Bava Batra 153a — Daf interactif

ILe folio — tzourat ha-dafהַדַּף

☞ Touchez un passage du centre — ou un commentaire de Rachi / Tossafot : le texte et son commentaire s'illuminent ensemble, et la traduction s'affiche.

בבא בתרא קנ״ג אמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא

תּוֹסָפוֹת לא כתב בה שכיב מרע כו'. וה"ה נמי דלא כתב בה לשון בריא כדמהלך על רגלוהי בשוקא אלא משום דקתני צריך להביא ראיה שהוא שכיב מרע נקט האי לישנא:ולא כתב ביה מגו מרעיה איפטר לבית עולמיה. והיורשים היו טוענין שעמד ואף על פי שלא היו טוענין שחזר בו דודאי כיון שעמד מסתמא ודאי חזר בו אע"פ שלא אמר בפירוש והכי משמע בגיטין פרק מי שאחזו (גיטין דף עב: ושם) דאמר רב הונא התם גיטו כמתנתו מה מתנתו אם עמד חוזר אף גיטו חוזר ופריך ליה מדתנן הרי זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה והלך ועמד בשוק וחלה ומת אם מחמת החולי הראשון מת הרי זה גט ואם לאו אינו גט ואם אמרת אם עמד חוזר הרי זה עמד ומאי קושיא דנהי דעמד והלא לא חזר בו אלא ש"מ דאפי' לא פירש שחזר בו יש לנו לומר שחוזר בו ועוד קאמר התם (דף עג.) א"ר אלעזר שכיב מרע שניתק מחולי אל חולי מתנתו מתנה ודוקא ניתק אבל עמד אין מתנתו מתנה אע"פ שלא חזר בו:

מִשְׁנָה סְבוּר מִינֵּיהּ, הָנֵי מִילֵּי לְאַחֵר, אֲבָל לְעַצְמוֹ – לֹא; אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא: כִּי אֲתָא רַב הוּנָא מִכּוּפְרִי, פָּירְשַׁהּ: בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים. הָהוּא דִּקְנוֹ מִינֵּיהּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, אָמַר: מַאי אֶיעְבֵּיד לָךְ, דְּלָא אַקְנֵית כִּדְמַקְנוּ אִינָשֵׁי. הָהִיא מַתַּנְתָּא דַּהֲוָה כָּתוּב בָּהּ ״בַּחַיִּים וּבַמָּוֶת״ – רַב אָמַר: הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת בָּרִיא. רַב אָמַר הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע – מִדִּכְתִיב בָּהּ ״בַּמָּוֶת״, אַחַר מִיתָה קָאָמַר לֵיהּ; וְהַאי דִּכְתִיב ״בַּחַיִּים״ – סִימָן בְּעָלְמָא, דְּחָיֵי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת בָּרִיא – מִדִּכְתִיב בָּהּ ״בַּחַיִּים״, מֵחַיִּים קָאָמַר; וְהַאי דִּכְתַב ״וּבַמָּוֶת״ – כְּמַאן דְּאָמַר ״מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם״. אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב. אָמַר רָבָא: וְאִי כְּתִיב בַּהּ ״מֵחַיִּים״ – קְנָה. אָמַר אַמֵּימָר: לֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: פְּשִׁיטָא, דְּהָא אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב! מַהוּ דְּתֵימָא ״מֵחַיִּים״ – מוֹדֵי רַב; קָא מַשְׁמַע לַן. הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן לִנְהַרְדְּעָא. שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא לְשׁוּם טַמְיָא, אָמַר: הָכָא אַתְרָא דִשְׁמוּאֵל – הֵיכִי נַעֲבֵיד כְּווֹתֵיהּ דְּרַב! הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, עֲבַד לַהּ רָבָא כִּשְׁמַעְתֵּיהּ. הֲוָה קָא טָרְדָא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לְרַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב חָנָן – סָפְרֵיהּ: זִיל כְּתוֹב לַהּ, וּכְתוֹב בָּהּ: ״שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן״. אָמְרָה: לִיטְבַּע אַרְבֵּיהּ! אַטְעוֹיֵי קָא מַטְעֵית לִי! אַמְשִׁינְהוּ לְמָנֵיהּ דְּרָבָא בְּמַיָּא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא אִיפְּרַק מִטִּיבְעָא. מַתְנִי׳ לֹא כָּתַב בָּהּ שְׁכִיב מְרַע, הוּא אוֹמֵר ״שְׁכִיב מְרַע הָיִיתִי״, וְהֵן אוֹמְרִים ״בָּרִיא הָיִיתָ״ – צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁשְּׁכִיב מְרַע הָיָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה. גְּמָרָא גְּמָ׳ הָהוּא מַתַּנְתָּא דַּהֲוָה כְּתִב בַּהּ: ״כַּד הֲוָה קְצִיר וּרְמֵי בְּעַרְסֵיהּ״; וְלָא כְּתַב בָּהּ: ״וּמִגּוֹ מַרְעֵיהּ אִיפְּטַר לְבֵית עוֹלָמֵיהּ״.

Touchez un passage du folio pour voir le texte source et la traduction anglaise (Steinsalz · Sefaria) — la traduction française est en attente.

◀ Bava Batra 152bBava Batra 153b ▶

Texte : Sefaria — Talmud Bavli, William Davidson Edition (texte CC-BY-NC). — voir sur Sefaria. Versions : William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English. Traduction française à valider.

Une erreur, une source à vérifier ?La rigueur est l'affaire de tous. Signalez tout point douteux — nous le vérifions sur la source primaire avant correction.

Signaler une erreur