Bava Batra 136a — Daf interactif

ILe folio — tzourat ha-dafהַדַּף

☞ Touchez un passage du centre — ou un commentaire de Rachi / Tossafot : le texte et son commentaire s'illuminent ensemble, et la traduction s'affiche.

בבא בתרא קל״ו אמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא

מִשְׁנָה כִּדְאָמַר רַב חִסְדָּא: ״וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ מוֹסִיף עַל מַתַּנְתָּא דָּא״; הָכָא נָמֵי – דְּאָמַר: ״אַף כְּתוֹבוּ וַחֲתוֹמוּ וְהַבוּ לֵיהּ״. אִיתְּמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, הֲלָכָה: כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין. וְכֵן אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, הֲלָכָה: כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין. מַתְנִי׳ הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו, צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ – הָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוּבִין לַבֵּן; וְהַבֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָאָב. מָכַר הָאָב – מְכוּרִים עַד שֶׁיָּמוּת. מָכַר הַבֵּן – אֵין לַלּוֹקֵחַ בָּהֶן כְּלוּם עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב. גְּמָרָא גְּמָ׳ וְכִי כָּתַב ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״, מַאי הָוֵי? הָא תְּנַן: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט; וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת! הָתָם – מְסַפְּקָא לַן אִי תְּנָאָה הָוֵי, אִי חֲזָרָה הָוֵי; אֲבָל הָכָא – הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: גּוּפָא קְנִי מֵהַיּוֹם, פֵּירָא לְאַחַר מִיתָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. רַבָּה בַּר אֲבוּהּ חֲלַשׁ, עָל לְגַבֵּיהּ רַב הוּנָא וְרַב נַחְמָן. אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב נַחְמָן, בְּעִי מִינֵּיהּ: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי? אָמַר לֵיהּ: טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לָא יָדַעְנָא, הֲלָכָה אֶיבְעֵי מִינֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ בְּעִי מִינֵּיהּ אִי הֲלָכָה אִי לָא, וְטַעְמֵיהּ אֲנָא אָמֵינָא לָךְ. בְּעָא מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. בָּתַר דִּנְפַקוּ, אֲמַר לֵיהּ: הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, מִפְּנֵי שֶׁזְּמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: בְּהַקְנָאָה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: בְּהַקְנָאָה – אֵינוֹ צָרִיךְ. רַב פַּפֵּי אָמַר: אִיכָּא אַקְנְיָתָא דִּצְרִיךְ, וְאִיכָּא אַקְנְיָתָא דְּלָא צְרִיךְ. ״אַקְנְיֵיהּ וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ״ – לָא צָרִיךְ. ״קְנֵינָא מִינֵּיהּ וְאַקְנְיֵיהּ״ – צְרִיךְ. מַתְקֵיף לַהּ רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא: מִי אִיכָּא מִידֵּי דַּאֲנַן לָא יָדְעִינַן, וְסָפְרֵי יָדְעִי? שְׁאֵלוּנְהוּ לְסָפְרֵי דְאַבָּיֵי – וְיָדְעִי, וּלְסָפְרֵי דְרָבָא – וְיָדְעִי. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: בֵּין ״אַקְנְיֵיהּ וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ״, בֵּין ״קְנֵינָא מִינֵּיהּ וְאַקְנְיֵיהּ״ – לָא צְרִיךְ; וּבְ״דוּכְרַן פִּתְגָמֵי דַּהֲוֵי בְּאַנְפַּנָא״ פְּלִיגִי. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, וַאֲמַר לִי: אַתּוּן – הָכִי מַתְנִיתוּ לַהּ; אֲנַן – הָכִי מַתְנֵינַן לָהּ: אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, בְּהַקְנָאָה, אֵינוֹ צָרִיךְ – בֵּין ״אַקְנְיֵיהּ וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ״, בֵּין ״קְנֵינָא מִינֵּיהּ וְאַקְנְיֵיהּ״ – לָא צְרִיךְ. בְּ״דוּכְרַן פִּתְגָמֵי דַּהֲווֹ בְּאַנְפַּנָא״ – פְּלִיגִי. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ. אִיתְּמַר: מָכַר הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, וּמֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב –

Touchez un passage du folio pour voir le texte source et la traduction anglaise (Steinsalz · Sefaria) — la traduction française est en attente.

◀ Bava Batra 135bBava Batra 136b ▶

Texte : Sefaria — Talmud Bavli, William Davidson Edition (texte CC-BY-NC). — voir sur Sefaria. Versions : William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English. Traduction française à valider.

Une erreur, une source à vérifier ?La rigueur est l'affaire de tous. Signalez tout point douteux — nous le vérifions sur la source primaire avant correction.

Signaler une erreur