Guémara
GUEMARA : La Guemara analyse les termes de la michna : que signifie « itzterubalin » ? C'est la plante appelée torenita. Et la Guemara soulève une contradiction à partir d'une baraïta : les Sages ont ajouté à la liste des plantes dont l'usage est interdit pendant l'année sabbatique [shemitta] : alekesin et itzterubalin, mukhsasin et benot shuaḥ. Et si l'on pouvait penser qu'itzterubalin désigne torenita — existe-t-il une torenita soumise aux halakhot de la shemitta ?
גְּמָ׳ מַאי ״אִיצְטְרוֹבְלִין״? תּוּרְנִיתָא. וּרְמִינְהוּ: הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן אֲלֶכְסִין וְאִיצְטְרוֹבְלִין, מוֹכְסָסִין וּבְנוֹת שׁוּחַ, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אִיצְטְרוֹבְלִין תּוּרְנִיתָא — תּוּרְנִיתָא מִי אִיתָא בִּשְׁבִיעִית?
La Guemara explique : mais n'avons-nous pas appris dans une baraïta ce principe : « Tout ce qui a une racine [et pousse] est soumis à la shemitta, et tout ce qui n'a pas de racine n'y est pas soumis » ? Si torenita n'a pas de racines, elle n'est pas soumise à la shemitta et ne peut donc pas être identifiée à itzterubalin. Plutôt, Rav Safra dit : qu'est-ce qu'itzterubalin ? Ce sont les fruits du cèdre. Et de même, lorsque Ravin vint d'Erets Israël, il dit au nom de Rabbi Elazar : itzterubalin, ce sont les fruits du cèdre.
וְהָתְנַן: ״זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִיקָּר — יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית, וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ עִיקָּר — אֵין לוֹ שְׁבִיעִית״! אֶלָּא אָמַר רַב סָפְרָא: פֵּירֵי דְּאַרְזָא, וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פֵּירֵי דְּאַרְזָא.
La michna inclut benot shuaḥ parmi les articles qu'il est interdit de vendre à un païen. Rabba bar bar Ḥana dit au nom de Rabbi Yoḥanan : ce sont des figues blanches. La michna dit aussi : « et petotarot ». Rabba bar bar Ḥana dit au nom de Rabbi Yoḥanan : ce n'est pas un autre type de fruit ; plutôt, la michna enseigne ici que la vente des divers fruits énumérés n'est interdite que lorsqu'ils sont vendus avec leurs tiges, et non s'ils ont été émondés.
בְּנוֹת שׁוּחַ — אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תְּאֵינֵי חִיוָּרָאתָא. וּפְטוֹטָרוֹת — אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן שָׁנוּ.
La michna enseigne que vendre de l'encens [levona] aux païens est interdit. Rabbi Yitsḥak dit au nom de Rabbi Shimon ben Lakish : la michna vise spécifiquement l'encens pur, utilisé comme parfum pour les objets d'idolâtrie. Un Sage a enseigné : et pour tous ces articles dont la vente est interdite, on peut vendre aux païens une grande liasse de marchandises, car il est clair que le païen entend la revendre plutôt que la sacrifier à son idole. Et combien pèse une telle liasse ? Rabbi Yehouda ben Beteira a expliqué : aux fins de cette halakha, aucune liasse ne pèse moins que trois cents dinars.
לְבוֹנָה — אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לְבוֹנָה זַכָּה. תָּנָא: וּמִכּוּלָּן מוֹכְרִין לָהֶן חֲבִילָה, וְכַמָּה חֲבִילָה? פֵּירֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא: אֵין חֲבִילָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשָׁה מָנִין.
La Guemara soulève une difficulté : mais craignons que l'acheteur aille revendre ces articles à un autre païen, et qu'ils soient sacrifiés ! Abaye répond : ce scénario est certes possible, mais nous ne sommes commandés que de ne pas « placer d'achoppement devant l'aveugle » (Vayikra 19, 14) — c'est-à-dire qu'on ne doit pas être la cause directe de l'idolâtrie d'un païen. Nous ne sommes pas commandés de ne pas placer d'achoppement devant celui qui pourrait ensuite le placer devant l'aveugle.
וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָזֵיל וּמְזַבֵּין לְאַחֲרִינֵי וּמַקְטְרִי! אָמַר אַבָּיֵי: אַ״לִּפְנֵי״ מִפַּקְּדִינַן, אַ״לִּפְנֵי״ דְּ״לִפְנֵי״ לָא מִפַּקְּדִינַן.
§ La michna enseigne : et il est interdit de vendre un coq blanc à un païen. Rabbi Yona dit au nom de Rabbi Zeira, qui dit au nom de Rav Zevid — et certains transmettent simplement que Rabbi Yona dit au nom de Rabbi Zeira : si un païen dit : « Qui a un coq ? » sans préciser de type particulier, il est permis de lui vendre un coq blanc. Mais s'il dit : « Qui a un coq blanc ? », il est interdit de lui vendre un coq blanc.
וְתַרְנְגוֹל לָבָן. אָמַר רַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב זְבִיד, וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי אָמַר רַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי זֵירָא: ״תַּרְנְגוֹל לְמִי״ — מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן, ״תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמִי״ — אָסוּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן.
La Guemara soulève une objection à cet avis. Nous avons appris dans la michna que Rabbi Yehouda dit : on peut vendre un coq blanc à un païen, à condition qu'il soit vendu parmi d'autres types de coqs. Quelles sont les circonstances ? Si l'on dit que le païen demande : « Qui a un coq blanc, qui a un coq blanc ? » — dans ce cas, on ne peut pas lui fournir un coq blanc même s'il est vendu parmi d'autres coqs, car le païen a précisé qu'il veut un coq blanc.
תְּנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מוֹכֵר הוּא לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּקָאָמַר: ״תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמִי, תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמֵי״ — אֲפִילּוּ בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין נָמֵי לָא!
Plutôt, ne s'agit-il pas d'un cas où le païen dit : « Qui a un coq, qui a un coq ? » sans mentionner de coq blanc ; et même ainsi, selon Rabbi Yehouda, s'il lui vend un coq blanc parmi d'autres coqs, oui, c'est permis — mais vendre un coq blanc seul ne l'est pas. Et l'on peut inférer que selon le premier tanna, qui interdit la vente d'un coq blanc, on ne peut pas lui vendre un coq blanc même s'il est vendu parmi d'autres coqs. Cela ne concorde pas avec la déclaration de Rabbi Yona, qui autorise la vente d'un coq blanc lorsque le païen demande simplement un coq sans préciser.
אֶלָּא לָאו דְּקָא אָמַר ״תַּרְנְגוֹל לְמִי, תַּרְנְגוֹל לְמִי״, וַאֲפִילּוּ הָכִי, לְרַבִּי יְהוּדָה, בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין — אִין, בִּפְנֵי עַצְמוֹ — לָא, וּלְתַנָּא קַמָּא אֲפִילּוּ בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין נָמֵי לָא!
Rav Naḥman bar Yitsḥak dit : la michna ne traite pas du cas d'un païen qui demande un coq sans préciser sa couleur, car tous s'accordent à dire que dans cette situation il est permis de lui vendre un coq blanc. Plutôt, nous traitons ici d'un cas où le Juif avait plusieurs coqs différents, et le païen dit en les désignant : « Vends-moi celui-ci et celui-là », et l'un des coqs qu'il a choisis était blanc.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּאָמַר ״זֶה וָזֶה״.
Cette explication est aussi enseignée dans une baraïta. Rabbi Yehouda dit : quand la vente d'un coq blanc est-elle interdite ? Lorsque le païen a dit : « Vends-moi ce coq blanc. » Mais s'il a dit : « Vends-moi celui-ci et celui-là », c'est permis. Et même s'il a dit : « Vends-moi ce coq » en désignant un coq blanc — dans le cas d'un païen qui prépare un festin pour son fils ou qui a un malade dans sa maison, il est permis de le lui vendre, car il est clair qu'il le veut pour la fête de son fils ou pour le malade, et non pour l'idolâtrie.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאָמַר ״תַּרְנְגוֹל זֶה לָבָן״, אֲבָל אִם אָמַר ״זֶה וָזֶה״ — מוּתָּר. וַאֲפִילּוּ אָמַר ״תַּרְנְגוֹל זֶה״, גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ — מוּתָּר.
La Guemara demande : mais n'est-il pas enseigné dans une michna (8a) : dans le cas d'un païen qui a fait un festin pour son fils, faire du commerce est interdit seulement ce jour-là et avec cet homme seul ? Cela indique qu'en tout cas, faire du commerce ce jour-là et avec cet homme est interdit. Rav Yitsḥak bar Rav Mesharshiya dit : la baraïta parle d'un pique-nique [betavuzig], c'est-à-dire une réunion sociale plutôt qu'un festin de noces. Une simple réunion sociale n'implique pas le sacrifice d'offrandes à l'idolâtrie.
וְהָתַנְיָא: גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד. אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ מִיהָא אָסוּר! אָמַר רַב יִצְחָק בַּר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: בְּטַוְוזִיג.
§ Nous avons appris dans la michna : et pour tous les autres articles, sans précision il est permis de les vendre, mais avec précision c'est interdit. La Guemara demande : que signifie « sans précision », et que veut-on dire par « avec précision » ? Si l'on dit que « sans précision » vise le cas où le païen dit qu'il veut du blé blanc sans indiquer la raison, et « avec précision » le cas où il dit qu'il utilisera le blé pour l'idolâtrie — pourquoi la michna aurait-elle besoin d'enseigner cette halakha ?
תְּנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַדְּבָרִים — סְתָמָן מוּתָּר, וּפֵירוּשָׁן אָסוּר. מַאי סְתָמָן וּמַאי פֵּירוּשָׁן? אִילֵּימָא: סְתָמָא דְּקָאָמַר חִיטֵּי חִוָּורָתָא, פֵּירוּשָׁן דְּקָאָמַר לַעֲבוֹדָה זָרָה.
Rachi
גמ' תורניתא - מין ארז והיא שטה כדאמר בר"ה (דף כג.):,הוסיפו עליהן - לענין שביעית:
כל שאין לו עיקר - להתקיים בארץ בימות הגשמים כגון קישואין ודילועין וכיוצא בהן:,אין לו שביעית - ומותר לעשות מהן סחורה ואינו מצווה להפקירן:,פירי דארזא - גלנ"ט:
בפטוטרותיהן שנו - פטוטרות דמתני' לאו מין הוא באפי נפשיה אלא ה"ק אין מוכרין להן כל אלו איצטרובלין ובנות שוח בעוקציהן לפי שתולין אותן בפני עבודת כוכבים ודרכן לעובדן בכך:
לבונה זכה - מין לבונה היא:,שלשה מנין - משקל שלשת מנין דהא ודאי לסחורה קא מכוין:
אלפני מפקדינן - על לפני עור אנו מצווין שלא ליתן מכשול בדבר האסור לו וכל הני דאסרינן לזבוני להו משום לפני עור לא תתן מכשול דבן נח מוזהר על עבודת כוכבים:,אלפני דלפני - כגון הכא דהאי ודאי לאו לעבודת כוכבים קבעי ומשום דלא ליזדבן איהו לאחריני ומקטרי לא מפקדינן למיסר:
מותר למכור לו - לעובד כוכבים תרנגול לבן כיון דלא אידכר לבן לאו לעבודת כוכבים קבעי:
אילימא דאמר תרנגול לבן למי - וא"ל ישראל לא מזבנינא לך אלא בהדי אחרינא:,אפילו בין התרנגולין נמי לא - דהא גלי דעתיה דלעבודת כוכבים קבעי ליה וניחא ליה דליזבון שאר התרנגולין בשביל הלבן:
הב"ע דאמר זה וזה - מתני' דלר' יהודה בפני עצמו לא ולת"ק לגמרי אסור כגון דמעיקרא אדכר לבן ושחור ואדום הלכך לבן לרבי יהודה בפני עצמו אסור כיון דמעיקרא אדכר והשתא שקיל לבן ואזיל ליה מעיקרא נמי איכוין ללבן והאי דאדכר שחור איערומי אערים דידע הוא דאי שאיל לבן לחודיה לא זבין ליה ישראל ובין התרנגולין מותר דמיגו דשחור לאו לעבודת כוכבים לבן נמי לאו לעבודת כוכבים ורבנן אפילו בין תרנגולין נמי אסור הואיל דקתבע לבן ומיהו תרנגול סתמא בין לר' יהודה בין לרבנן מותר למכור לו תרנגול לבן כרבי זירא:
תניא נמי הכי - כדתרצא רב נחמן דבאומר זה וזה פליגי:,אימתי - תרנגול לבן אסור למכור:,בזמן שאמר תרנגול זה לבן - מכור לי והאי זה לאו דוקא:,אבל אמר זה וזה - אינו מותר למכור לו אלא שניהם יחד. אלמא רבי יהודה בדאמר זה וזה קאי ומשום הכי בפני עצמו לא הואיל ואמר לבן ומדרבי יהודה נשמע לרבנן:,ואפילו אמר תרנגול זה לבן - אם היה עובד כוכבים שעושה משתה לבנו או שיש לו חולה בתוך ביתו:,מותר - דלסעודתו קבעי ליה משום נוי ולחולה נמי קבעי ליה משום רפואה:
אינו אסור - לשאת ולתת עמו אלא אותו היום משום דמקריב הוא היום לעבודת כוכבים ואזיל השתא ומודה:,בטווזיג - האי משתה דקתני מותר למכור לו תרנגול לבן לאו במשתה חופת בנו דהא ודאי לתקרובת עבודת כוכבים קבעי ליה אלא במשתה של מריעות שעושין הנערים זה עם זה וקורין קמפרוייש"א דלא חשיב כולי האי שיקריבו לעבודת כוכבים:
Tossafot
תורניתא - פ"ה מין ארז כדאמרי' בר"ה (כג. ושם) בעשרה מיני ארזים שטה תורניתא וקשיא דבסמוך פריך מההיא וכל שאין לו עיקר ופ"ה שאין לו עיקר מתקיים בארץ בימות הגשמים ואי תורניתא ארז הוא הא יש לו עיקר מתקיים ועוד קשיא לפירושו הרי תבואה דאין לה עיקר בימות הגשמים ויש לה שביעית ועוד קשיא אי תורניתא אילן הוא תורניתא הוא דלא מזבנינן הא שאר אילנות מזבנינן והא תנן (לקמן עבודה זרה יט:) אין מוכרין להם במחובר לקרקע דהכי דייק לקמן גבי דקל טב לכך פר"ת דתרי גוונא תורניתא נינהו וההיא דהכא הוא מין אדמה כעין כבריתא פי' גפרית שאין לה עיקר שורש בקרקע לא בימות החמה ולא בימות הגשמים אבל תבואה יש לה עיקר בימות החמה ומשום הכי פריך עלה מההיא דשביעית וכה"ג פריך בשבת פרק ר"ע (שבת דף צ.) גבי כבריתא וגם רש"י פירש שם כן שתורניתא דהכא כעין כבריתא:,בנות שוח - לכאורה משמע דפירי גרוע הוא מדהוסיפו עליהם אבל מעיקרא לא הוו נהגו בהו שביעית וכן משמע בריש מס' דמאי (פ"א) דלא נחשדו עליהם עמי הארץ דתנן הקלין שבדמאי השיתין והרימין ועוזרדין ובנות שוח וקשיא דבפ"ק דשבועות (דף יב: ושם ד"ה כבנות) אמר גבי מותרות קיץ למזבח כבנות שבע לאדם שאוכלין אותם בקנוח סעודה אלמא חשובות נינהו ובנות שבע הם בנות שוח כדאיתא בבראשית רבה (פט"ו) תאנים שאכל אדם הראשון איכא דקרו להו בנות שוח לפי שגרמו שוח לאדם ואיכא דקרו להו בנות שבע שגרמו שבע אבילות לאדם ובפרק ד' נדרים (נדרים דף כז.) נמי גבי הנודר מן הכלכלה והיו בה בנות שבע ואמר אילו הייתי יודע שבנות שבע בתוכה הייתי אומר תאנים שחורות ולבנות אסורות ובנות שבע מותרות מכל הני משמע דבנות שבע חשובים י"ל דודאי בנות שוח פרי חשוב הוא ומה שלא נחשדו עמי הארץ עליהם היינו מפני שיש מהם הרבה והוא מין פרי הגדל ביערים כמו עוזרדין דחשיב בהדייהו גבי קלים שבדמאי לפי שמצוי להם מן ההפקר לא נחשדו שלא לעשר הגדל סביב גנותיהם וסביב פרדסותיהן ולא מפני שהוא גרוע ולגבי שביעית מעיקרא סבור כיון שאין נגמרים בשנה שנחנטים בה כדאמרינן (ר"ה דף טו:) בנות שוח שביעית שלהן שניה לפי שעושות לשלש שנים הוי סברי דלא שייך למיזל בהו לא בתר חנטה ולא בתר לקיטה ולבסוף הלכו בו אחר חנטה ונוהג דין שביעית שלו בשנה שניה של שמטה אכן קשיא דהכא קא מפרש תלמודא בנות שוח תאני חיורתא וכן בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ:) ובפ' ארבעה נדרים שהבאתי משמע דאינם לא תאנים שחורות ולא תאנים לבנות וי"ל דג' מיני תאנים הם שחורות ולבנות הם סתם תאנים ובנות שוח ומאותם בנות שוח יש מהם רעות ויש מהם טובות וברעות מיירי הכא ובמסכת דמאי ולכך קורא אותם בנות שוח שתולה הקלקלה במקולקל אע"פ שמהם לא אכל אדם כי אם מן הטובות והם אותם בנות שבע דמיירי בהו בשבועות ובנדרים כי מסתמא אדם הראשון מן הטובות אכל ור"ת היה מפרש דגרס הכא גבי שביעית מוכססין בנות שוח ולא גרס ובנות שוח והוא מין בנות שוח ולא בנות שוח ממש ואותו פרי הוא גרוע ומביא ראיה מפ"ק דבכורות (דף ח. ושם) דאמרינן התם הארי והדוב והנמר והברדלס עיבורן ג' שנים וכנגדן באילן בנות שוח נחש ז' שנים ולאותו רשע לא מצינו חבר וי"א מוכססין בנות שוח ופירש"י שם שהוא מין בנות שוח ולא בנות שוח ממש:
פירי דארזא - פ"ה גלונין והוא מאכל חזירים ורשב"ם בשם רש"י פירש פירות אילן שקורין פין ויש בו גרעינין ואינו ראוי לאכילה וניחא כי גם במס' ר"ה (דף כג. ושם) פירש"י תורניתא פין ושם מדבר בגוף הארז וכאן בפירות והאי דקאמר בב"ב (דף פ: ושם ד"ה מה) ארז אינו עושה פירות ודאי אותו ששמו ארז אינו עושה פירות וזה שמו שטה:
כגון דאמר זה וזה - פרש"י שאמר תרנגול לבן ושחור למי ור"י אומר דמיירי כגון שיש ביד הישראל הרבה תרנגולים לבנים ושחורים וקאמר זה וזה והכי משמע בסמוך דקא אמר אימתי בזמן שאמר תרנגול זה לבן משמע דקמיה קאי ורש"י פירש דזה לאו דוקא:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.