AccueilÉtudeTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Retour

Traité Bava Batra

101a

Étude de Bava Batra 101a

Étude de la Mishna & Guémara 101a

et leur largeur est de six paumes.
וְרׇחְבָּן שִׁשָּׁה.
Rabbi Shimon dit : il doit construire l'intérieur de chaque chambre funéraire de six coudées de large sur huit de long, et y ouvrir, en creusant dans ses murs, treize niches funéraires [koukhin]. Quatre niches doivent être ouvertes du mur d'ici, le long de la longueur de la chambre, et quatre de là, le long de l'autre côté, et trois niches du mur faisant face à l'entrée, et une à droite de l'entrée et une autre à gauche.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עוֹשֶׂה תּוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ אַמּוֹת עַל שְׁמוֹנֶה, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ – אַרְבָּעָה מִכָּאן, וְאַרְבָּעָה מִכָּאן, וּשְׁלֹשָׁה מִכְּנֶגְדָּן, וְאֶחָד מִימִין הַפֶּתַח, וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל.
La Michna décrit la structure générale de la catacombe : il doit aménager une cour [hatser] à l'entrée de la chambre funéraire de six coudées sur six, ce qui correspond à la longueur combinée du brancard du défunt et de ceux qui l'enterrent — afin de garantir un espace suffisant pour l'inhumation.
וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פִּי הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ, כִּמְלֹא הַמִּטָּה וְקוֹבְרֶיהָ.
Et il doit ouvrir deux chambres funéraires dans la cour, une d'ici et une de là — c'est-à-dire sur des côtés opposés de la cour. Rabbi Shimon dit : il doit ouvrir quatre chambres funéraires, une sur chacun des quatre côtés de la cour.
וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת – אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.
Rabban Shimon ben Gamliel dit : tout dépend de la nature du substrat rocheux [sela]. Si la roche est dure et solide, elle pourra accueillir davantage de niches, plus rapprochées, avec moins de roche entre elles. Si la roche est plus tendre, on formera moins de niches, plus espacées.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע.
Guémara
GUEMARA : Dans la description de Rabbi Shimon, il est dit que deux niches doivent être ouvertes, une à droite de l'entrée et une à gauche. La Guemara demande : ces deux niches, dans quelle direction les oriente-t-on ? Si elles sont dirigées vers l'extérieur de la chambre — c'est-à-dire sous le sol de la cour —, les gens ne vont-ils pas marcher dessus en entrant dans la cour, ce qui est inconvenant ? Et d'ailleurs, n'avons-nous pas appris dans la Michna (Oholot 15, 8) : à propos de la cour d'une catacombe, celui qui se tient à l'intérieur est rituellement pur, car on présume qu'il ne s'est pas tenu au-dessus d'un mort ? Il est clair que ces niches ne doivent pas être creusées sous la cour.
גְּמָ׳ הָנֵי תְּרֵי לְהֵיכָא שָׁדֵי לְהוּ? אִי לְבָרַאי – הָא קָמִיתַּדְשִׁי לְהוּ! וְתוּ, הָא תְּנַן: חֲצַר הַקֶּבֶר, הָעוֹמֵד בְּתוֹכוֹ – טָהוֹר!
Rabbi Yossei, fils de Rabbi Hanina, dit : il fait ces deux niches sur le côté de l'entrée, verticalement, comme un verrou de porte [neger].
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: דְּעָבֵיד לְהוּ כְּמִין נֶגֶר.
La Guemara conteste cette explication : mais Rabbi Yohanan n'a-t-il pas dit, à propos de l'inhumation de personnes en position verticale :
וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

Tossafot

ורחבן ששה. ואפי' למ"ד בסוכה (דף ח.) שהאדם תופס אמה היינו כשהוא לבוש אבל מת שאינו לבוש כל כך אף עם הארון לא הוי כי אם אמה ותדע דבלא מלבוש אין מחזיק אמה דהא מקוה אינו אלא אמה על אמה ברום ג' אמות ואי אדם ערום מחזיק אמה אמה באמתא היכי יתיב:

ועושה חצר על פתח המערה. כאן משמע שהחצר גבוה מן המערה דהא בעי למימר בגמרא שאחד מימין הפתח ואחד משמאל נכנסין לתוך החצר דקאמר בגמרא אי לבראי הא קא מיתדשי וקשה דבפרק משוח מלחמה (סוטה דף מד.) משמע שאין החצר שוה עם קרקע עולם אלא עמוק וצריך לעלות כשיוצא ממנו דמפליג בין פתחה למעלה לפתחה מן הצד וכן פ"ה שם וי"ל דאע"פ שהחצר עמוקה המערה עמוקה הימנה:

אי לבראי הא קא מיתדשי. ה"ה דה"מ למיפרך הא קא נגעי אהדדי אלא אומר ר"ת משום דה"מ לשנויי במעמיק כדמשני בסמוך ועדיפא מיניה פריך:,ותו התנן חצר הקבר העומד בתוכה טהור. וא"ת לר"ש היכי אזיל כיון שיש ד' מערות לד' רוחות וכי תימא באמה שבין כוך לכוך האמר בפרק משוח מלחמה (שם) דמת תופס ארבע אמות היכא דלא מסיימי מחיצות ודוקא בחצר הוא דמסיימי מחיצות אינו תופס ופ"ה דאזיל שם בשידה תיבה ומגדל:

דעביד להו כמין נגר. תימה אכתי העומד בתוכו אמאי טהור הא מת תפיס ד' אמות דהא לא מסיימי מחיצתא שהוא קבור בתוך החצר עצמו ואם היינו אומרים דכותל המערה הוא אמה אתי שפיר אבל לא משמע הכי לקמן דחשיב כ"ב לר"ש וי"ח לרבנן משמע שאין בין חלל המערה לחצר כלום וכ"ת דמהדר ליה מחיצה סביב המת א"כ לא הוי חצר שש על שש וחסר ממנה הרבה שיש ח' מתים לד' פתחי החצר הפתוחין לד' מערות [ועוד] קשה לר"י דאיך יתכן שאין פתח המערה רחב אלא ב' אמות ואיך יכנסו עם המת דע"כ אין בו יותר דכוך העשוי כמין נגר רחב אמה על אמה וא"כ צריך להרחיק כל כוך מקרן זוית אמה דאי לאו הכי אי אפשר דלא נגעי אהדדי ח' כוכין שבחצר הרי לב' הכוכין ב' אמות ואמה שמניח לכל קרן וקרן ולא נשאר כי אם שתי אמות לפתח ואומר רשב"א דיכול להיות הפתח רחב שלש אמות וכגון שירחיק לעולם הכוך שמימין הפתח אמה ושבשמאל יעשה בקרן זוית הרי ג' אמות לב' כוכין עם הריוח נשארו ג' אמות לפתח ואע"פ שהכוך שבשמאל שהוא ממש בקרן זוית אינו רחוק מאותו שמונח לאורך המערה בשכיבה אלא חצי האמה אין להקפיד הואיל וזה עשוי כמין נגר ואין רחבו אלא אמה על אמה ואע"פ שאנו מקפידין באותו שמושכב לרוחב המערה להרחיקה מקרן זוית חצי אמה אע"פ שאותו שמושכב באורך המערה רחוק כמו כן מקרן זוית חצי אמה ומתרחק והולך בשוה לצד דרום והמונח ברוחב המערה הולך בשוה לצד מזרח ואינן מקורבין יחד אלא בראשיו מ"מ לא חילקו חכמים בשוכבין ועוד יש ליתן טעם דאפילו לא היו מרחיקין אותו שמושכב לרוחב המערה חצי אמה מן הקרן לא היו מרויחין כלום שלא היו יכולים לפחות אמה ברוחב המערה בשביל כך ולקצר דאם כן רחבה ה' וזה אינו יכול להיות לר"ש מפני אותן הכוכין שבצד הפתח מימין ומשמאל ולרבנן נמי דליכא כוכין לצד הפתח לא הוו יכולים לקצר רחבה מד' דאם כן איך היו מכניסין הארון שהוא ד' אמות בכוך שהוא באורך המערה ואפי' השתא שהמערה שהיא רחבה ארבע קשיא אמתא באמתא היכי יתיב אלא שלא היתה רחבה ארבע בצמצום אלא יותר מעט מארבע אמות ועוד יש לפרש דלכל הפחות הפתח רחב שתי אמות ומחצה ואותו שבימין רחוק אמה מקרן זוית ושבשמאל חצי אמה וכן נראה לר"י וצריך לדקדק היאך יורדין מחצר למערה שאם היה חצר משפיל והולך במקום שנכנסין לארבע מערות של ארבע רוחותיה אם כן לא היה ראוי להשתמש מטה וקובריה אלא ודאי החצר היה שש על שש שוה ודרך הסולם היו יורדין מן החצר למערה או מורדות היו מן החצר למערה:,דעביד להו כמין נגר. והא דתנן בסוף נזיר (דף סד:) המוצא מת מושכב כדרכו ואמר בגמרא מושכב פרט ליושב לר' יוסי בר' חנינא דהכא דוקא יושב ממעט ולא עומד:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Bava Batra 101a
100%
בבא בתרא ק״א אמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא
מִשְׁנָה וְרׇחְבָּן שִׁשָּׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עוֹשֶׂה תּוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ אַמּוֹת עַל שְׁמוֹנֶה, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ – אַרְבָּעָה מִכָּאן, וְאַרְבָּעָה מִכָּאן, וּשְׁלֹשָׁה מִכְּנֶגְדָּן, וְאֶחָד מִימִין הַפֶּתַח, וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל. וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פִּי הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ, כִּמְלֹא הַמִּטָּה וְקוֹבְרֶיהָ. וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת – אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע. גְּמָרָא גְּמָ׳ הָנֵי תְּרֵי לְהֵיכָא שָׁדֵי לְהוּ? אִי לְבָרַאי – הָא קָמִיתַּדְשִׁי לְהוּ! וְתוּ, הָא תְּנַן: חֲצַר הַקֶּבֶר, הָעוֹמֵד בְּתוֹכוֹ – טָהוֹר! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: דְּעָבֵיד לְהוּ כְּמִין נֶגֶר. וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: