Traité Bava Batra

Bava Batra 107a

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.

Guémara

Bava Batra 107a

100%

בבא בתרא ק״ז אמסכת בבא בתרא

תוספות ובא בעל חוב וטרף חלקו של אחד מהן. וא"ת היאך טרף כל חלקו של אחד מהן הא כולן חייבין לפרוע חוב אביהן ויטול מכל אחד חלקו המגיעו כדתניא ביש נוחלין (לקמן בבא בתרא דף קכד.) יצא עליהן שטר חוב בכור נותן פי שנים וי"ל דהכא מיירי כגון דעשאו אפותיקי ולא כאפותיקי דהמקבל (ב"מ דף קי:) דקאמר התם שאינו יכול לסלקו בזוזי דא"כ לרב אסי אמאי נוטל רביע במעות דמשמע דהוי מצי לסלוקי לבעל חוב בזוזי:רב אמר בטלה מחלוקת. משמע דאי בעי לסלוקי בזוזי לא מצי ולהכי נמי מפרש טעמא דרב דיורשין הוו דאי כלקוחות באחריות הוו אמאי בטלה מחלוקת הא מצי לסלוקי בזוזי ותימה דמאי שנא מדרב אסי דאותו רביע שהוא נוטל מכח יורשין קאמר רב אסי דיכול לסלקו במעות ושמא פליגי רב ורב אסי בסברא זו דאפי' אי כיורשין הוו מצי לסלוקי בזוזי לרב אסי משום דאמר ליה אנא לבעל חוב נמי מסליקנא בזוזי ורב אינו חושש לאותה סברא וא"ת מ"מ יתן לו מעות ויפדה הקרקע מיד בעל חוב דקי"ל בהמפקיד (שם דף לה.) דשומא הדרא לעולם וי"ל דנפקא מינה היכא דזבנה או אורתה דאמר התם דלא הדרא:ורב אסי מספקא ליה אי כיורשין דמי אי כלקוחות דמי. ופירש הקונט' שלא באחריות ותימה לרשב"א מנא ליה הא דילמא ודאי לאו כיורשין דמו אלא מספקא אי כלקוחות באחריות דמו או שלא באחריות דמו לכך נראה כפירוש שני שבקונטרס:והלכתא בטלה מחלוקת. הכא משמע דקי"ל דיש ברירה מדפסקינן כרב ובסוף השולח (גיטין דף מח.) פירשתי:

גמרא התם, עבוד רבנן מילתא דניחא ליה למוכר וניחא ליה ללוקח. איתמר: אחין שחלקו, ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן; רב אמר: בטלה מחלוקת. ושמואל אמר: ויתר. ורב אסי אמר: נוטל רביע בקרקע ורביע במעות. רב אמר: בטלה מחלוקת – קא סבר: האחין שחלקו, יורשין הן. ושמואל אמר: ויתר – קא סבר: האחין שחלקו לקוחות הוו, וכלוקח שלא באחריות דמי. רב אסי – מספקא ליה אי יורשין הוו אי לקוחות הוו, הלכך נוטל רביע בקרקע ורביע במעות. אמר רב פפא: הלכתא בכל הני שמעתתא – מקמצין. אמימר אמר: בטלה מחלוקת. והלכתא: בטלה מחלוקת. תנו רבנן: שלשה שירדו לשום – אחד אומר במנה, ושנים אומרים במאתים; אחד אומר במאתים, ושנים אומרים במנה – בטל יחיד במיעוטו. אחד אומר במנה, ואחד אומר בעשרים, ואחד אומר בשלשים – נדון במנה. רבי אליעזר ברבי צדוק אומר: נדון בתשעים. אחרים אומרים: עושין שומא ביניהן, ומשלשין. מאן דאמר נדון במנה – מילתא מציעתא. רבי אליעזר ברבי צדוק אומר: נדון בתשעים – קא סבר: הא ארעא –