☞ Touchez un passage du centre — ou un commentaire de Rachi / Tossafot : le texte et son commentaire s'illuminent ensemble, et la traduction s'affiche.
כריתות כ״ח אמַסֶּכֶת כְּרִיתוֹתכריתות כ״ח א
מִשְׁנָה לְכִבְשָׂתוֹ, וְהֶעֱנִי. הוֹאִיל וְנִדְחָה – יִדָּחֶה. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, שְׁמַע מִינָה תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִים. וּקְדוּשַּׁת דָּמִים (נִדְחָה). וְדָחוּי מֵעִיקָּרָא הָוֵי דָּחוּי. מֵתִיב רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ קוֹדֶם הַפֶּסַח – תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב, וְתִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ פֶּסַח. יָלְדָה זָכָר – יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמָיו פֶּסַח. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב פֶּסַח. שְׁמַע מִינַּהּ, בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָם נִדְחִים! אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כִּי אָמְרִינַן לְרַבָּנַן (דְ)רַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִין, וְהַגְרָלָה אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. דְּתַנְיָא: מֵת אֶחָד מֵהֶן – מֵבִיא חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּהַגְרָלָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אַלְמָא קָסָבַר בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִידְחִין, וְהַגְרָלָה אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַקִּינִּין מִתְפָּרְשׁוֹת, אֶלָּא אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: מַאי טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא? דִּכְתִיב: ״וְלָקְחָה שְׁתֵּי תוֹרִים וְגוֹ׳״, ״וְעָשָׂה הַכֹּהֵן וְגוֹ׳״ – אוֹ בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אוֹ בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. מֵיתִיבִי: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״ – הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת, וְאֵין כֹּהֵן עוֹשֶׂה חַטָּאת. שֶׁיָּכוֹל: וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ הַגּוֹרָל – קִידֵּשׁ הַשֵּׁם, מְקוֹם שֶׁיקִּדֵּשׁ הַגּוֹרָל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּקַדֵּשׁ הַשֵּׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״, הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת. קָתָנֵי שֵׁם דּוּמְיָא דְּגוֹרָל: מָה גּוֹרָל לָאו בִּלְקִיחָה וְלָאו בַּעֲשִׂיָּיה, אַף הַשֵּׁם נָמֵי לָאו בִּלְקִיחָה וְלָאו בַּעֲשִׂיָּיה! אָמַר רַב, הָכִי קָאָמַר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ הַגּוֹרָל בִּלְקִיחַת בְּעָלִים וּבַעֲשִׂיַּית הַכֹּהֵן – קִידֵּשׁ הַשֵּׁם, אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. כָּאן שֶׁקִּדֵּשׁ הַגּוֹרָל שֶׁלֹּא בִּלְקִיחָה וְשֶׁלֹּא בַּעֲשִׂיָּיה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיקִּדֵּשׁ הַשֵּׁם, אִי בִּלְקִיחָה אִי בַּעֲשִׂיָּיה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״, הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת. מֵיתִיבִי: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָנִי שֶׁהִפְרִישׁ מָעוֹת לְקִינּוֹ, וְהֶעֱשִׁיר. אָמַר ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְאֵלּוּ לְעוֹלָתִי״ – מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי חַטָּאתוֹ, וְאֵין מוֹסִיף וּמֵבִיא מִדְּמֵי עוֹלָתוֹ. וְהָא הָכָא דְּלֵיכָּא לָא לְקִיחָה וְלָא עֲשִׂיָּיה, וְקָתָנֵי: מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי חַטָּאתוֹ, וְלָא מִדְּמֵי עוֹלָתוֹ! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וְתִסְבְּרַאּ מַתְנִיתָא מְתַקַּנְתָּא הִיא, דְּקָתָנֵי ״וְהֶעֱשִׁיר״? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי – לֹא יָצָא! אֶלָּא, מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר? שֶׁכְּבָר אָמַר מִשְּׁעַת עֲנִיּוּתוֹ, הָכִי נָמֵי שֶׁכְּבָר אָמַר מִשְּׁעַת הַפְרָשָׁתוֹ. וּלְרַבִּי חַגָּא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא דְּאָמַר יָצָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תְּנִי: וְאַחַר כָּךְ לָקַח וְאָמַר. מֵיתִיבִי: מְצוֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָשִׁיר – יָצָא, עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי – לֹא יָצָא, תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי חַגָּא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא! אָמַר לָךְ: שָׁאנֵי גַּבֵּי מְצוֹרָע, דְּמַיעֵט רַחֲמָנָא ״זֹאת״. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ מְצוֹרָע עָנִי נָמֵי שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָשִׁיר – לֹא יָצָא! לָאיֵי, הָא אַהְדְּרֵיהּ קְרָא ״תּוֹרַת״. וְהָתַנְיָא: ״תּוֹרַת״ – לְרַבּוֹת מְצוֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָשִׁיר יָצָא. יָכוֹל אֲפִילּוּ עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי, שֶׁיָּצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת״. וְלֵילַף מִינֵּיהּ! אֲמַר קְרָא: ״וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת״. מְצוֹרָע, הוּא דְּעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי הוּא דְּלֹא יָצָא, אֲבָל מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי – יָצָא. מַתְנִי׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּבָשִׂים קוֹדְמִין אֶת הָעִזִּים בְּכׇל מָקוֹם, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּבְחָרִים מֵהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קׇרְבָּנוֹ לְחַטָּאת״ – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין. תּוֹרִין קוֹדְמִין לִבְנֵי יוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּבְחָרִים מֵהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״(תּוֹר וּבְנֵי) [וּבֵן] יוֹנָה אוֹ תוֹר לְחַטָּאת״ – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין. הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכׇל מָקוֹם, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁכִּיבּוּד הָאָב קוֹדֵם עַל כִּיבּוּד הָאֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״ – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכׇל מָקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּיבִין בִּכְבוֹד אָבִיו. וְכֵן בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, אִם זָכָה הַבֵּן לִפְנֵי הָרַב – הָרַב קוֹדֵם אֶת הָאָב בְּכׇל מָקוֹם: מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּיבִין בִּכְבוֹד רַבּוֹ. גְּמָרָא גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבַּע צְווֹחוֹת צָוְוחָה עֲזָרָה. צְווֹחָה רִאשׁוֹנָה: הוֹצִיאוּ מִיכָּן בְנֵי עֵלִי, חׇפְנִי וּפִנְחָס שֶׁטִּימְּאוּ אֶת הַהֵיכָל. צְווֹחָה שְׁנִיָּה: פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיִכָּנֵס יוֹחָנָן בֶּן נִדְבַּאי תַּלְמִידוֹ שֶׁל פִּינְקַאי וִימַלֵּא כְּרֵסוֹ מִקׇּדְשֵׁי שָׁמַיִם. אָמְרוּ עַל בֶּן נִדְבַּאי שֶׁהָיָה אוֹכֵל אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת