme il est écrit dans la partie concernant l'héritage: « Si un homme meurt et n'a pas de fils, vous transmettrez son héritage à sa fille » (Nombres 27: 8).
וְעוֹד, כְּדִכְתִיב: ״אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ״ –
La Guemara répond: Et quant au tanna de la mishna qui a énuméré le père héritant en premier, puisque la halakha qu'un père hérite de son fils s'apprend par une dérivation et n'est pas explicitement mentionnée dans le verset, cette halakha lui est chère; c’est pourquoi il l’a énuméré en premier.
וְתַנָּא, אַיְּידֵי דְּאָתְיָא לֵיהּ מִדְּרָשָׁא – חֲבִיבָא לֵיהּ!
Et quelle est la dérivation? Comme il est enseigné dans une baraïta concernant le verset: « Et si son père n'a pas de frères, vous donnerez son héritage à son parent qui est le plus proche de lui dans sa famille, et il en héritera » (Nombres 27:11): « Son parent »; cela fait référence au père, et la Torah enseigne que le père précède les frères du défunt en héritant de lui. On aurait pu penser que le père du défunt devait précéder le fils du défunt en héritant de lui; le verset dit donc: « Le plus proche [hakkarov] de lui », enseignant que plus on est proche [karov] du défunt, plus le premier est dans l'ordre d'héritage, et le fils du défunt est considéré comme un parent plus proche du défunt que le père du défunt.
וּמַאי דְּרָשָׁא? דְּתַנְיָא: ״שְׁאֵרוֹ״ – זֶה הָאָב; מְלַמֵּד שֶׁהָאָב קוֹדֶם לָאַחִין. יָכוֹל יְהֵא קוֹדֶם לַבֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַקָּרוֹב״ – קָרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם.
La Guemara demande: Et qu’avez-vous vu pour inclure le fils comme parent le plus proche du père et exclure le frère? La Guemara répond: J'inclus le fils, car il se substitue à son père pour désigner une servante hébraïque comme épouse pour lui-même, ce qu'un frère ne peut pas faire. Et de même, il se tient à la place de son père en ce qui concerne un champ ancestral. Si un fils rachète un champ consacré par son père, cela est considéré comme si le père l'avait lui-même racheté et le champ revient à la famille au cours de l'année jubilaire. En revanche, si le frère de celui qui l'a consacré rachète le champ, celui-ci ne revient pas à la famille (voir Lévitique 27: 16-21).
וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן, וּלְהוֹצִיא אֶת הָאָח? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַבֵּן – שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָבִיו לִיעִדָה וְלִשְׂדֵה אֲחוּזָּה.
La Guemara demande: Au contraire, je devrais inclure le frère comme parent le plus proche, car il se tient à la place de son frère en ce qui concerne le mariage par lévirat, ce qui n'est pas le cas d'un fils. La Guemara répond: Ceci n'est pas une affirmation valable, car y a-t-il un mariage par lévirat sauf dans le cas où il n'y a pas de fils? Dans le cas où il y a un fils, il n’y a pas de mariage par lévirat. Cela indique qu'un fils remplace le défunt devant un frère, même en ce qui concerne le lévirat.
אַדְּרַבָּה! מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָאָח, שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָחִיו לְיִבּוּם! כְּלוּם יֵשׁ יִבּוּם – אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בֵּן, הָא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּן – אֵין יִבּוּם.
La Guemara commente: La raison pour laquelle un fils est considéré comme un parent plus proche qu'un frère est spécifiquement due à cette réfutation, selon laquelle là où il y a un fils, il n'y a pas de mariage par lévirat. Cela indique que sans cette réfutation, je dirais qu'un frère est supérieur à un fils en termes de proximité parentale. La Guemara demande donc: Pourquoi ne pas en déduire qu'un fils est plus proche du défunt qu'un frère?
טַעְמָא דְּאִיכָּא הַאי פִּירְכָא, הָא לָאו הָכִי – הֲוָה אָמֵינָא אָח עֲדִיף? תִּיפּוֹק לֵיהּ
Tossafot
יכול יהא קודם לבן. פריב"ם יהא קודם לבן ולא לאח כדמסיק בתר הכי דאדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו ליבום ולא פריך השתא שיקדום אב לבן דהא פשיטא ליה להאי תנא שאין להקדימו אלא לאחד מהן או לאח או לבן ולאו לתרוייהו דהא אי לאו נכתב שארו לא היינו מקדימין אפי' לאחד שהרי האב אינו קם תחת בנו לשום דבר ולכך השתא דכתב שארו די אם נקדימנו לאחד מהן ובזה נושא ונותן איזה מהן קרוב יותר אח או בן ונקדימנו למרוחק שבהן ואין נראה פירושו כלל דכיון דאין סברא להקדימו אלא לאחד מהן מה צריך לדרשא דהקרוב קרוב מסברא יש לי להקדימו לאח יותר מלבן כדמסיק כלום יש יבום אלא במקום שאין בן ונראה לפרש דהשתא קאמר יכול יקדום אף לבן דמדכתב שארו להקדים אקדמוניה לכל הכתוב בפרשה תלמוד לומר הקרוב אליו דקרוב קודם ומה ראית דמוקמת הקרוב לבן ושארו להקדים לאח אימא איפכא:,יכול יהא קודם לבן. ואם תאמר אם כן לא יירשו בן ובת ואח לעולם אם האב קודם לבן שהרי האב יורשו בקבר ואם יקדום אבי המת לבנו ולבתו ולאחיו יקדום אחריו אבי אביו דנחלה ממשמשת והולכת עד ראובן כדנפקא ליה לקמן (בבא בתרא דף קטו:) ויש לומר דאיכא לאוקומי לקרא דיורשין בן ובת ואח בבן דגר ובבן בנו של גר כדי לקיים שיירשנו אחי אביו אי נמי היכא דאיכא בן ובת או אח לא נאמר דממשמשת והולכת כיון דדריש מקרא לקמן (בבא בתרא דף קט:) שאין לך מעביר נחלה משבט לשבט אלא בת הואיל ובנה ובעלה יורשה דאם כן נמצא כל נחלות מעבירות משבט לשבט דממשמשת נחלה עד יעקב אבינו ומוריש לכל ישראל כיון שהאבות קודמין לבן ולבת ולאח רשב"א ואם תאמר אחי אביו דכתב רחמנא למה לי תיפוק לי מאין לו עיין עליו דדרשי' מינה לקמן (בבא בתרא דף קטו.) דנחלה ממשמשת ובאה ותירץ ריב"ם דכתביה לאשמועינן דקראי שלא כסדרן כתיבי דאי לא כתב אחי אביו הוי אמינא דכסדרן כתיבי ואחי המת קודמין לאב אבל השתא דכתב אחי אביו על כרחך לא נכתב שארו אלא להקדימו לאחין דלהקדימו לאחי האב לא איצטריך כדאמרינן לקמן וקשיא לר"י התינח למאן דאמר קראי לאו כסדרן כתיבי אלא למאן דאמר כסדרן כתיבי אמאי כתב אחי האב ועוד קשיא לרשב"א דאפילו למאן דאמר שלא כסדרן כתיבי לא איצטריך למכתב אחי האב דעל כרחך לא נכתב שארו אלא להקדימו לאחיו דבע"א למאי כתבי' רחמנא דאי לאשמועינן דהיכא דליכא בן ובת ואח שהוא יורש פשיטא אלא מאן לירת אטו בר קשא דמתא לירת כדאמרינן לקמן (בבא בתרא דף קי:) וליכא למימר אי לאו דכתב אחי האב הוה אמינא דאיצטריך שארו לאשמועינן שהאחין קודמין לאב דאי לא הוה כתב שארו הוה אמינא דאב קודם לאחיו דאי היינו אומרים דאב קודם לאחיו לא לכתוב רחמנא לא אב ולא אחי האב ועוד דכולה שמעתין אנו דוחקין למצוא פסוק מנא לן דאב קודם לאחיו משום דמסברא אית לן למימר דאחיו קדמי ואור"י דמאין לו לא הוה שמעינן נחלה ממשמשת למעלה אלא למטה כגון בן הבן ובת הבן ובן בת הבן אע"ג דעלה אמר לקמן דנחלה הולכת וממשמשת עד ראובן דהיינו למעלה אהאי קרא דאחי אביו סמיך וא"ת ואחין דכתב רחמנא למה לי כיון דנחלה ממשמשת עד ראובן ירש האב בקבר להנחיל לבניו הנותרים וי"ל דאי לא כתב אחין ה"א שהאב קודם לבת דאית לן לאקדומי אב לחד מהנך דכתיבי בהדיא בקרא:
שכן קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה. ה"ה דה"מ למנקט נמי ולעבד עברי:
כלום יש יבום אלא במקום שאין בן. אין לפרש דלא עדיף לענין יבום בן מאח אלא כלומר הן שוין לענין יבום וא"כ הכי נמי עדיף בן מאח משום דקם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה דעל כרחך לקמן גבי בת לא אפשר לפרש כן דאמרינן כיון דלענין יבום כי הדדי נינהו לענין נחלה נמי כי הדדי נינהו כלומר ותהא עדיפא בת מאח שיקדום אב לאח ולא לבת ואי לא עדיפא מאח לענין יבום היכי עדיפא מיניה לענין נחלה אלא ודאי מהאי טעמא דכלום יש יבום אלא במקום שאין בת דהיא עדיפא מאח דבת מקימה שם ואח אינו מקים שם אלא צריך לייבם:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.