Afin qu'un animal ne saute pas par-dessus la clôture, n'entre pas dans le champ et ne cause des dégâts. La Guemara demande: Qu'il fasse seulement un fossé plus grand et non un fossé plus petit. La Guemara répond: Comme le fossé est large, l'animal peut se tenir à l'intérieur et sauter par-dessus la clôture. La Guemara demande: Si oui, qu'il fasse seulement un fossé plus petit et pas un fossé plus grand? Comme le fossé est petit, l'animal se tient sur le bord et saute par-dessus la clôture. Le baraïta explique la question plus en détail: Et combien d'espace y a-t-il entre le plus grand fossé et le plus petit fossé? Une paume.
כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא חַיָּה קוֹפֶצֶת. וְלַעֲבֵיד חָרִיץ – וְלָא לַעֲבֵיד בֶּן חָרִיץ! אַיְּידֵי דְּרָוַוח, קָיְימָא בְּגַוֵּיהּ וְקָפְצָה. וְלַעֲבֵיד בֶּן חָרִיץ – וְלָא לַעֲבֵיד חָרִיץ! אַיְּידֵי דְּקַטִּין, קָיְימָא אַשִּׂפְתֵּיהּ וְקָפְצָה. וְכַמָּה בֵּין חָרִיץ לְבֶן חָרִיץ? טֶפַח.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) :
הֲדַרַן עֲלָךְ בֵּית כּוֹר
Mishna 1
MISHNA: Il y a des membres de la famille qui héritent et se lèguent mutuellement à leur décès respectif; et il y a ceux qui héritent de certains parents mais ne leur lèguent pas; et il y a ceux qui lèguent à certains parents mais n'héritent pas d'eux; et il y a ceux qui, bien qu’ils soient parents, n’héritent ni ne se lèguent les uns aux autres.
יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין, וְיֵשׁ נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין; מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין; לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין.(משנה)
La Michna énumère ceux mentionnés ci-dessus. Et ceux-ci héritent et lèguent: un père à l'égard de ses fils, et des fils à l'égard de leur père, et des frères paternels; tous héritent les uns des autres et se lèguent. L'homme à l'égard de sa mère, l'homme à l'égard de sa femme, et les fils de sœurs, c'est-à-dire les neveux nés des sœurs du défunt, héritent tous de leurs parents respectifs mais ne leur lèguent pas. Une femme à l'égard de ses fils, et une femme à l'égard de son mari et de ses oncles maternels, lèguent toutes à leurs parents respectifs mais n'héritent pas d'eux. Et les frères maternels, bien qu'ils soient parents par le sang, n'héritent pas les uns des autres et ne se lèguent pas, car ils ne sont pas considérés comme des parents aux fins de l'héritage.
וְאֵלּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין: הָאָב אֶת הַבָּנִים, וְהַבָּנִים אֶת הָאָב, וְהָאַחִין מִן הָאָב – נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ, וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וּבְנֵי אֲחָיוֹת – נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. הָאִשָּׁה אֶת בָּנֶיהָ, וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ, וַאֲחֵי הָאֵם – מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. וְהָאַחִין מִן הָאֵם – לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין.
Guémara
GEMARA: La Guemara commence par clarifier l'ordre de la liste dans la mishna. Qu'est-ce qui est différent, c'est-à-dire quelle est la raison pour laquelle la mishna enseigne: Un père à l'égard de ses fils, comme premier exemple? Qu'il enseigne: Les fils par rapport à leur père, comme premier exemple. La Guemara explique pourquoi cela serait préférable: L’une des raisons est que nous ne voulons pas commencer par une calamité, car la mort d’un fils du vivant de son père est une calamité; il aurait donc été approprié de commencer par l’exemple des fils héritant de leur père.
גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא דְּקָתָנֵי ״הָאָב אֶת הַבָּנִים״ בְּרֵישָׁא? לִיתְנֵי ״הַבָּנִים אֶת הָאָב״ בְּרֵישָׁא – חֲדָא, דְּאַתְחוֹלֵי בְּפוּרְעֲנוּתָא לָא מַתְחֲלִינַן;
Tossafot
ואלו נוחלין ומנחילין. איכא דוכתי דנקיט אדסליק מיניה ואיכא אדפתח ביה ובמס' נדרים (דף ב:) מפרש לה:,האב את הבנים והבנים את האב. תימה והאב את הבנים היינו בנים את האב שאם האב נוחל את בנו אם כן בנו מנחילו ואם הוא מנחיל לבנו א"כ בנו נוחלו ואור"י דאייתר למידק מיניה בנים ולא בנות אע"ג דקתני לה בהדיא בסמוך מכל מקום תנא ליה הכא אגב אורחיה ולקמן נמי תניא למנות סדר נחלות וכן משמע בגמ' דקאמר הבנים את האב מנלן אמר קרא ובן אין לו הא יש לו בן בן קודם לבת משמע דמתני' לאקדומי בן לבת איצטריך אבל מרישא דקתני האב את הבנים ליכא למידק הכי דהאב מנחיל בנים ולא בנות דהא לא מייתר ואם תאמר דקתני בני אחיות ודייק בגמ' עלה ולא בנות אחיות אע"ג דלא מייתר ומתוך כך צריך לומר דמתני' איני יודע מי שנאה לימא דבנים לאו דוקא אלא הוא הדין בנות ואתיא שפיר כרבי זכריה בן הקצב אע"ג דתנא בגמ' בני אחיות ולא בנות אחיות [יש] לומר דברייתא פליגא אמתניתין ויודע מי שנאה ואור"י דקים ליה דברייתא נשנית על המשנה לפיכך דייק מינה ועוד אומר ר"י דכיון דבנים את האב אייתר למידק בנים ולא בנות אית לן למימר דכולהו בנים דמתני' דוקא ולא בנות לקדום:,ואחין מן האב. הקשה ר"י אמאי לא קתני אחי האב נוחלין ומנחילין שהן כתובין נמי בפרשה ותירץ משום דאחי האב וכל שאר אב נפקי מהנך האב את הבנים והבנים את האב והאחין מן האב דכיון שנודע שהבנים קודמין ואחר הבנים האב ואחר האב אחין הרי אחי האב נפקי מכלל זה על ידי משמוש דאם היה האב קיים היה יורש ועכשיו שאינו קיים הרי הוא יורש בקבר להנחיל לבנו שהוא (אחי אביו) של מת ומשמוש שמעינן מדתנן בסמוך בני אחות שמנחילה בקבר נכסי אחיה לבנה וא"ת אם כן אחין מן האב נמי לא ליתני דשמעינן ליה מהאב את הבנים על ידי משמוש נחלה שהאב יורש את בנו להנחיל לשאר בניו הקיימין שהן אחי המת ויש לומר דנקט אגב דבעי למיתני אחים מן האם לא נוחלין ולא מנחילין דההוא איצטריך למיתני אע"ג דתנא האשה אינה נוחלת את בנה סד"א נהי דאינו יורש אחיו מן האם מכח אמו מכח אח הוה אמינא דיורש דכתיב ונתתם את נחלתו לאחיו לא שנא מן האב ולא שנא מן האם וכי תימא דמכל מקום לא איצטריך למיתני דשמעי' מרישא דקתני אחין מן האב דוקא ולא אחין מן האם איצטריך דהוה אמינא אחין מן האב לרבותא נקט אף על פי שאין כל כך ודאין כמו אחין מן האם ואם תאמר אם כן אחי האב נמי ליתני אגב אחי האם דסיפא ויש לומר דאי הוי תני אחי האב תו לא הוה צריך למיתני אחי האם דמכלל אחי האב שמעינן להו ועוד דלא שייך למיתני אגב אחי האם דהיא גופה משנה דלא צריכא היא כדדייקינן בגמ' דהיינו בני אחות:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.