Guémara
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : as Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: Water that belongs to the public is not rendered prohibited. The Gemara infers that since water that belongs to the public is permitted, therefore, in a case where gentiles bow to water that is owned by an individual it is rendered prohibited.
דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: מַיִם שֶׁל רַבִּים אֵין נֶאֱסָרִין. הָא דְּיָחִיד נֶאֱסָרִין.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : The Gemara challenges: But Rabbi Yoḥanan could derive that even water owned by an individual is permitted, as the water is connected to the ground, and worshipping an object that is connected to the ground does not render it prohibited. The Gemara explains: No, it is necessary to derive this halakha from the fact that the water belongs to the public in a case where a wave raised the water and detached it from the ground. In this case worshipping water owned by an individual would render it prohibited.
וְתִיפּוֹק לֵיהּ, דְּהָא מְחוּבָּרִין נִינְהוּ! לָא צְרִיכָא, דְּתַלְשִׁינְהוּ גַּלָּא.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : The Gemara challenges: Nevertheless, the water ultimately falls into the category of objects that were detached without human involvement, such as boulders of a mountain that dislodged on their own. The Gemara (46a) cites a dispute between Rabbi Yoḥanan and the sons of Rabbi Ḥiyya with regard to boulders that dislodged without human involvement and were then worshipped, and does not conclude who deems the boulders permitted and who deems them prohibited. May it be concluded from Rabbi Yoḥanan’s statement that it is Rabbi Yoḥanan who says that the boulders are prohibited?
סוֹף סוֹף, אַבְנֵי הַר שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ נִינְהוּ, תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר אֲסוּרוֹת?
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : The Gemara replies: No, even if Rabbi Yoḥanan deems the boulders permitted, his ruling with regard to the water is necessary in a case where one struck the water with his hand and thereby detached it. Since it was detached due to human involvement, if the water was owned by an individual it is prohibited.
לָא צְרִיכָא, דְּטַפְחִינְהוּ בִּידֵיהּ.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : § Rabbi Ḥiyya bar Abba happened to come to Gavla. He saw Jewish women there who were impregnated by gentiles who were in the process of converting and were circumcised but had not yet immersed in a ritual bath. He also saw wine that gentiles diluted with water and Jews then drank the wine. He also saw lupines that gentiles were cooking and Jews were eating. And despite seeing all this, he did not say anything to them to correct their actions.
רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אִיקְּלַע לְגַבְלָא, חֲזָא בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל דְּמִיעַבְּרָן מִגּוֹיִם שֶׁמָּלוּ וְלֹא טָבְלוּ, חֲזָא חַמְרָא דִּמְזַגוּ גּוֹיִם וְשָׁתוּ יִשְׂרָאֵל, חֲזָא תּוֹרְמוֹסָא דְּשָׁלְקִי לְהוּ גּוֹיִם וְאָכְלִי יִשְׂרָאֵל, וְלָא אֲמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : Later, he came before Rabbi Yoḥanan and told him what he had seen. Rabbi Yoḥanan said to him: Go and declare about their children that they have the status of children born from an incestuous or adulterous relationship [mamzerim]. And decree with regard to their wine that it is prohibited as an extension of the prohibition of wine used for a libation. And with regard to their lupines you should declare that they are forbidden due to the prohibition of food cooked by gentiles, as they are not people well-versed in Torah, and any leniency would be misunderstood and applied too extensively.
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: צֵא וְהַכְרֵז עַל בְּנֵיהֶם שֶׁהֵן מַמְזֵרִים, וְעַל יֵינָן מִשּׁוּם יֵין נֶסֶךְ, וְעַל תּוֹרְמוֹסָן מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם, מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : The Gemara explains that with regard to declaring about their children that they have the status of mamzerim, Rabbi Yoḥanan conforms to his standard line of reasoning concerning two halakhot. The first is as Rabbi Yoḥanan says: One is never deemed to be a convert until he has been circumcised and has immersed. And since the father has not immersed, he is still considered a gentile. And the second halakha is as Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: In the case of a gentile or a Canaanite slave who engaged in intercourse with a Jewish woman, the offspring is a mamzer.
עַל בְּנֵיהֶם שֶׁהֵם מַמְזֵרִים — רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיָּמוּל וְיִטְבּוֹל, וְכֵיוָן דְּלָא טְבֵיל — גּוֹי הוּא. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל — הַוָּלָד מַמְזֵר.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : The Gemara continues to explain Rabbi Yoḥanan’s second instruction to Rabbi Ḥiyya bar Abba: And decree with regard to their wine that it is prohibited as an extension of the prohibition of wine used for a libation. Although the gentile did not touch the wine when he diluted it, it is prohibited due to the maxim: Go, go, we say to a nazirite; go around and go around, but do not come near to the vineyard.
וּגְזוּר עַל יֵינָם מִשּׁוּם יֵין נֶסֶךְ — מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : Lastly, Rabbi Yoḥanan instructed Rabbi Ḥiyya bar Abba to decree with regard to their lupines that they are forbidden due to the prohibition of food cooked by gentiles, as they are not people well-versed in Torah. The Gemara asks: The reason that the lupines are deemed prohibited is because they are not people well-versed in Torah; but in the case of people who are well-versed in Torah, one can infer that the lupines are permitted. But doesn’t Rav Shmuel bar Rav Yitzḥak say that Rav says: Anything that is eaten raw is not subject to the prohibition of food cooked by gentiles, even when cooked by them? Lupines are not eaten raw due to their bitterness, and therefore they are subject to the prohibition of food cooked by gentiles.
וְעַל תּוֹרְמוֹסָן מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם — לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה. טַעְמָא דְּאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה, הָא בְּנֵי תוֹרָה שְׁרֵי? וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: כֹּל שֶׁנֶּאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם!
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan holds in accordance with that other version of Rav Shmuel bar Rav Yitzḥak’s statement, as Rav Shmuel bar Rav Yitzḥak says that Rav says: Anything that lacks importance and therefore does not appear on the table of kings in order to be eaten together with bread is not subject to the prohibition of food cooked by gentiles. Lupines are not sufficiently important to be served on the table of kings, and therefore they are permitted even if cooked by gentiles. Consequently, the reason for prohibiting the residents of Gavla from eating them is because they are not people well-versed in Torah. But in the case of people well-versed in Torah, the lupines are permitted.
רַבִּי יוֹחָנָן כִּי הָךְ לִישָּׁנָא סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: כֹּל שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְשׁוּלְחָן שֶׁל מְלָכִים לְלֶפֶת בּוֹ אֶת הַפַּת — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם. טַעְמָא דְּאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה, הָא בְּנֵי תוֹרָה שְׁרֵי.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : § The Sages asked Rav Kahana: With regard to a gentile, what is the halakha concerning the following question: May he bring grapes to the winepress without doing anything else to them? Rav Kahana said to them: It is prohibited by rabbinic decree due to the maxim: Go, go, we say to a nazirite; go around and go around, but do not come near to the vineyard. Rav Yeimar raised an objection to Rav Kahana from a baraita: With regard to a gentile who brought grapes to the winepress in baskets
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב כָּהֲנָא: גּוֹי מַהוּ שֶׁיּוֹלִיךְ עֲנָבִים לַגַּת? אֲמַר לְהוּ: אָסוּר, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״. אֵיתִיבֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב כָּהֲנָא: גּוֹי שֶׁהֵבִיא עֲנָבִים לַגַּת בְּסַלִּין.
Rachi
דתלשינהו גלא - פעמים שהם נתלשין הלכך אי דיחיד נאסרין:
תסתיים דרבי יוחנן דאמר אסורות - בתמיה. כלומר מי פשטינן מהכא גבי אבני הר שנתדלדלו דאיפליגו בהו בני ר' חייא ור' יוחנן דהיינו ר' יוחנן דאסר:
דטפחינהו - עובד כוכבים בידיה מלמטה ותלשן ואח"כ השתחוה להן הלכך יש בהן תפיסת ידי אדם ולא דמו לאבני הר שנדלדלו מאליהם ואי דיחיד נאסרים:
לפי שאינן בני תורה - אתורמוסן קאי דאי הן בני תורה שרי כדמפרש לקמיה. תורמוס אינו נאכל חי ואינו עולה על שלחן מלכים:
Tossafot
דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק - הכא משמע שהיה רבו וכן משמע נמי בכמה דוכתי שאמר שמועות משמו ותימה דבסנהדרין פ' זה בורר (סנהדרין דף כו.) קאמר ר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן יהוצדק אזלו לעבר שנה באסיא איטפיל בהדייהו רשב"ל כו' ואי קרי לכו רועי צאן מאי אימא ליה ואי רבו היה לו למחות על כבוד רבו דאי הוה רביה של רבי יוחנן רשב"ל הוה תלמיד:,הא דיחיד נאסרין - צ"ל דמיירי כגון דנבעי מארעיה וא"ת והא אמרינן בשילהי מרובה (ב"ק דף פא.) גבי עשר תנאים שהתנה יהושע ומעיין היוצא בתחלה בני העיר מסתפקין הימנו וא"כ היאך הוו דיחיד ואמר ר"י דמיירי במעיין היוצא מעצמו והכא מיירי בחפר בור א"נ מיירי הכא כגון שכל העיר שלו:
איקלע לגבלא - מפרש בערוך הר שעיר וכן תרגום יונתן הר שעיר טורא דגבלא ובתרגום ירושלמי אומר הופיע מהר פארן איתגלי מטורא דגבלהון לבנוי דישמעאל ומיהו לפי האמת משמע יותר שהיא עיר מא"י כדאמר פ"ב דכתובות (דף קיב.) ריב"ל איקלע לגבלא חזא עגלים בין הגפנים כו':
עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר - וא"ת אמאי איצטריך בפ' אלמנה לכ"ג (יבמות דף סח:) ובפ' עשרה יוחסין (קדושין דף עה:) לר' יוחנן משום ר' ישמעאל קרא דבת כהן כי תהיה לאיש זר לאשמעינן דעובד כוכבים ועבד שבאו על בת ישראל שפסולה פשיטא השתא הולד ממזר פוסל בביאתו מיבעיא ואומר' ר"י הא דידיה הא דרביה:
כל שנאכל כמות שהוא חי כו' - פסק ר"ת כהני תרי לישני דהא ר' יוחנן ס"ל כהאי לישנא בתרא וקי"ל רב ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן וללישנא בתרא נמי לא פליג רב עליה וכלישנא דכל שנאכל כמות שהוא חי אית ליה לסתם תלמודא לעיל פ' אין מעמידין (עבודה זרה דף לט:) דקאמר דלמאי ניחוש לה אי משום בשולי עובדי כוכבים נאכל כמות שהוא חי וכן גבי משחא שליקא קאמר (לעיל עבודה זרה לח:) דנאכל כמות שהוא חי אע"פ שהוא עולה על שולחן מלכים וללישנא בתרא דהכא מוסיף להקל דאפי' אינו נאכל חי שרי כיון שאינו עולה כגון תורמוס ובהא ודאי מודי דדבר שנאכל חי אע"פ שהוא עולה שרי תדע דלעיל פרק אין מעמידין (עבודה זרה דף לח.) דקאמר איכא בינייהו דגים קטנים ארדי ודייסא שאין נאכלין חיין (ועולין) על שולחן מלכים ולא קאמר איכא בינייהו דבש ופירות שנאכלין כמו חיין ועולין אלא ודאי בהא ליכא מאן דפליג דכיון שנאכלין חיין אין בו משום בישולי עובדי כוכבים וללישנא בתרא בא להקל ולעולם אינו אסור אם אין כאן שניהם אינו נאכל ועולה:
מהו שיוליך ענבים לגת - רשב"ם פי' וז"ל כשבוצרים הענבים ונותנים אותם בסלים להוליכן לגת מתמעכין ונכבשין הענבים זה על זה והיין מזלף ומטילין אותן בגת מהו שיוליכם עובד כוכבים לגת מי חשיב ההוא שמזלף לעשות יין נסך במגע או לא והא דנקט מהו שיוליך לגת לא מיבעיא ליה אם יכול ליתן הענבים בתוך הגת דאם יש יין נמשך אסור ואם נתן הענבים בגת נאסר כל היין שבגת דקאתי מיניה ומיניה ולא דמיא לזריקה דקא שרינן לקמן בשמעתין והכי מוכח בפ' אחרון דעובד כוכבים נותן ענבים או שום כלי בגיגית של יין אוסר בכחו כל יין שבגיגית ואם אין יין בגת פשיטא ליה דנותן לתוך הגת את הענבים ואינו חושש והאי דנקט גת אורחא דמילתא נקט דההיא הולכה לגת היא ועיקר עכ"ל וקשיא חדא דלא היה לו לשאול בהולכה אלא מהו שיאסר עובד כוכבים יין הזולף במגע ועוד דפשיטא דיין המזלף מן הענבים אינו נחשב להיות יין נסך אלא כמים בעלמא הוא ואף לפי משנה אחרונה לוקחין גת בעוטה כל זמן שלא התחיל לימשך ועוד קשיא מה שרוצה רשב"ם לחלק בין זורק מכנגדו לזורק למרחוק דחילוק זה לא מצינו דההיא דקאזיל מיניה ומיניה דלקמן פי' שבשעה שהחבית נופל לבור עדיין הוא נוגע בו ודוחפו שם ולא כמו שפירש בקונטרס דאזיל מיניה ומיניה עד סמוך לבור וזריקה כזאת אוסרת דאין נראה כדפרי' לעיל לכך נראה לר"י לפרש דמיירי בהתחיל לימשך דאי לא התחיל פשיטא שמותר והולכה בלא זריקה נמי פשיטא שמותר אלא מיירי בזריקה לגת ומיבעיא אם אסור דהוי כמו מזגו עובד כוכבים דאמרינן לעיל שמא יגע או דלמא לא דמי למזגו עובד כוכבים דהתם מדקדק העובד כוכבים למזגו כראוי כדי שיהא ראוי לשתיה אבל הכא לא או דלמא לא שנא א"ל אסור אע"ג דלקמן שרינן בזריקה ואפילו בשתיה זאת דומה קצת למזיגה ולכך יש לאסור לכתחלה שיוליך עובד כוכבים ענבים לגת כיון שהתחיל לימשך אפילו בזריקה ודוקא בלכתחלה כמו שמפרש והולך אבל בדיעבד שרי ואין שום חילוק בזריקה כמו שמחלק רשב"ם וכן משמע מתוך הירושלמי דאין חילוק כלל דקאמר תני רבי שמואל בשם רבי אבהו אין זריקה אוסרת ביין נסך משמע דלא מפליג מידי:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.